בקצרה: חוק הספורט, התשמ״ח-1988, אינו מונה בתי דין ואינו קובע כמה ערכאות יש בכל ענף. הוא מורה לכל התאחדות ולכל איגוד להתקין תקנון שמסדיר את מוסדות השיפוט הפנימיים ואת סדרי הדין שלהם (סעיף 10(א)), וקובע שהסמכות הבלעדית לדון בעניינים הקשורים לפעילות באיגוד נתונה למוסדות האלה (סעיף 11(א)). את שמות הערכאות, מספרן והדרך לערער אליהן יש לקרוא בתקנון של הענף. החוק עצמו קובע מי רשאי לשבת בדין ומה מעמדה של החלטת הערכאה הפנימית העליונה בענייני משמעת.
המאמר מתאר מי מכריע בענף הספורט, איך החוק בודק את כשירותם של מי שמכהנים, איך נראה מסלול אחד שתיאר בית משפט בפסק דין, ומה אמרו שני פסקי דין על היחס בין הערכאה העליונה של האיגוד לבית המשפט. הוא אינו מתאר את תוכנם של תקנוני ההתאחדויות והאיגודים, משום שהם שונים מענף לענף ומשתנים עם הזמן.
שלושה תפקידים שהחוק מזכיר בנפרד
החוק משתמש בכמה מונחים. "שופט ספורט" מוגדר בסעיף 1 כשופט שמונה על ידי התאחדות או איגוד לשפוט בפעילות ספורט מאורגנת. "מוסד שיפוט פנימי" הוא המוסד שהתקנון מקים כדי לדון ולהחליט בעניינים הקשורים לפעילות באיגוד, ובענייני משמעת יש לו גם ערכאה פנימית עליונה, שהחוק מזכיר בסעיף 11(א). החוק מבחין בין שני התפקידים בסעיפים נפרדים: סעיף 10ב עוסק בכשירותו של שופט ספורט וסעיף 11(ב) בחבר מוסד שיפוט פנימי. בשניהם הכלל זהה: אין מינוי בלי אישור כשירות מטעם המוסד לבחינת מינויים.
מי בודק את מי שמכהן
סעיף 10א(א) מקים את המוסד לבחינת מינויים, ולפי סעיף 10א(ב) הוא בוחן את כשירות המינוי של שופטי ספורט ושל חברי מוסדות שיפוט פנימיים בהתאחדויות ובאיגודים, תוך שמירה על עצמאות פעילותם של ההתאחדויות והאיגודים בהתאם לתקנוני הגופים הבין-לאומיים בענף.
את חברי המוסד ממנה השר (סעיף 10א(ג)). ראש המוסד הוא שופט בית המשפט העליון או שופט בית המשפט המחוזי שיצא לקצבה או פרש, בהמלצת נשיא בית המשפט העליון. לצדו מכהן נציג אחד מהגופים שהסעיף מונה, לפי העניין, בהמלצת הגוף שהוא נציגו: ההתאחדות לכדורגל, איגוד הכדורסל, הוועד האולימפי, איל״ת וההתאחדות הישראלית לספורט נכים. עוד מכהן מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות נציגו.
לגבי שופט ספורט מוסיף סעיף 10ב שלושה כללים. המוסד לא יאשר מועמד שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כשופט ספורט. מי שהורשע בעבירה כזאת, לדעת המוסד, לא יכהן בתפקיד. ומי שמונה והוגש נגדו כתב אישום בעבירה כזאת עשוי להיות מושעה על ידי המוסד עד לסיום ההליך בעניינו, וההתאחדות או האיגוד רשאים למנות לו ממלא מקום לתקופת ההשעיה (סעיף 10ב(ב) עד (ד)).
