ייצוג עובדי מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

קיבלתם זימון לחקירה משמעתית, הודעה על קובלנה, או תובענה שהוגשה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה? אנחנו מייצגים עובדי מדינה מכל רחבי הארץ בכל שלבי ההליך: מהחקירה, דרך הדיון בבית הדין והליכי ההשעיה, ועד לערעור לפני שופט בית המשפט המחוזי. ההליך מוסדר בחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג-1963. עמוד זה הוא חלק מהסקירה הכללית שלנו על ייצוג בפני ועדות משמעת ואתיקה.

תשובה קצרה: קובלנה על עבירת משמעת של עובד מדינה מוגשת לתובע, והוא מחליט אם להגיש תובענה לבית הדין למשמעת. בית הדין דן במותב של שלושה, ככלל בפומבי, והעובד רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין. בית הדין מוסמך להטיל אמצעים מהתראה ועד פיטורים ופסילה לשירות המדינה. על פסק הדין מערערים לפני שופט בית המשפט המחוזי, לא יאוחר מהיום השלושים.

מי שופט עובדי מדינה על עבירות משמעת

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה הוקם לפי סעיף 2 לחוק כדי לשפוט על עבירות משמעת של עובדי המדינה. לצדו פועלות ועדות משמעת של שלושה עובדי מדינה (סעיף 19), הדנות רק בסוגי עבירות שנקבעו בתקנות ולא בעבירות שבפסקאות (3) עד (6) לסעיף 17, ולשר או למנהל כללי נתונה סמכות לנקוט התראה או נזיפה בלבד, לאחר הזדמנות להביא טענות (סעיף 31).

מהי עבירת משמעת

עובד מדינה שעשה בישראל או בחוץ לארץ אחת מאלה אשם בעבירת משמעת: (1) עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה; […] (3) התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה; […] (6) הורשע על עבירה שיש עמה קלון.

סעיף 17 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג-1963

סעיף 17 מונה שישה סוגי עבירות, ובהם גם אי קיום הוראה שניתנה כדין או התרשלות בקיומה, התנהגות בלתי הוגנת במילוי התפקיד והשגת המינוי במסירת ידיעה כוזבת. לפי סעיף 64, לא יינקטו אמצעי משמעת על עבירות שנודעו לבעלי התפקידים המנויים בסעיף שנתיים או יותר לפני הגשת הקובלנה לתובע; זמן של חקירה או דיון פלילי באותו מעשה אינו נמנה.

איך מתחיל ההליך: קובלנה, חקירה ותובענה

לפי סעיף 32, שר, נציב השירות, היועץ המשפטי לממשלה, מנהל כללי וסגנו לענייני מינהל ומנהל יחידת סמך רשאים להגיש לתובע קובלנה על עבירת משמעת, ביוזמתם או על פי תלונה. התובע הוא פרקליט המדינה או מי שהוסמך על ידיו או על ידי נציב השירות (סעיף 14), והחוקרים שממנה נציב השירות פועלים לפי הוראותיו (סעיף 15). לפי סעיף 33, אם ראה התובע שיש בקובלנה ובחומר הראיות כדי להעמיד את העובד לדין משמעת, הוא רשאי להגיש תובענה, וחייב להגישה אם מי שהסמיכו הורה לו; בתובענה מותר להאשים גם בעבירה שלא צוינה בקובלנה.

הדיון בבית הדין: הרכב, ייצוג וזכויות

לפי סעיף 6(א), בית הדין דן במותבים של שלושה: אחד מרשימת המשפטנים, אחד מרשימת נציב השירות ואחד מרשימת ארגוני העובדים, ואיש מהם אינו עובד המשרד שהנאשם נמנה עם עובדיו. סדרי הדין נקבעים בתקנות (סעיף 7).

עובד המדינה רשאי להיות מיוצג בפני בית הדין על ידי עורך דין, ואם ביקש למנות לו סניגור שלא על מנת לקבל שכר, וראה אב בית הדין שהדבר רצוי לשם עשיית משפט צדק, ימנה לו סניגור […]

סעיף 37 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג-1963

לפי סעיף 38, בכל הליך לפני בית הדין תינתן לעובד אפשרות להשמיע טענות, להביא ראיות ולחקור כל עד שהתייצב. מנגד, לפי סעיף 41ה, מי שהוזמן כדין ולא בא ללא הצדק סביר חשוף להפקעת סכום ממשכורתו.

פומביות הדיון ופרסום ההחלטה

לפי סעיף 41(א), בית הדין דן בפומבי. לפי סעיף 41(ב), בכל שלב רשאי בית הדין להחליט, מנימוקים שיירשמו, על דיון בדלתיים סגורות, כולו או חלקו, אם הדבר דרוש לשם שמירה על ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה, או לשם הגנה על המוסר, על שלומו של קטין או על פעולתו התקינה של שירות המדינה. לפי סעיף 42, החלטה שניתנה בדלתיים סגורות לא תפורסם בדרך המזהה את הנשפט אלא בהסכמת בית הדין.

אמצעי המשמעת

בית הדין מוסמך להחליט על אחד או אחדים מאמצעי משמעת אלה: (1) התראה; (2) נזיפה; (3) נזיפה חמורה; (4) הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע; […] (8) פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים […]

סעיף 34 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג-1963

הרשימה בסעיף 34 כוללת גם הפקעת משכורת, העברה למשרה או למקום עבודה אחר, פסילה למילוי תפקידים מסוימים או לשירות המדינה, ופרסום ההחלטה בצירוף לאמצעי אחר. מנגד, לפי סעיף 36, כשלא היה יסוד להגשת התובענה רשאי בית הדין לצוות שאוצר המדינה ישלם לעובד את הוצאות הגנתו. לפי סעיף 68, עובד המדינה לא יפוטר בגלל עבירת משמעת אלא על פי פסק דין של בית הדין, למעט פיטורים בתקופת ניסיון ופיטורים מחמת הרשעה בעבירה שיש עמה קלון.

ערעור לפני שופט בית המשפט המחוזי

פסק הדין של בית הדין בתובענה ניתן לערעור, של העובד ושל התובע, לפני שופט של בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבו של בית הדין כדן יחיד, לא יאוחר מהיום השלושים לאחר שניתן פסק הדין, אם ניתן בפני המערער, או לאחר שהומצא לו העתק ממנו, אם ניתן שלא בפניו.

סעיף 43(א) לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג-1963

השופט רשאי לקבל את הערעור כולו או מקצתו, לשנות או לבטל את פסק הדין, להחזיר את הדיון לבית הדין או לדחות את הערעור (סעיף 43(ד)). לפי סעיף 40(א), אמצעי המשמעת לא יבוצעו אלא לאחר מסירת העתק מאושר של ההחלטה ותום תקופת הערעור. חריג: בפיטורים או בהעברה רשאי בית הדין להורות על ביצוע מיידי אם חומרת העבירה מצדיקה זאת (סעיף 40(ב)), ואז רשאי שופט בית המשפט המחוזי, לבקשת העובד, לעכב את הביצוע ואף להורות על החזרה למשרה (סעיף 43(ב)). מי שנידון לפיטורים או לפסילה רשאי לבקש דיון חוזר בעילות שבסעיף 56.

השעיה לפני ההליך ובמהלכו

לפי סעיף 47(א), נציב השירות רשאי להשעות עובד שהוגשה עליו קובלנה, וכן עובד שהתחילה נגדו חקירת משטרה בעבירה שלדעת הנציב יש עמה קלון, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה. ההשעיה טעונה הזדמנות לעובד להביא את טענותיו בתוך תקופה שתיקצב לו (סעיף 47(ב)), ובמקום השעיה אפשרית העברה זמנית לעבודה אחרת (סעיף 47(ד)). ההשעיה נמשכת עד להחלטה שלא להעמיד לדין או עד פסק הדין הסופי, אך הנציב רשאי להפסיקה קודם וישקול זאת בתום שישה חודשים (סעיף 47(ה) ו-(ה1)). סעיף 48 מאפשר לשר או למנהל הכללי השעיה דחופה עד ארבעה עשר ימים, עם הארכה עד שלושים ימים בסך הכול, אף היא לאחר הזדמנות להביא טענות. בתקופת ההשעיה משולמת לפי סעיף 49(א) מחצית מהמשכורת הקובעת בשלושת החודשים הראשונים ולאחר מכן המשכורת המלאה, ואב בית הדין רשאי, לבקשת צד, לשנות את שיעור התשלום. לפי סעיף 53, מי שיצא זכאי בבית הדין או בערעור זכאי למשכורת לתקופת ההשעיה שלא שולמה, בניכוי הכנסה מעבודת חוץ אלא אם הורה אחרת נציב השירות או בית הדין.

