חובת ההנמקה של רשות מנהלית

חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) התשי"ט-1958, מטיל על עובד הרשות המנהלית את החובה לנמק את סירובו לבקשה שהוגשה לפניו בכתב ועניינה שימוש בסמכות שניתנה לו על פי דין, למעט במקרים החריגים כדלהלן:

א. החוק המסמיך פוטר את עובד הציבור מהנמקה;

ב. ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה מחייבים לא לגלות את נימוקי ההחלטה;

ג. כאשר עסקינן בבקשה לקבלת משרה או תפקיד;

ד. כשגילוי הנימוק עלול לפגוע שלא כדין בזכות של אדם נוסף מלבד המבקש;

ה. כשגילוי הנימוק מהווה סוד מקצועי או ידיעה סודית;

תכלית החוק נועדה למנוע החלטות שרירותיות או שגויות של הרשות המנהלית, שעה שעסקינן בהחלטה הפוגעת באזרח. יש לשים לב כי חובת ההנמקה חלה רק במקרה של סירוב להפעלת סמכות. קרי, כאשר הרשות מקבלת את בקשת האזרח הרי שאין כל צורך בחובת הנמקה ודי בקבלת הבקשה.

רוצה לומר, כי עצם קיומו של מנגנון ההנמקה, מונע מהרשות לקבל החלטה הנתונה לגחמותיה בלבד וללא כל שיקולים ענייניים בצידה. כמו- כן מנגנון ההנמקה מאפשר לרשות לשקול בצורה סדורה ומושכלת את סירובה תוך עריכת ביקורת עצמית לשיקוליה.

ובמה יועיל מנגנון הנימוק, עת סירבה הרשות לבקשתו של האזרח? בעת הכפפת הרשות לחובת נימוק סירובה, מעמידה הרשות את החלטתה בשבט הביקורת של הגופים הממונים עליה ומאפשרת לאזרח הנפגע מהחלטתה להבין את טעמי הסירוב. ככל שעסקינן בהחלטה הלוקה בחוסר סבירות קיצונית רשאי האזרח לתקוף את ההחלטה בבית המשפט לעניינים מנהליים, ככל שלא קיים הליך אחר מקדים בדין.

מלבד חובת ההנמקה, מטיל החוק חובת מענה לבקשה בפרק זמן שלא יאוחר מ- 45 ימים מעת קבלת הבקשה למעט החריגים המנויים בחוק.

לפיכך, ככל שהינך סבור כי נפגעת מהחלטה של רשות בעניינך, יש לפנות לעו"ד עתירות מנהליות ובג"צים על מנת לבחון את דרכי הפעולה כנגד אותה החלטה תוך בחינת ההחלטה גופה והערכת סיכוי התיק.

שאלות נפוצות