ז׳בוטינסקי 5, בית אבגד, קומה 13, רמת גן א׳–ה׳ 09:00–19:00

המשפט המנהלי הוא תחום העיסוק המרכזי של המשרד: ייצוג אזרחים, עסקים וגופים ציבוריים מול רשויות המדינה, עיריות, ועדות תכנון וגופי ביטחון, בעתירות מנהליות, בעררים ובעתירות לבג״ץ. עו״ד שחר ארביב חבר בפורום המשפט המנהלי של לשכת עורכי הדין ומשמש כבורר מטעמה בתחום זה, והמשרד מנהל את פורום עתירות ובג״ץ באתר.

מה מבדיל בין עתירה שמתקבלת לעתירה שנדחית על הסף

רוב העתירות שנדחות לא נדחות בגלל שהרשות צדקה, אלא בגלל טעויות בדרך: איחור במועד, שיהוי, אי-מיצוי הליכים מול הרשות, בחירה שגויה של הערכאה, או עתירה שתוקפת את ההחלטה במקום את הפגם בהליך שקדם לה. הניסיון שלנו הוא בזיהוי מוקדם של הפגם הנכון, בהכנת התשתית העובדתית עוד בשלב הפנייה לרשות, ובבחירת העיתוי שבו הסיכוי הגבוה ביותר.

נגד אילו החלטות של רשות אפשר לעתור

עתירות מנהליות ועתירות לבג״ץ

ייצוג בבית המשפט לעניינים מנהליים בכל הנושאים שבסמכותו, ובעתירות לבית המשפט העליון בשבתו כבג״ץ בעניינים שאינם בסמכות ערכאה אחרת: החלטות ממשלה ומשרדי ממשלה, צה״ל ומשרד הביטחון, המשטרה ושירות בתי הסוהר, וגופים ציבוריים אחרים. כולל בקשות לצווי ביניים לעיכוב ביצוע ההחלטה עד להכרעה. כך למשל, בג״ץ שהגיש המשרד נגד החלטה לדחות בקשה לפטור משירות מטעמי דת של מועמדת לשירות ביטחון התקבל באופן חלקי, בכל הנוגע לשימוע שלא כדין שנערך לה, והישגים נוספים מפורטים בעמוד ההישגים.

רשויות מקומיות: ארנונה, היטלים ואגרות

השגות וערר על שומות ארנונה, סיווג נכסים, היטלי השבחה, היטלי פיתוח ואגרות חנייה ושילוט. משא ומתן עם הרשות להפחתת החיוב, וכשצריך, עתירה מנהלית או תובענה ייצוגית נגד גבייה שלא כדין. המשרד ניהל תובענות ייצוגיות נגד עיריות תל אביב, פתח תקווה, רעננה, הרצליה, רמת השרון, בת ים ורחובות.

תכנון ובנייה

התנגדויות לתוכניות, עררים בוועדות הערר המחוזיות, עתירות נגד החלטות ועדות התכנון, ותביעות פיצויים בגין הפקעה ופגיעה מתוכנית. המשרד ליווה את תושבי גבעת הסביונים בקריית מלאכי במאבק ממושך נגד שינוי תב״ע, בבית המשפט המחוזי, בוועדה המחוזית ובוועדה הארצית.

שוטרים, סוהרים ואנשי קבע

ייצוג בשימוע לפני פיטורים, ועתירה נגד החלטת פיטורים, שלילת פיצויים או סיום שירות קבע. ההחלטות האלה מתקבלות בהליך מנהלי, ופגם בשימוע הוא עילה מרכזית לביטולן. המשרד מייצג גם חיילי מילואים בהליכים מול מעסיקים בוועדות התעסוקה.

רישוי, עיצומים כספיים וקנסות מנהליים

ייצוג נגד סירוב או שלילה של רישיון עסק, רישיון לכלי ירייה ורישיונות אחרים, והשגות על עיצומים כספיים וקנסות מנהליים שמטילים משרד העבודה, רשויות הרגולציה והרשויות המקומיות. במסלולים האלה יש מועדים קצרים להשגה, ואיחור סוגר את הדרך.

