בקצרה: לפי סעיף 110(א) לחוק הירושה, התשכ״ה-1965, נכסי העיזבון מתחלקים בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט. כשהיורשים מתחלקים בהסכם, לא חלים כללי החלוקה שבסעיפים 112 עד 117 לחוק (סעיף 110(ד)). באין הסכם, החלוקה נעשית בצו בית המשפט (סעיף 111(א)). החלוקה באה אחרי סילוק חובות העיזבון (סעיף 107(א)). עודכן: 11.11.2026.
יורשים שצריכים לחלק עיזבון? אפשר לבדוק איתנו מה החוק קובע במקרה שלכם. ירושות וצוואות במשרדנו ← · בקשת פגישת ייעוץ ← · טלפון 03-6562040
המאמר מיועד ליורשים שכבר יש בידיהם צו ירושה או צו קיום צוואה, או שעומדים לקבל אותו, ושואלים איך מחלקים בפועל את הדירה, החשבונות ושאר הנכסים. צו הירושה וצו קיום הצוואה קובעים מי היורשים ומה חלקו של כל אחד (על ההבדל ביניהם ראו צו ירושה מול צו קיום צוואה). החלוקה עצמה היא שלב נפרד. המאמר מבוסס על נוסח חוק הירושה וחוק מיסוי מקרקעין, ובסופו מובא פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה.
מה קובע סעיף 110 לחוק הירושה
סעיף 110(א) קובע שתי דרכים לחלוקה: הסכם בין היורשים, או צו בית המשפט. כשהיורשים מגיעים להסכם, הוראות הסעיפים 112 עד 117, שקובעים כללים לחלוקה בידי בית המשפט, לא חלות (סעיף 110(ד)).
אם מונה מנהל עיזבון, הוא יציע ליורשים תכנית לחלוקת הנכסים וינסה להביאם לידי הסכמה (סעיף 110(ב)). על תפקידו ראו מנהל עיזבון: מתי ממנים אותו ומה סמכויותיו.
אם אחד היורשים נעדר ולא היה מיוצג כדין, יבוא אישורו של בית המשפט במקום הסכמתו (סעיף 110(ג)).
כשאין הסכם: חלוקה בצו בית המשפט
באין הסכם בין היורשים, נכסי העיזבון מתחלקים על פי צו בית המשפט (סעיף 111(א)), ומנהל העיזבון מביא לפני בית המשפט תכנית לחלוקה (סעיף 111(ב)). אם המוריש הורה בצוואתו כיצד יחולקו הנכסים, בית המשפט ינהג לפי הוראות הצוואה, זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן. באין הוראות כאלה, בית המשפט ינהג לפי הכללים שבסעיפים 112 עד 117 (סעיף 111(ג)).
מתי אפשר לחלק
יתרת העיזבון מתחלקת אחרי סילוק חובות העיזבון והמזונות מן העיזבון (סעיף 107(א)). אין לחלק אותה כל עוד לא עברה התקופה שנקבעה בהזמנת הנושים (סעיף 107(ב)). בית המשפט רשאי, אם העיזבון מאפשר זאת, להתיר חלוקה של מקצת העיזבון גם לפני כן (סעיף 107(ג)). הנכסים מתחלקים לפי שוויים בזמן החלוקה, ושבח הנכסים ופירותיהם ממות המוריש ועד החלוקה שייכים לעיזבון (סעיף 109).
הסכם חלוקה, הסתלקות והעברת חלק: מה ההבדל
חוק הירושה מכיר בכמה פעולות שיורש יכול לעשות בחלקו, וכל אחת מוסדרת בסעיף אחר:
| פעולה | מה החוק קובע | סעיף |
|---|---|---|
| חלוקה בהסכם | נכסי העיזבון מתחלקים בין היורשים על פי הסכם ביניהם | 110 |
| הסתלקות | לאחר המוות וכל עוד לא חולק העיזבון, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש | 6 |
| העברת חלק בעיזבון | לאחר המוות וכל עוד לא חולק העיזבון, בהסכם שבכתב; זכות בנכס מסוים מנכסי העיזבון אינה ניתנת להעברה כל עוד לא חולק העיזבון | 7(א), 7(ד) |
| הסכם בחיי המוריש | הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו בטלים | 8(א) |
מי שהסתלק מחלקו, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה (סעיף 6(ב)). העברה או שעבוד של חלק בעיזבון אינם מקנים זכויות אלא כדי המגיע ליורש בחלוקה, והם שוללים ממנו את הזכות להסתלק (סעיף 7(ג)). על עסקאות שנעשות בחיי המוריש ראו עסקאות בירושה עתידה.
