תרגום נוטריוני ואפוסטיל: אישור נכונות תרגום, הצהרת מתרגם ואימות מסמכים לחו״ל

בקצרה: "תרגום נוטריוני" הוא שם לשני אישורים שונים. באישור נכונות תרגום (סעיף 7(4) לחוק הנוטריונים, התשל״ו-1976) הנוטריון עצמו מאשר את נכונות התרגום, ורשאי לעשות זאת רק אם הוא שולט בשפת המקור ובשפת התרגום והוא ערך את התרגום או בדק את נכונותו (סעיף 15). באישור הצהרת מתרגם (סעיף 7(5)) המתרגם מצהיר בפני הנוטריון, והנוטריון מציין באישור שאין בו אישור נכונות התרגום (תקנה 14א לתקנות הנוטריונים, התשל״ז-1977). אפוסטיל הוא תעודה לפי אמנת האג שנחתמה ב-5 באוקטובר 1961, שיכולה לבוא, בתנאים שבתקנות, במקום אימות של מסמך ציבורי; בישראל מוציאות אותה הרשויות שנקבעו בתקנות לביצוע האמנה.

הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים בין שני האישורים לבין האפוסטיל:

סוג האישור	מי עושה זאת	מה מאושר בפועל	תנאי או הערה
אישור נכונות תרגום (סעיף 7(4))	הנוטריון עצמו מאשר את נכונות התרגום	נכונות התרגום; הנוטריון מצרף את המסמך או העתק צילומי	רק אם הנוטריון שולט בשתי השפות וערך את התרגום או בדק אותו
הצהרת מתרגם (סעיף 7(5))	המתרגם מצהיר בפני הנוטריון	קבלת הצהרת המתרגם על נאמנות התרגום, ולא את נכונותו	הנוטריון מציין באישור שאין בו אישור נכונות התרגום ומסביר זאת למבקש
אפוסטיל (תעודה לפי אמנת האג)	רשות מוסמכת, למשל משרד החוץ או רשם בית משפט שלום	מי חתם על המסמך ובאיזה תפקיד; אין בנוסח הצהרה על תוכן המסמך	במקום אימות מסמך ציבורי שנערך או הוצא במדינת האמנה והאמנה חלה עליו

המאמר מיועד למי שנדרש להציג בחו״ל מסמך מתורגם או מאומת, ושמע על "תרגום נוטריוני" ועל "אפוסטיל". הוא מציג את המסגרת שבחוק ובתקנות ואינו תחליף לייעוץ בנסיבות המקרה. נכון לאוקטובר 2026.

מהו תרגום נוטריוני: שני אישורים שונים

המונח משמש לשני אישורים שנוטריון מוסמך לתת לפי סעיף 7 לחוק:

• אישור נכונות תרגום (סעיף 7(4), טופס 7 בתוספת השנייה לתקנות): הנוטריון מאשר את נכונותו של תרגום מסמך.
• אישור הצהרת מתרגם (סעיף 7(5), טופס 9): המתרגם מצהיר בפני הנוטריון על נאמנותו של התרגום שערך לשפת המקור, והנוטריון מקבל את ההצהרה ומאשר אותה.

מתי נוטריון רשאי לאשר נכונות תרגום?

רק אם התקיימו התנאים שבסעיף 15 לחוק:

"לא יאשר נוטריון נכונותו של תרגום אלא אם הוא שולט בשפה שבה נערך המקור ובשפה שאליה תורגם, והוא עצמו ערך את התרגום או בדק את נכונותו."

סעיף 15 לחוק הנוטריונים, התשל״ו-1976

הנוטריון מצרף לאישור את המסמך שאת תרגומו הוא מאשר או העתק צילומי ממנו (תקנה 15(ג)), ורשאי לציין בתרגום כהערה את התאריך המקביל לפי לוח אחד לתאריך לפי לוח אחר שצוין באותו מסמך (תקנה 15(ב)).

מה מאשר נוטריון בהצהרת מתרגם, ומה אינו מאשר?

