בקצרה: עובד הציבור שנתבקש בכתב להשתמש בסמכות שניתנה לו על פי דין וסירב לבקשה חייב להודיע למבקש בכתב את נימוקי סירובו (סעיף 2א לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי״ט-1958). החוק קובע גם שעל עובד הציבור להחליט בבקשה ולהשיב למבקש בכתב בהקדם, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום קבלתה (סעיף 2(א)). סעיף 3 מונה חמישה מקרים שבהם אין חובה להודיע נימוקים. החלטה אינה פסולה בשל כך בלבד שלא נומקה, אך בהליך לפני ועדת ערר, ועדת ערעור או בית משפט, כשלא ניתנה תשובה או הודעה כאמור, על עובד הציבור הראיה שההחלטה נעשתה כדין (סעיף 6(א)).
עומדים מול החלטה של רשות? למועדים בהליכים מנהליים יש משמעות, ולכן כדאי לבדוק את העניין מוקדם. משפט מנהלי ועתירות ← · טלפון 03-6562040
המאמר מיועד למי שהגיש בקשה בכתב לרשות וקיבל סירוב ללא הסבר, הודעה על פטור מהנמקה או לא קיבל תשובה כלל. הוא מציג את המסגרת שבחוק: על מי חלה חובת ההנמקה, תוך כמה זמן יש להשיב, אילו פטורים קיימים, מה דינה של החלטה שלא נומקה וכיצד החוק נוגע לביקורת שיפוטית. המאמר אינו תחליף לייעוץ בנסיבות המקרה. נכון לאוקטובר 2026.
על מי חלה חובת ההנמקה?
החובה חלה על "עובד הציבור". סעיף 1 לחוק מגדיר אותו: עובד מדינה, עובד רשות מקומית, וכן כל רשות שהוענקה לה סמכות על פי דין. החובה מתעוררת כשעובד הציבור נתבקש, בכתב, להשתמש בסמכות שניתנה לו על פי דין, וסירב לבקשה (סעיפים 2(א) ו-2א). סעיף 2א קובע:
"עובד הציבור שנתבקש כאמור בסעיף 2(א) וסירב לבקשה, יודיע למבקש בכתב את נימוקי סירובו."
סעיף 2א לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי״ט-1958
הסעיף עוסק בסירוב לבקשה בלבד. כשהבקשה מתקבלת, הוא אינו קובע חובה להודיע נימוקים. סעיף 7 מוסיף שהחוק אינו גורע מכל חוק אחר הדן בהנמקת החלטות של רשויות מינהליות.
תוך כמה זמן הרשות צריכה להשיב?
עובד הציבור צריך להחליט בבקשה ולהשיב למבקש בכתב בהקדם, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום קבלת הבקשה (סעיף 2(א)). הוא מודיע על החלטתו למבקש מיד לאחר קבלתה (סעיף 2(ד)).
לכלל זה ארבעה חריגים, והם קבועים בסעיף 2(ב): כשהעניין נושא הבקשה טעון חקירה על פי דין; כשנקבע בדין מועד אחר למתן תשובה; כשהתברר, לאחר בדיקה, שהעניין טעון בדיקה או דיון נוספים; וכשקיימים לגבי העניין הסדרים שלפיהם המועד לדיון מאוחר מהמועד האמור. גם בהם על עובד הציבור להודיע למבקש, בכתב ובהקדם, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום קבלת הבקשה, את הטעם שמנע ממנו להשיב במועד, ולהביא את הודעתו לידיעת הממונה עליו (סעיף 2(ג)).
אם הסמכות אינה מוקנית לעובד שאליו הוגשה הבקשה, עליו לפעול באחת משתי דרכים: להעביר את הבקשה למי שלדעתו מוקנית לו הסמכות ולהודיע על כך למבקש בכתב, בציון זהותו ומענו של עובד הציבור, או להודיע למבקש על העדר סמכותו ולצרף המלצה בדבר זהות מי שמוסמך לטפל בבקשה (סעיף 2ב(א)). כשהבקשה הועברה, מנין התקופה מתחיל מיום קבלתה בידי עובד הציבור המוסמך (סעיף 2ב(ב)).
