בקצרה: עתירה מנהלית מוגשת במועד שנקבע לכך בדין, ואם לא נקבע מועד, בלא שיהוי ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או נודע לו עליה, לפי המוקדם (תקנה 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א-2000). בית המשפט רשאי לדחות עתירה אם ראה כי בנסיבות העניין היה שיהוי בהגשתה, אף אם הוגשה בתוך המועד (תקנה 4). לצד זאת, מיצוי הליכים הוא עיקרון במשפט המנהלי: מי שעומד לרשותו הליך השגה או ערר מצופה לפעול בו לפני פנייה לבית המשפט. שני הכללים נבחנים יחד, ולכן כבר בעת קבלת ההחלטה יש לבדוק מהו המועד הרלוונטי ומהו המסלול.
עומדים מול החלטה של רשות? למועדים בהליכים מנהליים יש משמעות, ולכן כדאי לבדוק את העניין מוקדם. משפט מנהלי ועתירות ← · טלפון 03-6562040
המאמר מיועד למי שקיבל החלטה של רשות ושוקל לעתור נגדה, ורוצה להבין את שני הכללים שמציבים מגבלות של זמן ושל סדר פעולות: שיהוי ומיצוי הליכים. הוא מציג את הוראות התקנות והחוק, ואת עיקרון מיצוי ההליכים, שאינו כתוב בנוסח התקנות שנסקרו כאן. המאמר אינו תחליף לייעוץ בנסיבות המקרה. נכון לאוקטובר 2026.
מהו כלל 45 הימים להגשת עתירה מנהלית?
כלל 45 הימים חל רק כשלא נקבע בדין מועד אחר להגשת העתירה. לפי תקנה 3(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א-2000, עתירה תוגש במועד שנקבע לכך בדין. אם לא נקבע מועד כאמור, חלה תקנה 3(ב):
"לא נקבע מועד כאמור, תוגש העתירה בלא שיהוי, לפי נסיבות הענין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם."
תקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א-2000
המילים "לפי המוקדם" פירושן שהמניין מתחיל מהמוקדם מבין שלושה מועדים: פרסום ההחלטה כדין, קבלת הודעה עליה בידי העותר, והיוודע העותר על קיומה. תאריך זה הוא פרט שחובה לציין בכתב העתירה (תקנה 5(ב)(3)).
ארבעים וחמישה ימים הם מועד אחרון. לצידו עומדת הדרישה להגיש את העתירה "בלא שיהוי, לפי נסיבות הענין". לכן אפשר שעתירה שהוגשה בתוך 45 הימים תידחה בשל שיהוי, כמפורט להלן.
מהו שיהוי, ומה סמכותו של בית המשפט?
בית המשפט רשאי לדחות עתירה שהוגשה בשיהוי. תקנה 4 קובעת:
"בית המשפט רשאי לדחות עתירה אם ראה כי בנסיבות הענין היה שיהוי בהגשתה, אף אם הוגשה בתוך אחד המועדים לפי תקנה 3."
תקנה 4 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א-2000
התקנות אינן מגדירות שיהוי, אלא מפנות ל"נסיבות הענין". לפי עקרונות המשפט המנהלי, הרעיון הוא שרשות וצדדים שלישיים נשענים על החלטה שהתקבלה, ולכן יש עניין שהמחלוקת בעניינה תוכרע בלי שהות.
אפשר לבקש הארכת מועד. לפי תקנה 3(ג), בית המשפט רשאי להאריך מועד שנקבע להגשת עתירה, לאחר שנתן למשיב הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה, אם ראה הצדקה לכך. בקשה להארכת מועד יכולה להיות מוכרעת כבר בשלב העיון הראשוני בעתירה (תקנה 7(א)(3)). דחיית בקשה להארכת מועד שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך היא "החלטה אחרת", שניתן לערער עליה לבית המשפט העליון ברשות (סעיף 12(א) ו-(ב)(3ז) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס-2000).
