חשבון בנק וחיובי אשראי אחרי פטירה: מה קובע החוק ומה היורשים יכולים לעשות

בקצרה: לפי סעיף 1 לחוק הירושה, במות אדם עובר עזבונו ליורשיו. עד לחלוקת העיזבון היורשים אינם אחראים לחובות העיזבון אלא בנכסי העיזבון (סעיף 126), ואחרי חלוקה האחריות מוגבלת לפי סעיפים 127 ו-128. חוק הירושה אינו קובע שחשבון בנק של נפטר נחסם, ואינו מסדיר מה קורה לחיובי אשראי ולהוראות קבע שממשיכים להגיע. את זה קובעים הסכמי החשבון והוראות המפקח על הבנקים. המדריך מפריד בין שלוש שכבות: מה כתוב בחוק, מה המפקח על הבנקים דורש מהבנקים, ומה תלוי במסמכי החשבון של הבנק הספציפי.

המדריך מתאר את המסגרת לפי נוסח החוק העדכני והוראות שנקראו באתר בנק ישראל (נבדק 13.11.2026). הוא משלים את הצעדים המשפטיים הראשונים לאחר פטירה ואת העמוד ירושות וצוואות.

שלוש שכבות שחשוב להפריד ביניהן

• שכבה 1, החוק: חוק הירושה, התשכ״ה-1965, וחוקים נוספים שנבדקו בוויקיטקסט.
• שכבה 2, הוראת המפקח על הבנקים: הוראות ניהול בנקאי תקין שנקראו באתר בנק ישראל. הן מחייבות בנקים, ואינן חוק הירושה.
• שכבה 3, מסמכי הבנק: מה שכתוב בהסכם החשבון, בטפסים ובנהלי הבנק או חברת האשראי. כאן אין כלל כללי, ויש לברר מול הגוף עצמו.

מה קורה לחשבון ולחיובים לפי החוק (שכבה 1)

"במות אדם עובר עזבונו ליורשיו."

חוק הירושה, התשכ״ה-1965, סעיף 1

הסעיף אינו מונה סוגי נכסים ואינו מזכיר חשבון בנק. בחיפוש בנוסח החוק לא נמצאה הוראה שקובעת חסימה של חשבון עם ההודעה על המוות. אם הבנק פועל כך, זה נובע ממסמכי הבנק ולא מחוק הירושה.

החוק קובע מי רשאי לפעול בעיזבון. לפי סעיף 121, אם נתמנה מנהל עיזבון, היורשים אינם רשאים לעשות בעיזבון אלא ברשות מנהל העיזבון או בית המשפט. אם לא נתמנה, העיזבון ינוהל ויחולק על ידי היורשים. לפי סעיף 122(א), בניהול העיזבון חייבים היורשים לפעול תוך הסכמה. ההבדל בין צו ירושה לצו קיום מוסבר במאמר צו ירושה או צו קיום צוואה.

חובות העיזבון ומי אחראי להם

סעיף 104(א) קובע סדר עדיפות בין חובות העיזבון: תחילה הוצאות הלוויה, הקבורה והצבת המצבה לפי הנהוג באותן נסיבות, אחר כך הוצאות הצו וניהול העיזבון, ואחר כך "החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא נתבטלו במותו". לפי סעיף 99(א), מנהל העיזבון חייב להזמין את נושי המוריש להודיע על תביעותיהם, ותקופת ההודעה היא שלושה חודשים לפחות מיום הפרסום. סעיף 123 מאפשר גם ליורשים להזמין נושים כך.

אחריות היורשים מוסדרת בסימן ו׳. סעיף 126 קובע:

"עד לחלוקת העזבון אין היורשים אחראים לחובות העזבון אלא בנכסי העזבון."

חוק הירושה, סעיף 126

לפי סעיף 127(א), אם העיזבון חולק אחרי שהוזמנו הנושים ואחרי שסולקו החובות הידועים, אין יורש אחראי לחובות שלא סולקו אלא אם הוכח שידע עליהם בזמן החלוקה, ועד כדי שוויו של מה שקיבל מן העיזבון. לפי סעיף 128(א), אם העיזבון חולק בלי שהוזמנו הנושים ובלי שסולקו החובות הידועים, כל יורש אחראי לחובות שלא סולקו כדי שווי כל העיזבון בזמן החלוקה, ואם הוכיח שלא ידע על חוב, רק כדי שווי מה שקיבל. לפי סעיף 128(ב), הוכחת השווי היא על היורש. סעיף 133 מאפשר לבית המשפט לפטור מאחריות, כולה או מקצתה, מי שנהג בתום לב וקיבל מעט מהעיזבון, או שיש סיבה מיוחדת אחרת.