באילו מקרים הרשות פטורה מהנמקה?
סעיף 3 לחוק מונה חמישה מקרים שבהם עובד הציבור אינו חייב להודיע את נימוקי סירובו, על אף האמור בסעיף 2א:
- כשיש בדין המעניק לו את הסמכות הוראה שהוא רשאי להשתמש בה ללא מתן נימוקים (סעיף 3(1)).
- כשביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה מחייבים שלא לגלות את נימוקי ההחלטה (סעיף 3(2)).
- כשהבקשה שסורבה הייתה למנות את המבקש למשרה פלונית או להטיל עליו תפקיד פלוני (סעיף 3(3)).
- כשגילוי הנימוקים עלול, לדעת עובד הציבור, לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת המבקש (סעיף 3(4)).
- כשיש בגילוי הנימוקים, לדעת עובד הציבור, משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין (סעיף 3(5)).
גם כשחל אחד הפטורים, עובד הציבור אינו שותק. לפי סעיף 4, עובד ציבור שסירב להשתמש בסמכות שניתנה לו על פי דין ולא הודיע את נימוקי סירובו חייב להודיע למבקש בכתב את הטעם, מבין הטעמים שבסעיף 3, שמנע ממנו להודיע את הנימוקים.
סעיף 9 קובע שהחוק אינו חל על שני סוגי החלטות: החלטות לפי חוק כלי היריה, התש״ט-1949, כאשר גילוי הנימוקים עלול להביא לפגיעה בשלומו של אדם או בדרכי פעולה של המשטרה; והחלטות שר הפנים או מי שהועברו אליו סמכויותיו לפי חוק הכניסה לישראל, התשי״ב-1952, למעט החלטה על ביטול רשיון ישיבה של מי ששוהה בישראל כדין.
מה דינה של החלטה שלא נומקה?
החלטה של עובד ציבור אינה פסולה בשל כך בלבד שלא נומקה, אך בהליך לפני ועדת ערר, ועדת ערעור או בית משפט עליו מוטלת הראיה שהיא נעשתה כדין. סעיף 6(א) קובע שהחלטה או פעולה של עובד הציבור "לא יהיו פסולות בשל כך בלבד" שהוא לא מילא אחרי הוראות הסעיפים 2א, 2ב, 4 או 5. הסעיף ממשיך:
"ואולם בכל הליך לפני ועדת ערר או ועדת ערעור או לפני בית המשפט, על עובד הציבור הראיה כי החלטה או פעולה שלא ניתנה לגביהן תשובה או הודעה כאמור, נעשו כדין."
סעיף 6(א) לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי״ט-1958
סעיף 6(א) מוסיף שהוא אינו גורע מאחריותו המשמעתית של עובד הציבור על אי-מילוי חובתו לפי החוק.
אם עובד הציבור לא השיב ולא הודיע כלל, קובע סעיף 6(ב) שרואים בכך, לעניין כל דין, החלטה לסרב לבקשה, ללא מתן נימוקים. החוק מפנה בעניין זה למועד שבסעיף 2(א) או (ג).
כיצד חובת ההנמקה קשורה לביקורת שיפוטית?
חובת ההנמקה פוגשת את הביקורת השיפוטית בעתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים. בית המשפט דן בעתירה נגד החלטה של רשות, בעניין המנוי בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס-2000 (סעיף 5(1) לאותו חוק). סעיף 2 לאותו חוק מגדיר "החלטה של רשות" כהחלטה של רשות במילוי תפקיד ציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל.
בעתירה דן בית המשפט בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (סעיף 8 לאותו חוק). בפסק הדין מוסמך בית המשפט לדחות את העתירה או לקבלה – כולה, מקצתה או בשינויים – או להחזיר את העניין עם הוראות לרשות (תקנה 17 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א-2000).
