ייצוג עורכי דין ומתמחים בפני ועדת האתיקה ובית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין

קיבלתם מכתב מוועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין, או שהוגשה נגדכם קובלנה לבית הדין המשמעתי? אנחנו מייצגים עורכי דין ומתמחים מכל רחבי הארץ בכל שלבי ההליך המשמעתי: מהתגובה הראשונה לוועדת האתיקה, דרך הדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי, ועד לערעור בבית הדין המשמעתי הארצי ובבית המשפט המחוזי בירושלים. ההליך מוסדר בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א-1961, ובכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ״ו-1986. עמוד זה הוא חלק מהסקירה הכללית שלנו על ייצוג בפני ועדות משמעת ואתיקה.

תשובה קצרה: ועדת האתיקה המחוזית מבררת תלונות על עורכי דין ומחליטה אם להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי או לגנוז את התלונה. בית הדין דן בקובלנה, ככלל בפומבי, ומוסמך להטיל אזהרה, נזיפה, קנס, השעיה או הוצאה מהלשכה. על פסק הדין מערערים לבית הדין המשמעתי הארצי, ועל פסק דינו לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך שלושים יום.

ועדת האתיקה ובית הדין המשמעתי: מי עושה מה

חוק לשכת עורכי הדין מבחין בין שני גופים. ועדות האתיקה (ועדת האתיקה הארצית וועדת אתיקה מחוזית בכל מחוז) הוקמו לפי סעיף 18ב לחוק, וחברים בהן חברי הלשכה ונציגי ציבור. ליד כל ועדת אתיקה פועל פרקליט (סעיף 18ג), שמברר תלונות על עבירות משמעת, מעביר אותן לוועדה בצירוף המלצתו, ומייצג את הוועדה בהליכים לפני בתי הדין המשמעתיים ובתי המשפט. ועדת האתיקה היא הגוף שמברר ומחליט אם להעמיד לדין משמעתי; היא אינה שופטת.

בתי הדין המשמעתיים (בית דין משמעתי מחוזי בכל מחוז ובית הדין המשמעתי הארצי, סעיפים 14 ו-15 לחוק) הם הערכאה השיפוטית. לפי סעיף 62, על עבירת משמעת, אף אם נעברה בחוץ לארץ, נותן עורך הדין את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה. לצד זאת, סעיף 60א מאפשר לוועדת האתיקה הארצית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים, ולוועדה מחוזית לתת חוות דעת מקדימה לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו.

מהי עבירת משמעת

סעיף 61 לחוק מגדיר שלושה סוגים של עבירות משמעת: הפרה של סעיפים 53 עד 60 לחוק או של דין אחר המטיל חיוב או איסור על עורך דין בקשר למקצועו; הפרה של כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 109; וכל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין. סעיפים 53 עד 60 כוללים, בין השאר, את חובת שמירת כבוד המקצוע (סעיף 53), החובה כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט (סעיף 54), הסדרת הפרסומת (סעיף 55) ואיסור עיסוק אחר בנסיבות של ניגוד עניינים (סעיף 60).

עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.

סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ״ו-1986

כללי האתיקה מפרטים חובות קונקרטיות: איסור ייצוג בניגוד אינטרסים (סעיף 14), איסור טיפול נגד לקוח בעניין שטיפל בו למענו (סעיף 16), כבוד לבית המשפט (סעיף 32), איסור העלאת טענה ביודעין שאינה נכונה (סעיף 34), וחובות בכספי לקוחות: העברת כספים ללקוח תוך זמן סביר (סעיף 40), השקעת פיקדון (סעיף 41) ודין וחשבון כספי (סעיף 42). מתמחים כפופים אף הם לדין המשמעתי: לפי סעיף 41 לחוק, בתקופת ההתמחות ועד להכרעה הסופית בדבר קבלתו כחבר הלשכה נתון המועמד למרותה של הלשכה ולשיפוטה המשמעתי, והלכות האתיקה חלות עליו בשינויים המחויבים.