בית משפט השלום בחדרה, בהחלטה בתביעת בנק נגד יורשות בגין יתרת חוב בחשבון ובגין חיובים בכרטיס אשראי, כתב (ת"א 39166-01-20, 9.5.2020, פסקה 10):

"דיני הירושה קובעים הגבלה כללית לאחריות היורשים. עקרון זה בא לידי ביטוי בסעיף 126 לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965, לפיו עד לחלוקת העזבון אין היורשים אחראים לחובות העזבון."

בית משפט השלום בחדרה, 9.5.2020, פסקה 10

ומהי "חלוקה"? בית משפט השלום בחיפה, בפסק דין בתביעת בנק נגד יורשת (ת"א 59395-12-15, 27.5.2018, פסקה 5), קבע:

"מועד מתן צו ירושה אינו מועד חלוקת העזבון שכן מדובר בצו דקלרטיבי בלבד ואינו מקנה למי מהיורשים זכות מסוימת בנכסי המוריש."

בית משפט השלום בחיפה, 27.5.2018, פסקה 5

שתי ההחלטות הן של ערכאות דיוניות ונסמכות על הנסיבות שלפניהן. הן אינן קובעות כלל לכל מקרה.

סימן ה׳1 בחוק מתאר הליך חלופי שבו רשות שהיא נושה של המוריש פונה לתאגיד בנקאי לגבות חוב חלוט מכספי העיזבון, עד סכום מרבי של 20,000 ש"ח או סכום אחר שנקבע לפי סעיף 125יא, בתנאים שבסעיף 125ג(א)(1), ובהם שחלפה שנה לפחות מיום הפטירה. לפי סעיף 125ה(א) יורש רשאי להגיש התנגדות בתוך 45 ימים. מדובר בחובות לרשויות בלבד, ולא בחיובי אשראי.

חיובי אשראי, הוראות קבע והלוואות שממשיכים לרדת

שכבה 1. סעיף 104(א)(3) מדבר על חובות שהמוריש היה חייב ערב מותו. הוא אינו עוסק בחיובים שנרשמו אחרי המוות, ואין בחוק הירושה הוראה על הוראות קבע או כרטיסי אשראי. חוק שירותי תשלום, התשע״ט-2019, מדבר ב"משלם". לפי סעיף 6(א) לקוח רשאי לסיים חוזה שירותי תשלום בכל עת בהודעה לנותן שירותי התשלום, ולפי סעיף 34(א) המשלם רשאי לבטל הרשאה לחיוב בכל עת בהודעה לנותן שירותי התשלום או למוטב. הסעיפים האלה אינם אומרים מי פועל בשם משלם שנפטר, ולכן את הדרך מול חברת האשראי והמוטב יש לברר איתם (שכבה 3). חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א-1981, קובע בסעיף 9ח2(א) הסדר להלוואה לדיור בלבד: נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור, ידחה התאגיד הבנקאי, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה, את מועדי הפירעון לתקופה שביקש, שלא תעלה על 12 חודשים מהפטירה, ובלבד שהוצגה תעודת פטירה. לפי סעיף 9ח2(ב) לא ייגבו בשל הדחייה תשלומים שלא היו נדרשים אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים.

שכבה 2. הוראת ניהול בנקאי תקין 443, "פקדונות ללא תנועה וחשבונות שבעליהם נפטרו" (גרסה 2, 9/2021), קובעת בסעיף 14 שהבנק יפעל לקבל ממרשם האוכלוסין חיווי על פטירה של בעלי חשבונות "בתדירות של לפחות אחת לחודש". לפי סעיף 15(א), כשנודע לבנק שבעל החשבון נפטר, הוא ישלח הודעה על קיומו של חשבון בסניף לכתובת הדואר הרשומה של הלקוח בתוך 30 ימים. ההוראה, כפי שנקראה, אינה מתייחסת לחיובי אשראי ולהוראות קבע, ואינה קובעת חסימה של חשבון. הוראה 434 עוסקת בחשבון משותף בלבד: לפי סעיף 12 הבנק שמנהל את החשבון יודיע לשותפים הנותרים בחיים בהקדם האפשרי מהם אמצעי התשלום שהונפקו לשימוש השותף הנפטר, ולפי סעיף 12.1 יסביר כיצד להסדיר את החיובים הקיימים, ובכלל זה להעבירם לאמצעי תשלום אחר.

שכבה 3. אם חשבון יחיד נחסם, אילו חיובים נעצרים, מה עושים בהוראות קבע ובכרטיס אשראי שמנפיקה חברה נפרדת, ואילו מסמכים נדרשים להמשך טיפול, לא נמצא בחוק ולא בהוראות שנקראו. את זה יש לברר בכתב מול הבנק וחברת האשראי.

