עורך דין חופש המידע מלווה אנשים, עסקים וגופים שביקשו מידע מרשות ציבורית לפי חוק חופש המידע, התשנ״ח-1998, ונענו בסירוב, בתשובה חלקית או בלי תשובה במועד. החוק קובע מועדים לתשובה, עילות סירוב שמנויות בו וחובת הנמקה, והחלטת הרשות נתונה לעתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים.
מי מטפל בתיק: עו״ד ונוטריון שחר ארביב, בעל רישיון עריכת דין משנת 2011, הקים את המשרד ב-2013. הוא מגשר מוסמך ומשמש בורר מטעם לשכת עורכי הדין במשפט המנהלי ובדיני עבודה.
הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית
לפי סעיף 1 לחוק, לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית. הבקשה מוגשת בכתב לממונה, ואין המבקש חייב לציין את הטעם לבקשתו (סעיף 7(א)). סעיף 2 מגדיר "רשות ציבורית", ובין היתר: הממשלה ומשרדי הממשלה, רשויות מקומיות, חברות עירוניות, תאגידים שהוקמו בחוק וחברות ממשלתיות.
המועדים לתשובה
- תשובה ללא שיהוי, ולא יאוחר מ-30 ימים מקבלת הבקשה (סעיף 7(ב)).
- הארכה ב-30 ימים נוספים, בהודעה בכתב ובנימוק (סעיף 7(ב)).
- הארכה נוספת בהחלטה מנומקת, בשל היקף המידע או מורכבותו, שלא תעלה על 60 ימים (סעיף 7(ג)).
- אחרי החלטה למסור, ביצוע תוך זמן סביר ולא יאוחר מ-15 ימים, אלא אם נקבע מטעמים מיוחדים מועד מאוחר יותר (סעיף 7(ד)).
סירוב: העילות שבחוק וחובת ההנמקה
החוק מונה את עילות הסירוב בסעיפים 8 ו-9. סעיף 8 עוסק בעילות מנהליות, כמו הקצאת משאבים בלתי סבירה או מידע שכבר פורסם. סעיף 9(א) מונה מידע שאין למסור, וסעיף 9(ב) מונה מידע שאין חובה למסור. בשקילת סירוב, הרשות תיתן דעתה גם לעניינו של המבקש ולעניין הציבורי בגילוי (סעיף 10), וכשאפשר למסור את המידע בהשמטות או בתנאים, תמסור אותו כך (סעיף 11). רשות שדחתה בקשה, כולה או חלקה, תשלח הודעה בכתב עם נימוקי ההחלטה ותיידע את המבקש על זכותו לעתור (סעיף 7(ו)).
הפירוט המלא, כולל רשימת העילות, נמצא במדריך בקשת חופש מידע נדחתה.
עתירה לפי חוק חופש המידע
לפי סעיף 17(א), עתירה על החלטת רשות ציבורית לפי החוק נדונה בבית משפט לעניינים מינהליים, ואם הוצאה תעודת חיסיון לגבי המידע, לפני בית המשפט העליון. בית המשפט רשאי לעיין במידע עצמו (סעיף 17(ב)), ורשאי להורות על מסירתו אם העניין הציבורי בגילוי גובר על הטעם לדחייה, ובלבד שהגילוי אינו אסור על פי דין (סעיף 17(ד)). לפני שיורה על מסירת מידע העלול לפגוע בצד שלישי, ייתן לו הזדמנות לטעון (סעיף 17(ג)).
המועד להגשת העתירה ואופן ההגשה מתוארים בעמוד עתירה מנהלית ועתירה לבג״ץ.
צד שלישי שמתנגד למסירת מידע
כשהמידע כולל פרטים על צד שלישי שמסירתם עלולה לפגוע בו, הרשות תודיע לו בכתב על זכותו להתנגד, והוא רשאי להתנגד בתוך 21 ימים (סעיף 13(א)). אם הרשות דחתה את ההתנגדות, היא תמציא לו החלטה מנומקת ותודיע לו על זכותו לעתור (סעיף 13(ב)).
מה להכין לפני הפגישה
- הבקשה שהגשתם לרשות ותאריך ההגשה
- כל תשובה, הודעת הארכה או הודעת סירוב שקיבלתם
- התכתבות נוספת עם הממונה על חופש המידע ברשות
המשרד יושב ברמת גן ומייצג לקוחות מכל הארץ. פגישת ייעוץ ראשונה אפשרית גם בשיחת וידאו.
עודכן: 1.11.2026. המידע מתאר את נוסח החוק כפי שנבדק במועד זה, ואינו ייעוץ משפטי למקרה מסוים.
שאלות נפוצות
מי רשאי להגיש בקשה לפי חוק חופש המידע?
לפי סעיף 1 לחוק, לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית. לפי סעיף 12, החוק חל גם על מבקש שאינו אזרח או תושב, לגבי מידע בדבר זכויותיו בישראל.
ממי אפשר לבקש מידע?
מ"רשות ציבורית" כהגדרתה בסעיף 2 לחוק, ובין היתר הממשלה ומשרדי הממשלה, רשויות מקומיות, חברות עירוניות, תאגידים שהוקמו בחוק וחברות ממשלתיות, בכפוף לחריגים שבחוק.
תוך כמה זמן הרשות צריכה לענות?
לפי סעיף 7(ב), ללא שיהוי ולא יאוחר מ-30 ימים מקבלת הבקשה, עם אפשרות הארכה ב-30 ימים נוספים בהודעה מנומקת. לפי סעיף 7(ג), הארכה נוספת בשל היקף המידע או מורכבותו לא תעלה על 60 ימים.
באילו מקרים הרשות רשאית לסרב?
סעיף 8 מונה עילות כמו הקצאת משאבים בלתי סבירה, מידע שפורסם, או מידע שלא ניתן לאתר. סעיף 9(א) מונה מידע שאין למסור, כמו פגיעה בביטחון המדינה או בפרטיות, וסעיף 9(ב) מונה מידע שאין חובה למסור, כמו דיונים פנימיים או סוד מסחרי.
מה צריך לכלול מכתב הסירוב?
לפי סעיף 7(ו), הודעה בכתב שמפרטת את נימוקי ההחלטה ומיידעת את המבקש על זכותו לעתור לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים.
איפה מגישים עתירה נגד סירוב למסור מידע?
לפי סעיף 17(א), בבית משפט לעניינים מינהליים, ואם הוצאה תעודת חיסיון לגבי המידע, לפני בית המשפט העליון. חופש המידע הוא גם פרט 2 בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים.
האם צריך לשלם אגרה על בקשת מידע?
סעיף 18 מסמיך את שר המשפטים לקבוע אגרות. לפי סעיף 18(ד), לא תיקבע אגרה בעד בקשה של אדם לקבל מידע על עצמו, אך ניתן לגבות עבור העתקה, הדפסה ומשלוח, ובמקרים מסוימים גם עבור איתור.
מקורות: חוק חופש המידע, התשנ״ח-1998 · חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס-2000 (ויקיטקסט) · תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א-2000 (ויקיטקסט). הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו, ונוסח פתוח לקריאה בוויקיטקסט.