איך מתחיל ההליך: תלונה, בקשת תגובה והחלטה

ההליך מתחיל בדרך כלל בתלונה: של לקוח, של הצד שכנגד, של עורך דין אחר, של בית משפט או של כל אדם אחר. סעיף 63 לחוק קובע כי קובל רשאי להגיש קובלנה בין ביוזמתו ובין על פי תלונת אדם אחר, ולכן הליך יכול להיפתח גם בלי תלונה חיצונית. את התלונה מברר הפרקליט הפועל ליד ועדת האתיקה (סעיף 18ג(ב)), ובמסגרת הבירור נשלח לעורך הדין מכתב ובו התלונה ובקשה לתגובה בכתב. המועד לתגובה נקבע בנהלי הלשכה ובמכתב הוועדה ולא בחוק עצמו, ולכן יש לפעול לפי המועד שנקבע במכתב.

לאחר קבלת התגובה וסיום הבירור, הפרקליט מעביר את התלונה לוועדה בצירוף המלצתו, והוועדה מחליטה באחת משתי דרכים: גניזת התלונה, או הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי. שלב התגובה הוא ההזדמנות הראשונה של עורך הדין להציג את עמדתו, ובמקרים רבים הוא השלב שבו מוכרע אם ההליך יימשך.

מי רשאי להגיש קובלנה

ועדת האתיקה הארצית, ועדת אתיקה מחוזית וכן היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה […] רשאים להגיש קובלנה לבית דין משמעתי בשל עבירת משמעת, בין ביזמתם ובין על פי תלונת אדם אחר.

סעיף 63 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א-1961

ארבעה גופים בלבד רשאים להגיש קובלנה. המתלונן עצמו אינו קובל; תפקידו מסתיים בהגשת התלונה, אם כי לפי סעיף 65א(ד) הוא זכאי להיות נוכח בדיון שנערך בדלתיים סגורות בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו. לפי סעיף 64(א), הדיון מתקיים בבית הדין המשמעתי המחוזי של המחוז שבו רשום עורך הדין הנאשם.

הדיון בבית הדין המשמעתי

סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים נקבעים בכללים שהותקנו לפי סעיף 65 לחוק, ואת שלבי הדיון ואת המועדים יש לקרוא בהם יחד עם ההזמנה שהתקבלה. בדיון מייצג את ועדת האתיקה הפרקליט הפועל לידה (סעיף 18ג(ב)), והנאשם מיוצג על ידי עורך דין מטעמו. לפי סעיף 66, חלות על בית הדין, בשינויים המחויבים, סמכויות העזר של ועדת חקירה, ומי שלא התייצב אף שהוזמן כדין ולא הצטדק עלול לחוב בהוצאות. לפי סעיף 67, בית הדין רשאי, מטעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא הייתה כשרה להתקבל בבית משפט. לפי סעיף 69א, כשנחלקו הדעות מכריעה דעת הרוב, ובאין רוב מכריעה הדעה שלדעת אב בית הדין מקילה עם הנאשם.

פומביות הדיון ופרסום פסק הדין

לפי סעיף 65א(א) לחוק, בית דין משמעתי דן בפומבי. סעיף 65א(ב) מאפשר לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, מטעמים שיירשמו, במקרים המנויים בו, ובהם הגנה על קטין או חסר ישע, הגנה על מתלונן או נאשם בעבירת מין או הטרדה מינית, חשש שהדיון הפומבי ירתיע עד, פגיעה בסוד מסחרי, פגיעה בצנעת הפרט, או פגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון. על החלטה זו ניתן לערער לפי סעיף 65א(ז).

גם פסק הדין מתפרסם. לפי סעיף 69ב, הלשכה מעמידה לעיון הציבור כל פסק דין של בית דין משמעתי בציון שמו של הנאשם, אלא אם הורה בית הדין על תנאים, שינויים או השמטת פרטים. כשהוטלה השעיה או הוצאה מהלשכה, סעיף 69(ב) מחייב פרסום של הכרעת הדין וגזר הדין, כולם או חלקם, בציון שמו של הנאשם, ולפי סעיף 69(ג) הפרסום נעשה ברשומות, בפרסומי הלשכה, באתר הלשכה ובעיתון.

אמצעי המשמעת

אלה הענשים שבית דין משמעתי מוסמך להטיל על נאשם שהורשע בשל עבירת משמעת: (1) אזהרה; (2) נזיפה; (3) קנס בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים לכל עבירה, שישולם לקופת הלשכה; (4) השעיה לתקופה קצובה שלא תעלה על עשר שנים; (5) הוצאה מן הלשכה.