חשבון משותף וסעיף היוותרות בחיים ("אריכות ימים")

סעיף אריכות ימים הוא תנאי בהסכם החשבון המשותף שלפיו אחרי פטירת אחד השותפים יכול הנותר בחיים להמשיך לפעול בחשבון. בלשון המפקח על הבנקים הוא נקרא תנאי "היוותרות בחיים". שכבה 1: בחוק הירושה אין הוראה על סעיף כזה (בחיפוש בנוסח לא נמצאה). המקור הוא סעיף 13א לפקודת הבנקאות, 1941:

"יעמוד התנאי בתקפו, לענין היחסים שבין התאגיד הבנקאי לבין בעלי החשבון, גם לאחר הפטירה."

פקודת הבנקאות, 1941, סעיף 13א(א)

הזכות לפעול מול הבנק היא עניין אחד. השאלה של מי הכסף מול היורשים היא עניין אחר. בחוק הירושה, סעיף 8(ב) קובע שמתנה שנותנים על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מות הנותן אינה בת תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי החוק. שכבה 2: לפי הוראה 434 (גרסה 3, 6/2023), סעיף 3, "לגבי היחסים בין בעל החשבון הנותר בחיים לבין היורשים של הנפטר, תנאי "היוותרות בחיים" אינו נוגע ליחסים אלו ואינו משנה את זכויות היורשים". בסעיף 7 נקבע שהבנק יבהיר שהתנאי חל רק במישור היחסים בין הבנק ללקוחותיו. בסעיף 4 כתב המפקח ש"בציבור נפוצה דעה מוטעית" שלפיה התנאי מעביר את הכספים לשותף שנותר בחיים, ושמבחינה משפטית אין לו תוצאה כזאת, "מאחר שההוראות שבטופסי חשבון משותף אינן צוואה". מה נהוג בבנק לפי ההוראה: בהסכם לפתיחת חשבון משותף הבנק מציע את התנאי ומציג אותו באופן ברור ובולט (סעיף 7); כשזכויות החתימה הן ביחד ולחוד, הבנק מציע שהתנאי יחול ומקבל מהלקוח אישור לבחירתו (סעיף 8.1); וכשמצטרף שותף לחשבון, הבנק מקבל מהשותפים את בחירתם העדכנית (סעיף 10). פסיקה: בית המשפט העליון, בבע"מ 4739/15 (30.12.2015), כתב:

"אף אם הטופס כולל סעיף מסוג זה לא ניתן לראות בו כתחליף לצוואה"

בית המשפט העליון, בע"מ 4739/15 פלוני נ' פלוני, 30.12.2015, בפרק "שותפות בחשבון בנק כתחליף לצוואה"

מה המשמעות של הסעיף. באותה החלטה הסביר בית המשפט העליון שחשבון משותף יוצר שתי מערכות יחסים נפרדות, האחת בין בעלי החשבון לבין עצמם והאחרת בין כל אחד מהם לבין הבנק, ועל טפסי החשבון כתב:

"לטפסים אלה תוקף משפטי רק בעניין היחסים שבין השותפים לבין הבנק, ולא בעניין אלה שבינם לבין עצמם."

בית המשפט העליון, בע"מ 4739/15 פלוני נ' פלוני, 30.12.2015, בפרק "שותפות בחשבון בנק כתחליף לצוואה"

לעניין הבעלות בכספים הבחין בית המשפט בין חשבון שנפתח מלכתחילה במשותף לבין חשבון שנפתח בידי אדם אחד, שצירף אליו שותף מאוחר יותר. על המקרה הראשון נכתב:

"חזקה היא שהכספים בחשבון הם בבעלות המשותפת של כל השותפים, אלא אם הוכח ההיפך."

בע"מ 4739/15, בפרק "צירוף שותף לחשבון בנק – מתנה לאלתר או לאחר מיתה"

במקרה השני, כך נכתב שם, כדי שמחצית הכספים תעבור לשותף שצורף בלי תמורה מצידו יש להוכיח מתנה לפי חוק המתנה, ואם בעל החשבון נפטר יש להוכיח שהמתנה ניתנה בחייו ולא לאחר מותו, בשל סעיף 8(ב) לחוק הירושה. בין בני זוג, לפי אותה החלטה, קיימת בדרך כלל חזקה שהבעלות משותפת מרגע ההצטרפות. ההחלטה ניתנה בבקשת רשות ערעור, בעניינה של מי שצורפה לחשבון זמן קצר לפני פטירת בעלת החשבון, והיא מתוארת כאן בנסיבותיה.

