בקצרה: סעיף 20 לחוק הירושה, התשכ״ה-1965, קובע שצוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים, לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו, והעדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם. קטין ומי שהוכרז פסול־דין אינם כשרים להיות עדים (סעיף 24), והוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, או היה עד לעשייתה או לקח חלק בעריכתה, וכן את בן־זוגו, בטלה (סעיף 35). סעיף 25 מאפשר לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לקיים צוואה על אף פגם בסעיף 20 או בכשרות העדים, בהחלטה מנומקת, אם התקיימו מרכיבי היסוד ולא היה ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. התנגדות מוגשת לרשם לפי סעיף 67, ובקשה שהוגשה לה התנגדות מועברת לבית המשפט (סעיף 67א). נבדק מול נוסח החוק והתקנות ב-2.11.2026.
עומדת לפניכם בקשה לצו קיום של צוואה בעדים, או שצו כבר ניתן, ואתם שוקלים התנגדות? אפשר להתייעץ איתנו לפני שחולף הזמן שנקבע להגשת התנגדויות. התנגדות לצוואה: ייצוג וליווי ← · בקשת פגישת ייעוץ ← · טלפון 03-6562040
המאמר מיועד ליורשים ולזוכים בצוואה בעדים, ולמי ששוקל להתנגד לצוואה כזו או להגן עליה. הוא מציג מה כתוב בחוק ובתקנות, ואינו מתאר מה כדאי לטעון או איך לפעול במקרה מסוים. על הצורות האחרות של צוואה ראו ארבע צורות הצוואה בחוק הירושה. המאמר נכון לנובמבר 2026.
מה קובע סעיף 20 לחוק הירושה על צוואה בעדים?
סעיף 20, שכותרתו "צוואה בעדים", קובע:
"צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור."
סעיף 20 לחוק הירושה, התשכ״ה-1965
מלשון הסעיף עולים אלה:
- הצוואה בכתב. הסעיף אינו קובע מי כותב אותה, ובניגוד לצוואה בכתב יד אין דרישה שתיכתב ביד המצווה (השוו לסעיף 19);
- הצוואה מצוינת בתאריך;
- המצווה חותם ביד בפני שני עדים;
- המצווה מצהיר בפני העדים שזו צוואתו;
- העדים מאשרים, באותו מעמד ובחתימת ידם על פני הצוואה, שהמצווה הצהיר וחתם.
גם צוואה בעדים טעונה צו קיום לפי סעיף 39, ולפי סעיף 68(ב) היא טעונה הוכחה בהגשת המקור. אם המקור נשמד או שאי אפשר להגישו, רשאי בית המשפט או הרשם להתיר הוכחה בהגשת העתק או באופן אחר.
מי כשר להיות עד לצוואה: סעיף 24
סעיף 24, שכותרתו "פסלות עדים", קובע:
"קטין ומי שהוכרז פסול־דין אינם כשרים להיות עדים לעשיית צוואה לפי סימן זה."
סעיף 24 לחוק הירושה, התשכ״ה-1965
הסעיף עוסק בקטין ובמי שהוכרז פסול־דין. הוא אינו קובע בעצמו מגבלות נוספות על זהות העדים. מגבלה אחרת הנוגעת לעדים נמצאת בסעיף 35, שבו עוסק החלק הבא.
עד לצוואה שהוא גם זוכה בה: סעיף 35
סעיף 35, שכותרתו "צוואה לטובת עדים וכו׳", קובע:
"הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל־פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן־זוגו של אחד מאלה – בטלה."
סעיף 35 לחוק הירושה, התשכ״ה-1965
לפי לשון הסעיף, מה שבטל הוא ההוראה המזכה את אחד מהמנויים בו או את בן־זוגו, ולא הצוואה כולה. הסעיף חל על מי שערך את הצוואה, על מי שהיה עד לעשייתה, ועל מי שלקח באופן אחר חלק בעריכתה, וכן על בן־זוגו של כל אחד מאלה. הוא אינו חל על צוואה בעל־פה. לעניין מעורבות של יורש בעריכת הצוואה ראו מעורבות יורש בעריכת הצוואה.