סעיף 68 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א-1961

לפי סעיף 68א, עונש השעיה יכול להיות, כולו או מקצתו, על תנאי, לתקופת תנאי של שנה עד שלוש שנים. לפי סעיף 69(א), בית הדין רשאי גם להרשיע בלי להטיל עונש, לחייב בהוצאות, להורות על החזרת שכר, לחייב בפיצויים למתלונן עד 25,000 שקלים חדשים ולצוות על פרסום פסק הדין. אם הנאשם זוכה, סעיף 69(א)(5א) מאפשר לחייב את הלשכה בהוצאות ההגנה כשלא היה יסוד להגשת הקובלנה. על מתמחה חלים לפי סעיף 41 לחוק אמצעים אחרים: אזהרה, נזיפה, פסילה להתקבל כחבר הלשכה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים או לצמיתות, ובמקרים של הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות גם ביטול התמחות וביטול בחינה.

ערעור: בית הדין הארצי ובית המשפט המחוזי בירושלים

לפי סעיף 70 לחוק, על פסק דין של בית דין משמעתי מחוזי רשאים הנאשם והקובל לערער לפני בית הדין המשמעתי הארצי, וכן ועדת האתיקה הארצית והיועץ המשפטי לממשלה, אף אם לא היו קובלים. המועד לערעור זה נקבע בכללי סדרי הדין ולא בחוק.

על פסק דין של בית הדין המשמעתי הארצי רשאים הנאשם והקובל לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין.

סעיף 71 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א-1961

הערעור השני מוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים דווקא, בתוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין. לפי סעיף 71א, בית המשפט שלערעור רשאי לתת כל החלטה שבית הדין המשמעתי היה מוסמך לתתה. לפי סעיף 72(א), ביצוע פסק הדין אינו מעוכב רק משום שאפשר לערער עליו; לפי סעיף 72(א1), בית הדין או ערכאת הערעור רשאים להורות על עיכוב ביצוע עד להכרעה בערעור, ולכן יש לשקול בקשה כזו בנפרד.

השעיה זמנית לפני סיום ההליך

סעיף 78 לחוק מאפשר השעיה זמנית בשני מצבים הקשורים להליך פלילי. לפי סעיף 78(ג), כשהוגש נגד עורך דין כתב אישום, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל ואם מצא שבנסיבות העניין היה בעבירה המיוחסת משום קלון, להשעותו זמנית מעיסוק במקצוע, כולו או חלקו, עד להכרעת דינו. לפי סעיף 78(ב), לאחר הרשעה בפלילים ניתן להשעות זמנית עד להכרעה בבקשה לפי סעיף 75, וההשעיה בטלה אם לא הוגשה בקשה כזו תוך שלושים יום מהיום שפסק הדין המרשיע נעשה סופי, או אם בוטלה ההרשעה. על ההחלטה ניתן לערער (סעיף 78(ה)), אך ביצועה אינו מעוכב רק משום שאפשר לערער (סעיף 78(ו)), ותקופת ההשעיה הזמנית נמנית בעונש שיוטל בסוף (סעיף 78(ז)).

הליך משמעתי והליך פלילי על אותו מעשה

לפי סעיף 80(א) לחוק, דיון משמעתי אינו מעכב ואינו מבטל דיון בפלילים בשל אותו מעשה או מחדל. עם זאת, לפי סעיף 80(ב), כשהואשם עורך דין בפלילים בשל מעשה המשמש עילה גם לדיון משמעתי, רשאי בית הדין המשמעתי להפסיק את דיוניו עד למתן פסק סופי בפלילים. סעיף 75 קובע מסלול נפרד: עורך דין שהורשע בפסק סופי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, להטיל עליו אחד העונשים שבסעיף 68, אם מצא שבנסיבות העניין היה בעבירה משום קלון. לפי סעיף 77, בית משפט שהרשיע עורך דין ממציא ללשכה העתק מפסק הדין, ולכן הרשעה מגיעה לידיעת הלשכה גם בלי תלונה.

