בקצרה: אימות חתימה הוא אחת מסמכויות הנוטריון (סעיף 7(1) לחוק הנוטריונים, התשל״ו-1976). הנוטריון רשאי לאמת חתימה רק אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך (סעיף 11), ולכן אין לחתום מראש. הוא מברר את זהות החותם, ואינו נותן אישור אם לא שוכנע שהחותם פועל מרצונו החופשי ומבין הבנה מלאה את משמעות הפעולה (תקנות 2 ו-4(ד) לתקנות הנוטריונים, התשל״ז-1977).
המאמר מסביר מהו "אימות חתימה נוטריוני", מה להביא ומה הנוטריון בודק, ואינו תחליף לייעוץ בנסיבות המקרה. נכון לאוקטובר 2026.
מהו אימות חתימה נוטריוני ובמה הוא שונה מאישורים אחרים?
אימות חתימה הוא סמכות של הנוטריון (סעיף 7(1)), ותנאיו נקבעו בסעיף 11:
"לא יאמת נוטריון חתימתו של אדם על מסמך אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך."
סעיף 11 לחוק הנוטריונים, התשל״ו-1976
החתימה ניתנת בפגישה, בפני הנוטריון, ולא לפניה. אישור העתק (סעיף 12) וקבלת תצהיר (סעיף 7(5)) הם אישורים אחרים, בטפסים אחרים בתוספת השנייה לתקנות: אימות חתימה בטופס 1, אישור העתק בטופס 6, אישור על קבלת תצהיר בטופס 8.
מה מביאים לפגישה ומי חייב להתייצב?
החותם עצמו חייב להתייצב בפני הנוטריון, והנוטריון חייב לברר תחילה את זהותו (תקנה 2(א)) באחת מהדרכים האלה (תקנה 2(ב)):
- ידיעה אישית של הנוטריון;
- דרכון או תעודת זהות המניחים את דעתו של הנוטריון;
- תעודה ציבורית אחרת שיש בה, לדעת הנוטריון, כדי לזהות את הניצב בפניו והנושאת את תצלומו.
לחתימה על ייפוי כוח לביצוע עסקה במקרקעין (ראו ייפוי כוח נוטריוני) מתאימים תעודת זהות או דרכון בלבד (תקנה 2(ב1)). הנוטריון מציין באישור את דרך הזיהוי, ואם הזהות הוכחה בתעודה, שומר העתק צילומי שלה (תקנה 2(ג) ו-(ד)).
מה הנוטריון בודק לפני האימות?
הנוטריון בודק שהחותם כשיר לפעולה בבחינת גילו, לפי תעודת הזהות, הדרכון או תעודה ציבורית אחרת (תקנה 4(א) ו-(ב)), ושהוא פועל מרצונו החופשי ומבין את משמעות הפעולה. כך קובעת תקנה 4(ד):
"נוטריון לא יתן אישורו על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות הענין לא שוכנע שהניצב פועל מרצונו החפשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה."
תקנה 4(ד) לתקנות הנוטריונים, התשל״ז-1977
התקנות מוסיפות דרישות:
- קטין. אם פעולתו טעונה הסכמה או אישור לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הנוטריון לא יתן אישור אלא אם הוכח לו בתעודה ציבורית שההסכמה או האישור ניתנו, או שההסכמה ניתנה בפניו במעמד עשיית הפעולה, או שהוסיף לאישור הערה על כך (תקנה 4(ג)).
- מאושפז או מרותק למיטתו. הנוטריון לא יתן אישור כל עוד לא הוצגה לו תעודה רפואית לפי הטופס שבתוספת הראשונה, שהוצאה ביום עשיית הפעולה; היא מצורפת לעותק האישור השמור אצלו (תקנה 4(ה)).
- אילם, חרש או עיוור. הנוטריון מציין באישור את העובדה ואת הדרך שבה השתכנע שהאדם הבין את משמעות הפעולה. אם שוכנע הנוטריון שהניצב לפניו אינו יודע לחתום את שמו, טביעת אצבעו באה במקום החתימה (תקנה 8).
מה נדרש כשחותמים בשם חברה או בשם אדם אחר?
נדרשת ראיה בכתב לכך שהחותם זכאי לחתום בשם התאגיד או האדם האחר. נוטריון מוסמך לאשר שהחתום על מסמך בשם זולתו היה מוסמך לכך (סעיף 7(2)), אך זכותו לחתום צריכה להיות מוכחת לו במסמכים שיש בהם ראיה לדבר, ואם החתימה בשם תאגיד, בפנקס המתנהל על פי חיקוק או במסמך אחר שיש בו ראיה לדבר (סעיף 14). הנוטריון מצרף את הראיה, או העתק מאושר שלה, לעותק האישור השמור אצלו ומציין באישור את מהותה, את מי שהוציא אותה ואת מועד הוצאתה (תקנה 3). האישור נערך בטופס 2.