הוא מקבל את הצהרת המתרגם על נאמנות התרגום, ואינו מאשר בעצמו את נכונות התרגום. כך קובעת תקנה 14א(א) לתקנות הנוטריונים:

"נוטריון העורך אישור על קבלת תצהיר או הצהרה אחרת של מתרגם לענין נאמנותו לשפת המקור של תרגום שערך, יציין על גבי האישור: ”אישור זה אינו מהווה אישור נכונותו של התרגום על ידי הנוטריון על פי סעיף 7(4) לחוק הנוטריונים, התשל״ו–1976“"

תקנה 14א(א) לתקנות הנוטריונים, התשל״ז-1977

לפני עריכת האישור הנוטריון מסביר למבקש את משמעות ההערה (תקנה 14א(ב)). נוטריון אינו מקבל תצהיר או הצהרה אחרת הכתובים בשפה שהוא אינו מבין (תקנה 14(ב)). ההבדל המעשי: באישור נכונות תרגום הנוטריון עצמו מאשר את התרגום, והחוק מתנה זאת בשליטתו בשתי השפות; בהצהרת מתרגם המתרגם הוא המצהיר, והנוטריון מאשר את קבלת ההצהרה.

מה נדרש כשהמסמך בשפה שאינה ידועה לנוטריון או למבקש?

נדרשים תרגום ותצהיר מתרגם, לפי תקנה 7 לתקנות:

• השפה אינה ידועה לנוטריון. הוא לא יתן אישור אלא לאחר שצורף למסמך תרגום לשפה המובנת לו, בליווי תצהיר המתרגם בדבר שליטתו בשפות המקור והתרגום ונאמנות התרגום. הנוטריון מפרט באישור את שם המתרגם ומענו (תקנה 7(א); טופס 4).
• השפה אינה ידועה למבקש. הנוטריון לא יתן אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שהמסמך תורגם למבקש, על ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר, והמבקש המציא תצהיר מאותו מתרגם כי הוא שולט בשתי השפות וכי התרגום מדויק, ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שהמתרגם אמנם שולט בשתי השפות. דרכי התרגום מפורשות באישור (תקנה 7(ב); טופס 5).

טפסים 4 ו-5 הם טפסי אימות חתימה; לפירוט ראו אימות חתימה אצל נוטריון.

באיזו שפה נערך האישור ואיך הוא נראה?

האישור נערך בעברית או בערבית. כשהמסמך נועד לשימוש בחוץ לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, הנוטריון רשאי, לפי בקשת מי שמבקש את האישור, לערוך אותו גם באנגלית או בשפה אחרת (תקנה 9(א)). נוסח האישורים הוא לפי הטפסים שבתוספת השנייה, ובשפה שלא נקבע לה טופס מיוחד הנוסח הוא תרגום נאמן של הנוסח העברי או הערבי (תקנה 9(ב)).

האישור נחתם ביד הנוטריון ומוטבע בחותמו על גבי תו אדום (תקנה 18(א)). אישור על גליון נפרד נקשר למסמך בסרט אדום מבד (תקנה 19(א)). בסוף האישור הנוטריון מציין את השכר שגבה בעד האישור או שמבקש השירות חייב בו (תקנה 17(א)). השכר נקבע בתקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל״ט-1978, ונוטריון שגבה שכר למעלה מן הקבוע, או ללא טעם מספיק למטה ממנו, אשם בעבירת משמעת (סעיף 34(5)). פלט נייר של אישור נוטריוני אלקטרוני נחשב העתק בלבד (תקנה 19א(5)).

לפי סעיף 19 לחוק, אישורו של נוטריון הוא ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור.

מהו אפוסטיל?

אפוסטיל הוא "תעודה לפי האמנה": תעודה שדוגמתה בתוספת השנייה לתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל״ז-1977. "האמנה" היא האמנה המבטלת את דרישת האימות למסמכי חוץ ציבוריים, שנחתמה בהאג ביום 5 באוקטובר 1961, ו"מסמך ציבורי" כולל לפי תקנה 1 גם תעודות נוטריוניות. תקנה 3 קובעת:

"לגבי מסמך ציבורי שנערך או שהוצא במדינת האמנה ושהאמנה חלה עליו יכול שתבוא תעודה לפי האמנה במקום אימותו."

תקנה 3 לתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל״ז-1977

"אימות" מוגדר בתקנה 1 כאישור של מסמך ציבורי בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי. התעודה באה בגוף המסמך או בנספח אליו (תקנה 4). היא ריבוע שאורך כל צדו 9 ס״מ לפחות, והכותרת Apostille (Convention de La Haye du 5 Octobre 1961) חייבת להופיע בה בצרפתית (תקנה 6 והתוספת השנייה). בנוסח התעודה עשרה פריטים: המדינה, מי חתם על המסמך הציבורי, התפקיד שבו הוא מכהן, החותם או החותמת שהמסמך נושא, ופרטי האישור: מקום, תאריך, מי עשה אותו, מספר, חותם/חותמת וחתימה. המדינות שהן צד לאמנה מפורטות ברשימה שמפרסמת ועידת האג למשפט בין־לאומי פרטי.

מי מנפיק אפוסטיל בישראל ואיפה מגישים בקשה?

לפי תקנה 5(א), משרד החוץ, רשם בית משפט שלום או עובד המדינה שמונו בידי שר המשפטים לפי סעיף 45 לחוק הנוטריונים הם, כל אחד מהם, רשות מוסמכת להוציא בישראל תעודות לפי האמנה. לפי תקנה 5(א1), רשות מוסמכת היא גם כל משרד ממשלתי או עובד מדינה ששר המשפטים הסמיך לעניין זה, וההסמכה מתפרסמת ברשומות.

סעיף 45(א) לחוק הנוטריונים קובע שחתימתו של נוטריון על מסמך הנועד לשימוש מחוץ לישראל תאומת, על פי בקשת מעונין, בידי רשם בית משפט שלום או עובד מדינה שמונו לכך בידי שר המשפטים. בקשה לעובד מדינה שמונה בידי שר המשפטים וממלא תפקיד בבית משפט תוגש בבית המשפט במחוז, כהגדרתו בצו בתי המשפט, שבו רשומה כתובת משרדו של מגיש הבקשה או מקום הוצאת התעודה, זולת אם מנהל בתי המשפט הורה אחרת (תקנה 5ב).

הרשות המוסמכת מנהלת מרשם של התעודות שהוציאה, ולבקשת אדם הנוגע בדבר היא בודקת אם פרטי התעודה תואמים את הרשום בו (תקנה 5(ב)–(ג)). המבקש תעודה משלם אגרה, ושיעורה מתעדכן מדי שנה ב-1 בינואר לפי שינוי מדד המחירים לצרכן (תקנה 5א).

מה קורה כשהמדינה אינה צד לאמנה?

תקנה 3 עוסקת במסמך ציבורי שנערך או הוצא ב"מדינת האמנה" ושהאמנה חלה עליו, ולגביו יכולה התעודה לבוא במקום אימות. כשהמדינה אינה צד לאמנה, "אימות" הוא, לפי הגדרתו בתקנה 1, אישור של מסמך ציבורי בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי המקיים את המסמך או המאמת את החתימות או את החותמות שעליו. התקנות אינן מפרטות את הנוהל לכך.

אילו אישורים נדרשים (אישור נכונות תרגום, הצהרת מתרגם, אפוסטיל או כולם) קובע הגוף שיקבל את המסמך, וכדאי לברר זאת מראש. מידע על השירות הנוטריוני בעמוד התחום נוטריון, על המשרד ברמת גן בעמוד נוטריון ברמת גן, ולפנייה בעניין פרטני דרך עמוד צור קשר.

לקריאה נוספת: אימות חתימה אצל נוטריון | ייפוי כוח נוטריוני

שאלות נפוצות

מקורות: חוק הנוטריונים, התשל״ו-1976 · תקנות הנוטריונים, התשל״ז-1977 · תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל״ז-1977 · תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל״ט-1978. הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו.