"להשעות שוטר שאינו קצין משטרה בכיר, להורידו בדרגה, לשחררו מן השירות או לפטרו, אם הוכח להנחת דעתו שהשוטר מתרשל או בדרך כלל בלתי-יעיל במילוי תפקידיו או אינו מתאים מבחינה אחרת למלא תפקידיו; אולם מפקח לא יפוטר ולא ישוחרר אלא באישור השר"

בנוסף קיימים פקודות ונהלים של משטרת ישראל המתווים את דרך פעילותה של המשטרה כגוף מנהלי כיתר רשויות המדינה, לרבות עניין פיצוי פיטורין, הודעה מוקדמת וכיוצא בכך.

מכוח כללי הצדק הטבעיים החלים לכל אורכה של שיטת המשפט הישראלי, הרי שבטרם תינתן החלטה ע"י רשות מנהלית העלולה לפגוע באדם, יש לאפשר לנפגע הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, כדלהלן:

הזכות להשמיע טענותיו הוכרה זה מכבר כזכות אינהרנטית של כל מי שעלול להיפגע מהחלטה מינהלית. רשות מנהלית תמנע מהחלטה בזכויותיו של אדם בטרם תעניק לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו (בג"ץ 7805/00 אלוני נ' מבקרת עירית ירושלים, פ"ד נז(4) 577).

במקרה של פיטורי שוטר, הרי שהפגיעה באדם הינה אקט של הפיטורין, הפסקת שירות השוטר, ולפיכך בטרם תינתן החלטה לפיטורי השוטר יש להעניק לו הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו, הזדמנות זו מכונה "שימוע", מסגרת השימוע רשאי השוטר לעלות כל טענה לגופו של החלטה וכמו- כן לקבל לידיו בטרם ישיבת השימוע את הנימוקים לשימוע כמו גם את המסמכים שבגינם הוחלט להזמינו לשימוע.

בשים לב, וכפי שכבר נאמר משטרת ישראל אינה בבחינת מעסיק רגיל אלא חלק בלתי נפרד  מרשויות המדינה, קרי רשות מנהלית ועל כן בחינת הליך השימוע ותוצאות השימוע יערכו בפריזמה מנהלית, כדלקמן:

"החלטת המשטרה על הפסקת שירותו של שוטר היא בגדר החלטה מנהלית הנתונה לביקורת שיפוטית של בית המשפט הגבוה לצדק" (בג"צ 1214/97 חלמיש נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נג(2) 647).

טעות נפוצה בקרב השוטרים הינה לשכור שירותי עו"ד המתמחה בענף הפלילי לצורך ייצוג בהליך השימוע, אף על פי שעסקינן בענף מובהק של המשפט המנהלי, ולפיכך מומלץ להסתייע לצורך ייצוג בשימוע בעו"ד מתחום המנהלי. ודוק, עורכי השימוע אינם ערכאת משפטית אשר מרשיעה את השוטר בעבירות פליליות אלא כל תכליתן לשקול את המשך שירותו של השוטר בהתאם לטענות המועלות כנגדו במסגרת העילות הנקובות בפקודת המשטרה, פקודות המטה הארצי והנהלים של המשטרה.

תפקידו של עורך הדין בשימוע אינה "לזכות" את השוטר מעבירותיו אלא לשכנע את חברי הוועדה להותיר את השוטר בתפקידו וזאת תוך בחינה קונקרטית של נסיבות המקרה לצד הנימוקים שבגינם הוזמן השוטר לשימוע תוך בחינת נהלי ופקודות המשטרה, אף תפקידם של עורכי השימוע אינם להכריע בעניין עבירות השוטר ככל שבוצעו, אלא עסקינן בוועדה מנהלית אשר אמורה לבחון את שירותו של השוטר, הא ותו לא.

מכל מקום, ההחלטה על פיטורין בסיומו של הליך השימוע אינה סוף פסוק ובהחלט אינה "גזרה" שלא ניתן לבטלה. ההחלטה נתונה לביקורת משפטית, קרי ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את החלטת הפיטורין. כאשר החלטת הפיטורין תיבחן לאור כללי המשפט המנהלי. קרי, בית המשפט יתערב בהחלטה מקום בו נמצא כי החלטת הפיטורין התקבלה בחריגה מסמכות, או תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי או שהיא נגוע בשיקולים זרים או באי סבירות קיצונית ויתר עילות וטענות מתחום המשפט המנהלי.

בעניין זה, תודגש חשיבות בחינת התיק ע"י עו"ד מנהלי אשר יבדוק האם במקרה הקונקרטי מתקיימים פגמים מנהליים היורדים לשורשו של עניין אשר בעטיין ניתן לבטל את החלטת עורכי השימוע כאשר התוצאה האופרטיבית של ביטול ההחלטה בפן המנהלי הינה המשך שירותו של השוטר במשטרת ישראל.

לפיכך, בעת מועד זימון לשימוע של שוטר, מומלץ להסתייע בעו"ד מתחום המשפט המנהלי, ואף לאחר קבלת החלטת השימוע ישנה חשיבות לבחינת פועלם של עורכי השימוע וטיב ההחלטה לצורך בחינת המשך הליך בערכאות המשפטיות.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, מומלץ להתייעץ עם עו"ד בטרם נקיטת כל פעולה.

כל הזכויות שמורות לשחר ארביב ושות' עורכי דין ומגשרים