מילון זה מסביר בעברית פשוטה יותר מחמישים מונחים משפטיים בתחומי ירושות וצוואות, בתים משותפים, דיני עבודה, משפט מנהלי, מכרזים, תובענות ייצוגיות, לשון הרע ונוטריון. כל הגדרה נשענת על נוסח החוק העדכני נכון לאוקטובר 2026, מציינת את הסעיף שעליו היא מבוססת ומסתיימת בקישור לעמוד באתר שמרחיב בנושא. מונחים מעטים שאין להם הגדרה בחוק מוסברים בשימושם היומיומי בלבד, וההסבר מסומן כך במפורש. המילון נועד להבנת מונחים ואינו ייעוץ משפטי; לבדיקת מקרה מסוים יש לפנות לעורך דין.

ירושות וצוואות

ביטול או תיקון צו ירושה וצו קיום: לפי סעיף 72 לחוק הירושה, הרשם לענייני ירושה או בית המשפט שנתנו צו ירושה או צו קיום רשאים, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקן אותו או לבטלו על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניהם בזמן מתן הצו. תיקון או ביטול של צו מפורסמים ברבים ומובאים לידיעת היורשים על פי דין או הנהנים על פי הצוואה. להרחבה: הצו כבר ניתן וחלף מועד ההתנגדות? עדיין אפשר לבקש ביטול צו קיום צוואה
הסתלקות מירושה: הסתלקות היא ויתור של יורש על חלקו בעיזבון, כולו או מקצתו. לפי סעיף 6 לחוק הירושה אפשר להסתלק לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט. מי שהסתלק נחשב כאילו לא היה יורש מלכתחילה, והסתלקות על תנאי בטלה. להרחבה: ירושות וצוואות
השפעה בלתי הוגנת: השפעה בלתי הוגנת היא אחת הנסיבות שמנה סעיף 30(א) לחוק הירושה, לצד אונס, איום, תחבולה ותרמית: הוראת צוואה שנעשתה בגללן בטלה. לפי סעיף 31, אם עברה שנה מהיום שהשפעה כזו חדלה לפעול על המצווה והיה בידו לבטל את הצוואה ולא עשה כן, הפגם אינו מבטל עוד את ההוראה. להרחבה: השפעה בלתי הוגנת- עילת העילות לביטול צוואה
התנגדות לצו קיום צוואה: התנגדות היא פנייה של מי שמעוניין בדבר נגד מתן צו ירושה או צו קיום. לפי סעיף 67 לחוק הירושה, אחרי הגשת בקשה לצו הרשם לענייני ירושה מודיע על כך ברבים וקובע זמן להגשת התנגדויות שלא יפחת משבועיים. ההתנגדות מוגשת בתוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו. לפי סעיף 67א, בקשה שהוגשה לה התנגדות מועברת לבית המשפט. להרחבה: הודעה לבן משפחה בדבר הגשת בקשה לצו קיום צוואה: מה המשמעות ומה הזכויות שלכם
ידועים בציבור: המונח ידועים בציבור אינו מופיע בנוסח חוק הירושה, אך סעיף 55 מסדיר את מעמדם של בני זוג שאינם נשואים. כשאיש ואשה חיים חיי משפחה במשק בית משותף, ואף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר בשעת מותו, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו את מה שהיה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים, כשאין הוראה אחרת בצוואה. להרחבה: ידועים בציבור וירושה: זכויות ידועה בציבור לפי חוק הירושה
יורש במקום יורש ויורש אחר יורש: אלה שתי הוראות שמצווה רשאי לקבוע בצוואה. ביורש במקום יורש (סעיף 41 לחוק הירושה) מצווים לשניים, והשני זוכה אם הראשון מת לפני המצווה, נמצא פסול לרשת או הסתלק מחלקו בהתאם לסעיף. ביורש אחר יורש (סעיף 42) השני זוכה אחרי שזכה הראשון: במות הראשון, בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע בצוואה, לפי המוקדם. להרחבה: יורש במקום יורש ויורש אחר יורש: מה ההבדל ומה קובע החוק
ירושה על פי דין: ירושה על פי דין היא ירושה לפי הקבוע בחוק ולא לפי צוואה. סעיף 2 לחוק הירושה קובע שהירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה. סעיף 10 מונה את היורשים על פי דין: בן הזוג, ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, והורי הוריו וצאצאיהם, וזכויותיהם נקבעות בפרק השני של החוק. להרחבה: ירושה על פי דין: מי יורש כשאין צוואה, ומתי יורשים אחים