אילו חובות חלות על הנוטריון עצמו?
הנוטריון אינו רשאי להשתמש בסמכותו בענין של עצמו, של קרובו, של שותפו, של עובדו או של תאגיד שהוא בשליטתו (סעיף 10(א)). "קרוב" הוא בן זוג; הורה, הורה הורה, הורה בן זוג, צאצא, צאצא בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה; אח או אחות ובני זוגם (סעיף 10(ב)). כשהתבקש לפעול בשביל יותר מאדם אחד, הוא חב בנאמנות שווה לכל הצדדים (סעיף 22). הוא שומר בסוד כל דבר שהובא לידיעתו מאת מי שנזקק לשירותיו, זולת אם נאמר אחרת בחיקוק או אם הלקוח ויתר בכתב על הסודיות (סעיף 28, ובכפוף לחריגים שבו).
מה קורה כשהמסמך בשפה זרה?
אם הנוטריון או החותם אינם יודעים את שפת המסמך, האישור ניתן רק לאחר תרגום. כשהשפה אינה ידועה לנוטריון, מצורפים למסמך תרגום לשפה המובנת לו ותצהיר המתרגם בדבר שליטתו בשפות ונאמנות התרגום (תקנה 7(א), טופס 4). כשהשפה אינה ידועה לחותם, המסמך מתורגם לו לשפה המובנת לו בידי הנוטריון או בידי מתרגם אחר; החותם ממציא תצהיר מאת המתרגם על שליטתו בשפות ועל דיוק התרגום, והנוטריון צריך להשתכנע שהמתרגם שולט בשתי השפות. דרכי התרגום מפורטות באישור (תקנה 7(ב), טופס 5).
מה אסור שיהיה במסמך שנחתם בפני נוטריון?
מסמך שיש בו מחיקות לא יקבל אישור; "מחיקה" היא כל פעולה שהופכת את המודפס או הכתוב לבלתי קריא (תקנה 12(א) ו-(ה)). שינויים וביטולים במתיחת קו שהוכנסו לפני החתימה מסומנים בראשי התיבות של החותם ושל הנוטריון ובחותם הנוטריון (תקנה 12(א)). אם יש מרחק בין סוף הנוסח לחתימות, הנוטריון מעביר דרכו קו בדיו ומוסיף את ראשי התיבות שלו (תקנה 12(ב)); חלקים שלא מולאו מסומנים, למשל בכיתוב "לא מולא בשעת מתן האישור" (תקנה 12(ג)). לאחר מתן האישור הנוטריון לא יעשה ולא ירשה לאחר לעשות שינוי, ביטול או מחיקה באישור ובמסמך (תקנה 12(ד)).
איך נראה האישור הנוטריוני ומה כוחו?
האישור נערך בעברית או בערבית ונחתם ביד הנוטריון ומוטבע בחותמו על גבי תו אדום (תקנות 9 ו-18(א)). כשהמסמך נועד לשימוש בחוץ לארץ, הנוטריון רשאי, לבקשת מבקש האישור, לערוך אותו גם באנגלית או בשפה אחרת (תקנה 9(א)). אישור על גליון נפרד נקשר למסמך בסרט אדום, שקצותיו מודבקים בתו אדום המוטבע בחותם הנוטריון (תקנה 19(א)); הנספחים מסומנים וכל אישור נושא מספר סידורי (תקנות 11 ו-21).
בסוף האישור מצוין השכר שנגבה או שמבקש השירות חייב בו (תקנה 17(א)). השכר נקבע בתקנות הנוטריונים (שכר שירותים) והוא זהה לכל נוטריון (סעיפים 34(5) ו-46). נוטריון רשאי לערוך גם אישור נוטריוני אלקטרוני, ופלט נייר שלו נחשב העתק בלבד (תקנה 19א). כשמתעורר ספק אם הפעולה טעונה הסכמה או אישור שלא ניתנו, מצורפת לאישור הערה שאין בו אישור לתקפה של הפעולה (תקנה 6). כוחו של האישור נקבע בסעיף 19:
"אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור."
סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל״ו-1976
אילו עותקים נשמרים ומי מקבל העתק מאושר?
