קיבלתם לאחרונה החלטה של רשות – משרד ממשלתי, עירייה, ועדת תכנון ובנייה, המשטרה, שירות בתי הסוהר, צה״ל, או גוף רישוי – ולא ברור לכם מה השלב הבא? משרדנו העוסק במשפט מנהלי מלווה אזרחים ועסקים בבדיקת ההחלטה, בפנייה בכתב לרשות, ובהגשת עתירה מנהלית או עתירה לבג״ץ. הדבר החשוב ביותר לדעת כבר עכשיו: אם לא נקבע מועד אחר בדין הספציפי, יש להגיש עתירה מנהלית בלא שיהוי, ולא יאוחר מ-45 ימים מהמוקדם מבין פרסום ההחלטה כדין, קבלת הודעה עליה, או המועד שנודע לכם עליה בפועל – ובית המשפט רשאי, בנסיבות העניין, לדחות עתירה בשל שיהוי גם כשהוגשה בתוך המועד. בעתירה לבג״ץ אין מועד קבוע דומה, אך גם שם עיכוב עלול להביא לדחיית העתירה בשל שיהוי. אם ההחלטה עומדת להתבצע בקרוב, כדאי לפנות אלינו באותו היום.
מה עושים בימים הראשונים אחרי ההחלטה
כמה צעדים בתחילת הדרך עשויים לשמור על האפשרויות שלכם:
- לקבל את ההחלטה בכתב, כולל הנימוקים לה. אם ההחלטה ניתנה בתשובה לבקשה שהגשתם בכתב, עובד ציבור שנתבקש בכתב להשתמש בסמכות שניתנה לו חייב, ככלל, להשיב בכתב לא יאוחר מ-45 ימים מקבלת הבקשה, ואם סירב – להודיע בכתב את נימוקי סירובו – סעיפים 2 ו-2א לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי״ט-1958. גם כשההחלטה ניתנה ביוזמת הרשות, כדאי לבקש בכתב את הנימוקים
- לבדוק אם מקובל, או במקרים מסוימים נדרש, לפנות תחילה בכתב לרשות לפני הגשת עתירה ("פנייה מוקדמת") – ראו גם המתח בין שיהוי למיצוי הליכים
- לשמור עותק של ההחלטה ושל כל ההתכתבות מול הרשות, כולל תאריכי קבלה ומסירה
- לברר אם ההחלטה נתונה לערר או לערעור על פי חיקוק – אם כן, לפי סעיף 5 לחוק לתיקון סדרי המינהל, על עובד הציבור להודיע לכם בכתב על זכות הערר או הערעור ועל דרכי הגשתם ומועדיהם, במידה שנקבעו בחיקוק
- לבדוק אם ההחלטה עומדת להתבצע בזמן הקרוב – אם כן, מדובר במרוץ נגד הזמן, ולא רק בבדיקת הסיכויים לגופה
המועד להגשת עתירה, ולמה גם עיכוב קצר עלול לפגוע
נכון לספטמבר 2026, לפי תקנה 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א-2000, אם לא נקבע מועד אחר בדין הספציפי החל על ההחלטה, יש להגיש עתירה מנהלית בלא שיהוי, ולא יאוחר מ-45 ימים מהמוקדם מבין: המועד שבו פורסמה ההחלטה כדין, המועד שבו קיבלתם הודעה עליה, או המועד שנודע לכם עליה בפועל. בית המשפט רשאי להאריך את המועד, לאחר שנתן לרשות הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה, אם ראה הצדקה לכך.
חשוב להבין: 45 הימים הם תקרה ולא יעד מומלץ. לפי תקנה 4 לאותן תקנות, בית המשפט רשאי לדחות עתירה בשל שיהוי בהגשתה, גם אם הוגשה בתוך 45 הימים. לפי הפסיקה, הבדיקה נסיבתית ותלויה בין השאר במידת הפגיעה בצדדים שלישיים ובהסתמכות שנוצרה בינתיים. משום כך, ככל שההחלטה עלולה להתבצע בקרוב, אין טעם להמתין עד סוף התקופה כדי לפנות.
לאיזה בית משפט פונים
לפי סעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס-2000, בית המשפט לעניינים מינהליים דן בעתירה נגד החלטה של רשות או גוף המנוי בתוספת הראשונה לחוק, בעניין המנוי בה – וכך מתבררות עתירות רבות נגד רשויות המדינה והרשויות המקומיות. עניינים שאינם מנויים בתוספת, ושאינם בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר, יכולים להגיע לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג״ץ), מכוח סעיף 15(ג) ו-15(ד)(2) לחוק-יסוד: השפיטה, המסמיכים אותו לתת סעד למען הצדק ובכלל זה צווים לרשויות המדינה ולרשויות מקומיות. לעתירות במכרזים ציבוריים הקדשנו עמוד נפרד – ראו עורך דין מכרזים. הבירור לאיזו ערכאה מוסמכת לפנות הוא חלק מהבדיקה הראשונית שלנו; פירוט נוסף על ההבחנה מרוכז בעמוד התחום שלנו.
צו ביניים כשההחלטה עומדת להתבצע
כשההחלטה עומדת להתבצע בפועל – למשל פינוי, הריסה, שלילת רישיון, השעיה או פיטורים – לרוב לא די בהגשת עתירה, וצריך גם לבקש צו ביניים שיעצור את הביצוע עד להכרעה. לפי סעיף 9 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, בית המשפט לעניינים מינהליים רשאי, בכל שלב של הדיון, ליתן צו ביניים בתנאים שיקבע.
לפי תקנה 9 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), הבקשה לצו ביניים מוגשת בנפרד מהעתירה, במועד הגשת העתירה או לאחר מכן, וצו ביניים לא יינתן בלי שניתנה לרשות הזדמנות להגיב או שהתקיים דיון במעמד הצדדים. כשההמתנה להכרעה בבקשה לצו ביניים עלולה לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, בית המשפט רשאי לתת צו ארעי לפי תקנה 9א על יסוד הבקשה בלבד, ולקבוע בו – לא יאוחר מעשרה ימים ממועד מתן הצו – מועד לתגובת הרשות או לדיון במעמד הצדדים; על העותר להמציא את העתירה, הבקשה והצו לרשות בתוך 24 שעות ממתן הצו.
שכר טרחה
שכר הטרחה נקבע לאחר בדיקה ראשונית של ההחלטה ושל דחיפות המקרה – פנייה בכתב לרשות, עתירה מנהלית, בקשה לצו ביניים, או ליווי עד לבג״ץ. את מבנה שכר הטרחה נציג כבר בשיחה הראשונה.
פנייה ראשונית
מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם.
הפנייה חסויה. ניתן גם ליצור קשר בטלפון 03-6562040, או ב-וואטסאפ.
שאלות נפוצות
כמה זמן יש להגיש עתירה מנהלית נגד החלטה של רשות?
אם לא נקבע מועד אחר בדין הספציפי, לפי תקנה 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), יש להגיש עתירה בלא שיהוי, ולא יאוחר מ-45 ימים מהמוקדם מבין פרסום ההחלטה כדין, מסירת הודעה עליה לעותר, או המועד שנודע לו עליה בפועל. חשוב לדעת שגם בתוך 45 הימים בית המשפט רשאי לדחות עתירה בשל שיהוי, לפי תקנה 4 לאותן תקנות, כך שכדאי לפעול מוקדם ולא להמתין לתום התקופה.
האם חובה לפנות תחילה בכתב לרשות לפני שמגישים עתירה?
אין חובה גורפת, אבל לפי תקנה 5(ב)(6) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), כתב העתירה חייב לכלול – אם נעשתה פנייה מוקדמת בכתב לרשות, העתקי ההתכתבות; ואם לא נעשתה פנייה כזו, יש לפרט בעתירה את הנימוקים להגשתה בלא פנייה מוקדמת. הבחירה אם לפנות קודם לרשות או לעתור ישירות תלויה בנסיבות – ראו גם המתח בין שיהוי למיצוי הליכים.
הרשות לא משיבה לפנייה שלי ולא נימקה את ההחלטה – מה המצב מבחינה משפטית?
לפי סעיף 2 לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), עובד ציבור שנתבקש בכתב להשתמש בסמכות שניתנה לו על פי דין חייב, ככלל, להשיב בכתב לא יאוחר מ-45 ימים מקבלת הבקשה; במקרים המנויים בסעיף 2(ב) לחוק (למשל כשהעניין טעון בדיקה נוספת או כשנקבע בדין מועד אחר) עליו להודיע בכתב, בתוך אותם 45 ימים, מהו הטעם לכך שלא השיב במועד (סעיף 2(ג)). אם סירב – עליו להודיע את נימוקי הסירוב, לפי סעיף 2א, בכפוף לחריגים המנויים בסעיף 3 (כגון ביטחון המדינה או פגיעה בזכויות צד שלישי). לפי סעיף 6(א), אי-מתן תשובה או הודעה כאמור אינו פוסל את ההחלטה כשלעצמו, אך בהליך בבית המשפט הנטל יהיה על הרשות להראות שההחלטה נעשתה כדין; ולפי סעיף 6(ב), אם עובד הציבור לא השיב ולא הודיע דבר תוך שלושה חודשים, רואים בכך, לעניין כל דין, החלטה לסרב לבקשה בלא נימוקים – ראו גם חובת ההנמקה של רשות מנהלית.
אפשר לעצור את ביצוע ההחלטה עד שהעתירה תוכרע?
כן, זו לרוב המטרה הדחופה ביותר. לפי סעיף 9 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, בית המשפט לעניינים מינהליים רשאי, בכל שלב של הדיון, ליתן צו ביניים בתנאים שיקבע. הבקשה מוגשת בנפרד מהעתירה, ולפי תקנה 9א לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), כשההמתנה עלולה לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, אפשר לבקש גם צו ארעי, שבית המשפט רשאי לתת על יסוד הבקשה בלבד, עד להחלטה בבקשה לצו ביניים.
מתי פונים לבית המשפט לעניינים מינהליים ומתי לבג״ץ?
לפי סעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, בית המשפט לעניינים מינהליים דן בעתירה נגד החלטה של רשות או גוף המנוי בתוספת הראשונה לחוק, בעניין המנוי בה. עניינים שאינם מנויים בתוספת, ושאינם בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר, יכולים להגיע לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, מכוח סעיף 15(ג) ו-15(ד)(2) לחוק-יסוד: השפיטה. לעתירות במכרזים ציבוריים הקדשנו עמוד נפרד – ראו עורך דין מכרזים.
לקריאה נוספת: משפט מנהלי במשרדנו · בין שיהוי למיצוי הליכים · חובת ההנמקה של רשות מנהלית · שימוע לשוטר לפני פיטורים · קנסות משרד העבודה · החלטה על סגירת בית ספר · עורך דין מכרזים · שלילת רישיון בגין צבירת נקודות · שיטת הניקוד והזכות לשימוע · פורום משפט מנהלי · יצירת קשר.
האמור בעמוד זה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ומסמכיו.