קיום צוואה בעדים על אף פגם: סעיף 25
סעיף 25, שכותרתו "קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה", מאפשר לקיים צוואה גם כשנפל פגם בפרט מפרטי הצורה. נוסח סעיף קטן (א):
"התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לפי העניין ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לקיימה אף אם נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים 19, 20, 22, או 23 או בכשרות העדים, או בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור."
סעיף 25(א) לחוק הירושה, התשכ״ה-1965
סעיף קטן (ב) מגדיר מהם "מרכיבי היסוד". לגבי צוואה בעדים נקבע:
"בצוואה בעדים כאמור בסעיף 20 – הצוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים;"
סעיף 25(ב)(2) לחוק הירושה, התשכ״ה-1965
הציטוט הוא כלשונו בנוסח החוק. מלשון הסעיף עולה שמרכיבי היסוד בצוואה בעדים הם שהצוואה בכתב ושהמצווה הביאה בפני שני עדים. התאריך, הצהרת המצווה שזו צוואתו ואישור העדים בחתימתם אינם מופיעים ברשימה שבסעיף 25(ב)(2).
תקנה 26(א) לתקנות הירושה, התשנ״ח-1998, עוסקת בהחלטה כזו:
"קיים בית המשפט או הרשם לענייני ירושה צוואה בכתב יד על אף העדר חתימה או תאריך, או שקיים צוואה על אף פגם בחתימתם של המצווה או של העדים או בתאריך הצוואה או בהליכים המפורטים בסעיפים 20 עד 23 לחוק או בכשרותם של העדים, או שתיקן צוואה לפי סעיפים 30 ו־32 לחוק או שביטל הוראה מהוראותיה, תצוין העובדה בהחלטתו ויפורשו נימוקיה."
תקנה 26(א) לתקנות הירושה, התשנ״ח-1998
הסעיף אינו הופך כל פגם לבלתי רלוונטי. הוא מותנה בכך שלא היה ספק שהצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, והלשון היא "רשאי הוא", כלומר הדבר נתון לסמכותם של הרשם או של בית המשפט, בהחלטה מנומקת. רשימת הפגמים שבסעיף 25(א) כוללת את סעיפים 19, 20, 22 ו-23 ואת כשרות העדים. הסעיף אינו מזכיר את סעיף 35 ואת סעיפים 26 ו-30.
בית המשפט העליון תיאר את נוסח הסעיף המתוקן, לעניין צוואה בעדים, בדיון נוסף שעסק בביטול צוואה. בדנ"א 7818/00 אהרון נ' אהרוני (22.3.2005), בפסק דינה של השופטת ע' ארבל, שאליו הצטרפו רוב השופטים, נכתב (פסקה 26):
"כך, למשל, בצוואה שנערכה על פי סעיף 20 – היא צוואה בעדים – עולה מלשון החוק, כפי שתוקן, כי בית המשפט מוסמך להכיר בתוקפה של צוואה אף אם לא צוין בה תאריך; אף אם המצווה לא חתם עליה; אף אם הצוואה לא נחתמה על ידי מי מהעדים לה; אף אם אין בה הצהרה של המצווה כי זו אכן צוואתו ואין מצוין בה אישור העדים שהמצווה חתם והצהיר בפניהם כאמור. כל אלה אינם "מרכיבי יסוד" של הצוואה, להבדיל מהדרישות שנקבעו כמרכיבי היסוד של צוואה בעדים: מצווה; כתב; שני עדים. סמכות זו, בדומה למצב המשפטי שעמד בתוקף עובר לתיקון, יכול שתופעל אך ורק אם שוכנע בית המשפט בכך שהצוואה "משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה"."