מסלול אחד מההתחלה ועד הערכאה העליונה: מה תיאר בית משפט
כדי להמחיש איך נראית הדרך, הנה המסלול שתיאר בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק של שחקן טניס חובב נגד איגוד הטניס בישראל (ה"פ 18189-11-12, 27.1.2013). משחק גמר בטורניר הופסק עקב מחלוקת בין שני השחקנים. ועדת המאסטרס של האיגוד השעתה את השחקן, והקובל מטעם האיגוד ביטל את ההחלטה והגיש קובלנה נגד שני השחקנים. הדיון התקיים בבית הדין המשמעתי של האיגוד לפני דיין אחד, שהרשיע את שניהם והשית עליהם תקופות הרחקה שונות. ערעורו של השחקן נשמע בבית הדין העליון של האיגוד בהרכב של שלושה דיינים, שזיכה אותו מאחת העבירות ולא שינה את העונש (פסקאות 2.4 עד 2.7). רק אחר כך הוגשה העתירה לבית המשפט.
זה תיאור של איגוד אחד בשנת 2012. מספר הערכאות, ההרכבים והשמות נקבעו בתקנון של אותו איגוד, ובתקנונים אחרים, וגם בתקנון הנוכחי של אותו איגוד, הם עשויים להיות שונים.
בית המשפט והערכאה העליונה של האיגוד: מה נקבע בשני פסקי דין
סעיף 11(א) קובע שהחלטות הערכאה הפנימית העליונה בענייני משמעת סופיות ואין לערער עליהן לפני בית משפט. הסיפא של הסעיף מדברת על ענייני משמעת. שני פסקי דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו עסקו במה שנשאר לבית המשפט מעבר לכך, וכל אחד מהם נקבע בנסיבותיו.
בעניין השחקן החובב כתב בית המשפט, בפרק "ההלכה":
"בתי המשפט ימנעו, ככלל, להתערב בפסיקות של הערכאות הגבוהות של בתי הדין המשמעתיים, שכוננו לפי סעיף 11 לחוק הספורט, ומשכך אין בתי המשפט משמשים כערכאות ערעוריות על פסקי הדין האמורים."
ה"פ (מחוזי ת"א) 18189-11-12 פלוני נ' איגוד הטניס בישראל (27.1.2013), פסקה 6
"רק בשני סוגי מקרים יהיה מקום להתערב בפסיקה של מוסדות השיפוט של התאחדויות הספורט: האחד, של פסיקה בחוסר סמכות, והשני, של פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי."
ה"פ (מחוזי ת"א) 18189-11-12 פלוני נ' איגוד הטניס בישראל (27.1.2013), פסקה 6
העתירה נדחתה. בית המשפט קבע שהטענה כי לא התאפשר לשחקן להזמין עדים לא הוכחה (פסקה 7), ושהשוני בעונש בין שני השחקנים אינו פגיעה בעיקרי הצדק, משום שהמעשים שבהם הורשעו היו שונים (הפסקאות שאחרי פסקה 8).
בפסק דין שני, עמותת סיוף עתרה לבית הדין העליון של ההתאחדות לספורט נגד החלטת איגוד הסיוף שלא לרשום ספורטאית לאליפות אירופה, ואחר כך פנתה לבית המשפט (ה"פ 27697-06-18, 16.7.2018). בית המשפט כתב שעל פניו נראה שהחלטות מוסדות השיפוט הפנימיים חסינות מפני ביקורת שיפוטית, אך ההלכה הפסוקה מורה שבית המשפט יתערב בשני מצבים: חריגה מסמכות ופגיעה בכללי הצדק הטבעי. על טענה שלא הועלתה בבית הדין, בעניין תוקפו של קריטריון בתקנון המשנה, כתב:
"בהתאם לעקרון מיצוי ההליכים הקבוע בסעיף 11 לחוק הספורט, צריכה המבקשת לפנות בעתירה בשאלת תוקפו של הקריטריון לבית הדין."
ה"פ (מחוזי ת"א) 27697-06-18 עמותת רומח אבירים סיוף עכו נ' איגוד הסיוף בישראל (16.7.2018), פרק הדיון, תחת הכותרת "התערבות בית המשפט בהחלטת בית הדין של ההתאחדות לספורט" (בנוסח שנקרא אין מספור פסקאות)
אילו מקרים נכנסים לשתי הקטגוריות לא נסקר כאן, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. לדרכים לתקוף החלטות של גופים שונים ראו ביקורת שיפוטית על ועדות משמעת של איגודים, עמותות ומוסדות.
