בקצרה: בחוק אין הוראה שעוסקת בשימוש של סטודנטים בבינה מלאכותית. אם שימוש בכלי כמו ChatGPT בבחינה או בעבודה הוא עבירת משמעת נקבע לפי כללי ההתנהגות ותקנון המשמעת שהמוסד קבע ופרסם. מה שחוק זכויות הסטודנט, התשס״ז-2007, כן קובע הוא מסגרת של הליך משמעתי: לא מרשיעים סטודנט בעבירת משמעת לפני שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.
המאמר מסביר את המסגרת הכללית. הוא אינו מתאר את תוכנם של כללי מוסד מסוים, שמשתנים ממוסד למוסד ומקורס לקורס, ואינו מתייחס לנסיבות של מקרה מסוים. ההפניות לחוק נבדקו מול נוסחו העדכני.
איפה נקבע מה מותר ומה אסור
סעיף 17 לחוק קובע שמוסד יקבע ויפרסם כללי התנהגות המתייחסים להתנהגות מועמדים וסטודנטים בקשר עם לימודיהם, ובהם תקנון משמעת והעונשים הצפויים בשל הפרת הכללים הקבועים בו. החוק מכנה את ההפרות האלה "עבירות משמעת".
בנוסח החוק אין אזכור לבינה מלאכותית או לכלי ליצירת טקסט. לכן התשובה לשאלה אם מותר להשתמש בכלי כזה אינה נמצאת בחוק, אלא בכללים שהמוסד קבע. תוכנם של הכללים האלה אינו נקבע בחוק, והמאמר אינו קובע מה כתוב בהם.
מתי שימוש בבינה מלאכותית הוא עבירת משמעת
לפי סעיף 17, עבירת משמעת היא הפרה של כלל שנקבע בתקנון. לכן השאלה הראשונה בכל טענה כזו היא איזה כלל נטען שהופר. כלל כזה יכול להופיע בתקנון המשמעת, בכללי ההתנהגות של המוסד או בהוראות של קורס או של מטלה. החוק אינו אומר אם הוראות קורס נחשבות חלק מהכללים לעניין עבירת משמעת, ולכן זו שאלה שנבדקת בתקנון המוסד.
מכאן שיש לבדוק, בכל מקרה, אילו כללים חלו על הבחינה או על העבודה, מה נאמר בהוראות המטלה, ומה הוגדר בהן כשימוש אסור. שימוש בכלי אינו עבירה רק משום שמדובר בבינה מלאכותית, והוא אינו מותר רק משום שהכלי זמין: מה שנבחן הוא הכלל שנטען שהופר.
איך נבחנת הטענה: מה החוק קובע ומה לא
החוק אינו קובע מהי רמת ההוכחה הנדרשת להרשעה בעבירת משמעת, אילו ראיות אפשר להסתמך עליהן, או כיצד יש להתייחס לכלי שמזהים טקסט שנוצר בבינה מלאכותית. בסעיף 19(ב) מפנה החוק לנוהלי המוסד לעניין אופן השמעת הטענות. המאמר אינו קובע מה נדרש בכל מוסד, משום שאין לכך הוראה בחוק.
מה שנבחן בכל מקרה הוא טענה קונקרטית: איזה כלל הופר, באיזו עבודה או בחינה, ובאיזה חומר הטענה נסמכת. בשלב זה נכנסת הזכות להשמיע טענות, המוסדרת בחוק.
הזכות להשמיע טענות לפני הרשעה
סעיף 19 לחוק קובע, בלשונו:
"לא יורשע מועמד או סטודנט בעבירת משמעת אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בהתאם לנוהלי המוסד, ולא יורחק מהלימודים אלא אם כן ניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני ועדת משמעת וזכות לערער על החלטתה לפני ועדת ערעורים."
חוק זכויות הסטודנט, התשס״ז-2007, סעיף 19(ב)
"ועדת משמעת או ועדת ערעורים לא תתכנס בלא השתתפות הסטודנט שענינו נדון לפניהן, אלא אם כן ויתר על כך מראש או הוזמן לדיון בענינו ולא הופיע בלא הצדק סביר."
חוק זכויות הסטודנט, התשס״ז-2007, סעיף 19(א)
הסעיפים חלים על כל עבירת משמעת, ולכן גם על טענה לשימוש בבינה מלאכותית. אפשר לשים לב לשני דברים בלשון הסעיף. ראשית, ההזדמנות להשמיע טענות נקבעת "בהתאם לנוהלי המוסד", והחוק אינו מפרט את הנוהל. שנית, זכות הערעור מוזכרת בסעיף 19(ב) במפורש בהקשר של הרחקה מהלימודים. לפירוט נוסף על הליכי הוועדה ועל מה שעומד לסטודנט בהם אפשר לקרוא בעמוד עורך דין ועדת משמעת לסטודנטים.
