ייצוג ספורטאים, מאמנים ואגודות בפני מוסדות השיפוט של ההתאחדויות והאיגודים

זומנתם לוועדת המשמעת של ההתאחדות או האיגוד, קיבלתם הודעה על הליך משמעתי נגד הקבוצה, או שספורטאי צעיר מבקש לעבור אגודה והאגודה מסרבת? אנחנו מייצגים ספורטאים, מאמנים, שופטי ספורט ואגודות ספורט מכל רחבי הארץ בפני מוסדות השיפוט הפנימיים של ההתאחדויות והאיגודים, ובהליכים שחוק הספורט, התשמ״ח-1988, מותיר מחוץ להם. עמוד זה הוא חלק מהסקירה הכללית שלנו על ייצוג בפני ועדות משמעת ואתיקה.

תשובה קצרה: לפי סעיף 10 לחוק הספורט, כל התאחדות או איגוד מתקינים תקנונים, ובהם תקנון משמעת ומוסדות שיפוט פנימיים, והתקנונים מחייבים את האגודות, הספורטאים ובעלי התפקידים בענף. לפי סעיף 11, הסמכות הבלעדית לדון בעניינים הקשורים לפעילות במסגרת ההתאחדות נתונה למוסדות השיפוט הפנימיים, והחלטת הערכאה הפנימית העליונה בענייני משמעת סופית ואינה ניתנת לערעור בבית משפט.

מי כפוף לתקנוני ההתאחדות: סעיף 10 לחוק הספורט

חוק הספורט מגדיר בסעיף 1 ”התאחדות“ ו”איגוד“ כתאגיד שלא למטרות רווח, המרכז והמייצג ענף או ענפי ספורט בישראל ושמכירים בו הגופים הבין-לאומיים המייצגים והמוכרים באותו ענף, ו”שופט ספורט“ כשופט שמונה על ידי התאחדות או איגוד לשפוט בפעילות ספורט מאורגנת.

לפי סעיף 10(א) לחוק, התאחדות או איגוד יתקינו תקנונים שיסדירו את הניהול התקין של הענף, לרבות תקנונים בדבר משמעת ושיפוט פנימי, ובכלל זה מוסדות השיפוט הפנימיים וסדרי הדין שלפיהם ידונו, בכפוף לסעיף 11; תקנונים בדבר העברת ספורטאים, בכפוף לסעיף 11א; וכן תקנונים בדבר שכר ותשלומים לספורטאים, למאמנים ולבעלי תפקידים אחרים. לפי סעיף 10(ב), בתקנונים ייקבעו גם כללי אתיקה מקצועית לשופטי ספורט, למאמנים, למדריכי ספורט ולספורטאים, וכן לנושאי משרה בהתאחדות או באיגוד.

התקנונים האמורים יחייבו את אגודות הספורט, הספורטאים ובעלי התפקידים שבאותו ענף או באותם ענפי ספורט.

סעיף 10(ג) לחוק הספורט, התשמ״ח-1988

המשמעות: לכל ענף יש תקנון משמעת משלו, שהתקינו ההתאחדות או האיגוד מכוח סעיף 10. ההוראות על עבירות המשמעת, הרכב מוסדות השיפוט, המועדים, התגובה, הדיון והייצוג נמצאות בתקנון ולא בחוק הספורט עצמו, ולכן הצעד הראשון הוא קריאת התקנון הנוכחי של הענף.

מוסדות השיפוט הפנימיים וסמכותם הבלעדית: סעיף 11

הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בענינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד, תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון לפי סעיף 10, ובהתאם להוראות שנקבעו בתקנון לפי אותו סעיף; החלטות ערכאת השיפוט הפנימית העליונה בענייני משמעת יהיו סופיות ואין לערער עליהן לפני בית משפט.

סעיף 11(א) לחוק הספורט, התשמ״ח-1988

סעיף 11(א) קובע שני דברים: הסמכות לדון בעניינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד היא בלעדית ונתונה למוסדות השיפוט הפנימיים שבתקנון, והחלטות הערכאה הפנימית העליונה בענייני משמעת סופיות ואינן ניתנות לערעור בבית משפט. לכן בענייני משמעת ההליך בתוך ההתאחדות הוא ההליך העיקרי, ואת הטענות יש להציג בו במלואן ובמועד.

החוק קובע גם מי רשאי לשבת בדין. לפי סעיף 11(ב), לא ימונה לחבר מוסד שיפוט פנימי אלא מי שניתן אישור לכשירות מינויו מטעם המוסד לבחינת מינויים, גוף שהוקם לפי סעיף 10א ובראשו שופט בית המשפט העליון או בית המשפט המחוזי שיצא לקצבה או פרש. לפי סעיף 11(ד), לא יכהן כחבר מוסד שיפוט פנימי מי שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המוסד לבחינת מינויים, לכהן בתפקיד. לפי סעיף 11(ו), בראש מוסד שיפוט פנימי עליון מכהן מי שהיה שופט ויצא לקצבה או פרש, ולפי סעיף 11(ז) בראש מותב של מוסד שיפוט פנימי עליון מכהן מי שכשיר להיות שופט בית משפט מחוזי. לפי סעיף 11(ה), הוראות סעיפים 9, 10 ו-15 לחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב-1992, חלות, בשינויים המחויבים, על מינוי, כהונה ופעילות של חבר מוסד שיפוט פנימי.

בכל עניין של סדרי דין שאין לגביו הוראות לפי חוק זה, בחיקוק אחר או בתקנון שנקבע לפי סעיף 10, ינהג מוסד שיפוט פנימי עליון בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית צדק.

סעיף 11(ח) לחוק הספורט, התשמ״ח-1988

מה נשאר מחוץ למוסדות הפנימיים לפי החוק

חוק הספורט עצמו מצביע על שני מסלולים שאינם בתוך ההתאחדות. הראשון הוא ערר בעניין העברת ספורטאי: לפי סעיף 12(א), כשאגודת ספורט אסרה או הגבילה את העברתו של ספורטאי בהתאם לתקנון לפי סעיף 10, או לא הסכימה להעברתו לפי סעיף 11א, רשאי הספורטאי לערור על החלטת האגודה לפני שופט שמינה השר, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון. לפי סעיף 12(ב), השופט רשאי לאשר את החלטת האגודה, לבטלה או לשנותה. לפי סעיף 11א(א4), ספורטאי שגילו פחות מ-18 שנה, שהמשך פעילותו באגודה בלתי סביר או בלתי אפשרי מסיבות שאינן תלויות בו, או עלול לגרום לו נזק של ממש, ושהאגודה לא הסכימה להעברתו, יוכל לעבור לכל אגודה אחרת בתוך 30 ימים מיום החלטת השופט שמונה לפי סעיף 12, אם קבע השופט שהתנאים מתקיימים.

המסלול השני נוגע למאמנים: לפי סעיף 4(ג) לחוק, בנוסחו הנוכחי, מי שנפגע מהחלטת הוועדה המכירה בתעודות הסמכה מחוץ לישראל רשאי לערער לפני בית משפט מחוזי בשבתו כדן יחיד. מעבר לכך, סעיף 11(א) קובע כי החלטות הערכאה הפנימית העליונה בענייני משמעת סופיות ואינן ניתנות לערעור בבית משפט. השאלה אם ובאילו נסיבות אפשר לפנות לבית משפט בדרך אחרת אינה מוסדרת בסעיף 11, ויש לבחון אותה בכל מקרה לפי נסיבותיו. על עתירות נגד גופים ציבוריים קראו בעמוד עורך דין עתירות מנהליות ובג״ץ.