חופש המידע וחינוך

עתירות לפי חוק חופש המידע כשרשות מסרבת למסור מידע או לא עונה במועד, וייצוג הורים ותלמידים בהחלטות של משרד החינוך והרשויות המקומיות: שיבוץ, סגירת בית ספר, ועדות השמה.

איך מתנהל ההליך אצלנו

  1. בדיקת מועדים ומסלול. כבר בשיחה הראשונה אנחנו קובעים מה המועד האחרון לפעולה, האם צריך למצות השגה או ערר לפני עתירה, ולאיזו ערכאה פונים.
  2. פנייה מקדימה לרשות. מכתב מנומק, בקשה לשימוע או דרישת מידע, שבונים את התשתית העובדתית לעתירה ולעיתים פותרים את העניין בלי בית משפט.
  3. עתירה וצו ביניים. ניסוח העתירה סביב הפגם המשפטי הנכון, בקשה לצו ביניים כשיש צורך לעצור ביצוע, וניהול ההליך עד פסק דין או הסדר.

מתי לפנות אלינו

  • מיד עם קבלת ההחלטה או ההזמנה לשימוע. המועד לעתירה מנהלית הוא בדרך כלל 45 יום, ובענייני מכרזים גם ימים ספורים נחשבים שיהוי.
  • לפני השימוע, לא אחריו. מה שנאמר או לא נאמר בשימוע קובע את גורל העתירה.
  • כשרשות לא עונה לפנייה, לבקשת מידע או להשגה במועד הקבוע בחוק.

שאלות נפוצות בעתירות מנהליות ובג״ץ

תוך כמה זמן צריך להגיש עתירה מנהלית?

ככלל, עתירה מנהלית מוגשת בתוך 45 ימים מהיום שבו פורסמה ההחלטה או שבו נודע לעותר עליה, אלא אם נקבע בדין מועד אחר לאותו עניין. זהו מועד קצר במיוחד ביחס להליכים אזרחיים, ואיחור עלול לחסום את העתירה. גם בתוך המועד, שיהוי בלתי מוצדק עלול להוביל לדחייה.

מה ההבדל בין עתירה מנהלית לעתירה לבג״ץ?

עתירה מנהלית מוגשת לבית המשפט לעניינים מנהליים, ורק בנושאים שהוגדרו במפורש בתוספות לחוק, למשל מכרזים, ארנונה, תכנון ובנייה ורישוי עסקים. עתירה לבג״ץ מוגשת לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, ומיועדת לעניינים שאינם בסמכות ערכאה אחרת. סיווג שגוי של המסלול גורר מחיקה.

מהו שיהוי ולמה הוא קריטי כל כך במשפט המנהלי?

שיהוי הוא עיכוב בפנייה לבית המשפט. במשפט המנהלי הוא נבחן בשני מישורים: השיהוי הסובייקטיבי, כמה זמן חלף מאז שנודע לעותר על ההחלטה, והשיהוי האובייקטיבי, הנזק שנגרם לרשות או לצדדים שלישיים שהסתמכו על ההחלטה. בענייני מכרזים די לעיתים בעיכוב של ימים ספורים כדי להיחשב שיהוי.

אפשר לתקוף כל החלטה של רשות?

לא. נדרש שלעותר תהיה זכות עמידה, שהעניין יהיה שפיט, וכתנאי מקדים, שמוצו ההליכים הפנימיים מול הרשות. במרבית התחומים קיים מסלול של השגה, ערר או פנייה מנומקת לרשות, ובית המשפט נוטה לדחות עתירה שהוגשה בטרם מוצה אותו מסלול.

מהן העילות שבגללן בית המשפט מבטל החלטה של רשות?

העילות המרכזיות: חוסר סמכות, שיקולים זרים או פסולים, אי-סבירות קיצונית, חוסר מידתיות, הפליה, ניגוד עניינים, פגיעה בזכות הטיעון, והחלטה שהתקבלה על בסיס תשתית עובדתית לקויה. בית המשפט אינו בוחן אם ההחלטה נכונה לדעתו, אלא אם היא נמצאת במתחם ההחלטות הסבירות הפתוח לרשות.

קיבלתי החלטה על פיטורים או שלילת רישיון מרשות, מה ההליך?

ראשית, זכות שימוע לפני ההחלטה: הצגת הטענות בפניך והזדמנות אמיתית להשיב. שנית, מיצוי מסלול ההשגה או הערר הפנימי הקבוע באותו תחום. רק לאחר מכן, ובתוך המועד הקצר הקבוע בדין, ניתן להגיש עתירה מנהלית. פגם בשימוע הוא כשלעצמו עילה מרכזית לביטול ההחלטה.

אפשר לעכב ביצוע של החלטת רשות עד להכרעה בעתירה?

כן, באמצעות בקשה לצו ביניים המוגשת יחד עם העתירה. בית המשפט ישקול את סיכויי העתירה, את מאזן הנוחות ואת הפגיעה באינטרס הציבורי מעיכוב ההחלטה. בהחלטות שיש בהן מרכיב של אכיפה או של שינוי מצב בלתי הפיך, למשל הריסה או שלילת רישיון, הסיכוי לקבל צו ביניים גדל.

רשות לא מוסרת מידע, מה אפשר לעשות?

חוק חופש המידע מקנה לכל אזרח ותושב זכות לקבל מידע מרשות ציבורית. הרשות חייבת להשיב בתוך המועד הקבוע בחוק, ורשאית לסרב רק מהטעמים המנויים בו ותוך נימוק. סירוב, מענה חלקי או היעדר מענה מקימים עילה לעתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים.

הוטל עליי עיצום כספי או קנס מנהלי, אפשר להשיג?

כן. חוקים המסמיכים רשות להטיל עיצום כספי קובעים בדרך כלל זכות לטעון לפני ההטלה, ולאחריה מסלול השגה בפני גורם מוסמך בתוך מועד קצוב. רק לאחר מיצוי ההשגה ניתן לפנות לערכאה שיפוטית. איחור באחד השלבים סוגר את המסלול, ולכן חשוב לפעול מיד עם קבלת ההודעה.

מה ההבדל בין ערר, השגה ועתירה?

השגה וערר הם הליכי ביקורת פנימיים בתוך הרשות או בפני גוף ערר ייעודי, והם נקבעים בחוק הספציפי לאותו תחום. עתירה היא פנייה לערכאה שיפוטית, לבית המשפט לעניינים מנהליים או לבג״ץ. ככלל, אין לפנות לעתירה לפני שמוצו ההליכים הפנימיים העומדים לרשות הפונה.

עתירה לבג״ץ בעניין שירות ביטחון, איך זה עובד?

החלטות בעניין גיוס, פטור, שחרור וסיום שירות מתקבלות בגופים ייעודיים בצה״ל ובמשרד הביטחון, ולרוב קיים מסלול ערר פנימי. בעניינים שאינם בסמכות ערכאה אחרת, ולאחר מיצוי ההליכים, ניתן לעתור לבג״ץ. פגם בשימוע או בהליך קבלת ההחלטה הוא עילה מרכזית ומוכרת בעתירות מסוג זה.

כמה עולה להגיש עתירה ומי נושא בהוצאות?

הגשת עתירה כרוכה באגרת בית משפט הקבועה בתקנות. בסיום ההליך רשאי בית המשפט לפסוק הוצאות לטובת הצד הזוכה, ובעתירות שנמחקות בשל שיהוי או אי-מיצוי הליכים העותר עלול לשאת בהוצאות הרשות. כאשר עתירה מביאה לשינוי מדיניות, בית המשפט נוטה לפסוק הוצאות לטובת העותר גם אם נמחקה.

האמור בעמוד זה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ומסמכיו.

התקשרו