הליך משמעתי והליך פלילי על אותו מעשה

לפי סעיף 61, האחריות המשמעתית אינה גורעת מהאחריות הפלילית, ומותר לנקוט אמצעי משמעת אף אם העובד נענש או זוכה על אותו מעשה בבית המשפט. לפי סעיף 61א, כשהוגשו קובלנה וכתב אישום על אותו מעשה, ההליכים המשמעתיים מעוכבים עד גמר ההליכים בפלילים, אלא אם העובד הסכים שיישפט תחילה בבית הדין או שבית הדין החליט, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, להקדים את ההליך המשמעתי; העיכוב אינו גורע מסמכויות ההשעיה. אמרת הנאשם בהליך המשמעתי לא תשמש ראיה נגדו בפלילים (סעיף 61ב).

שלב, מועד ובסיס בחוק

שלב	מועד	בסיס בחוק
קובלנה לתובע וחקירה	אין מועד בחוק; התיישנות שנתיים מהיום שבו נודעה העבירה לבעלי התפקידים שבסעיף 64	סעיפים 14 עד 16, 32, 64 לחוק שירות המדינה (משמעת)
השעיה דחופה על ידי השר או המנהל הכללי	עד ארבעה עשר ימים; הארכה עד שלושים ימים בסך הכול	סעיף 48
השעיה או העברה זמנית על ידי נציב השירות, לאחר הזדמנות להביא טענות; משכורת בהשעיה	עד להחלטה שלא להעמיד לדין או עד פסק דין סופי; שיקול מחדש בתום שישה חודשים; מחצית המשכורת בשלושת החודשים הראשונים	סעיפים 47, 49, 53, 69
הגשת תובענה	אין מועד בחוק; לאחר פרישה: שנתיים מהפרישה או שנה מסיום חקירה או דיון פלילי, לפי המאוחר	סעיפים 33, 65, 66
דיון במותב של שלושה; ייצוג; טענות, ראיות וחקירת עדים	לפי תקנות סדרי הדין וההזמנה	סעיפים 6, 7, 37, 38, 41
פסק דין: אמצעי משמעת, הוצאות הגנה; ביצוע	ביצוע לאחר מסירת העתק מאושר ותום תקופת הערעור, אלא אם הורה בית הדין על ביצוע מיידי	סעיפים 34, 36, 40
ערעור לפני שופט בית המשפט המחוזי; בקשה לעיכוב ביצוע	לא יאוחר מהיום השלושים לאחר מתן פסק הדין בפני העובד, או לאחר המצאת העתק אם ניתן שלא בפניו	סעיף 43

זכויות העובד בכל שלב

• לפני השעיה: הזדמנות להביא טענות בתוך תקופה שנקצבה (סעיפים 47(ב), 48(א)); בקשה לאב בית הדין לשינוי שיעור המשכורת (סעיף 49(א)).
• בדיון: ייצוג על ידי עורך דין (סעיף 37); השמעת טענות, הבאת ראיות וחקירת כל עד (סעיף 38); דלתיים סגורות באחת העילות שבסעיף 41(ב).
• אחרי פסק הדין: ערעור לא יאוחר מהיום השלושים (סעיף 43(א)); עיכוב ביצוע והחזרה למשרה כשהוחלט על ביצוע מיידי (סעיף 43(ב)); דיון חוזר בפיטורים או בפסילה (סעיף 56).
• בזיכוי: הוצאות הגנה מאוצר המדינה כשלא היה יסוד לתובענה (סעיף 36); משכורת לתקופת ההשעיה (סעיף 53).

מתי כדאי להתייעץ

• התקבל זימון לחקירה משמעתית או הודעה על קובלנה.
• התקבל זימון להביא טענות לפני השעיה.
• הוגשה תובענה לבית הדין.
• ניתן פסק דין ויש לבחון ערעור, עיכוב ביצוע או דיון חוזר בתוך המועדים.

איך אנחנו מלווים

אנחנו קוראים את הקובלנה, את חומר החקירה ואת התובענה, בודקים אילו זכויות עומדות לעובד בכל שלב, מלווים בהליך ההשעיה, מייצגים בבית הדין ובערעור. המשרד יושב ברמת גן ומייצג עובדי מדינה מכל הארץ; פגישת ייעוץ ראשונה אפשרית גם בשיחת וידאו. שכר הטרחה מוצג מראש.

אפשר לפנות אלינו דרך טופס יצירת הקשר, בטלפון 03-6562040 או בהודעת וואטסאפ. הפנייה חסויה.

שאלות נפוצות

לקריאה נוספת: ייצוג בפני ועדות משמעת ואתיקה · עורך דין עתירות מנהליות ובג״ץ · משפט מנהלי במשרדנו · יצירת קשר.

האמור בעמוד זה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ומסמכיו.