שכבה 3: האם בחשבון מסוים חל תנאי כזה תלוי בהסכם הפתיחה. המפקח ציין בהוראה 434 שהיו מקרים שבהם התברר שלא חל תנאי כזה. הפירוט על חשבון משותף מול צוואה, ועל מי הבעלים של הכסף, נמצא במאמר חשבון משותף אל מול הוראות צוואה.

מה יורשים יכולים לעשות עד שניתן צו

אלה צעדים שהחוק או ההוראות מאפשרים, והם מידע ולא המלצה לדרך פעולה:

1. הודעה בכתב לבנק ולחברת האשראי על הפטירה, ובקשה לקבל בכתב מהם אילו מסמכים הם דורשים. הדרישות של הבנק ושל חברת האשראי הן שכבה 3.
2. איתור חשבונות. בהוראה 436 (גרסה 1, 9/2016) מתוארת פלטפורמה לאיתור חשבונות של נפטרים, שמציגה ליורש רק את שם הבנק, ופרטי סוג החשבון והיתרה ניתנים על ידי הבנק. לפי סעיף 5, הבנק קובע בנהליו את תהליך זיהוי היורש.
3. בקשה לצו ירושה או צו קיום לפי סעיף 66(א). ראו הצעדים המשפטיים הראשונים.
4. בקשה לאמצעים לשמירת העיזבון. סעיף 77 מאפשר לבית המשפט, לפי בקשת מעוניין, לנקוט אמצעים לשמירת העיזבון, ובהם עיכוב זמני של פעולות בנכסי העיזבון ומינוי מנהל עיזבון זמני. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב כתב בפסק דין מאוגוסט 2026 (ת"ע 66328-07-26, פסקה 14) על מינוי כזה: "מינוי מנהל עיזבון זמני הוא סעד זמני", ו"אין הכרח לעשות כן מקום שניתן להסתפק בנקיטת פעולות אחרות לשם שמירתו של העיזבון". באותו עניין נדונו מניות המנוח בחברה וחשבון בנק של החברה, ולא חשבון פרטי. על מנהל עיזבון ראו מנהל עיזבון.
5. שמירת תיעוד של הודעות, דפי חשבון ותשלומים.

אחרי שניתן הצו

הצו מצהיר מי היורשים ומה חלקיהם (סעיף 69), ואינו מחלק את העיזבון (ראו את הציטוט מחיפה לעיל). פרטי דרישות הבנק הם שכבה 3. אם לא נתמנה מנהל עיזבון, היורשים מנהלים את העיזבון בהסכמה (סעיף 122(א)), רשאים להזמין נושים (סעיף 123), ופועלים לסילוק חובות לפי סעיפים 100 עד 106 בשינויים המחויבים (סעיף 124). על חלוקה בהסכם ראו הסכם חלוקת עיזבון.

הסתלקות מירושה כשהחובות גדולים

סעיף 6(א) מאפשר ליורש, אחרי מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון, להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט כשהעניין הועבר אליו לפי סעיף 67א. לפי סעיף 6(ב), מי שהסתלק רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה, ואין הסתלקות לטובת אדם אחר אלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. הסתלקות של קטין טעונה אישור בית המשפט (6(ג)), והסתלקות על תנאי בטלה (6(ד)). החוק מגביל את המועד: עד החלוקה. ההחלטה אישית ותלויה בנסיבות, ואפשר להתייעץ בנושא דרך יצירת קשר.

שאלות נפוצות

לקריאה נוספת: הצעדים המשפטיים הראשונים לאחר פטירה · צו ירושה או צו קיום · מנהל עיזבון · חשבון משותף אל מול צוואה · הסכם חלוקת עיזבון · ירושות וצוואות · יצירת קשר

עודכן: 13.11.2026. נוסח החוקים נבדק מול ויקיטקסט, והוראות ניהול בנקאי תקין נקראו באתר בנק ישראל. האמור הוא תיאור של המסגרת, ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

שאלות ותשובות מהפורום שלנו בנושא

• חשש שאח ימשוך כספים מחשבון הבנק של אם סיעודית: מה אפשר לעשות?
• מימוש צוואה אחרי הסכם גישור כשאחד היורשים מסרב לחתום
• האם בני משפחה של היורשת יכולים להיות עדים לצוואה?
• לכל השאלות בפורום ירושות וצוואות

מקורות: חוק הירושה, התשכ״ה-1965, סעיפים 1, 6, 8(ב), 66(א), 69, 77, 99(א), 104(א), 121, 122, 123, 124, 125א, 125ג, 125ה, 125יא, 126, 127, 128, 133 (ויקיטקסט) · פקודת הבנקאות, 1941, סעיף 13א(א) (ויקיטקסט). הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו, ונוסח פתוח לקריאה בוויקיטקסט.