הנוטריון שומר שבע שנים עותק של כל אישור ועותק של המסמך (תקנה 22(א)). הוא נותן העתק מאושר לפי בקשת מי שביקש לערוך את המקור, מי שחתום עליו, מי שהוענקו לו זכויות על פיו, חליפיהם של אלה או מי שמוסמך כדין לדרוש את המצאתו (תקנה 22(ב)).
מה נדרש כשהמסמך נועד לשימוש בחו״ל?
כשהמסמך הנוטריוני דרוש לצרכי שימוש בחוץ לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, אימות חתימה נעשה רק בידי נוטריון (סעיף 8). חתימת הנוטריון על מסמך כזה מאומתת, על פי בקשת מעוניין, בידי רשם בית משפט שלום או עובד מדינה שמונו לכך בידי שר המשפטים (סעיף 45(א)). לגבי מסמך ציבורי, וכולל תעודה נוטריונית, שנערך או הוצא במדינת האמנה ושהאמנה חלה עליו, תעודה לפי אמנת האג (אפוסטיל) יכולה לבוא במקום אימות בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי (תקנות 1 ו-3 לתקנות לביצוע אמנת האג, התשל״ז-1977). ראו תרגום נוטריוני ואפוסטיל.
מה אם החותם נמצא בחו״ל?
נציגים דיפלומטיים וקונסולריים של ישראל מוסמכים להשתמש בחוץ לארץ בסמכויות נוטריון, ופעולתם כפעולת נוטריון (סעיף 50א(א)). סעיף 20 לחוק, העוסק בייפוי כוח, אינו חל על ייפוי כוח שניתן בחוץ לארץ לפי דיני המקום שבו ניתן (סעיף 20(ב)); ראו ייפוי כוח נוטריוני.
הגוף שאליו מיועד המסמך הוא שמחליט אם הוא דורש אישור נוטריוני ואיזה, וכדאי לברר זאת איתו מראש. למידע על שירותי הנוטריון במשרד ראו נוטריון ונוטריון ברמת גן, ובעניין פרטני אפשר לפנות דרך צור קשר.
לקריאה נוספת: תרגום נוטריוני ואפוסטיל | ייפוי כוח נוטריוני
שאלות נפוצות
האם אפשר לחתום על המסמך מראש?
לא. לפי סעיף 11 לחוק הנוטריונים, נוטריון לא יאמת חתימה אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך. לכן החתימה ניתנת בפגישה, בפני הנוטריון.
אני מאושפז, אפשר לקבל אימות חתימה?
הנוטריון לא יתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה לו תעודה רפואית לפי הטופס שבתוספת הראשונה לתקנות, שהוצאה ביום עשיית הפעולה (תקנה 4(ה)). התעודה מצורפת לעותק האישור שהנוטריון שומר. חלות גם הבדיקות הרגילות של זיהוי, רצון חופשי והבנה (תקנות 2 ו-4(ד)).
המסמך באנגלית ואני לא קורא אנגלית, מה קורה?
לפי תקנה 7(ב), כשהמסמך נערך בשפה שאינה ידועה לחותם, הנוטריון לא יתן אישור אלא לאחר שהמסמך תורגם לחותם לשפה המובנת לו, בידי הנוטריון עצמו או בידי מתרגם אחר. החותם צריך להמציא תצהיר מאת המתרגם שהוא שולט בשפות המקור והתרגום ושהתרגום מדויק, ודרכי התרגום מפורטות באישור. לאישור כזה יש טופס נפרד (טופס 5).
מה צריך להביא לאימות חתימה אצל נוטריון?
דרכון או תעודת זהות המניחים את דעתו של הנוטריון, או תעודה ציבורית אחרת שיש בה לדעתו כדי לזהות את החותם והנושאת את תצלומו (תקנה 2(ב)). לחתימה על ייפוי כוח לביצוע עסקה במקרקעין מתאימים רק תעודת זהות או דרכון (תקנה 2(ב1)). מי שחותם בשם תאגיד או בשם אדם אחר מביא גם ראיה בכתב לזכותו לחתום (תקנה 3).
אני נמצא בחו״ל, מי יכול לאמת את חתימתי?
נציגים דיפלומטיים וקונסולריים של ישראל מוסמכים להשתמש בחוץ לארץ בסמכויות נוטריון, ודין פעולתם כדין פעולה של נוטריון (סעיף 50א(א) לחוק הנוטריונים). אם גוף מסוים יקבל אישור כזה או יידרש אישור אחר, זו החלטה של אותו גוף, וכדאי לברר זאת איתו מראש.
מקורות: חוק הנוטריונים, התשל״ו-1976 · תקנות הנוטריונים, התשל״ז-1977 · תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל״ט-1978 · תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל״ז-1977 · חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב-1962. הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו.