בקצרה: כשאין צוואה, הירושה היא על פי דין (סעיף 2 לחוק הירושה, התשכ״ה-1965). היורשים הם בן הזוג של המוריש וקרוביו: ילדיו, הוריו והורי הוריו, וצאצאיהם (סעיף 10). ילדי המוריש קודמים להוריו, והוריו קודמים להורי הוריו (סעיף 12). כשאין למוריש ילדים או צאצאיהם, יורשים הוריו, ואחי המוריש, שהם צאצאי הוריו, נכנסים במקום הורה שמת לפני המוריש (סעיפים 12 ו־14(א)), אלא אם המוריש הניח בן זוג וגם הורים או הורי הורים, או אחד מאלה (סעיף 14(א)). כשהמוריש הניח בן זוג ואחים, ולא הניח ילדים, צאצאיהם או הורים, בן הזוג נוטל את מיטלטלי משק הבית המשותף, כולל מכונית נוסעים, ושני שלישים משאר העיזבון (סעיף 11(א)(2)). באין יורש לפי הסעיפים 10 עד 16 תירש המדינה (סעיף 17(א)).
רוצים לערוך צוואה, או מתמודדים עם התנגדות לצוואה או עם צו קיום שכבר ניתן? אפשר לבחון את המצב המשפטי ואת המועדים הרלוונטיים לפני שפועלים. התנגדות לצוואה ← · ביטול צו קיום צוואה ← · עריכת צוואה ← · טלפון 03-6562040
המאמר עונה למי שקרוב משפחה שלו נפטר בלי צוואה ושואל מי יורש, ובעיקר מתי יורשים אחים. הוא מציג את סדר היורשים שבחוק הירושה. במקום שנוסח החוק אינו מכריע בשאלה, המאמר אומר זאת, והתשובה תלויה בנסיבות. המאמר אינו תחליף לייעוץ פרטני. נכון לאוקטובר 2026.
מתי הירושה מתחלקת על פי דין?
הירושה מתחלקת על פי דין כשאין צוואה, ובמידה שאין צוואה. סעיף 2 לחוק הירושה קובע שהירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה. כשהמוריש ציווה רק חלק מנכסיו, על אותו חלק יינתן צו קיום צוואה ועל הנותר צו ירושה (סעיף 66(ב)).
מי הם היורשים על פי דין, ובאיזה סדר?
היורשים על פי דין הם בן הזוג של המוריש וקרוביו. סעיף 10 לחוק הירושה קובע:
"יורשים על פי דין הם: (1) מי שהיה במות המוריש בן־זוגו; (2) ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה – קרובי המוריש); זכויות הירושה שלהם יהיו לפי האמור בפרק זה."
סעיף 10 לחוק הירושה, התשכ״ה-1965
בין הקרובים יש סדר עדיפות: ילדי המוריש קודמים להוריו, והוריו קודמים להורי הוריו (סעיף 12). הילדים חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים ההורים ביניהם והורי ההורים ביניהם (סעיף 13).
מתי אחים יורשים?
אחים יורשים כשהמוריש לא הניח ילדים או צאצאיהם, ואחד מהוריו או שניהם מתו לפניו: האחים נכנסים במקום ההורה שמת, בכפוף לחריג שיפורט להלן. אחי המוריש הם צאצאי הוריו, ולכן הם נמנים עם הקרובים שבסעיף 10(2). כשאין למוריש ילדים או צאצאיהם, יורשים הוריו (סעיף 12), והם חולקים ביניהם בשווה (סעיף 13). חלקו של הורה שמת לפני המוריש עובר לילדיו של אותו הורה, כלומר לאחי המוריש. כך קובע סעיף 14(א):
"ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו; הוראות אלה לא יחולו כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים או הורי הורים כאמור בסעיף 11(א), או אחד מאלה."
סעיף 14(א) לחוק הירושה, התשכ״ה-1965
הכלל: ילדים של קרוב שמת לפני המוריש יורשים במקומו. הורה הוא קרוב של המוריש, וילדיו האחרים הם אחי המוריש. החריג, בלשון הסעיף: כשהמוריש הניח בן זוג וגם הורים או הורי הורים כאמור בסעיף 11(א), או אחד מאלה. הקריאה הפשוטה היא שאז אחי המוריש אינם נכנסים במקום הורה שמת. כל עוד שני ההורים בחיים, האחים אינם נכנסים במקומם, שכן הסעיף מכניס ילדים במקום קרוב שמת לפני המוריש.
ילדים הנכנסים כך חולקים ביניהם בשווה את מה שירשו בדרך זו (סעיף 14(ב)). אותו עיקרון חל על ילדיו של אח שמת לפני המוריש: גם אח הוא קרוב של המוריש, וילדיו נכנסים במקומו (סעיף 14(א)).
מה מקבל בן הזוג, ומה נשאר לאחים?
כשהמוריש הניח בן זוג ואחים, ולא הניח ילדים, צאצאיהם או הורים, בן הזוג נוטל את מיטלטלי משק הבית המשותף, כולל מכונית נוסעים, ושני שלישים משאר העיזבון. כך קובע סעיף 11(א):
"בן־זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון – (1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים – חצי; (2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים – שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן־הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן־הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון."
סעיף 11(א) לחוק הירושה, התשכ״ה-1965
הכלל על הדירה כתוב בפסקה 2 בלבד. תנאיו: נישואין של שלוש שנים או יותר, ומגורים משותפים ערב מות המוריש בדירה הכלולה בעיזבון, כולה או חלקה.
מה שבן הזוג אינו נוטל עובר ליורשים האחרים. כשלא נותרו הורים או הורי הורים, אלה האחים או צאצאיהם, הנכנסים במקום ההורים שמתו (סעיפים 11(א)(2) ו־14(א)). אם המוריש לא הניח אף קרוב מן המנויים בסעיף 11(א), בן הזוג יורש את העיזבון כולו (סעיף 11(ב)).
לגבי איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף ואינם נשואים זה לזה, סעיף 55 קובע שבתנאים הקבועים בו רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהיה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים. לפירוט ראו ידועים בציבור וירושה.
מי יורש בהרכבים הנפוצים?
הטבלה שלהלן מסכמת מי יורש בכל אחד מההרכבים הנפוצים, לפי ההוראות שפורטו לעיל.
| מה הניח המוריש | מי יורש ובאיזה חלק | סעיפים |
|---|---|---|
| ילדים, בלי בן זוג | הילדים יורשים וחולקים בשווה; הם קודמים להורים | 10(2), 12, 13 |
| בן זוג וילדים | בן הזוג: מיטלטלי משק הבית וחצי משאר העיזבון; הילדים חולקים בשווה את הנותר | 11(א)(1), 13 |
| בן זוג והורים, בלי ילדים | בן הזוג: מיטלטלי משק הבית וחצי משאר העיזבון; ההורים חולקים בשווה את הנותר | 11(א)(1), 12, 13 |
| בן זוג ואחים, בלי ילדים, הורים או הורי הורים | בן הזוג: מיטלטלי משק הבית ושני שלישים משאר העיזבון, ובתנאי הדירה גם חלק המוריש בדירה; האחים או צאצאיהם: הנותר | 11(א)(2), 14(א) |
| הורים בלבד | ההורים חולקים בשווה | 12, 13 |
| הורה אחד בחיים, והשני מת לפני המוריש והשאיר ילדים; בלי בן זוג ובלי ילדים של המוריש | ההורה שבחיים יורש את חלקו; חלקו של ההורה שמת עובר לילדיו, אחי המוריש | 13, 14(א) |
| אחים בלבד; שני ההורים מתו לפני המוריש | האחים נכנסים במקום ההורים וחולקים בשווה מה שירשו בדרך זו; ילדי אח שמת נכנסים במקומו | 14(א), 14(ב) |
| בן זוג בלבד, בלי קרוב מן המנויים בסעיף 11(א) | בן הזוג יורש את העיזבון כולו | 11(ב) |
| אין בן זוג ואין יורש לפי הסעיפים 10 עד 16 | המדינה יורשת | 17(א) |
האם אחים למחצה, אחים חורגים ומאומצים יורשים?
אח למחצה יכול לרשת כשמתקיימים התנאים שבסעיף 14(א), ואילו אח חורג שאינו ילדו של אחד מהורי המוריש אינו נמנה עם "הוריו וצאצאיהם" שבסעיף 10(2). אח למחצה הוא ילדו של אחד מהורי המוריש בלבד, והחוק אינו קובע לגביו כלל נפרד. לפי הקריאה הפשוטה של סעיפים 10(2) ו־14(א), הוא נכנס במקום ההורה המשותף לו ולמוריש כשהורה זה מת לפני המוריש, ואילו אח שהוא ילדם של שני ההורים נכנס במקום כל אחד מהם.
באימוץ, לפי סעיף 16(א), מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, וכן יורשים את המאמץ צאצאי המאומץ; המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו. לפי סעיף 16(ב), המאומץ וצאצאיו זוכים על פי דין בעיזבונם של קרובי המאמץ, וקרובי המאמץ זוכים על פי דין בעיזבונו של המאומץ, כאילו היו יורשים. סעיף 16(ג) מוסיף שהורי המאומץ והורי הוריו וצאצאיהם אינם יורשים את המאומץ.
