עתירה מנהלית היא עתירה נגד החלטה של רשות, והיא נדונה בבית משפט לעניינים מינהליים בנושאים שבתוספת הראשונה לחוק. אם הדין לא קבע מועד אחר, היא מוגשת בלא שיהוי ולא יאוחר מ-45 ימים מהמוקדם מבין פרסום ההחלטה, קבלת הודעה עליה או ידיעה עליה (תקנה 3(ב)). בית המשפט רשאי לחייב בעל דין בהוצאות (תקנה 41).
בדיקה מהירה: עד 3 שאלות
קיבלתי החלטה של רשות או של ועדה
עד שלוש שאלות קצרות, ובסופן העמוד והמועד שמתאימים להחלטה.
מי נתן את ההחלטה?
בחרו את המצב שמתאים לכם ופתחו את העמוד המתאים:
החישוב וההזנות נשארים בדפדפן שלכם, ויישלחו למשרד רק אם תאשרו למטה ותלחצו על שליחה.
התשובות נשארות בדפדפן ואינן נשלחות או נשמרות, אלא אם תבחרו לשלוח אותן לבדיקת עורך דין. התוצאה היא מידע כללי לפי הוראות החוק ואינה ייעוץ משפטי על המקרה שלכם.
מה עושים בימים הראשונים אחרי ההחלטה
כמה צעדים בתחילת הדרך עשויים לשמור על האפשרויות שלכם:
- לקבל את ההחלטה בכתב, כולל הנימוקים לה. אם ההחלטה ניתנה בתשובה לבקשה שהגשתם בכתב, עובד ציבור שנתבקש בכתב להשתמש בסמכות שניתנה לו חייב, ככלל, להשיב בכתב לא יאוחר מ-45 ימים מקבלת הבקשה, ואם סירב – להודיע בכתב את נימוקי סירובו – סעיפים 2 ו-2א לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי״ט-1958. גם כשההחלטה ניתנה ביוזמת הרשות, כדאי לבקש בכתב את הנימוקים
- לבדוק אם מקובל, או במקרים מסוימים נדרש, לפנות תחילה בכתב לרשות לפני הגשת עתירה ("פנייה מוקדמת") – ראו גם המתח בין שיהוי למיצוי הליכים
- לשמור עותק של ההחלטה ושל כל ההתכתבות מול הרשות, כולל תאריכי קבלה ומסירה
- לברר אם ההחלטה נתונה לערר או לערעור על פי חיקוק – אם כן, לפי סעיף 5 לחוק לתיקון סדרי המינהל, על עובד הציבור להודיע לכם בכתב על זכות הערר או הערעור ועל דרכי הגשתם ומועדיהם, במידה שנקבעו בחיקוק
- לבדוק אם ההחלטה עומדת להתבצע בזמן הקרוב – אם כן, מדובר במרוץ נגד הזמן, ולא רק בבדיקת הסיכויים לגופה
המועד להגשת עתירה, ולמה גם עיכוב קצר עלול לפגוע
נכון ל-1 בנובמבר 2026, לפי תקנה 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א-2000, אם לא נקבע מועד אחר בדין הספציפי החל על ההחלטה, יש להגיש עתירה מנהלית בלא שיהוי, ולא יאוחר מ-45 ימים מהמוקדם מבין: המועד שבו פורסמה ההחלטה כדין, המועד שבו קיבלתם הודעה עליה, או המועד שנודע לכם עליה בפועל. בית המשפט רשאי להאריך את המועד, לאחר שנתן לרשות הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה, אם ראה הצדקה לכך.
חשוב להבין: 45 הימים הם תקרה ולא יעד מומלץ. לפי תקנה 4 לאותן תקנות, בית המשפט רשאי לדחות עתירה בשל שיהוי בהגשתה, גם אם הוגשה בתוך 45 הימים. בית המשפט העליון קבע כי טענת שיהוי נבחנת בשלושה יסודות: התנהגות העותר וחלוף הזמן, הפגיעה שנגרמה בשל האיחור לאינטרסים ראויים של הרשות או של צדדים שלישיים, וחומרת הפגיעה בשלטון החוק שבמעשה המנהלי. היחס בין השלושה נקבע לפי נסיבות כל עניין (עע״מ 7142/01 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חיפה נ׳ החברה להגנת הטבע, 24.2.2002, פסקה 4). משום כך, ככל שההחלטה עלולה להתבצע בקרוב, אין טעם להמתין עד סוף התקופה כדי לפנות.
