בקצרה: לפי חוק חופש המידע, התשנ״ח-1998, לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית. הרשות צריכה להשיב בתוך 30 ימים, עם אפשרות הארכה. כשהיא דוחה בקשה, עליה לנמק בכתב ולציין את הזכות לעתור, והעתירה נדונה בבית המשפט לעניינים מנהליים.
רשות דחתה בקשת מידע שלכם? אפשר להתייעץ איתנו על הזכויות לפי החוק. עורך דין חופש המידע ← · בקשת פגישת ייעוץ ← · טלפון 03-6562040
הערת מסגרת: המדריך מציג את נוסח חוק חופש המידע ואת ההוראות על עתירה מנהלית כפי שנבדקו ב-1.11.2026. הוא אינו מתאר צעדים שכדאי לנקוט מול רשות מסוימת, ואינו עוסק בתקנות ובנהלים של רשויות ספציפיות.
הזכות לקבל מידע
"לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק זה."
סעיף 1 לחוק חופש המידע, התשנ״ח-1998
הבקשה מוגשת בכתב לממונה ברשות או למי שהוסמך לכך על ידו, ואין המבקש חייב לציין את הטעם לבקשתו (סעיף 7(א)). מי שאינו אזרח או תושב רשאי לבקש מידע בדבר זכויותיו בישראל (סעיף 12). "רשות ציבורית" מוגדרת בסעיף 2 לחוק, ובין היתר כוללת את משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, חברות עירוניות ותאגידים שהוקמו בחוק.
המועדים לתשובה ולמסירת המידע
- הרשות תודיע על החלטתה ללא שיהוי ולא יאוחר מ-30 ימים מקבלת הבקשה. ראש הרשות, או מי שהסמיך, רשאי להאריך ב-30 ימים נוספים, אם הודיע על כך למבקש בכתב ונימק את הצורך (סעיף 7(ב)).
- ראש הרשות רשאי להאריך הארכה נוספת, בהחלטה מנומקת, אם בשל היקף המידע או מורכבותו יש צורך בכך. ההארכה הנוספת לא תעלה על 60 ימים (סעיף 7(ג)).
- אם הוחלט למסור את המידע, ההחלטה תבוצע תוך זמן סביר ולא יאוחר מ-15 ימים, זולת אם קבע הממונה, מטעמים מיוחדים, מועד מאוחר יותר (סעיף 7(ד)).
- המידע יועמד כפי שהוא מצוי בידי הרשות, והיא אינה חייבת לעבד אותו לצורכי המבקש (סעיף 7(ה)).
כשהבקשה נדחתה: חובת ההנמקה
"החליטה הרשות הציבורית לדחות את בקשת המבקש, כולה או חלקה, תשלח למבקש הודעה בכתב שתפרט את נימוקי ההחלטה, ותיידע את המבקש על זכותו לעתור נגד ההחלטה"
סעיף 7(ו) לחוק חופש המידע, התשנ״ח-1998
על חובת ההנמקה של רשויות באופן כללי אפשר לקרוא במדריך על חובת ההנמקה של רשות מנהלית.
עילות דחייה מנהליות: סעיף 8
סעיף 8 מאפשר לרשות לדחות בקשה באחד מאלה:
- הטיפול בבקשה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה.
- המידע נוצר או נתקבל למעלה משבע שנים לפני הגשת הבקשה, ואיתורו כרוך בקושי של ממש.
- לאחר שנקטה אמצעים סבירים, התברר שלא ניתן לאתר את המידע או שאינו מצוי ברשותה.
- המידע פורסם ועומד לרשות הציבור. במקרה זה הרשות תודיע למבקש היכן יוכל לקבל אותו או לעיין בו.
- המידע נוצר בידי רשות ציבורית אחרת, ואין בהפניה אליה הכבדה בלתי סבירה. במקרה זה הרשות תפנה את המבקש לרשות שבידיה נוצר המידע.
מידע שאין למסור ומידע שאין חובה למסור: סעיף 9
סעיף 9(א) מונה מידע שרשות ציבורית לא תמסור, ובו מידע שבגילויו יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ, בביטחון הציבור או בביטחונו או בשלומו של אדם, ומידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, אלא אם הגילוי מותר על פי דין.
סעיף 9(ב) מונה מידע שהרשות אינה חייבת למסור, ובו מידע שגילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות, מידע על מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב, מידע על דיונים פנימיים וחוות דעת שניתנו לצורך קבלת החלטה, וסוד מסחרי או מקצועי.
בבואה לשקול סירוב לפי סעיפים 8 ו-9, הרשות תיתן דעתה, בין היתר, לעניינו של המבקש במידע, אם ציין אותו בבקשה, ולעניין הציבורי שבגילוי מטעמים של בריאות הציבור, בטיחותו או איכות הסביבה (סעיף 10). כשניתן לגלות את המידע תוך השמטת פרטים, שינויים או תנאים, בלי הקצאת משאבים בלתי סבירה, הרשות תמסור אותו כך (סעיף 11).
מידע על צד שלישי
כשהמידע כולל פרטים על צד שלישי שמסירתם עלולה לפגוע בו, והרשות שוקלת למסור אותו, עליה להודיע לצד השלישי בכתב על זכותו להתנגד, והוא רשאי להודיע על התנגדותו בתוך 21 ימים (סעיף 13(א)).
עתירה לבית המשפט
"עתירה על החלטת רשות ציבורית לפי חוק זה תידון בבית משפט לענינים מינהליים, אלא אם כן הוצאה לגבי המידע נושא העתירה תעודת חיסיון"
סעיף 17(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח-1998
גם בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, "חופש המידע" הוא פרט 2 בתוספת הראשונה, שעניינו החלטה של רשות לפי חוק חופש המידע. בעתירה, למעט עתירה על דחייה לפי סעיף 8, בית המשפט רשאי לקבל לידיו את המידע המבוקש ולעיין בו (סעיף 17(ב)), ולפי סעיף 17(ד) רשאי להורות על מסירת המידע אם העניין הציבורי בגילויו עדיף וגובר על הטעם לדחייה, ובלבד שהגילוי אינו אסור על פי דין.
המועד להגשת עתירה מנהלית קבוע בתקנה 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א-2000: עתירה תוגש במועד שנקבע לכך בדין, ואם לא נקבע מועד, בלא שיהוי ולא יאוחר מ-45 ימים מהמוקדם מבין פרסום ההחלטה, קבלת הודעה עליה או הידיעה עליה. פירוט על אופן ההגשה בעמוד עתירה מנהלית ועתירה לבג״ץ.
אגרות בבקשת מידע
סעיף 18 מסמיך את שר המשפטים לקבוע אגרות בעד בקשת מידע. לא תיקבע אגרה בעד בקשה של אדם לקבל מידע על עצמו, אך ניתן לקבוע תשלום עבור העתקה, הדפסה ומשלוח, ובמקרים מסוימים גם עבור איתור (סעיף 18(ד)). על החלטת הממונה בדבר תשלום אגרה ניתן לערער לבית משפט השלום (סעיף 18(ה)).
עודכן: 1.11.2026. המידע מתאר את נוסח החוק כפי שנבדק במועד זה, ואינו ייעוץ משפטי למקרה מסוים.
מקורות: חוק חופש המידע, התשנ״ח-1998 · חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס-2000 (ויקיטקסט) · תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א-2000 (ויקיטקסט). הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו, ונוסח פתוח לקריאה בוויקיטקסט.