דנ"א 7818/00 אהרון נ' אהרוני (22.3.2005), פסק דינה של השופטת ע' ארבל, פסקה 26
באותו פסק דין נכתב גם שהתיקון לחוק לא חל על המקרה שנדון שם, ושהשלכותיו לא נבחנו בו (פסקה 27), והנשיא א' ברק ציין בהסכמתו שהוא משאיר בצריך עיון את הדיון בסעיף 25(א). לכן הדברים שלעיל הם תיאור של לשון הסעיף המתוקן כפי שנכתב באותו פסק דין, ולא הכרעה במקרה שבו הוחל הסעיף המתוקן.
מעבר לצורה: כשרות וחופש הרצון
גם צוואה בעדים שכל פרטיה מלאים עשויה להיות מושא להתנגדות מטעמים אחרים. סעיף 26 קובע שצוואה שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה, בטלה, וכך גם צוואה של קטין או של מי שהוכרז פסול־דין. סעיף 30(א) קובע שהוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית, בטלה. לפירוט ראו התנגדות לצוואה בטענת חוסר כשרות והשפעה בלתי הוגנת וביטול צוואה. סעיף 28(א) קובע שאין צוואה נעשית אלא על ידי המצווה עצמו.
מי רשאי להתנגד ובתוך כמה זמן
על הגשת בקשה לצו קיום מודיע הרשם ברבים. סעיף 67 קובע:
"הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום, יודיע על כך הרשם לעניני ירושה ברבים ויקבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות; כל המעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם לעניני ירושה תוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו."
סעיף 67 לחוק הירושה, התשכ״ה-1965
תקנה 17(א) לתקנות הירושה קובעת שההודעה תפורסם באתר האפוטרופוס הכללי וברשומות, ותכלול הזמנה להגשת כתב התנגדות בתוך שבועיים מיום הפרסום או תקופה ארוכה יותר, לפי קביעת הרשם. לפי תקנה 19(ב) הרשם רשאי, לפי שיקול דעתו, להאריך את הזמן מזמן לזמן, אף אם הסתיים הזמן שנקבע לכתחילה. החוק אינו מונה את "המעוניינים בדבר" בשמם.
לפי תקנה 19(א), הדרישות לכתב ההתנגדות הן אלה:
- פירוט נושא ההתנגדות ונימוקיה;
- צירוף כל המסמכים שעליהם ההתנגדות מתבססת;
- אימות העובדות הנטענות בתצהיר;
- קבלה על תשלום האגרה שנקבעה, וייפוי כוח אם המתנגד מיוצג על ידי עורך דין;
- המצאת כתב ההתנגדות לבעלי הדין.
מה קורה אחרי שהוגשה התנגדות
לפי סעיף 67א(א)(1), בקשה לצו קיום שהוגשה לה התנגדות מועברת לבית המשפט. הדיון בה נחשב תובענה לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה (סעיף 67א(ב)), ובית המשפט המוסמך לפי החוק הוא בית המשפט לענייני משפחה (סעיף 151). לפי תקנה 21(א)(1), מגיש הבקשה נרשם כתובע ומגיש ההתנגדות נרשם כנתבע. סעיף 69(ב) קובע שצו קיום מצהיר שהצוואה בת־תוקף חוץ מהוראותיה שבית המשפט מצא שהן בטלות.
מי שרואה עצמו נפגע מהחלטה של רשם לענייני ירושה רשאי לערער עליה לבית המשפט המוסמך (סעיף 151א). וגם אחרי שניתן צו, סעיף 72(א) מאפשר לרשם או לבית המשפט, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקן או לבטל צו על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניהם בזמן מתן הצו. להרחבה ראו ביטול צו קיום צוואה והתנגדות לאחר מתן צו קיום צוואה.
הפקדת צוואה בעדים אצל הרשם: רקע
סעיף 21(א) קובע שמי שעשה צוואה בכתב יד או בעדים רשאי להפקידה אצל רשם לענייני ירושה. הלשון היא "רשאי", ולכן הפקדה אינה אחד מפרטי סעיף 20. ההפקדה נעשית במסירת הצוואה על ידי המצווה עצמו. לפי סעיף 21(ב), צוואה שהופקדה ונשמרה בפקדון עד מותו של המצווה היא ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה אותה ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה. סעיף 21(ג) קובע שאין בהפקדה כדי לגרוע מזכותו של המצווה לקבל את הצוואה בחזרה בכל עת. עם הגשת בקשה לצו קיום הרשם בודק במרשם הארצי אם הופקדה צוואה (תקנה 18(א)). להרחבה ראו הפקדת צוואה אצל הרשם.
שיקולים מעשיים
- הזמן. ההתנגדות מוגשת בתוך הזמן שקבע הרשם וכל עוד לא ניתן הצו. את הזמן שנקבע יש לברר מההודעה על הבקשה.
- המקור. סעיף 68(ב) קובע שצוואה, למעט צוואה בעל־פה, טעונה הוכחה בהגשת המקור, ולכן מקום המצאו של המסמך הוא עניין שמתברר בהליך.
- זהות העדים ותפקידם. סעיפים 20, 24 ו-35 מתייחסים לעדים בשלושה הקשרים שונים: מה העדים מאשרים, מי כשר להיות עד, ומה דינה של הוראה המזכה עד. כדאי לקרוא את שלושתם יחד.
- למי שעורך צוואה. על עריכת צוואה ראו עריכת צוואה.
מידע נוסף בעמוד התחום דיני ירושה ועיזבון, בשאלות ותשובות בפורום, ובעניין פרטני אפשר לפנות דרך עמוד צור קשר.
לקריאה נוספת: התנגדות לצוואה · התנגדות לצוואה בכתב יד · התנגדות לצוואה בפני רשות או נוטריון · התנגדות לצוואה בטענת חוסר כשרות · ארבע צורות הצוואה
שאלות נפוצות
מה הדרישות לצוואה בעדים לפי חוק הירושה?
סעיף 20 לחוק הירושה קובע שצוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו, והעדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם.
מי יכול להיות עד לצוואה?
סעיף 24 לחוק הירושה קובע שקטין ומי שהוכרז פסול־דין אינם כשרים להיות עדים לעשיית צוואה. לפי סעיף 35, הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל־פה, המזכה את מי שהיה עד לעשייתה, וכן את בן־זוגו, בטלה.
האם צוואה בעדים בלי תאריך או עם פגם בחתימת העדים בטלה?
סעיף 25(א) לחוק הירושה מאפשר לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, בהחלטה מנומקת, לקיים צוואה על אף פגם בסעיף 20 או בכשרות העדים, אם התקיימו מרכיבי היסוד ולא היה ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. סעיף 25(ב)(2) מונה כמרכיבי יסוד בצוואה בעדים שהצוואה בכתב ושהמצווה הביאה בפני שני עדים. ההחלטה נתונה לסמכותם, ולא בכל מקרה תקויים הצוואה.
מי רשאי להתנגד לבקשה לצו קיום של צוואה בעדים?
סעיף 67 לחוק הירושה קובע שכל המעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם לענייני ירושה, תוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו. החוק אינו מונה את המעוניינים בשמם.
מה קורה לבקשה אחרי שהוגשה לה התנגדות?
לפי סעיף 67א(א)(1) לחוק הירושה בקשה לצו קיום שהוגשה לה התנגדות מועברת לבית המשפט. לפי סעיף 151 בית המשפט המוסמך הוא בית המשפט לענייני משפחה, ולפי תקנה 21(א)(1) לתקנות הירושה מגיש הבקשה נרשם כתובע ומגיש ההתנגדות כנתבע.
מקורות: חוק הירושה, התשכ״ה-1965 (ויקיטקסט) · תקנות הירושה, התשנ״ח-1998 (ויקיטקסט). הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו, ונוסח פתוח לקריאה בוויקיטקסט.