שלב, מועד ובסיס בחוק

שלב	מועד	בסיס בחוק
הודעה על פתיחת הליך משמעתי או זימון לדיון במוסד השיפוט הפנימי	לפי תקנון ההתאחדות	סעיפים 10(א), 10(ג) לחוק הספורט
תגובה בכתב או טענות מקדמיות	לפי תקנון ההתאחדות	סעיף 10(א) לחוק
דיון במוסד השיפוט הפנימי בערכאה הראשונה	לפי תקנון ההתאחדות	סעיפים 11(א), 11(ב), 11(ה) לחוק
ערעור לערכאת השיפוט הפנימית העליונה	לפי תקנון ההתאחדות	סעיפים 11(א), 11(ו), 11(ז) לחוק
החלטת הערכאה הפנימית העליונה בענייני משמעת	סופית; אין ערעור לבית משפט	סעיף 11(א) לחוק
עניין של סדרי דין שאין לו הוראה בחוק, בחיקוק אחר או בתקנון	לפי שיקול הערכאה הפנימית העליונה	סעיף 11(ח) לחוק
ערר על החלטת אגודה שאסרה, הגבילה או לא הסכימה להעברת ספורטאי	לא נקבע בסעיף 12; לפי תקנון ההתאחדות	סעיפים 11א, 12 לחוק
מעבר ספורטאי שגילו פחות מ-18 לאחר החלטת השופט	30 ימים מיום החלטת השופט	סעיף 11א(א4) לחוק
ערעור על החלטת ועדת ההכרה בתעודות הסמכה מחוץ לישראל	לא נקבע בסעיף; לבית משפט מחוזי בדן יחיד	סעיף 4(ג) לחוק (בנוסחו הנוכחי)

זכויות הספורטאי, המאמן והאגודה בהליך הפנימי

חוק הספורט אינו קובע בעצמו את סדרי הדין בהליך המשמעתי; הוא מפנה אותם לתקנון של כל התאחדות (סעיף 10(א)), ומשלים בסעיף 11(ח) הוראה לעניין שאין לו הסדר. לכן בכל הליך יש לבדוק בתקנון הנוכחי את הנקודות האלה:

• הודעה: מה נמסר לספורטאי, למאמן או לאגודה על ההליך, באיזה מועד ומה מיוחס להם.
• תגובה: האם התקנון קובע זכות להגיש תגובה בכתב, ובאיזה מועד.
• דיון: האם מתקיים דיון בנוכחות הצד, האם אפשר להביא ראיות ועדים, ומה קורה כשמי שזומן אינו מתייצב.
• ייצוג: האם התקנון מתיר ייצוג על ידי עורך דין, ובאילו תנאים.
• ערעור: האם יש ערכאה פנימית עליונה, מהו המועד לערעור אליה, ואיזה הרכב דן בו.
• הרכב: האם חברי המוסד מונו לאחר אישור כשירות מטעם המוסד לבחינת מינויים (סעיף 11(ב)).

מתי כדאי להתייעץ

• התקבל זימון או הודעה על הליך משמעתי במוסד השיפוט של ההתאחדות או האיגוד, נגד ספורטאי, מאמן, שופט ספורט או אגודה.
• ניתנה החלטה של ערכאה פנימית ראשונה ויש לבחון ערעור לערכאה הפנימית העליונה במועד שנקבע בתקנון.
• אגודה אסרה, הגבילה או לא הסכימה להעברת ספורטאי, ונשקל ערר לפני השופט שמונה לפי סעיף 12.
• ספורטאי שגילו פחות מ-18 מבקש לעבור אגודה בטענה שהמשך פעילותו בלתי סביר או עלול לגרום לו נזק של ממש (סעיף 11א(א4)).

איך אנחנו מלווים

אנחנו קוראים את הזימון ואת החומר שהתקבל, מאתרים את התקנון הנוכחי של ההתאחדות או האיגוד ובודקים מה הוא קובע על ההליך, המועדים והייצוג; מכינים יחד אתכם את התגובה, מלווים בדיון במוסד השיפוט הפנימי במסגרת מה שהתקנון מתיר, ובוחנים ערעור לערכאה הפנימית העליונה או ערר לפי סעיף 12. המשרד יושב ברמת גן ומייצג ספורטאים, מאמנים ואגודות מכל הארץ; פגישת ייעוץ ראשונה אפשרית גם בשיחת וידאו. שכר הטרחה נקבע לאחר בדיקה ראשונית של המקרה ומוצג מראש.

אפשר לפנות אלינו דרך טופס יצירת הקשר, בטלפון 03-6562040 או בהודעת וואטסאפ. הפנייה חסויה.

שאלות נפוצות

לקריאה נוספת: ייצוג בפני ועדות משמעת ואתיקה · עורך דין עתירות מנהליות ובג״ץ · משפט מנהלי במשרדנו · יצירת קשר.

האמור בעמוד זה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, לפי התקנון הנוכחי של ההתאחדות או האיגוד ולפי מסמכיו.