מיסוי מקרקעין: חלוקה ראשונה בין יורשים
לפי סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג-1963, חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים לא תיחשב מכירה. אם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו נכס מנכסי העיזבון, רואים את חלק העיזבון שבשלו ניתנה התמורה כאילו נמכר. "חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים" היא לעניין זה החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון לאחר ההורשה, בין שנעשתה לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה ובין שנעשתה אחריו. המאמר אינו עוסק בחישוב המס במקרה מסוים.
מה קבעה הפסיקה
בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, דן בערעור של יורש שטען שאחיו הסכימו, בעל פה ובהתנהגות, להעביר לו את חלקם בעיזבון בתמורה לכך שהוא יישא בהוצאות ההליכים המשפטיים. על חוזה בעל פה כתב בית המשפט:
"מהוראה זו נלמד שככלל, בהעדר הסדר אחר בחוק או בחוזה, אין מניעה להכיר בתוקפו המחייב של חוזה שנעשה בעל פה, ובלבד שנתקיימה דרישת החיוניות לכריתת חוזה."
עמ"ש (מחוזי חיפה) 27838-06-24 (5.6.2025), פסקה 60
בית המשפט הסביר שנדרשים גמירות דעת ומסוימות (פסקה 60), וקבע שבאותו מקרה "אין די בהימנעותם של המשיבים מלקחת חלק בהליכים" כדי ללמד על התגבשות הסכם (פסקה 61). לגבי סעיף 110 לחוק הירושה, בית המשפט ציין במפורש שאינו קובע שהסעיף רלוונטי לאותו מקרה, ושגם לפיו, בהיעדר הסכם בין הצדדים, אין מקום לפסוק שהיורש זכאי לחלקי אחיו. הערעור נדחה פה אחד. הדברים נאמרו בנסיבות אותו מקרה.
מאמר זה הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. נוסח הסעיפים נבדק ב-11.11.2026. מידע נוסף: ירושה על פי דין, מחשבון חלוקת עיזבון על פי דין, ירושות וצוואות במשרדנו, יצירת קשר.
רוצים להבין מה המשמעות במקרה שלכם? אפשר לפנות אלינו בבקשת פגישת ייעוץ או בפורום השאלות והתשובות באתר. מידע כללי במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי.
שאלות נפוצות
האם יורשים רשאים לחלק את העיזבון אחרת ממה שכתוב בצו הירושה או בצוואה?
סעיף 110(א) לחוק הירושה קובע שנכסי העיזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט, וכשהחלוקה היא בהסכם, לא חלים כללי החלוקה שבסעיפים 112 עד 117 (סעיף 110(ד)). אם הוראות הצוואה על אופן החלוקה חלות בהסכם כזה, תלוי בנסיבות ולא נקבע בסעיף.
מה קורה אם היורשים לא מסכימים על החלוקה?
באין הסכם, נכסי העיזבון מתחלקים על פי צו בית המשפט (סעיף 111(א)). אם המוריש הורה בצוואה כיצד לחלק, בית המשפט ינהג לפיה, זולת אם שוכנע שהיו סיבות מיוחדות לסטות ממנה; אחרת, לפי הכללים שבסעיפים 112 עד 117 (סעיף 111(ג)).
מתי אפשר לחלק את העיזבון?
אחרי סילוק חובות העיזבון והמזונות מן העיזבון, ולא לפני שעברה התקופה שנקבעה בהזמנת הנושים. בית המשפט רשאי להתיר חלוקה של מקצת העיזבון גם לפני כן, אם העיזבון מאפשר זאת (סעיף 107).
מה ההבדל בין הסכם חלוקה להסתלקות?
הסתלקות נעשית בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, כל עוד לא חולק העיזבון, ואין הסתלקות לטובת אדם אחר אלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש (סעיף 6). מי שהסתלק רואים אותו כאילו לא היה יורש מלכתחילה. בהסכם חלוקה לפי סעיף 110, היורשים מסכימים ביניהם איך יחולקו הנכסים.
האם חלוקת דירה בין יורשים חייבת במס שבח?
לפי סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים לא תיחשב מכירה, אבל אם ניתנה בחלוקה תמורה בכסף או בשווה כסף שאינו נכס מנכסי העיזבון, רואים את החלק שבשלו ניתנה התמורה כאילו נמכר. הכוונה לחלוקה הראשונה לאחר ההורשה.