כתב העתירה כולל תיאור של ההחלטה נושא העתירה ופירוט של הנימוקים שבעובדה ובחוק שעליהם היא מתבססת (תקנה 5(ב)(3) ו-(5)). ככל שניתן, מצורפים אליו העתק ההחלטה והעתקי המסמכים הנוגעים לעניין (תקנה 5(ד)). בכתב העתירה מצוין גם אם נעשתה פנייה מוקדמת בכתב לרשות: אם נעשתה, מצורפים העתקי ההתכתבות, ואם לא, מפורטים הנימוקים להגשת העתירה בלא פנייה מוקדמת (תקנה 5(ב)(6)).
העתירה מוגשת במועד שנקבע בדין, ואם לא נקבע מועד, בלא שיהוי ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או נודע לו עליה, לפי המוקדם (תקנה 3). לפירוט ראו המאמר על שיהוי ומיצוי הליכים בעתירה מנהלית.
מהי תכלית חובת ההנמקה?
תכלית החובה, לפי עקרונות המשפט המנהלי, היא למנוע החלטות שרירותיות או שגויות של רשות מנהלית כשההחלטה פוגעת באדם. הנמקה מאפשרת לרשות לשקול את הסירוב בצורה סדורה, ולאדם להבין את טעמי ההחלטה ולבחון אם יש מקום לתקוף אותה. כשהנימוקים נמסרים בכתב, אפשר לבדוק אם ההחלטה התקבלה משיקולים ענייניים ולא משיקולים זרים.
מה עושים כשלא קיבלתם הנמקה?
קודם כול יש לזהות מה קיבלתם מהרשות, כי לכל מצב החוק קובע זכות אחרת:
- לא קיבלתם תשובה. זכותכם לתשובה בכתב בהקדם ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים. במקרים שבסעיף 2(ב) זכותכם להודעה בכתב על הטעם לכך שלא נמסרה תשובה במועד (סעיפים 2(א) ו-2(ג)). אם לא נמסרה תשובה או הודעה, רואים בכך החלטה לסרב לבקשה, ללא מתן נימוקים (סעיף 6(ב)).
- קיבלתם סירוב ללא נימוקים. זכותכם לקבל את נימוקי הסירוב בכתב (סעיף 2א), ואם הרשות נסמכת על אחד הפטורים, להודעה בכתב על הטעם שמנע את מסירת הנימוקים (סעיף 4).
- קיבלתם הודעה על הטעם לפטור. המבקש רשאי להגיש ערר תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה: אם עובד הציבור הוא עובד מדינה, הערר מוגש לשר הממונה עליו, ואם הוא עובד רשות מקומית או רשות אחרת, לשר הממונה על ביצוע החוק המעניק את הסמכות (סעיף 4).
- ההחלטה נתונה לערר או לערעור לפי חיקוק. עובד הציבור חייב להודיע בכתב לאדם הזכאי להגיש את הערר או הערעור על זכותו לכך, על דרכי הגשתם ועל מועדיהם, במידה שנקבעו בחיקוק (סעיף 5).
- הבקשה הועברה לגורם אחר. זכותכם לקבל הודעה בכתב על העברת הבקשה, בציון זהותו ומענו של עובד הציבור שאליו הועברה, או הודעה על העדר סמכות בצירוף המלצה בדבר זהות המוסמך (סעיף 2ב(א)).
בנוסף, כשהעניין נמנה בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, אפשר לעתור לבית המשפט לעניינים מינהליים (סעיף 5(1) לאותו חוק), במועד הקבוע בתקנה 3 לתקנות.
אלה הזכויות שבחוק. הדרך המתאימה למקרה פרטני תלויה בנסיבותיו, ובהן סוג הבקשה, החיקוק המעניק את הסמכות והמועדים שחלפו. ככל שאדם סבור כי נפגע מהחלטה של רשות בעניינו, מומלץ להיוועץ בעו״ד העוסק בתחום עתירות מנהליות ובג״צים, כדי לבחון את ההחלטה גופה ואת דרכי הפעולה האפשריות כנגדה.