האם אח יכול לקבל את חלקו של יורש שהסתלק?
כן, כשהיורש הסתלק לטובת אחיו של המוריש. לפי סעיף 6(א), לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון, יורש רשאי להסתלק מחלקו בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט כשהעניין הועבר אליו. לפי סעיף 6(ב), אין הסתלקות לטובת אדם אחר אלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, ומי שהסתלק נחשב, במידה שהסתלק, כאילו לא היה יורש מלכתחילה. הסתלקות שלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש מוסיפה את חלקו של המסתלק לשאר היורשים על פי חלקיהם (סעיף 15).
מה קורה כשאין יורשים, ואיך מצהירים על הזכויות?
כשאין יורש לפי הסעיפים 10 עד 16, המדינה יורשת כיורשת על פי דין (סעיף 17(א)). הרשם לענייני ירושה רשאי להצהיר על זכויות היורשים, ובירושה על פי דין הוא עושה זאת בצו ירושה (סעיף 66(א)).
המאמר מציג את המסגרת שבחוק, והחלוקה בפועל תלויה בעובדות המקרה. מידע נוסף בעמוד התחום ירושות וצוואות, בשאלות ותשובות בפורום ירושות וצוואות, ובעמוד עריכת צוואה. לפנייה בעניין פרטני אפשר להשתמש בעמוד צור קשר.
לקריאה נוספת: מדריך למוריש וליורש הנבוך (חלק א׳), ידועים בציבור וירושה.
שאלות נפוצות
האם אחים יורשים כשיש למנוח ילדים?
לא. לפי סעיף 12, ילדי המוריש קודמים להוריו, ואחי המוריש הם צאצאי הוריו (סעיף 10(2)) ויורשים על פי דין בדרך של כניסה במקום הורה שמת (סעיף 14(א)). לכן, כשהמוריש הניח ילדים או צאצאיהם, אחיו אינם יורשים. כשהמוריש הניח גם בן זוג, בן הזוג נוטל חצי משאר העיזבון (סעיף 11(א)(1)).
האם אחים יורשים כשהורי המנוח בחיים?
כשהורי המוריש בחיים, אחיו אינם נכנסים במקומם. סעיף 14(א) מכניס ילדים במקום קרוב שמת לפני המוריש, והורה שנותר בחיים אינו קרוב שמת. כשרק אחד ההורים בחיים והשני מת לפני המוריש והשאיר ילדים, חלקו של ההורה שמת עובר לילדיו, ואולם לא כשהמוריש הניח גם בן זוג (סעיף 14(א)).
כמה מקבלים אחים כשהמנוח היה נשוי בלי ילדים?
כשהמוריש הניח בן זוג ואחים, והוריו והורי הוריו אינם בין החיים, בן הזוג נוטל את מיטלטלי משק הבית המשותף, כולל מכונית נוסעים, ושני שלישים משאר העיזבון (סעיף 11(א)(2)). בהתקיים תנאי הדירה שבאותו סעיף, הוא נוטל גם את כל חלקו של המוריש בדירה. את הנותר יורשים האחים או צאצאיהם, הנכנסים במקום ההורים שמתו, והם חולקים ביניהם בשווה מה שירשו בדרך זו (סעיף 14(א) ו־(ב)). אם נותר הורה בחיים, חל סעיף 11(א)(1): בן הזוג נוטל חצי משאר העיזבון.
האם אחים למחצה יורשים?
החוק אינו קובע כלל נפרד לאחים למחצה. אח למחצה הוא ילדו של אחד מהורי המוריש, ולפי הקריאה הפשוטה של סעיפים 10(2) ו־14(א) הוא נכנס במקום ההורה המשותף לו ולמוריש כשהורה זה מת לפני המוריש. הוא אינו נכנס במקום ההורה האחר, שאינו הורהו. כשהמוריש הניח בן זוג והורה בחיים, חל החריג שבסעיף 14(א).
מה קורה כשאין למנוח יורשים?
באין יורש לפי הסעיפים 10 עד 16, המדינה יורשת כיורשת על פי דין (סעיף 17(א)). אם המוריש הניח בן זוג ולא הניח אף קרוב מן המנויים בסעיף 11(א), בן הזוג יורש את העיזבון כולו (סעיף 11(ב)).
מה דינו של מי שחי עם המנוח בלי נישואין?
סעיף 55 לחוק הירושה עוסק באיש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה. אם מת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהיה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה. זאת כשאין בצוואה שהשאיר המוריש הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת.
מקורות: חוק הירושה, התשכ״ה-1965. הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו.