בקצרה: סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ״ה-1965, קובע שכאשר איש ואשה חיו חיי משפחה במשק בית משותף בלי להיות נשואים זה לזה, ואחד מהם מת ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהיה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה. הסעיף אינו קובע תקופת מינימום של חיים משותפים. הוא חל כשאין בצוואה שהשאיר המוריש הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת. לפי סעיף 57(ג), הנשאר בחיים זכאי גם למזונות מן העיזבון כאילו היו נשואים זה לזה, באותם תנאים.
רוצים לערוך צוואה, או מתמודדים עם התנגדות לצוואה או עם צו קיום שכבר ניתן? אפשר לבחון את המצב המשפטי ואת המועדים הרלוונטיים לפני שפועלים. התנגדות לצוואה ← · ביטול צו קיום צוואה ← · עריכת צוואה ← · טלפון 03-6562040 · וואטסאפ · השארת פרטים ↓
המאמר מסביר מה קובע חוק הירושה לגבי איש ואשה החיים יחד בלי להיות נשואים זה לזה, הנקראים בדרך כלל ידועה בציבור או ידוע בציבור. הוא עוסק בתנאים לקיום הזכות, בשאלה אם נדרשת תקופת מינימום של חיים משותפים, בחלק שהנשאר בחיים מקבל מהעיזבון, בהשפעת צוואה, במקרים שבהם הזכות אינה קמה, במזונות מן העיזבון ובהוכחת החיים המשותפים. המאמר מציג את המסגרת שבחוק ואינו עוסק בזכויות אחרות של ידועים בציבור מחוץ לדיני הירושה. הוא אינו תחליף לייעוץ בנסיבות המקרה. נכון לאוקטובר 2026.
מיהם ידועים בציבור לפי חוק הירושה?
ידועים בציבור לעניין ירושה הם איש ואשה שמתקיימים בהם שלושה תנאים לפי סעיף 55 לחוק הירושה:
- הם חיים חיי משפחה במשק בית משותף, ואינם נשואים זה לזה.
- אחד מהם מת.
- בשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר.
החוק אינו משתמש בביטוי "ידועים בציבור". סעיף 55 נושא את הכותרת "מעין צוואה", וזה נוסחו:
"איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על־פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש."
סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ״ה-1965
הסעיף נמצא בפרק השלישי לחוק, העוסק בירושה על פי צוואה. התוצאה שהוא קובע היא שרואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו את מה שהיה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה.
האם צריך לחיות יחד 7 שנים כדי לרשת?
לא. סעיף 55 אינו קובע תקופת מינימום של חיים משותפים, לא שבע שנים ולא תקופה אחרת. התנאים המנויים בו הם אלה שפורטו לעיל: חיי משפחה במשק בית משותף בלי להיות נשואים זה לזה, מות אחד מהם, ושאף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר בשעת המוות. השאלה אם איש ואשה מסוימים חיו חיי משפחה במשק בית משותף תלויה בנסיבות המקרה.
האם יש הבדל בין ידועה בציבור לידוע בציבור?
לא בנוסח החוק. סעיף 55 מתאר "איש ואשה" וקובע את התוצאה לגבי "הנשאר בחיים", בלי להבחין בין האיש לאשה: מי מהם שנותר בחיים נכלל בהסדר, בהתקיים אותם תנאים. לכן ההסבר במאמר חל על ידועה בציבור ועל ידוע בציבור כאחד, והמאמר משתמש בשני הביטויים.
מה יורשת ידועה בציבור כשאין צוואה?
היא מקבלת את מה שהיתה מקבלת בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה. כך קובע סעיף 55, ואת חלקו של בן זוג נשוי קובע סעיף 11 לחוק, לפי הקרובים שהמוריש הניח. לפי סעיף 11, בן זוגו של המוריש נוטל:
- מיטלטלין של משק הבית. את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף (סעיף 11(א)).
- חצי משאר העיזבון. אם המוריש הניח ילדים או צאצאיהם או הורים (סעיף 11(א)(1)).
- שני שלישים משאר העיזבון. אם המוריש הניח אחים או צאצאיהם או הורי הורים (סעיף 11(א)(2)).