לאיזה בית משפט פונים
לפי סעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס-2000, בית המשפט לעניינים מינהליים דן בעתירה נגד החלטה של רשות או גוף המנוי בתוספת הראשונה לחוק, בעניין המנוי בה – וכך מתבררות עתירות רבות נגד רשויות המדינה והרשויות המקומיות. עניינים שאינם מנויים בתוספת, ושאינם בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר, יכולים להגיע לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג״ץ), מכוח סעיף 15(ג) ו-15(ד)(2) לחוק-יסוד: השפיטה, המסמיכים אותו לתת סעד למען הצדק ובכלל זה צווים לרשויות המדינה ולרשויות מקומיות. לעתירות במכרזים ציבוריים הקדשנו עמוד נפרד – ראו עורך דין מכרזים. הבירור לאיזו ערכאה מוסמכת לפנות הוא חלק מהבדיקה הראשונית שלנו; פירוט נוסף על ההבחנה מרוכז בעמוד התחום שלנו. עבירות משמעת של עובדי מדינה נדונות לפני בית דין מיוחד, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה; ראו עורך דין לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
איך מגישים עתירה מנהלית
עתירה נפתחת במסירת כתב עתירה לבית המשפט (תקנה 5(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין)). לפי תקנה 5(ב), כתב העתירה כולל, בין היתר:
- פרטי העותר ובא כוחו, המשיבים ועניינו של כל משיב בנושא העתירה (תקנה 5(ב)(1) ו-(2))
- תיאור ההחלטה והמועד שבו פורסמה, שבו התקבלה הודעה עליה או שבו נודע עליה (תקנה 5(ב)(3))
- מקור הסמכות של בית המשפט, ובכלל זה החיקוק שלפיו התקבלה ההחלטה והפרט בתוספת הראשונה לחוק שלפיו העניין בסמכותו (תקנה 5(ב)(3א))
- העניין של העותר ופירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק (תקנה 5(ב)(4) ו-(5))
- העתקי פנייה מוקדמת בכתב לרשות, ואם לא נעשתה, הנימוקים להגשה בלעדיה (תקנה 5(ב)(6))
- הסעד המבוקש, סכום האגרה או התקנה הפוטרת ממנה, והליכים נוספים באותה מסכת עובדתית (תקנה 5(ב)(7) עד (9))
כתב העתירה נערך לפי טופס 1 שבתוספת לתקנות, והעובדות שבו מאומתות בתצהיר לפי טופס 2 (תקנה 5(ג)). מצרפים, ככל שניתן, העתק של ההחלטה ושל המסמכים הנוגעים לעניין (תקנה 5(ד)). העתירה מוגשת לבית המשפט שבאזור שיפוטו ניתנה ההחלטה, ובהחלטה בעניין מקרקעין לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין (תקנה 2(א)).
אגרה בעתירה מנהלית
מי שמביא הליך לבית משפט משלם עם הבאתו את האגרה הקבועה בתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז-2007, כשאין הוראה אחרת בדין (תקנה 2(א)), ובית המשפט לא ייזקק להליך אלא אם שולמה האגרה או שמביא ההליך פטור ממנה (תקנה 2(ג)). לעתירה מינהלית נקבעה אגרה בפרט 20 לתוספת. הסכומים בתוספת מתעדכנים ב-1 בינואר בכל שנה לפי שינוי מדד המחירים לצרכן (תקנה 11(א)), והנוסח המעודכן מתפרסם ברשומות בהודעה של מנהל בתי המשפט (תקנה 11(ג)), ולכן הסכום אינו מצוין כאן. התקנות קובעות גם פטורים, ובהם עתירה מינהלית של יחיד בעניין דיור ציבורי (תקנה 20).
עתירה מנהלית או עתירה לבג״ץ
ההבדלים בין שני המסלולים, ובהם הסמכות, ההרכב, הערעור והאגרה, מפורטים במדריך עתירה מנהלית או בג״ץ: מה ההבדל. החלטה של רשות לפי חוק חופש המידע היא אחד העניינים שבתוספת הראשונה לחוק (פרט 2); על כך בעמוד עורך דין חופש המידע.
צו ביניים כשההחלטה עומדת להתבצע
כשההחלטה עומדת להתבצע בפועל – למשל פינוי, הריסה, שלילת רישיון, השעיה או פיטורים – לרוב לא די בהגשת עתירה, וצריך גם לבקש צו ביניים שיעצור את הביצוע עד להכרעה. לפי סעיף 9 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, בית המשפט לעניינים מינהליים רשאי, בכל שלב של הדיון, ליתן צו ביניים בתנאים שיקבע.