שלב, מועד ובסיס בחוק

שלב	מועד	בסיס בחוק
תלונה לוועדת האתיקה המחוזית ובירור על ידי הפרקליט; בקשת תגובה	אין מועד בחוק; נקבע במכתב הוועדה ובנהלי הלשכה	סעיפים 18ב, 18ג(ב), 61 לחוק לשכת עורכי הדין
החלטת הוועדה: גניזה או הגשת קובלנה	אין מועד בחוק	סעיף 63 לחוק
דיון בבית הדין המשמעתי המחוזי של המחוז שבו רשום עורך הדין	לפי כללי סדרי הדין שהותקנו לפי סעיף 65	סעיפים 62, 64, 65, 65א, 66, 67 לחוק
פסק דין ואמצעי משמעת; פרסום	עם סיום הדיון	סעיפים 68, 68א, 69, 69ב לחוק; סעיף 41 לגבי מתמחים
ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי	לפי כללי סדרי הדין	סעיף 70 לחוק
ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים	שלושים יום מיום קבלת פסק הדין של בית הדין הארצי	סעיף 71 לחוק
בקשה לעיכוב ביצוע	לאחר פסק הדין, לבית הדין או לערכאת הערעור	סעיף 72(א), 72(א1) לחוק
השעיה זמנית לאחר כתב אישום או הרשעה	לפי בקשת קובל; לאחר הרשעה, בטלה אם לא הוגשה בקשה לפי סעיף 75 תוך שלושים יום מהיום שפסק הדין נעשה סופי	סעיף 78 לחוק
עונש משמעתי בעקבות הרשעה פלילית שיש עמה קלון	לפי בקשת קובל לאחר פסק סופי	סעיפים 75, 77, 80 לחוק

זכויות עורך הדין בכל שלב

• בבירור בוועדה: לדעת מה התלונה ולהגיב עליה בכתב לפני שהוועדה מחליטה; לבקש חוות דעת מקדימה מהוועדה המחוזית בעניין הנוגע לעורך הדין עצמו (סעיף 60א(ב)).
• בדיון בבית הדין: להיות מיוצג על ידי עורך דין; לבקש דיון בדלתיים סגורות באחת העילות שבסעיף 65א(ב); להביא ראיות ועדים לפי כללי סדרי הדין; ליהנות מהדעה המקילה כשאין רוב (סעיף 69א).
• לאחר פסק הדין: לערער לבית הדין הארצי (סעיף 70) ואחר כך לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך שלושים יום (סעיף 71); לבקש עיכוב ביצוע (סעיף 72(א1)) או דחיית ביצוע של פסק דין סופי (סעיף 72(ב)).
• בזיכוי: לבקש לחייב את הלשכה בהוצאות ההגנה (סעיף 69(א)(5א)) ולחייב מתלונן בהוצאות כשהתלונה הוגשה בקלות ראש, לשם קנטור או ללא יסוד (סעיף 69(א)(5)).
• בהשעיה זמנית: לערער על ההחלטה (סעיף 78(ה)); תקופת ההשעיה נמנית בעונש (סעיף 78(ז)).

מתי כדאי להתייעץ

• התקבל מכתב מוועדת האתיקה ובו תלונה ובקשה לתגובה.
• הוגשה קובלנה לבית הדין המשמעתי והתקבלה הזמנה לדיון.
• הוגש כתב אישום או ניתנה הרשעה פלילית, ויש חשש לבקשת השעיה זמנית או לבקשה לפי סעיף 75.
• ניתן פסק דין משמעתי ויש לבחון ערעור ועיכוב ביצוע בתוך המועדים.
• מתמחה שקיבל הודעה על הליך משמעתי העלול להשפיע על ההתמחות, הבחינות או הקבלה ללשכה.

איך אנחנו מלווים

אנחנו קוראים את התלונה ואת כל החומר, בודקים אילו סעיפים בחוק ובכללי האתיקה רלוונטיים, מכינים יחד אתכם את התגובה לוועדת האתיקה, מייצגים בדיון בבית הדין המשמעתי, ומלווים בערעור ובבקשות לעיכוב ביצוע. המשרד יושב ברמת גן ומייצג עורכי דין ומתמחים מכל הארץ, בכל מחוזות הלשכה; פגישת ייעוץ ראשונה אפשרית גם בשיחת וידאו. שכר הטרחה נקבע לאחר בדיקה ראשונית של המקרה ומוצג מראש.

אפשר לפנות אלינו דרך טופס יצירת הקשר, בטלפון 03-6562040 או בהודעת וואטסאפ. הפנייה חסויה.

שאלות נפוצות

לקריאה נוספת: ייצוג בפני ועדות משמעת ואתיקה · ייצוג בהליך משמעתי בעקבות תלונה על הטרדה מינית · עורך דין עתירות מנהליות ובג״ץ · משפט מנהלי במשרדנו · יצירת קשר.

האמור בעמוד זה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ומסמכיו.