מה נקבע בתקנון ולא בחוק
החוק אינו קובע כמה ערכאות יש, איך הן נקראות, באיזה מועד מערערים לערכאה העליונה, אם מותר ייצוג בדיון ומי מגיש את הקובלנה. אלה נקבעים בתקנון לפי סעיף 10(א), והתקנון מחייב את אגודות הספורט, הספורטאים ובעלי התפקידים בענף (סעיף 10(ג)). מי שרוצה לדעת באיזו ערכאה יידון עניינו ואיך מערערים צריך לקרוא את התקנון הנוכחי של הענף שלו.
הכללים על הרכב המוסדות לפי סעיף 11 ועל מה שהחוק מותיר מחוץ להם מפורטים בעמוד ייצוג ספורטאים, מאמנים ואגודות בפני מוסדות השיפוט של ההתאחדויות והאיגודים. מועדי ערעור בגופים שהוקמו בחוק, להבדיל מאיגודי ספורט, מופיעים במועדי ערעור משמעתיים, ויש סקירה כללית בעמוד ההליכים המשמעתיים.
מה ההבדל בין שופט ספורט לחבר מוסד שיפוט פנימי?
שופט ספורט מוגדר בסעיף 1 כשופט שמונה על ידי התאחדות או איגוד לשפוט בפעילות ספורט מאורגנת. חבר מוסד שיפוט פנימי מכהן במוסד שהתקנון קבע לפי סעיף 10, והסמכות הבלעדית לדון בעניינים הקשורים לפעילות באיגוד נתונה למוסדות אלה (סעיף 11(א)). בשני התפקידים נדרש אישור כשירות מטעם המוסד לבחינת מינויים (סעיפים 10ב(א) ו-11(ב)).
מי מאשר שמישהו כשיר לכהן כשופט ספורט או כחבר מוסד שיפוט פנימי?
המוסד לבחינת מינויים, שהוקם בסעיף 10א. את חבריו ממנה השר, וראשו הוא שופט בית המשפט העליון או המחוזי שיצא לקצבה או פרש, בהמלצת נשיא בית המשפט העליון (סעיף 10א(ג)(1)).
מה קורה לשופט ספורט שהוגש נגדו כתב אישום?
אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כשופט ספורט, המוסד לבחינת מינויים רשאי להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך, וההתאחדות או האיגוד רשאים למנות לו ממלא מקום לתקופת ההשעיה (סעיף 10ב(ד)).
האם בית משפט בוחן מחדש את ממצאי הערכאה העליונה של האיגוד?
בפסק דין שנסקר במאמר נכתב שבתי המשפט אינם משמשים ערכאת ערעור על פסקי הדין של הערכאות הגבוהות של בתי הדין המשמעתיים ואינם דנים בטענות ערעוריות על ממצאים, על הכרעות דין או על חומרת הענישה, וכי יש מקום להתערב רק בחוסר סמכות או בפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי (ה"פ 18189-11-12, פסקה 6).
האם מי שמבקש לתקוף קריטריון בתקנון פונה קודם לבית הדין של האיגוד?
בפסק דין אחד נקבע, לגבי הטענה שנדונה שם, שבהתאם לעקרון מיצוי ההליכים לפי סעיף 11 לחוק הספורט יש לפנות בה לבית הדין (ה"פ 27697-06-18). האם הכלל חל במקרה אחר תלוי בנסיבותיו ובתקנון הענף.
עודכן: 12.11.2026. נוסח חוק הספורט נבדק מול ויקיטקסט. האמור הוא תיאור של פסקי דין בנסיבות המקרים שנדונו בהם, והוא אינו מתאר את תקנוני ההתאחדויות והאיגודים ואינו מהווה ייעוץ משפטי.