מנהל עיזבון: מנהל עיזבון הוא מי שמונה בצו לנהל עיזבון של נפטר. לפי סעיף 78 לחוק הירושה בית המשפט רשאי למנותו לפי בקשת מעוניין בדבר. סעיף 82 קובע שתפקידיו, בכפוף להוראות בית המשפט, הם לכנס את נכסי העיזבון, לנהלו, לסלק את חובותיו ולחלק את היתרה בין היורשים. סעיף 81 קובע שמי שהמוריש קבע בצוואתו ימונה, בכפוף לחריגים שבסעיף. להרחבה: ירושות וצוואות
עסקה בירושה עתידה: עסקה בירושה עתידה היא הסכם או ויתור בעניין ירושתו של אדם שנעשו בחייו. לפי סעיף 8(א) לחוק הירושה, הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו בטלים. סעיף 8(ב) קובע שמתנה שניתנה על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מות הנותן אינה בת תוקף, אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות החוק. להרחבה: עסקאות בירושה עתידה: הסכם ממון, ויתור על ירושה ומתנה לאחר המוות
צו ירושה וצו קיום צוואה: צו ירושה וצו קיום הם צווים שבהם מוצהר על זכויות היורשים. לפי סעיף 66 לחוק הירושה, בירושה על פי דין ניתן צו ירושה, ובירושה על פי צוואה ניתן צו קיום. לפי סעיף 69, צו ירושה מצהיר על שמות היורשים ועל חלקו של כל אחד, וצו קיום מצהיר שהצוואה בת תוקף. סעיף 39 קובע שאין לתבוע זכויות על פי צוואה בלי צו קיום. להרחבה: ירושות וצוואות
צוואה בכתב יד: צוואה בכתב יד היא אחת מארבע צורות הצוואה שמונה סעיף 18 לחוק הירושה, לצד צוואה בעדים, בפני רשות ובעל פה. לפי סעיף 19 היא נכתבת כולה ביד המצווה, נושאת תאריך כתוב בידו ונחתמת בידו. לפי סעיף 21 מי שעשה צוואה בכתב יד או בעדים רשאי להפקידה אצל רשם לענייני ירושה. להרחבה: 4 צורות צוואה על פי חוק הירושה
צוואה בעדים: לפי סעיף 20 לחוק הירושה, צוואה בעדים היא צוואה בכתב, שמצוין בה תאריך ושהמצווה חותם עליה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו. העדים מאשרים באותו מעמד בחתימת ידם שהמצווה הצהיר וחתם. סעיף 24 פוסל קטין ומי שהוכרז פסול דין מלהיות עדים, וסעיף 35 מבטל הוראה המזכה מי שהיה עד לעשיית הצוואה. להרחבה: עריכת צוואה – מתי נזדקק לעורך דין
צוואה בפני רשות: לפי סעיף 22 לחוק הירושה, צוואה בפני רשות נעשית באמירת דברי הצוואה בעל פה בפני שופט, רשם של בית משפט, רשם לענייני ירושה או חבר בית דין דתי, או בהגשתם בכתב לידי אחד מאלה. דברי הצוואה נקראים בפני המצווה או על ידו, והוא מצהיר שזו צוואתו. לעניין הסעיף דין נוטריון כדין שופט, והצוואה היא ראיה לכאורה לכך שהמצווה עשה אותה. להרחבה: עורך דין לעריכת צוואה: צוואה בעדים, צוואה הדדית וצוואה בפני נוטריון
צוואה הדדית: צוואה הדדית היא צוואה שבני זוג עורכים מתוך הסתמכות של האחד על צוואת האחר, בשני מסמכים או במסמך אחד (סעיף 8א לחוק הירושה). ביטולה בחיי שני בני הזוג מחייב הודעה בכתב למצווה השני. לאחר מות אחד מהם, הביטול מותנה בהסתלקות מחלקו בעיזבון או בהשבת מה שירש, לפי שלב חלוקת העיזבון, אלא אם נקבעה בצוואות הוראה אחרת. להרחבה: עורך דין לעריכת צוואה: צוואה בעדים, צוואה הדדית וצוואה בפני נוטריון
צוואה סתומה: צוואה סתומה היא הוראת צוואה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה או מה ציווה, או שאין להבין את משמעותה. לפי סעיף 33 לחוק הירושה הוראה כזו בטלה. סעיף 54(ב) קובע כי צוואה הניתנת לפירושים שונים מתפרשת בדרך המקיימת אותה, שכן הפירוש המקיים אותה עדיף על פירוש שלפיו היא בטלה. להרחבה: צוואה סתומה: מה קורה כשהוראה בצוואה אינה ברורה

בתים משותפים ומקרקעין

בית משותף: לפי סעיף 52 לחוק המקרקעין, בית משותף הוא בית שיש בו שתי דירות או יותר והוא נרשם בפנקס הבתים המשותפים. לפי סעיף 54 דירה בבית משותף היא נושא נפרד לבעלות, לזכויות ולעסקאות, ולפי סעיף 55 לכל דירה צמוד חלק בלתי מסוים ברכוש המשותף של הבית. להרחבה: עורך דין לבתים משותפים וועדי בית: סכסוך עם השכנים או עם הוועד?
הוצאות החזקה של הרכוש המשותף: סעיף 58(א) לחוק המקרקעין קובע שבעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף. ההשתתפות היא לפי יחס שטח רצפת דירתו לשטח הרצפה של כל הדירות בבית, אלא אם נקבע בתקנון שיעור אחר. החזקה תקינה היא שמירה על מצבו של הרכוש כפי שהיה בעת גמר הבנייה, לרבות שיפורים שבוצעו בהסכמת בעלי הדירות. להרחבה: גבייה מיוחדת בבית משותף: שיפוץ, החלפת מעלית, צנרת ושדרוגים
המפקח על רישום מקרקעין: לפי סעיף 117 לחוק המקרקעין שר המשפטים ממנה למפקחים על רישום מקרקעין אנשים הכשירים להיות שופטי בית משפט שלום. סעיף 72 קובע שסכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון או לפי סעיפים מסוימים בחוק יכריע בו המפקח, ולמפקח יש לפי סעיף 74 סמכויות של שופט שלום. על החלטתו אפשר לערער לבית המשפט המחוזי (סעיף 77). להרחבה: המפקח על רישום מקרקעין (המפקח על הבתים המשותפים): מתי פונים, איך מגישים תביעה ומה הסמכויות
נציגות הבית המשותף (ועד בית): נציגות היא הגוף שלפי סעיף 65 לחוק המקרקעין קיים בכל בית משותף לשם ניהול ענייניו ופועל לפי התקנון. בשיחה היא מכונה ועד הבית. לפי סעיף 69 הנציגות משמשת מורשה של כל בעלי הדירות בענייני ההחזקה התקינה והניהול של הבית, וזכאית להתקשר בחוזים ולהיות צד בהליך משפטי בשמם. להרחבה: ועד בית: סמכויות, בחירה, חובות ותשלומים – המדריך המלא
פינוי בינוי: פינוי בינוי הוא מונח מקובל לפרויקט שבו בניין ישן מפונה ובמקומו נבנה בניין חדש, לרוב עם דירות נוספות. זהו הסבר כללי של השימוש היומיומי במונח, ואינו מבוסס על נוסח חוק. תנאי הפרויקט, ההסכמות הנדרשות והמיסוי נבחנים לפי ההסכמים והדין החל בכל מקרה. להרחבה: מיסוי מקרקעין בעסקת פינוי בינוי
רכוש משותף: לפי סעיף 52 לחוק המקרקעין, רכוש משותף הוא כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, ובכלל זה הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, המעליות והמקלטים. גם מתקני הסקה או מים המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם נכללים, אפילו הם בתחומי דירה מסוימת. להרחבה: מקרקעין
תקנון מצוי: תקנון הוא המסמך שמסדיר, לפי סעיף 61 לחוק המקרקעין, את היחסים בין בעלי הדירות ואת זכויותיהם וחובותיהם בבית המשותף. כשלא נרשם תקנון, ובמידה שהתקנון הרשום אינו קובע הוראה בנושא, סעיף 64 קובע שהתקנון המצוי שבתוספת לחוק ייחשב כתקנון שנרשם. התקנון המצוי עוסק, בין היתר, באסיפה הכללית, בנציגות ובחשבונות. להרחבה: גזבר ועד הבית: מי יכול להיות גזבר, מה חובותיו ומה הדיירים זכאים לראות

דיני עבודה

בית הדין האזורי לעבודה: לפי סעיף 1 לחוק בית הדין לעבודה, בית הדין לעבודה הוא של שתי ערכאות: בית דין אזורי ובית דין ארצי. סעיף 24 קובע שלבית הדין האזורי סמכות ייחודית לדון בתובענות בין עובד למעסיק שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה אם התקיימו יחסי עבודה, בכפוף לחריגים שבסעיף. פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(א) ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי (סעיף 26). להרחבה: דיני עבודה
הודעה מוקדמת: לפי סעיף 2 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, מעסיק המבקש לפטר עובד נותן לו הודעה מוקדמת, ועובד המבקש להתפטר נותן הודעה כזו למעסיקו; ההודעה ניתנת בכתב. עובד במשכורת זכאי לאחר שנת עבודתו הראשונה להודעה של חודש ימים (סעיף 3). לפי סעיף 7 מעסיק שפיטר בלא הודעה מוקדמת משלם פיצוי בגובה השכר הרגיל לתקופה שלא ניתנה. להרחבה: עורך דין דיני עבודה למעסיקים: שימוע, פיטורים, תביעות עובדים ועיצומים כספיים
הטרדה מינית והתנכלות: סעיף 3(א) לחוק למניעת הטרדה מינית מונה את המעשים שהם הטרדה מינית, ובהם הצעות חוזרות בעלות אופי מיני לאדם שהראה שאינו מעוניין בהן, והתייחסות מבזה או משפילה ביחס למינו או למיניותו. לפי סעיף 3(ב) התנכלות היא פגיעה מכל סוג שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה שהוגשו על הטרדה כזו. להרחבה: הטרדה מינית במקום העבודה: המדריך לעובד המוטרד ולמעסיק
התפטרות שדינה כפיטורים: סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים מעניק פיצויים למי שעבד שנה ברציפות ופוטר. לפי סעיף 11(א), אם עובד התפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות ביחסי העבודה שבהן אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין החוק כפיטורים. סעיף 11 מונה גם מקרים נוספים שבהם התפטרות נחשבת כפיטורים. להרחבה: דיני עבודה
חופשת לידה: בחוק עבודת נשים היא נקראת תקופת לידה והורות. לפי סעיף 6 עובדת שקרובה ללדת זכאית לתקופה של עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות, כרצונה, לפני יום הלידה המשוער. עובדת שעבדה פחות משנים עשר חודשים אצל אותו מעסיק זכאית לתקופה של חמישה עשר שבועות. המעסיק אינו מעסיק אותה בתקופה זו. להרחבה: דיני עבודה
פיטורי עובדת בהיריון ובטיפולי פוריות: סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים קובע שמעסיק לא יפטר עובדת בהריון שטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מהשר, ובלבד שעבדה אצל אותו מעסיק ששה חודשים לפחות; השר לא יתיר פיטורים שהם בקשר להריון. סעיף 9(ה) קובע הגנה דומה לעובדת או לעובד העוברים טיפולי הפריה חוץ גופית או פוריות, בימי היעדרותם ובמשך 150 ימים לאחר תום ההיעדרות, בתנאים שבסעיף. להרחבה: פיטורים בתקופת טיפולי פוריות: המדריך לעובד ולמעסיק
פיצויי פיטורים: לפי סעיף 1(א) לחוק פיצויי פיטורים, מי שעבד שנה אחת ברציפות אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ופוטר זכאי לפיצויי פיטורים ממעסיקו. סעיף 12 קובע שהשיעור הוא שכר חודש אחד לכל שנת עבודה בעובד במשכורת ושכר שבועיים לכל שנת עבודה בעובד בשכר, ופיצויים יחסיים על חלק משנה. להרחבה: הסיכון הכפול של המעביד באי הפרשות פנסיוניות
שימוע לפני פיטורים: שימוע לפני פיטורים הוא מונח מקובל לפגישה שבה מוזמן עובד להשמיע את עמדתו לפני שמעסיקו מחליט לפטרו. זהו הסבר כללי של השימוש היומיומי במונח, ואינו מבוסס על נוסח חוק. את אופן קיום השימוע ואת זכויות העובד בו יש לבדוק לפי נסיבות העניין והדין החל. להרחבה: שימוע לפני פיטורים: זכויות העובד, ההליך ומה אומרת הפסיקה
שעות נוספות: לפי סעיף 1 לחוק שעות עבודה ומנוחה, שעות נוספות הן שעות עבודה העודפות על התחום שנקבע ליום עבודה או לשבוע עבודה. סעיף 16 קובע שמעסיק שהעסיק עובד שעות נוספות משלם עליהן שכר העולה על השכר הרגיל. לפי סעיף 30(א)(5) החוק אינו חל על עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי. להרחבה: דיני עבודה
תקנון למניעת הטרדה מינית: סעיף 7(א) לחוק למניעת הטרדה מינית מחייב מעסיק לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות בעבודה ולטפל בכל מקרה כזה. לפי סעיף 7(ב), מעסיק המעסיק יותר מ־25 עובדים חייב לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי החוק ויפורטו דרכי הגשת התלונות והטיפול בהן, ולפרסמו בין עובדיו. להרחבה: עורך דין להטרדה מינית בעבודה: שיחה ראשונה בדיסקרטיות מלאה

משפט מנהלי ורשויות מקומיות

העסקת קרוב משפחה בעירייה: סעיף 174א לפקודת העיריות מגביל העסקת קרוב משפחה: אדם שהוא קרוב משפחה של ראש העירייה או של אחד מסגניו לא יתקבל לעבודה בעירייה, ואדם שקרוב משפחתו ממונה על יחידה בעירייה לא יתקבל לעבודה באותה יחידה. שר הפנים וועדת השירות רשאים להתיר העסקה בנסיבות מיוחדות שיפורטו בכתב. להרחבה: העסקת קרובי משפחה ברשות מקומית: סעיף 174א, חוזר מנכ״ל 3/2011 וועדת השירות
השגה וערר על ארנונה: לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), מי שחויב בארנונה כללית רשאי להשיג על הודעת התשלום לפני מנהל הארנונה תוך תשעים ימים מקבלתה, על יסוד טענות שמנה סעיף 3(א). מי שמקופח בתשובת מנהל הארנונה רשאי לערור לוועדת ערר תוך שלושים יום, ועל החלטתה אפשר לערער לבית משפט לעניינים מינהליים. להרחבה: תביעה נגד רשות מקומית: עתירה מנהלית, תביעת נזיקין, ארנונה, מכרזים ותובענה ייצוגית
מועד להגשת עתירה ושיהוי: לפי תקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), כשלא נקבע בדין מועד אחר, העתירה מוגשת בלא שיהוי ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או נודע לו עליה, לפי המוקדם. בית המשפט רשאי להאריך מועד, ולפי תקנה 4 רשאי לדחות עתירה בשל שיהוי אף אם הוגשה במועד. להרחבה: בין שיהוי למיצוי הליכים – עתירה מנהלית
מיצוי הליכים: מיצוי הליכים הוא מונח מקובל לניסיון להשתמש בכל האפיקים העומדים לרשות אדם מול רשות, כגון פנייה, השגה או ערר, לפני פנייה לבית המשפט. זהו הסבר כללי של השימוש היומיומי במונח, ואינו מבוסס על נוסח חוק. מתי נדרש מיצוי הליכים נבדק לגופו של כל עניין. להרחבה: בין שיהוי למיצוי הליכים – עתירה מנהלית
עתירה מינהלית: לפי סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, עתירה מינהלית היא עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה, בעניין המנוי בה, למעט עתירה שהסעד העיקרי בה עניינו התקנת תקנות. החוק מגדיר רשות כרשות מרשויות המדינה, רשות מקומית וגופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, והחלטה של רשות כוללת גם העדר החלטה, מעשה או מחדל. להרחבה: עורך דין עתירות מנהליות ובג״ץ: קיבלתם החלטה פוגעת? פעלו מיד

מכרזים

חובת מכרז: לפי סעיף 2(א) לחוק חובת המכרזים, המדינה, תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת חולים ומוסד להשכלה גבוהה מתקשרים בחוזה לעסקה בטובין או במקרקעין, לעבודה או לרכישת שירותים אך ורק על פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו. סעיף 2(ב) אוסר על עורך המכרז להפלות בין מציעים מחמת מוגבלות, מין, גיל, דת ועוד. להרחבה: דיני מכרזים
מכרז לקבלת עובדים ברשות מקומית: תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים ברשויות המקומיות) קובעות בתקנה 2(א) שכשמתפנה משרה שיש עליה הקצבה בתקציב המאושר ולא אוישה בדרך אחרת, מפורסם לגביה מכרז פומבי. תקנה 2(ב) מונה סוגי משרות שהחובה אינה חלה עליהן, למשל מורים וגננות בבתי ספר ובגנים שבבעלות הרשות, בתנאים שנקבעו. רשות מקומית לעניין התקנות היא עירייה, מועצה מקומית או איגוד ערים. להרחבה: מכרזי כוח אדם – תקיפת תוצאות המכרז
פטור ממכרז: פטור ממכרז הוא מצב שבו אין חובה לערוך מכרז. סעיף 4(א) לחוק חובת המכרזים מסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות סכומים וסוגי עסקאות שלגביהם לא תהיה חובה לערוך מכרז כלל, או שיהיה מכרז סגור. לפי סעיף 4(ב) ייקבעו בתקנות, בין היתר, פטורים להתקשרות הנדרשת בדחיפות למניעת נזק של ממש ולהתקשרות בנסיבות מיוחדות ונדירות. להרחבה: דיני מכרזים

תובענות ייצוגיות

בקשה לאישור: בקשה לאישור היא הבקשה בכתב שמגיש מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית (סעיף 5(א) לחוק תובענות ייצוגיות). הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט (סעיף 3(ב)). לפי סעיף 8(א) בית המשפט רשאי לאשר תובענה כזו אם היא מעוררת שאלות מהותיות משותפות לקבוצה ויש אפשרות סבירה שיוכרעו לטובתה, היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה, וקיים יסוד סביר שעניין הקבוצה ייוצג בדרך הולמת ובתום לב. להרחבה: עורך דין תביעות ייצוגיות: גבו מכם שלא כדין? בדיקת עילה והגשת תביעה ייצוגית
גמול ושכר טרחה: לפי סעיף 22 לחוק תובענות ייצוגיות, כשבית המשפט מכריע בתובענה לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, הוא מורה על תשלום גמול לתובע המייצג, אלא אם מצא, מטעמים מיוחדים, שהדבר אינו מוצדק. לפי סעיף 23 בית המשפט קובע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג, והוא אינו רשאי לקבל סכום העולה על שנקבע. להרחבה: תובענות ייצוגיות: המדריך המלא לתובע ולנתבע
הודעת חדילה: הודעת חדילה היא הודעה של רשות שהיא חדלה מגבייה שבגללה הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית. המונח אינו מופיע בנוסח החוק. סעיף 9(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע שבקשה לאישור בתביעת השבה נגד רשות לא תידון לפני שחלפו 90 ימים מהגשתה, ובית המשפט רשאי להאריך את התקופה. לפי סעיף 9(ב) בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית כזו אם הרשות הודיעה שתחדל מהגבייה והוכח שחדלה ממנה לכל המאוחר במועד הקובע. להרחבה: תובענות ייצוגיות
הסדר פשרה: לפי סעיף 18(א) לחוק תובענות ייצוגיות, הסכם ליישוב הסכסוך שבעניינו הוגשה בקשה לאישור או אושרה תובענה ייצוגית נקרא הסדר פשרה, ואינו נעשה אלא באישור בית המשפט. לפי סעיף 19(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם מצא שהוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. לפי סעיף 18(ד) חבר קבוצה, בין היתר, רשאי להגיש התנגדות מנומקת בתוך 45 ימים מפרסום ההודעה. להרחבה: תובענות ייצוגיות: המדריך המלא לתובע ולנתבע
תובענה ייצוגית: לפי סעיף 2 לחוק תובענות ייצוגיות, תובענה ייצוגית היא תובענה המנוהלת בשם קבוצת בני אדם שלא ייפו את כוחו של התובע המייצג לכך, ואשר מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה. לפי סעיף 3(א) אפשר להגישה רק בתביעה המפורטת בתוספת השנייה לחוק או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת. להרחבה: תובענות ייצוגיות: המדריך המלא לתובע ולנתבע

ליטיגציה, לשון הרע ושכנים

ביזיון בית משפט: לפי סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית המשפט, לבית המשפט העליון, למחוזי ולשלום יש סמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לצו שניתן על ידם, בין שהצו מורה לעשות מעשה ובין שהוא אוסר לעשותו. לפי סעיף 6(2) צו כזה לא ינתן אלא אם הממרה הוזמן להופיע ונענה להזמנה, או הובא לפני בית המשפט בצו תפיסה. להרחבה: ליטיגציה אזרחית
הגנת אמת הפרסום והגנת תום הלב: אלה שתי הגנות בחוק איסור לשון הרע. לפי סעיף 14, במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע זו הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי. לפי סעיף 15, זו הגנה טובה גם אם הפרסום נעשה בתום לב באחת הנסיבות שהסעיף מונה, למשל הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד ציבורי. להרחבה: הגנת פרסום כתבי טענות בחוק איסור לשון הרע – ביקורת
התיישנות: לפי סעיף 2 לחוק ההתיישנות, תביעה לקיים זכות נתונה להתיישנות; אם הנתבע טוען את הטענה בהזדמנות הראשונה, בית המשפט לא יזדקק לתובענה, אך ההתיישנות בלבד אינה מבטלת את הזכות עצמה. סעיף 5 קובע תקופה של שבע שנים לתביעה שאינה במקרקעין ושל חמש עשרה שנה במקרקעין (עשרים וחמש שנה במקרקעין שנרשמו לאחר סידור זכות הקנין), ולפי סעיף 6 היא מתחילה ביום שנולדה עילת התובענה. להרחבה: ליטיגציה אזרחית
לשון הרע: לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול, למשל, להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזות אותו בשל מעשיו או תכונותיו, או לפגוע בו במשרתו, בעסקו או במקצועו. לפי סעיף 2 פרסום הוא בעל פה, בכתב או בדפוס וגם בכל אמצעי אחר, ולפי סעיף 7 פרסום לשון הרע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע הוא עוולה אזרחית. להרחבה: עורך דין לשון הרע והוצאת דיבה: נפגעתם מפרסום או קיבלתם מכתב התראה?
מטרד ליחיד: לפי סעיף 44(א) לפקודת הנזיקין מטרד ליחיד הוא מצב שבו אדם מתנהג בעצמו, מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין שבידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם, בהתחשב במקומם ובטיבם. הסעיף מוסיף שאין נפרעים פיצויים בעד מטרד ליחיד אלא אם נגרם נזק. להרחבה: ליטיגציה אזרחית
פיצוי ללא הוכחת נזק: סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע מאפשר לבית המשפט, במשפט בשל עוולה אזרחית לפי החוק, לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי ללא הוכחת נזק, עד תקרה שנקבעה בחוק ומתעדכנת. אם הוכח שלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, התקרה היא כפל הסכום (סעיף 7א(ג)), ואדם אינו מקבל פיצוי כזה יותר מפעם אחת בשל אותה לשון הרע (סעיף 7א(ד)). להרחבה: עורך דין לשון הרע והוצאת דיבה: נפגעתם מפרסום או קיבלתם מכתב התראה?
צו מניעת הטרדה מאיימת: לפי סעיף 2(א) לחוק מניעת הטרדה מאיימת, הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח שהמטריד עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו, או לפגוע בגופו. לפי סעיפים 4 ו־5 בית המשפט רשאי להורות בצו להימנע, למשל, מהטרדה, מאיומים ומיצירת קשר עם הנפגע. להרחבה: צו הרחקה לשכן מטריד: צו מניעת הטרדה מאיימת, מה הוא כולל ואיך מבקשים

נוטריון

אימות חתימה: אימות חתימה הוא פעולה נוטריונית שבה הנוטריון מאמת חתימה על מסמך, והיא אחת מסמכויותיו לפי סעיף 7(1) לחוק הנוטריונים. לפי סעיף 11 הוא לא יאמת חתימה אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך. לפי סעיף 19 אישור נוטריון הוא ראיה מספקת בהליך משפטי לדבריו ולמעשיו כאמור באישור. להרחבה: אימות חתימה אצל נוטריון: מה מביאים, מי חייב להתייצב ומה הנוטריון בודק
ייפוי כוח נוטריוני: ייפוי כוח נוטריוני הוא ייפוי כוח שערך נוטריון או שאימת את החתימות עליו. לפי סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, ייפוי כוח כללי וייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין אינם בני תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות עליהם. לסעיף חריגים, ובהם ייפוי כוח שניתן בחוץ לארץ לפי דיני המקום (סעיף 20(ב)). להרחבה: ייפוי כוח נוטריוני: מתי החוק דורש אותו, מה הנוטריון בודק ואיך מבטלים אותו
נוטריון: סעיף 7 לחוק הנוטריונים מונה את סמכויות הנוטריון: לאמת חתימה, לאשר נכונות העתק או תרגום של מסמך, לקבל ולאשר תצהיר והצהרה, לאשר שאדם חי, וכן לאמת הסכם ממון בין בני זוג שנכרת לפני הנישואין. לפי סעיף 10 הנוטריון לא ישתמש בסמכותו בעניין של עצמו או של קרובו. להרחבה: נוטריון
תרגום נוטריוני: תרגום נוטריוני הוא תרגום שנוטריון מאשר את נכונותו, סמכות שמונה סעיף 7(4) לחוק הנוטריונים. לפי סעיף 15 הנוטריון לא יאשר נכונות תרגום אלא אם הוא שולט בשפה שבה נערך המקור ובשפה שאליה תורגם, והוא עצמו ערך את התרגום או בדק את נכונותו. להרחבה: תרגום נוטריוני ואפוסטיל: אישור נכונות תרגום, הצהרת מתרגם ואימות מסמכים לחו״ל