לסיכום החלק של החוק: סעיף 17 מחייב מוסד לקבוע ולפרסם כללי התנהגות ותקנון משמעת, סעיף 18 מחייב אותו להקים ועדת משמעת וועדת ערעורים ולפרסם את הרכבן, וסעיף 19 מבטיח הזדמנות להשמיע טענות לפני הרשעה. מה בדיוק אסור בשימוש בבינה מלאכותית, ובאילו נסיבות, אינו נקבע בחוק אלא בכללים של כל מוסד.
מה אמר בית המשפט העליון על הליך הוגן באוניברסיטה
ע"א 8077/08 אוניברסיטת חיפה נ' בן הרוש (30.12.2012), בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים.
פסק הדין נסב על הליך משמעתי שנפתח באוניברסיטה נגד סטודנטים, והוא לא עסק בבינה מלאכותית. הוא מובא כאן בשל קביעתו הכללית על חובת האוניברסיטה כלפי תלמידיה בהליך משמעתי.
"חובת האוניברסיטה כגוף בעל סממנים ציבוריים היא להעניק לתלמידיה הליך הוגן"
ע"א 8077/08 אוניברסיטת חיפה נ' בן הרוש (30.12.2012), פסקה כ"ט לפסק דינו של השופט רובינשטיין
השופט רובינשטיין הוסיף באותה פסקה שבמוקד ההליך עומדים לעיתים מעשים העולים כדי עבירה פלילית, ושבצדו סנקציות שעלולות להיות משמעותיות עבור הסטודנט, ולא רק במישור האקדמי. הנשיא גרוניס הסכים לפסק דינו, והשופט דנציגר הסכים לניתוחו בסוגיית ההליך ההוגן, אך חלק עליו בתוצאה. פסק הדין ניתן בשנת 2012, ואין להסיק ממנו מה ייקבע לגבי שימוש בבינה מלאכותית. המאמר אינו מביא פסק דין שדן בשאלה זו.
הליך משמעתי על העתקה בבחינה או בעבודה באופן כללי מוסבר במאמר נפרד: עבירות משמעת של סטודנטים: העתקה ועבודה שאינה מקורית.
האם יש בחוק הישראלי הוראה על שימוש בבינה מלאכותית בלימודים?
בנוסח חוק זכויות הסטודנט, התשס״ז-2007, אין אזכור לבינה מלאכותית. סעיף 17 קובע שמוסד יקבע ויפרסם כללי התנהגות ותקנון משמעת, ושם נמצאים הכללים לעניין זה.
מי קובע אם שימוש בכלי כמו ChatGPT אסור בקורס או בבחינה מסוימים?
החוק אינו קובע זאת. לפי סעיף 17 המוסד קובע ומפרסם את כללי ההתנהגות ואת תקנון המשמעת, והשאלה אם הוראות קורס או מטלה הן חלק מהכללים לעניין עבירת משמעת נבדקת בתקנון המוסד עצמו.
האם החוק קובע אילו ראיות מספיקות להרשעה בעבירה כזו?
לא. בסעיף 19(ב) אין הוראה על רמת ההוכחה או על סוגי הראיות. הסעיף קובע שאין הרשעה בעבירת משמעת לפני שניתנה לסטודנט הזדמנות להשמיע את טענותיו, בהתאם לנוהלי המוסד.
מה משמעות הזכות להשמיע טענות כשהטענה היא שימוש בבינה מלאכותית?
סעיף 19(ב) חל על כל עבירת משמעת, ולכן גם על טענה כזו: לא יורשע סטודנט לפני שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו. לפי סעיף 19(א) ועדת משמעת לא תתכנס בלי השתתפות הסטודנט, אלא אם ויתר על כך מראש או שהוזמן ולא הופיע בלא הצדק סביר.
האם פסקי דין כבר דנו בשימוש של סטודנטים בבינה מלאכותית?
המאמר אינו מביא פסק דין שדן בשאלה זו. פסק הדין שמובא בו עוסק בהליך משמעתי באוניברסיטה באופן כללי, ואין להסיק ממנו על שימוש בבינה מלאכותית.
עודכן: 12.11.2026. נוסח חוק זכויות הסטודנט, התשס״ז-2007, נבדק מול ויקיטקסט. האמור הוא הסבר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.