- העיזבון כולו. אם המוריש לא הניח אף אחד מהקרובים המנויים בסעיף 11(א) (סעיף 11(ב)).
את יתרת העיזבון יורשים קרובי המוריש, שזכויות הירושה שלהם נקבעות בפרק השני לחוק. לפי סעיף 10(2), אלה ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, והורי הוריו וצאצאיהם. ילדי המוריש קודמים להוריו, והוריו קודמים להורי הוריו (סעיף 12). לעניין זכויות הירושה של ילד אין נפקא מינה אם בשעת לידתו היו הוריו נשואים זה לזה ואם לא (סעיף 3(ג)), ולכן הילדים המנויים בסעיף 11(א)(1) כוללים גם ילדים של איש ואשה שלא היו נשואים זה לזה.
לדוגמה, אם המוריש הניח ידועה בציבור העומדת בתנאי סעיף 55 וילד אחד, היא נוטלת את מיטלטלין משק הבית וחצי משאר העיזבון (סעיף 11(א)(1)), וילדו של המוריש יורש את יתרת העיזבון. אם המוריש לא הניח ילדים, הורים, אחים, הורי הורים או צאצאיהם, היא נוטלת את העיזבון כולו (סעיף 11(ב)). המיטלטלין שהיא נוטלת הם אלה השייכים "לפי המקובל ולפי הנסיבות" למשק הבית המשותף, ולכן השאלה אילו פריטים נכללים בהם תלויה בנסיבות המקרה.
סעיף 11(א)(2) כולל גם כלל מיוחד לדירה הכלולה בעיזבון, שנוסחו מתייחס לבן זוג שהיה נשוי למוריש שלוש שנים או יותר וגר עמו בה, והמאמר אינו עוסק בשאלה כיצד כלל זה חל על ידועים בציבור.
מה קורה כשהמנוח השאיר צוואה?
סעיף 55 חל רק כשאין בצוואה שהשאיר המוריש הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת. כלומר, הוראה אחרת בצוואה משנה את התוצאה שהיתה נקבעת לפי הסעיף. בחוק הירושה הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה (סעיף 2), ולכן מה שלא נקבע בצוואה נשאר בירושה על פי דין. גם ההצהרה על זכויות היורשים מבחינה בין השניים. הרשם לענייני ירושה רשאי להצהיר על זכויות היורשים: בירושה על פי דין בצו ירושה, ובירושה על פי צוואה בצו קיום צוואה (סעיף 66(א)). אם המוריש ציווה חלק מנכסיו, יינתן צו קיום על אותו חלק וצו ירושה על הנותר (סעיף 66(ב)).
מי שמבקש להבטיח את מעמד בן זוגו שאינו נשוי לו, או להגביל אותו, נדרש לקבוע זאת בצוואה ולא להסתמך על ברירת המחדל שבחוק. מומלץ להיוועץ בעורך דין העוסק בתחום הירושה בעת ניסוח צוואה הנוגעת למערכת יחסים של ידועים בציבור. השאלה אם צוואה מסוימת כוללת הוראה אחרת משתמעת תלויה בתוכן הצוואה ובנסיבות המקרה. לעיון נוסף בצורות הצוואה ראו ארבע צורות הצוואה בחוק הירושה.
מתי ידועה בציבור אינה יורשת?
כשאחד מתנאי סעיף 55 אינו מתקיים. כך, הזכות אינה קמה כאשר אחד מהשניים היה נשוי לאדם אחר בשעת המוות. התנאי נוגע לשני בני הזוג: הסעיף דורש שבשעת מותו של המוריש אף אחד מהם, לא המוריש ולא הנשאר בחיים, לא היה נשוי לאדם אחר, גם אם הנישואין הקודמים היו על הנייר בלבד. הזכות אינה קמה גם כאשר יש בצוואה שהשאיר המוריש הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, כמפורט לעיל.
האם ידועה בציבור זכאית למזונות מן העיזבון?
כן, בהתקיים אותם שלושה תנאים. סעיף 57(ג) לחוק קובע:
"איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה."
סעיף 57(ג) לחוק הירושה, התשכ״ה-1965
סעיף 56 קובע שאם המוריש הניח בן זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, הם זכאים למזונות מן העיזבון, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה. סעיף 55, שעניינו החלק בעיזבון, חל רק כשאין בצוואה הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, ואילו בנוסחו של סעיף 57(ג) אין סייג כזה. המזונות מוסדרים בפרק הרביעי לחוק, והמאמר אינו עוסק בפרטיהם.
איך מוכיחים חיים משותפים כידועים בציבור?
מוכיחים אותם באמצעות ראיות על ניהול משק בית משותף: מגורים משותפים, חשבון בנק משותף, הוצאות משותפות, הצהרות לרשויות ועדויות של קרובים ושכנים. הנטל מוטל על מי שטוען למעמד. סעיף 55 מונה את התנאים ואינו מפרט אילו ראיות נדרשות להוכחתם. השאלה אם התנאים הוכחו במקרה מסוים תלויה בנסיבותיו.
מעמדם של ידועים בציבור בעיזבון נבחן בכל מקרה לפי נסיבותיו: אם מתקיימים התנאים שבסעיף 55, אם יש צוואה ואם יש בה הוראה אחרת. המידע במאמר הוא כללי. לפרטים נוספים בתחום הירושה והצוואות ניתן לעיין בעמוד ירושות וצוואות. מי שבוחן עריכת צוואה יכול לעיין בעמוד עריכת צוואה, ומי שנתקל בצוואה שהוא מבקש להתנגד לה יכול לעיין בעמוד התנגדות לצוואה. ניתן גם לשאול שאלה בפורום ירושות וצוואות או ליצור קשר עם המשרד.
לקריאה נוספת: יורש במקום יורש, עסקאות בירושה עתידית, ירושה על פי דין: מי יורש כשאין צוואה, צוואה הדדית, ביטול צו קיום צוואה.
שאלות נפוצות
האם ידועה בציבור יורשת את בן זוגה כשאין צוואה?
כן, אם מתקיימים התנאים שבסעיף 55 לחוק הירושה: חיי משפחה במשק בית משותף בלי נישואין זה לזה, ובשעת המוות אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר. רואים אז את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהיה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה. זאת כשאין בצוואה הוראה אחרת.
מה מקבלת ידועה בציבור מהעיזבון?
את מה שהיה מגיע לה בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה (סעיף 55). לפי סעיף 11 אלה מיטלטלין משק הבית, כולל מכונית נוסעים, ומשאר העיזבון חצי אם המוריש הניח ילדים או צאצאיהם או הורים, שני שלישים אם הניח אחים או צאצאיהם או הורי הורים, והעיזבון כולו אם לא הניח אף אחד מהם.
האם יש תקופת מינימום של חיים משותפים?
לא. סעיף 55 אינו קובע תקופת מינימום של חיים משותפים. התנאים המנויים בו הם חיי משפחה במשק בית משותף בלי נישואין זה לזה, מות אחד מהם, ושאף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר בשעת המוות. אם הם מתקיימים במקרה מסוים – תלוי בנסיבותיו.
מה קורה אם המנוח היה עדיין נשוי לאדם אחר?
הזכות לפי סעיף 55 אינה קמה. הסעיף דורש שאף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר בשעת המוות, גם אם הנישואין הקודמים היו על הנייר בלבד. גם הזכות למזונות לפי סעיף 57(ג) מותנית באותם תנאים.
האם צוואה יכולה לשלול את זכות הידועה בציבור?
כן. סעיף 55 חל רק כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש. מי שמבקש להבטיח את מעמד בן זוגו או להגביל אותו נדרש לקבוע זאת בצוואה ולא להסתמך על ברירת המחדל שבחוק.
איך מוכיחים חיים משותפים כידועים בציבור?
באמצעות ראיות על ניהול משק בית משותף: מגורים משותפים, חשבון בנק משותף, הוצאות משותפות, הצהרות לרשויות ועדויות של קרובים ושכנים. הנטל מוטל על הטוען למעמד, ומומלץ לאסוף את הראיות מבעוד מועד.
שאלות ותשובות מהפורום שלנו בנושא
מקורות: חוק הירושה, התשכ״ה-1965 (ויקיטקסט). הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו, ונוסח פתוח לקריאה בוויקיטקסט.