אנחנו מלווים רופאים שהוגשה נגדם קובלנה לשר הבריאות, שזומנו לוועדה לפי סעיף 44 לפקודת הרופאים, או שמשרד הבריאות שוקל להתלות את רישיונם עוד לפני סיום ההליך. הליך כזה עלול להסתיים בהתליית הרישיון או בביטולו, ולכן כדאי לפנות אלינו כבר עם קבלת ההודעה על הקובלנה או על הכוונה ליתן צו, ולא להמתין למועד הדיון.
תשובה קצרה: הליך משמעתי נגד רופא מתחיל בקובלנה לשר הבריאות, מטעם המנהל הכללי של משרד הבריאות או מטעם אדם שנפגע. השר רשאי ליתן צו של ביטול רישיון, התליה לתקופה, נזיפה או התראה, אך רק לאחר שניתנה לרופא הזדמנות להגיש הגנה בכתב ולטעון בעל פה לפני ועדה. על הצו אפשר לערער לבית המשפט המחוזי בתוך שלושה חודשים.
מתי כדאי לפנות
כדאי להתייעץ בשלב מוקדם, סמוך לקבלת המכתב הראשון ממשרד הבריאות. למשל כשיש אחד או יותר מאלה:
- התקבלה הודעה על קובלנה לשר הבריאות, על כוונה ליתן צו לפי סעיף 41, או זימון לדיון לפני הוועדה לפי סעיף 44.
- משרד הבריאות שוקל התליה זמנית של הרישיון או הגבלה של תחומי העיסוק לפי סעיף 44א.
- הוגש נגד הרופא כתב אישום, או שהוא הורשע, ויש חשש שהדבר יוביל להליך משמעתי.
- ניתן צו של השר ויש לבחון ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך המועד.
איך מגיעה תלונה אל שר הבריאות
ההליך המשמעתי נגד רופא מורשה מוסדר בפרק ד׳ לפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל״ז-1976. לפי סעיף 41 לפקודה, הסמכות ליתן צו משמעתי נתונה לשר הבריאות, והוא מפעיל אותה על יסוד קובלנה. קובלנה יכולה להגיע משני מקורות: מהמנהל, כלומר המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא מינה למלא תפקידים לפי הפקודה, או מאדם שנפגע. תלונה של מטופל יכולה אפוא להפוך לקובלנה, וגם משרד הבריאות עצמו יכול ליזום את ההליך.
סעיף 41 מונה את העילות שבגינן רשאי השר ליתן צו. בין היתר: התנהגות בדרך שאינה הולמת רופא מורשה; השגת הרישיון במצג שווא; חוסר יכולת או רשלנות חמורה במילוי התפקידים כרופא; הפרה מתמדת של הוראות הפקודה; הרשעה בעבירה פלילית שלא לפי הפקודה; והפרה של הוראה מהוראות חוק זכויות החולה, התשנ״ו-1996.
״ראה השר, על יסוד קובלנה של המנהל או של אדם שנפגע, כי רופא מורשה עשה אחת מאלה, רשאי הוא, בצו חתום בידו, לבטל את הרשיון של הרופא או להורות שהרשיון יותלה לתקופה שקבע בצו, או לתת לרופא נזיפה או התראה״ סעיף 41 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל״ז-1976
הוועדה לפי סעיף 44 ותפקידה
השר אינו מחליט לבדו. לפי סעיף 44(א), לא יינתן צו לפי סעיף 41 אלא אם ניתנה לרופא הזדמנות להגיש את הגנתו בכתב ולטעון את טענותיו לפני ועדה שחבריה הם המנהל ואנשים אחרים שמינה השר, ובהם נציג היועץ המשפטי לממשלה. בסיום עבודתה מגישה הוועדה דין וחשבון בכתב לשר (סעיף 44(ה)), וההחלטה אם ליתן צו ומה תוכנו נותרת בידי השר.
לוועדה יש סמכויות של ועדה רפואית לפי סעיף 31(ב) לפקודה, ובהן להזמין אדם להעיד או להציג דבר ולחייב עד להעיד בשבועה (סעיף 44(ג)). סדרי הדין בדיון המשמעתי נקבעים בתקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דין בדיון משמעתי), תשל״ו-1976, ולכן את המועדים ואת אופן ניהול הדיון יש לבדוק בתקנות ובזימון שהתקבל.
הזכות להתגונן בכתב ובעל פה
הפקודה מעגנת שתי זכויות נפרדות: להגיש הגנה בכתב, ולטעון בעל פה לפני הוועדה. סעיף 44(ב) קובע גם מהו המינימום שנחשב למתן הזדמנות להתגונן: הודעה על הכוונה ליתן צו, שנמסרה לרופא שלושים יום לפחות לפני מתן הצו.
״יראו כמתן הזדמנות לרופא להתגונן לפי סעיף קטן (א), אם שלושים יום לפחות לפני שניתן הצו הומצאה לו אישית, או הונחה בשבילו לפי מענו הידוע לאחרונה או נשלחה אליו לפי מענו זה בדואר רשום, הודעה על כוונה ליתן צו לפי סעיף 41״ סעיף 44(ב) לפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל״ז-1976
משלוח בדואר רשום לפי המען הידוע לאחרונה נחשב להמצאה, ולכן המען הרשום במשרד הבריאות צריך להיות מעודכן.
ייצוג על ידי עורך דין
פרק ד׳ לפקודה אינו כולל הוראה מפורשת בעניין ייצוג הרופא על ידי עורך דין לפני הוועדה, ואופן ניהול הדיון נקבע, כאמור, בתקנות סדרי הדין. הליווי המשפטי מתחיל עוד לפני הדיון: קריאת הקובלנה והחומר שעליו היא נסמכת, הכנת ההגנה בכתב במסגרת המועד, והיערכות לטיעון בעל פה, ובמסגרת מה שהתקנות והוועדה מתירות, גם ליווי בדיון עצמו.
אמצעי המשמעת האפשריים
סעיף 41 מונה ארבעה אמצעים שהשר רשאי לנקוט בצו חתום בידו: ביטול הרישיון, התליית הרישיון לתקופה שנקבעה בצו, נזיפה או התראה. הפקודה אינה קובעת תקופה מרבית להתליה לפי סעיף 41. רופא שניתן צו ביטול או התליה על רישיונו חייב למסור את הרישיון למנהל (סעיף 46).
בעניין הפרסום, סעיף 60 לפקודה קובע שכל מי שרישיונו בוטל או הותלה, יפורסמו שמו ומענו ברשומות. הפקודה אינה קובעת הוראת פרסום דומה לגבי נזיפה או התראה, ואינה כוללת הוראה בעניין פומביות הדיון לפני הוועדה.
התליה או הגבלה זמנית לפני ההחלטה
סעיף 44א לפקודה מאפשר למנהל לפעול באופן זמני בשני מצבים: יסוד סביר לחשד שרופא גרם ברשלנות חמורה למותו של מי שהיה בטיפולו או לפגיעה חמורה בו, או כתב אישום נגד הרופא על עבירה שיש עמה, בנסיבות העניין, משום קלון. במצבים אלה רשאי המנהל, על פי המלצת ועדה מיוחדת, להתלות את רישיונו של הרופא או להגביל את תחומי עיסוקו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים. בוועדה המיוחדת שני רופאים שמינה המנהל, אחד מהם מתוך רשימה של ההסתדרות הרפואית בישראל, ונציג היועץ המשפטי לממשלה.
גם כאן יש לרופא זכות טיעון. לפי סעיף 44א(ב), הוועדה המיוחדת מגישה את המלצתה למנהל לא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום מינויה, ובלבד שנתנה לרופא הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו; בנסיבות מיוחדות ניתן להאריך את התקופה בעד שלושים ימים נוספים. גם כשהמנהל מחליט בלא המלצה שלא הוגשה במועד, עליו לתת לרופא הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו (סעיף 44א(ג)).
לפי סעיף 44ב, כשהוגשה קובלנה לפי סעיף 41, רשאי המנהל, על פי המלצת הוועדה לפי סעיף 44(א), להאריך את ההתליה או ההגבלה הזמנית עד להחלטת השר, או לבטלה. על התליה או הגבלה כאלה רשאי הרופא לערער לפני בית המשפט המחוזי, שרשאי לבטלן, לשנותן או לקבוע בהן תנאים; ההתליה עומדת בעינה עד להחלטה בערעור, זולת אם בית המשפט החליט אחרת (סעיף 44ג). הסדר נפרד, בסעיף 44ד, חל על רופא שהורשע בעבירת מין או בעבירה לפי החוק למניעת הטרדה מינית: רישיונו מותלה ממועד ההרשעה.
ערעור על הצו והמועד להגשתו
לפי סעיף 47(א) לפקודה, הנפגע מצו לפי סעיף 41 רשאי לערער עליו לפני בית המשפט המחוזי בתוך שלושה חודשים מהיום שקיבל הודעה על מתן הצו. המועד נספר מקבלת ההודעה, ולכן חשוב לשמור את ההודעה ואת מועד קבלתה ולבחון את הערעור בסמוך לכך.
״הנפגע מצו לפי סעיף 41 רשאי לערער עליו לפני בית המשפט המחוזי תוך שלושה חדשים מהיום שקיבל הודעה על מתן הצו״ סעיף 47(א) לפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל״ז-1976
היחס להליך פלילי
הרשעה בעבירה פלילית שלא לפי הפקודה היא עילה עצמאית לצו לפי סעיף 41(5). כתב אישום על עבירה שיש עמה קלון מאפשר התליה או הגבלה זמנית לפי סעיף 44א, עוד לפני הכרעת הדין. ולפי סעיף 56, כשרופא מורשה מורשע בכל עבירה שהיא, בית המשפט מודיע על כך מיד למנהל ומעביר אליו את כתב האישום, הכרעת הדין וגזר הדין. הפקודה אינה כוללת הוראה בעניין היחס להליך אזרחי.
שלב, מועד ובסיס בחוק
| שלב | מועד | בסיס בחוק |
|---|---|---|
| קובלנה לשר הבריאות מטעם המנהל או אדם שנפגע | לא נקבע מועד בפקודה | פקודת הרופאים, סעיף 41 |
| הודעה לרופא על כוונה ליתן צו | שלושים יום לפחות לפני מתן הצו | סעיף 44(ב) |
| הגנה בכתב וטיעון בעל פה לפני הוועדה | לפי התקנות והזימון | סעיף 44(א), 44(ד); תקנות המתעסקים ברפואה (סדרי דין בדיון משמעתי), תשל״ו-1976 |
| דין וחשבון של הוועדה לשר | לא נקבע מועד בפקודה | סעיף 44(ה) |
| צו השר: ביטול, התליה לתקופה, נזיפה או התראה | לאחר מתן הזדמנות להתגונן | סעיף 41, סעיף 44(א) |
| החזרת הרישיון למנהל ופרסום ברשומות (ביטול או התליה) | עם מתן הצו | סעיפים 46, 60 |
| ערעור על הצו לבית המשפט המחוזי | שלושה חודשים מקבלת ההודעה על הצו | סעיף 47(א) |
| התליה או הגבלה זמנית בידי המנהל | עד שישה חודשים; המלצת הוועדה המיוחדת בתוך 14 ימים ממינויה, הארכה עד 30 ימים | סעיף 44א |
| הארכת ההתליה הזמנית לאחר הגשת קובלנה | עד להחלטת השר | סעיף 44ב |
| ערעור על התליה או הגבלה זמנית | מועד לפי תקנות שר המשפטים | סעיף 44ג |
מקצועות בריאות אחרים
פקודת הרופאים חלה על רופאים מורשים. לרופאי שיניים, לרוקחים, לאחיות ולבעלי מקצועות הבריאות האחרים יש הסדרים משמעתיים משלהם בחיקוקים נפרדים, והמועדים והגופים הדנים בהם שונים. לדוגמה, לפי חוק הפסיכולוגים, תשל״ז-1977, שר הבריאות ממנה ועדת תלונות וועדת משמעת (סעיף 35), ועדת המשמעת רשאית להטיל גם קנס (סעיף 43), והמועד לערעור לבית המשפט המחוזי הוא שלושים יום מהמצאת ההחלטה (סעיף 44).
מה אנחנו עושים
- בירור ראשוני. אנחנו מקבלים את ההודעה, הקובלנה והמסמכים, ומבררים באיזה שלב נמצא ההליך ואילו עילות מסעיף 41 מיוחסות לכם.