בשלב העיון הראשוני רשאי בית המשפט גם למחוק או לדחות עתירה, כולה או מקצתה, על הסף, אם על פניה אינה מגלה עילה להתערבותו (תקנה 7(א)(2)). נדחתה עתירה על הסף משום שאינה מגלה על פניה עילה להתערבות בית המשפט, רשאי בית המשפט להטיל על העותר הוצאות לטובת אוצר המדינה בשיעור שיראה לנכון (תקנה 41(ב)).
מהו מיצוי הליכים?
מיצוי הליכים הוא עיקרון במשפט המנהלי, שלפיו מי שעומדים לרשותו הליכי השגה, ערר או הליך אחר מול הרשות או גוף שהוקם לכך מצופה למצותם לפני פנייה לבית המשפט. העיקרון אינו כתוב בנוסח התקנות שנסקרו במאמר זה.
דוגמה כללית: חיקוק שקובע מסלול של השגה לרשות ואחריה ערר לוועדת ערר. עותר שפנה לבית המשפט בלי לעבור במסלול עלול להיתקל בטענה שלא מיצה הליכים, ובית המשפט עשוי לדחות את עתירתו מטעם זה.
התקנות נוגעות לעניין בשתי דרכים. הראשונה: כתב העתירה מציין אם נעשתה פנייה מוקדמת בכתב לרשות. אם נעשתה, מצורפים העתקי ההתכתבות, ואם לא, מפורטים הנימוקים להגשת העתירה בלא פנייה מוקדמת (תקנה 5(ב)(6)). השנייה: התקנות מבחינות בין עתירה מינהלית לבין ערעור מינהלי.
ערעור מינהלי הוא ערעור המנוי בתוספת השנייה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים (סעיף 5(2) לחוק). "בית דין" מוגדר בתקנה 1 כוועדת ערר וכל גוף אחר שהחלטתו נתונה לערעור לפי התוספת השנייה. ערעור מינהלי יוגש במועד שנקבע בדין, ואם לא נקבע מועד, בתוך שישים ימים (תקנה 23), ומועד להגשת ערעור מינהלי אינו מוארך אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו (תקנה 38(א)). כלומר, למועד להגשת עתירה ולמועד להגשת ערעור מינהלי יש כללים שונים, ולכן חשוב לדעת איזה הליך מתאים להחלטה.
איך מתיישבים שני הכללים?
בכל מקרה יש לבדוק במקביל מהו המועד להגשת העתירה ואם קיים הליך שיש למצות. התקנות שנסקרו במאמר זה אינן קובעות כיצד הליך השגה או ערר תלוי ועומד משפיע על מניין ארבעים וחמישה הימים. השאלה נבחנת לפי החיקוק שהעניק את הסמכות ולפי נסיבות העניין. רשימת הבדיקות שלהלן נשענת על הוראות התקנות:
- האם נקבע בדין מועד אחר להגשת עתירה, או מסלול של השגה או ערר (תקנה 3(א))?
- מתי ההחלטה פורסמה כדין, מתי נמסרה הודעה עליה ומתי נודע עליה? המוקדם מבין המועדים קובע את תחילת המניין (תקנה 3(ב)).
- האם נעשתה פנייה מוקדמת בכתב לרשות, והאם ההתכתבות בידכם (תקנה 5(ב)(6))?
- האם ההחלטה היא החלטה של "בית דין" הנתונה לערעור לפי התוספת השנייה, ואז מדובר בערעור מינהלי (תקנות 1 ו-23)?
- האם המועד חלף, ואם כן, האם יש הצדקה לבקשה להארכתו (תקנה 3(ג))?
בשל מורכבות הכללים ולוחות הזמנים, מומלץ לשקול התייעצות עם עו״ד העוסק בתחום עתירות מנהליות ובג״צים כבר בשלב קבלת ההחלטה, לצורך בחינת סוגיות השיהוי ומיצוי ההליכים, מלבד הטענות לגופה של העתירה.
צו ביניים: מה קובעים החוק והתקנות?
בית משפט לעניינים מינהליים רשאי, בכל שלב של הדיון, ליתן צו ביניים בתנאים שיקבע (סעיף 9 לחוק). הגשת עתירה אינה מעכבת, כשלעצמה, את ביצוע ההחלטה נושא ההליך (תקנה 42). תקנות 9 ו-9א מפרטות את ההליך:
- הבקשה. בקשה למתן צו ביניים מוגשת בנפרד מהעתירה, במועד הגשתה או לאחר מכן, ומובאת לעיון בית המשפט בהקדם האפשרי. בבקשה מפורטים העובדות והנימוקים התומכים בה, והעובדות מאומתות בתצהיר (תקנה 9(א)).
- ההכרעה. בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה על הסף. אם לא דחה, הוא רשאי להורות למשיב להגיש תגובה ולהחליט על יסוד הבקשה והתגובה בלבד, או לקבוע דיון בבקשה במעמד הצדדים (תקנה 9(ב) ו-(ג)).
- זכות התגובה. לא יינתן צו ביניים בלי שניתנה למשיב הזדמנות להגיש תגובה, או שהתקיים דיון במעמד הצדדים (תקנה 9(ד)).
- תנאים. בית המשפט רשאי להתנות מתן צו ביניים בערובה או בתנאי אחר שיקבע, לפיצוי נזק שייגרם למשיב מהוצאת הצו או לכל צורך שיראה לנכון בנסיבות העניין (תקנה 9(ה)).
- צו ארעי. ראה בית המשפט כי השהיית ההחלטה בבקשה לצו ביניים עלולה לגרום לנזק שאין לו תקנה או לנזק חמור, הוא רשאי לתת צו ארעי על יסוד הבקשה בלבד, ולקבוע בו, לא יאוחר מתום עשרה ימים ממועד מתן הצו, מועד למתן תגובה מטעם המשיב או לדיון במעמד הצדדים (תקנה 9א(א)).
- המצאה. בקשה לצו ארעי או לצו ביניים תומצא במישרין לשאר בעלי הדין ביום הגשתה לבית המשפט (תקנה 35(ב)).
החלטה בבקשה למתן צו ביניים בעתירה מינהלית היא "החלטה אחרת", וניתן לערער עליה לבית המשפט העליון ברשות (סעיף 12(א) ו-(ב)(1) לחוק). המאמר אינו קובע מתי יינתן צו ביניים; עניין זה נבחן בנסיבות כל מקרה.
מה קורה אחרי הגשת העתירה?
העתירה נפתחת במסירת כתב עתירה לבית המשפט (תקנה 5(א)), והעובדות שבו מאומתות בתצהיר (תקנה 5(ג)). היא מוגשת לבית המשפט שבאזור שיפוטו ניתנה החלטה של הרשות שנגדה היא מוגשת, ובהחלטה בעניין מקרקעין לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין (תקנה 2(א)).
המשיבים הם הרשות שנגד החלטתה מכוונת העתירה, כל רשות אחרת הנוגעת בדבר וכל מי שעלול להיפגע מקבלת העתירה (תקנה 6(א)). בעיון הראשוני רשאי בית המשפט להורות למשיב להגיש תגובה מקדמית ולקבוע דיון מוקדם במעמד הצדדים (תקנה 7(א)(1) ו-(5)). אם הורה על הגשת כתב תשובה, הוא יוגש בתוך שישים ימים אם לא קבע בית המשפט מועד אחר (תקנה 10(א)), ומשיב שלא הגיש כתב תשובה כאמור לא יהיה רשאי להשמיע את טענותיו בדיון אלא ברשות בית המשפט (תקנה 10(ה)).
בית המשפט דן בעתירה על פי ראיות שיובאו בתצהירים, ורשאי להתיר, לבקשת בעל דין, חקירת מצהיר של בעל הדין שכנגד אם הדבר דרוש להכרעה בעתירה (תקנה 15(א)). כשנסיבות העניין מחייבות שלא להשהות את הדיון, רשאי בית המשפט לדון בעתירה בדחיפות (תקנה 19).
פסק דין בעתירה מינהלית ניתן לערעור בפני בית המשפט העליון (סעיף 11 לחוק), והמועד להגשת ערעור בזכות על פסק דין של בית המשפט הוא שישים ימים (תקנה 33(א)).
מידע נוסף בתחום המשפט המנהלי: תחום המשפט המנהלי במשרדנו, פורום שאלות ותשובות בפורום המשפט המנהלי, ולבחינת המקרה הפרטני ניתן ליצור קשר. לקריאה נוספת: חובת ההנמקה במשפט המנהלי, החלטה על סגירת בית ספר. קיבלתם החלטה פוגעת מרשות? מה עושים בימים הראשונים אחרי ההחלטה.
לקריאה נוספת: העסקת קרובי משפחה ברשות מקומית, תביעה נגד רשות מקומית: המסלולים והמועדים.
שאלות נפוצות
תוך כמה זמן צריך להגיש עתירה מנהלית?
במועד שנקבע בדין לאותה החלטה. אם לא נקבע מועד, בלא שיהוי ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או נודע לו עליה, לפי המוקדם (תקנה 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א-2000). גם עתירה שהוגשה בתוך המועד עלולה להידחות בשל שיהוי (תקנה 4).
מה קורה אם העתירה הוגשה באיחור?
בית המשפט רשאי לדחות עתירה אם ראה כי בנסיבות העניין היה שיהוי בהגשתה, אף אם הוגשה בתוך אחד המועדים שבתקנה 3 (תקנה 4). בשלב העיון הראשוני הוא רשאי גם להחליט בבקשה להארכת מועד (תקנה 7(א)(3)).
מהו מיצוי הליכים ולמה הוא חשוב?
עיקרון במשפט המנהלי: מי שעומדים לרשותו הליכי השגה או ערר מול הרשות או גוף שהוקם לכך מצופה למצותם לפני פנייה לבית המשפט. העיקרון אינו מפורט בתקנות, אך כתב העתירה מציין אם נעשתה פנייה מוקדמת בכתב לרשות, או את הנימוקים להגשה בלא פנייה כזו (תקנה 5(ב)(6)). עתירה שהוגשה בלי שמוצו ההליכים עלולה להידחות.
איך מיישבים בין הדרישה לפעול מהר לבין מיצוי הליכים?
התקנות שנסקרו במאמר אינן קובעות כיצד הליך ערר או השגה תלוי ועומד משפיע על מניין 45 הימים. לכן בודקים בכל מקרה את החיקוק שהעניק את הסמכות, אם נקבע בו מועד או מסלול של ערר או השגה, ומתי ההחלטה פורסמה או נודעה לעותר (תקנה 3). בית המשפט רשאי להאריך מועד אם ראה הצדקה (תקנה 3(ג)).
האם אפשר לבקש הארכת מועד להגשת עתירה?
בית המשפט רשאי להאריך מועד שנקבע להגשת עתירה, לאחר שנתן למשיב הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה, אם ראה הצדקה לכך (תקנה 3(ג)). דחיית בקשה להארכת מועד שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך היא "החלטה אחרת", שניתן לערער עליה ברשות (סעיף 12(א) ו-(ב)(3ז) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס-2000).
האם הגשת עתירה עוצרת את ביצוע ההחלטה?
לא כשלעצמה: הגשת עתירה אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה נושא ההליך (תקנה 42). בית המשפט רשאי, בכל שלב של הדיון, ליתן צו ביניים בתנאים שיקבע (סעיף 9 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס-2000), ובנסיבות של נזק שאין לו תקנה או נזק חמור הוא רשאי לתת צו ארעי על יסוד הבקשה בלבד (תקנה 9א).
מקורות: תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א-2000 (ויקיטקסט) · חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס-2000 (ויקיטקסט). הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו, ונוסח פתוח לקריאה בוויקיטקסט.