ירושות וצוואות


חשבון משותף ודיני הירושה

 

 סעיף אריכות ימים בחשבון משותף והוראות צוואה

תכליתו של סעיף אריכות ימים בחשבון משותף, נועדה למנוע את התופעה השכיחה שבה לאחר מות אחד מן השותפים בחשבון מוקפאת כל פעילות בחשבון הבנק עד לקבלת צו ירושה, באופן שבו השותף שנותר בחיים לא רשאי לבצע כל פעולה בחשבון המשותף שלו.
 
טול מקרה, בו בני זוג נישאים ומחליטים כי בנוסף לניהול משק בית משותף, ינהלו גם כל כספי בני הזוג בשותפות ולשם כך פותחים חשבון משותף אליו מעוברים כל כספי בני הזוג. לימים נפטר אחד מבני הזוג ולנוכח הגדרת החשבון כמשותף, הרי שמעת פטירת אחד מן המשותפים לא ניתן לעשות כל פעולה בחשבון אלא בהתאם לדיני הירושה. נוצר סיטואציה בעייתית ומעוותת עבור השותף שנותר בחיים אשר מרבית כספיו ומטה לחמו היחיד מצוי בחשבון הבנק המשותף, אולם אינו רשאי לבצע כל פעולה בחשבונו שלו עד לקבלת צו ירושה (או צוואה).
 
כמענה לבעיה זו, נוצר סעיף אריכות ימים, על פיו גם לאחר מותו של השותף רשאי השותף שנותר לעשות כל פעולה בחשבון הבנק המשותף לרבות משיכת כל כספי הבנק שנותרו בחשבון, כאשר המקור החוקי למענה זו מצוי בסעיף 13א לפקודת הבנקאות המורה כדלהלן:
 
"קיבל בנק כספים, ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים בחשבון משותף שלגביו הותנה עם הבנק, כי בפטירת אחד מבעלי החשבון יהיה בעל החשבון הנותר בחיים, או מי שפועל מכוחו כדין, זכאי להמשיך לעשות פעולות בחשבון האמור, יעמוד התנאי בתקפו, לענין היחסים שבין הבנק לבין בעלי החשבון, גם לאחר הפטירה".
 
הדברים הופכים מורכבים יותר כאשר ישנן הוראות צוואה לטובת יורש אחר ו/או בנוסף לשותף שנותר בחיים. האם ניתן להתייחס לסעיף אריכות ימים כמעין הוראות צוואה עבור השותף שנותר בחיים?
הפסיקה דנה בסוגיה זו, ומצאה כי לנוכח הוראות חוק הירושה הרי שקיימים 4 סוגי צורות צוואות אפשריות וסעיף אריכות ימים אינו עונה להגדרת אף לא אחת מן הצורות ועל כן אין לראות בסעיף אריכות ימים כמעין הוראות צוואה.
 
לא זו אף זו, ככל שנתייחס לסעיף אריכות ימים כסעיף הסכמי בין השותפים שלאחר מות מי מהם יועברו כל כספי החשבון לשותף שנותר הרי שמדובר בעסקה עתידית בירושה האסורה על פי הוראות דיני הירושה.
 
אם כן, כיצד מתיישבים הוראות סעיף אריכות ימים עם דיני הירושה? עסקינן בהוראות המסדירות את מישור היחסים שבין הבנק לבין לקוחותיו לצורך ניהול חיי מסחר תקינים ואין בכוחן בכדי לקבוע מערך זכויות קנייניות בכספי החשבון בין היורשים השונים לרבות השותף שנותר בחיים.
 
שים לב, כי השותף שנפטר רשאי להוריש אך ורק את מה שייך לו. קרי, בחשבון משותף שפתחו יחדו בני הזוג והעבירו אליו כל אחד כספים, חזקה היא שמדובר "בשיתוף אמיתי" ועל כן הבעלות במחצית מכספי החשבון יהיו של השותף שנותר ואלו דיני הירושה ו/או הוראות הצוואה יחולו אך ורק לעניין מחצית הכספים שנותרה.
 
מצב דברים אחר ושונה הוא כאשר צורף לחשבון המשותף במועד המאוחר להיווצרותו שותף נוסף עם סעיף אריכות ימים, במקרה שכזה לא מתקיימת החזקה האמורה לעיל. לשון אחר, קיימת מחלוקת לעניין בעלות השותף אף במחצית מכספי החשבון, כאשר כל מקרה ייבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו.

כל הזכויות שמורות לשחר ארביב ושות' –עורכי דין ירושות וצוואות



חשבון משותף ודיני הירושה
logo בניית אתרים