- בדיקת המועדים להגשת ההגנה בכתב, ואם מתנהל במקביל הליך של התליה זמנית.
- הכנת ההגנה בכתב יחד אתכם, על יסוד החומר הרפואי והמסמכים שבידיכם.
- ליווי בדיון לפני הוועדה, ובהליך לפי סעיף 44א גם לפני הוועדה המיוחדת, במסגרת מה שהתקנות והוועדה מתירות.
- אחרי ההחלטה. ערעור לבית המשפט המחוזי על צו השר בתוך שלושה חודשים, או על התליה זמנית לפי סעיף 44ג.
המשרד יושב ברמת גן ומייצג רופאים ובעלי מקצועות בריאות מכל הארץ. פגישת ייעוץ ראשונה אפשרית גם בשיחת וידאו.
שכר הטרחה נקבע לאחר בדיקה ראשונית ומוצג מראש. אפשר לפנות אלינו דרך טופס יצירת הקשר, בטלפון 03-6562040 או בהודעת וואטסאפ.
שאלות נפוצות
מי רשאי להגיש קובלנה נגד רופא לשר הבריאות?
לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים, השר פועל על יסוד קובלנה של המנהל (המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא מינה לכך) או של אדם שנפגע.
האם רופא זכאי להשמיע את טענותיו לפני שניתן צו?
כן. לפי סעיף 44(א) לפקודה, לא יינתן צו לפי סעיף 41 אלא אם ניתנה לרופא הזדמנות להגיש את הגנתו בכתב ולטעון את טענותיו לפני ועדה שחבריה הם המנהל ואנשים אחרים שמינה השר, ובהם נציג היועץ המשפטי לממשלה.
אילו אמצעי משמעת יכול שר הבריאות להטיל על רופא?
לפי סעיף 41, השר רשאי בצו חתום בידו לבטל את הרישיון, להורות על התלייתו לתקופה שקבע בצו, או לתת לרופא נזיפה או התראה. כשהרישיון בוטל או הותלה, שמו ומענו של הרופא מתפרסמים ברשומות לפי סעיף 60.
האם אפשר להתלות רישיון של רופא עוד לפני שההליך הסתיים?
כן, בתנאים שבסעיף 44א: יסוד סביר לחשד שרופא גרם ברשלנות חמורה למוות או לפגיעה חמורה של מי שהיה בטיפולו, או כתב אישום על עבירה שיש עמה קלון. המנהל רשאי, על פי המלצת ועדה מיוחדת ולאחר שניתנה לרופא הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להתלות את הרישיון או להגביל את תחומי העיסוק לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים. על החלטה כזו אפשר לערער לבית המשפט המחוזי (סעיף 44ג).
תוך כמה זמן מערערים על צו של שר הבריאות?
לפי סעיף 47(א) לפקודה, הנפגע מצו לפי סעיף 41 רשאי לערער עליו לפני בית המשפט המחוזי בתוך שלושה חודשים מהיום שקיבל הודעה על מתן הצו.
מה הקשר בין הליך פלילי נגד רופא להליך המשמעתי?
הרשעה בעבירה פלילית שלא לפי הפקודה היא עילה לצו לפי סעיף 41(5), וכתב אישום על עבירה שיש עמה קלון מאפשר התליה או הגבלה זמנית לפי סעיף 44א. לפי סעיף 56, בית המשפט שהרשיע רופא מורשה מודיע על כך מיד למנהל.
האם ההסדר הזה חל גם על רופאי שיניים, רוקחים, אחיות ופסיכולוגים?
לא. פקודת הרופאים חלה על רופאים מורשים, ולכל אחד מהמקצועות האחרים יש חיקוק משלו עם הסדר משמעתי נפרד. למשל, לפי חוק הפסיכולוגים המועד לערעור על החלטת ועדת המשמעת הוא שלושים יום מהמצאתה (סעיף 44).
לקריאה נוספת: ייצוג בפני ועדות משמעת ואתיקה · עורך דין עתירות מנהליות ובג״ץ · משפט מנהלי במשרדנו · יצירת קשר.
האמור בעמוד זה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ומסמכיו.