לפי תקנה 9 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), הבקשה לצו ביניים מוגשת בנפרד מהעתירה, במועד הגשת העתירה או לאחר מכן, וצו ביניים לא יינתן בלי שניתנה לרשות הזדמנות להגיב או שהתקיים דיון במעמד הצדדים. כשההמתנה להכרעה בבקשה לצו ביניים עלולה לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, בית המשפט רשאי לתת צו ארעי לפי תקנה 9א על יסוד הבקשה בלבד, ולקבוע בו – לא יאוחר מעשרה ימים ממועד מתן הצו – מועד לתגובת הרשות או לדיון במעמד הצדדים; על העותר להמציא את העתירה, הבקשה והצו לרשות בתוך 24 שעות ממתן הצו.
לחישוב משוער של המועד להגשת עתירה, כולל ימי פגרה: מחשבון מועדים משפטיים.
מהתיקים שלנו: עתירה מנהלית שהוגשה, בין היתר, נגד לקוחות המשרד הסתיימה במחיקת העתירה ובחיוב העותרים בהוצאות לקוחות המשרד (פרטים בעמוד ההישגים). בג״ץ שהגיש משרדנו נגד החלטה לדחות בקשה לפטור משירות התקבל בחלקו, בעניין שימוע שלא כדין שנערך למועמד (פרטים בעמוד ההישגים). כל מקרה נבחן לגופו, והתוצאה תלויה בעובדותיו.
שכר טרחה
שכר הטרחה נקבע לאחר בדיקה ראשונית של ההחלטה ושל דחיפות המקרה – פנייה בכתב לרשות, עתירה מנהלית, בקשה לצו ביניים, או ליווי עד לבג״ץ. את מבנה שכר הטרחה נציג כבר בשיחה הראשונה.
מה להכין לפני הפגישה
המסמכים והפרטים הבאים, ככל שהם בידיכם, יעזרו למקד את הפגישה הראשונה.
- ההחלטה שקיבלתם מהרשות בכתב, כולל הנימוקים אם נמסרו
- התאריך שבו קיבלתם את ההחלטה או נודע לכם עליה
- הבקשה או הפנייה שהגשתם לרשות, והתשובות שקיבלתם
- שאר ההתכתבות מול הרשות בעניין, מכתבים והודעות
- רישיון, היתר או אישור קודם שההחלטה נוגעת אליהם, אם יש
- מועד הביצוע של ההחלטה, אם צוין בהודעה
אפשר לתאם פגישה גם כשחלק מהמסמכים חסרים.
פנייה ראשונית
המשרד יושב ברמת גן ומייצג לקוחות מכל הארץ, בכל הערכאות. פגישת ייעוץ ראשונה אפשרית גם בשיחת וידאו.
מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם.
הפנייה חסויה. ניתן גם ליצור קשר בטלפון 03-6562040, או ב-וואטסאפ.
שאלות נפוצות
כמה זמן יש להגיש עתירה מנהלית נגד החלטה של רשות?
אם לא נקבע מועד אחר בדין הספציפי, לפי תקנה 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), יש להגיש עתירה בלא שיהוי, ולא יאוחר מ-45 ימים מהמוקדם מבין פרסום ההחלטה כדין, מסירת הודעה עליה לעותר, או המועד שנודע לו עליה בפועל. חשוב לדעת שגם בתוך 45 הימים בית המשפט רשאי לדחות עתירה בשל שיהוי, לפי תקנה 4 לאותן תקנות, כך שכדאי לפעול מוקדם ולא להמתין לתום התקופה.
האם חובה לפנות תחילה בכתב לרשות לפני שמגישים עתירה?
אין חובה גורפת, אבל לפי תקנה 5(ב)(6) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), כתב העתירה חייב לכלול – אם נעשתה פנייה מוקדמת בכתב לרשות, העתקי ההתכתבות; ואם לא נעשתה פנייה כזו, יש לפרט בעתירה את הנימוקים להגשתה בלא פנייה מוקדמת. הבחירה אם לפנות קודם לרשות או לעתור ישירות תלויה בנסיבות – ראו גם המתח בין שיהוי למיצוי הליכים.
הרשות לא משיבה לפנייה שלי ולא נימקה את ההחלטה – מה המצב מבחינה משפטית?
לפי סעיף 2 לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), עובד ציבור שנתבקש בכתב להשתמש בסמכות שניתנה לו על פי דין חייב, ככלל, להשיב בכתב לא יאוחר מ-45 ימים מקבלת הבקשה; במקרים המנויים בסעיף 2(ב) לחוק (למשל כשהעניין טעון בדיקה נוספת או כשנקבע בדין מועד אחר) עליו להודיע בכתב, בתוך אותם 45 ימים, מהו הטעם לכך שלא השיב במועד (סעיף 2(ג)). אם סירב – עליו להודיע את נימוקי הסירוב, לפי סעיף 2א, בכפוף לחריגים המנויים בסעיף 3 (כגון ביטחון המדינה או פגיעה בזכויות צד שלישי). לפי סעיף 6(א), אי-מתן תשובה או הודעה כאמור אינו פוסל את ההחלטה כשלעצמו, אך בהליך בבית המשפט הנטל יהיה על הרשות להראות שההחלטה נעשתה כדין; ולפי סעיף 6(ב), אם עובד הציבור לא השיב ולא הודיע דבר תוך שלושה חודשים, רואים בכך, לעניין כל דין, החלטה לסרב לבקשה בלא נימוקים – ראו גם חובת ההנמקה של רשות מנהלית.
אפשר לעצור את ביצוע ההחלטה עד שהעתירה תוכרע?
כן, זו לרוב המטרה הדחופה ביותר. לפי סעיף 9 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, בית המשפט לעניינים מינהליים רשאי, בכל שלב של הדיון, ליתן צו ביניים בתנאים שיקבע. הבקשה מוגשת בנפרד מהעתירה, ולפי תקנה 9א לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), כשההמתנה עלולה לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, אפשר לבקש גם צו ארעי, שבית המשפט רשאי לתת על יסוד הבקשה בלבד, עד להחלטה בבקשה לצו ביניים.
מתי פונים לבית המשפט לעניינים מינהליים ומתי לבג״ץ?
לפי סעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, בית המשפט לעניינים מינהליים דן בעתירה נגד החלטה של רשות או גוף המנוי בתוספת הראשונה לחוק, בעניין המנוי בה. עניינים שאינם מנויים בתוספת, ושאינם בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר, יכולים להגיע לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, מכוח סעיף 15(ג) ו-15(ד)(2) לחוק-יסוד: השפיטה. לעתירות במכרזים ציבוריים הקדשנו עמוד נפרד – ראו עורך דין מכרזים.
איך מגישים עתירה מנהלית?
לפי תקנה 5 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), העתירה נפתחת במסירת כתב עתירה לבית המשפט, שנערך לפי טופס 1 שבתוספת לתקנות ונתמך בתצהיר לפי טופס 2. כתב העתירה כולל בין היתר את תיאור ההחלטה ומועדה, מקור הסמכות של בית המשפט, הנימוקים, הסעד המבוקש וסכום האגרה. לפי תקנה 2(א), מגישים לבית המשפט שבאזור שיפוטו ניתנה ההחלטה, ובעניין מקרקעין לפי מקום המקרקעין.
כמה עולה אגרה של עתירה מנהלית?
האגרה קבועה בפרט 20 לתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז-2007, והסכומים מתעדכנים ב-1 בינואר בכל שנה לפי המדד (תקנה 11). לפי תקנה 2(ג), בית המשפט לא ייזקק להליך אלא אם שולמה האגרה או שמביא ההליך פטור ממנה. התקנות קובעות גם פטורים, למשל לעתירה של יחיד בעניין דיור ציבורי.
רשות סירבה למסור לי מידע. האם זו עתירה מנהלית?
לפי סעיף 17(א) לחוק חופש המידע, עתירה על החלטת רשות ציבורית לפי החוק נדונה בבית משפט לעניינים מינהליים, אלא אם הוצאה לגבי המידע תעודת חיסיון, ואז לפני בית המשפט העליון. ראו גם בקשת חופש מידע נדחתה.
ועדות משמעת ואתיקה בגופים אחרים: ייצוג בפני ועדות משמעת ואתיקה, ובהם ועדת האתיקה ובית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין והליך משמעתי לרופאים ולמקצועות הבריאות.
לקריאה נוספת: משפט מנהלי במשרדנו · בין שיהוי למיצוי הליכים · כמה עולה להגיש עתירה מנהלית · חובת ההנמקה של רשות מנהלית · שימוע לשוטר לפני פיטורים · קנסות משרד העבודה · החלטה על סגירת בית ספר · עורך דין מכרזים · שלילת רישיון בגין צבירת נקודות · שיטת הניקוד והזכות לשימוע · פורום משפט מנהלי · יצירת קשר · העסקת קרובי משפחה ברשות מקומית · תביעה נגד רשות מקומית: המסלולים והמועדים.
האמור בעמוד זה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ומסמכיו.
מקורות: חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס-2000 (ויקיטקסט) · תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א-2000 (ויקיטקסט) · תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז-2007 (ויקיטקסט) · חוק-יסוד: השפיטה. הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו, ונוסח פתוח לקריאה בוויקיטקסט.