מידע נוסף על הליכים מול רשויות מנהליות מצוי בעמוד המשפט המנהלי שלנו, בפורום המקוון, ובעמוד יצירת הקשר. ליווי משפטי מותאם למקרה הפרטני דורש בחינה פרטנית של נסיבות העניין. לקריאה נוספת: שיהוי מול מיצוי הליכים בעתירה מנהלית ו-שימוע לשוטר לפני פיטורים. למידע על התחום ראו עמוד המשפט המנהלי, לדיון בפורום ראו פורום משפט מנהלי, וליצירת קשר ראו עמוד יצירת קשר. קיבלתם החלטה פוגעת מרשות? מה עושים בימים הראשונים אחרי ההחלטה.
לקריאה נוספת: העסקת קרובי משפחה ברשות מקומית, תביעה נגד רשות מקומית: המסלולים והמועדים.
שאלות נפוצות
מתי רשות מנהלית חייבת לנמק את החלטתה?
כשעובד הציבור נתבקש בכתב להשתמש בסמכות שניתנה לו על פי דין וסירב לבקשה (סעיף 2א לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי״ט-1958). הוא חייב להודיע למבקש בכתב את נימוקי הסירוב, אלא אם חל אחד הפטורים שבסעיף 3: הוראה בדין המעניק את הסמכות שלפיה אפשר להשתמש בה ללא נימוקים, ביטחון המדינה או יחסי החוץ, בקשה למינוי למשרה או לתפקיד, פגיעה שלא כדין בזכות של אדם אחר, או גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית.
האם הרשות חייבת לנמק גם כשהיא מאשרת בקשה?
סעיף 2א עוסק בעובד ציבור ש"סירב לבקשה", והוא אינו קובע חובה להודיע נימוקים כשהבקשה מתקבלת. סעיף 7 מוסיף שהחוק אינו גורע מכל חוק אחר הדן בהנמקת החלטות של רשויות מינהליות.
תוך כמה זמן הרשות חייבת להשיב לפנייה?
בהקדם, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום קבלת הבקשה (סעיף 2(א)). הכלל אינו חל במקרים שבסעיף 2(ב), כגון כשהעניין טעון חקירה על פי דין או בדיקה או דיון נוספים; גם בהם יש להודיע בכתב את הטעם לכך בתוך אותו מועד (סעיף 2(ג)). אם לא נמסרה תשובה או הודעה במועד, רואים בכך החלטה לסרב לבקשה, ללא מתן נימוקים (סעיף 6(ב)).
מה עושים אם הרשות סירבה בלי לנמק?
החוק מקנה כמה זכויות: לקבל את נימוקי הסירוב בכתב (סעיף 2א), ואם נטען לפטור, לקבל הודעה בכתב על הטעם מבין הטעמים שבסעיף 3 (סעיף 4). מי שקיבל הודעה כזו רשאי להגיש ערר תוך שלושים יום מיום קבלתה (סעיף 4). בעניין שנמנה בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים אפשר לעתור לבית המשפט לעניינים מינהליים (סעיף 5(1) לאותו חוק), במועד שנקבע בדין או לפי תקנה 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין).
על מי נטל ההוכחה כשהרשות לא נימקה?
סעיף 6(א) קובע שהחלטה של עובד ציבור אינה פסולה בשל כך בלבד שלא נומקה, ואולם בכל הליך לפני ועדת ערר, ועדת ערעור או בית משפט על עובד הציבור הראיה שההחלטה או הפעולה, שלא ניתנה לגביהן תשובה או הודעה כאמור, נעשו כדין.
למה חובת ההנמקה חשובה לאדם שפנה לרשות?
לפי עקרונות המשפט המנהלי, היא מאפשרת להבין את טעמי הסירוב ולרשות לשקול אותו בצורה סדורה. כשהנימוקים בכתב, אפשר לבדוק אם נשקלו שיקולים ענייניים ולהחליט אם לתקוף את ההחלטה.
מקורות: חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי״ט-1958 (ויקיטקסט) · חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס-2000 (ויקיטקסט) · תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א-2000 (ויקיטקסט). הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו, ונוסח פתוח לקריאה בוויקיטקסט.