בקצרה: הסמכות לסיים את שירותו של סוהר אינה מוסדרת רק בהליך המשמעתי. פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, מסמיכה את נציב בתי הסוהר לפטר סוהר שאינו מתאים לתפקידו, לשחרר מגוייס בתקופת הנסיון ולפטר סוהר גם אחרי הליך משמעתי או פלילי, ולשר נתונה סמכות אישור בדרגות הבכירות. הפקודה אינה כוללת הוראה מפורשת על שימוע לפני פיטורים, ופסיקה של בית המשפט העליון מתארת זכות טיעון לפני פיטורים וביקורת שיפוטית מצומצמת על ההחלטה. החלטה בעניין פיטורים נדונה בבית המשפט לעניינים מינהליים. נכון לנובמבר 2026.
מאמר זה עוסק בסיום שירות של סוהר מחוץ למסלול העונשים המשמעתיים. על ההליך המשמעתי עצמו, על הרכבי הדיון, העונשים והערר ראו את המאמר משמעת בשירות בתי הסוהר, ובו גם פסק דין אחד של בית המשפט לעניינים מינהליים בשאלת רמת ההוכחה בפיטורים לפי סעיף 80. על השעיה ראו השעיית סוהר: הסמכות, השכר והביקורת השיפוטית. כאן נבחנים מקורות הסמכות, השימוע והביקורת השיפוטית, לפי נוסח הפקודה שנבדק ב-19.11.2026.
מה קובעת הפקודה על סיום שירות של סוהר
הפקודה מכירה בכמה דרכים שבהן שירותו של סוהר מסתיים. הדרך המרכזית מופיעה בסעיף 80(ג)(2), בפרק על תפקידי הנציב:
"להשעות, לשחרר או לפטר סוהר, אם הוכח להנחת דעתו שהסוהר מתרשל או בלתי יעיל במילוי תפקידו או אינו מתאים לתפקידיו מסיבה אחרת"
פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], סעיף 80(ג)(2)
הסעיף מתנה את הסמכות בכך שהוכח להנחת דעתו של הנציב אחד משלושה: התרשלות, חוסר יעילות, או חוסר התאמה מסיבה אחרת. עוד נקבע בו שסוהר מדרגת מישר ומעלה לא יפוטר אלא באישור השר, ושסוהר בכיר לא יושעה אלא באישור השר.
לצד סעיף 80 קבועות בפקודה דרכים נוספות. בסעיף 82(ב) נקבע שבעשרים וארבעה החודשים הראשונים של השירות, שהם שירות נסיון, רשאי הנציב לצוות על שחרורו של מגוייס שנמצא בלתי מתאים לתפקידיו או שאין סיכוי שיהיה יעיל. סעיף 87 מתיר לשחרר סוהר מטעמי בריאות אם ועדה רפואית שמינה הנציב קבעה שאינו מתאים עוד לשירות מבחינה נפשית או גופנית. סעיף 90 מתיר לנציב לשחרר סוהר מוסף זמני בהודעה בכתב חודש ימים מראש. סעיף 86 עוסק בהתפטרות של סוהר, שמחייבת הודעה לנציב שלושה חדשים מראש, ומאפשרת לנציב להתיר פרישה מוקדמת.
סעיף 85 קובע שהנציב רשאי להאריך את תקופת שירותו של סוהר בתקופות של עד חמש שנים, ושההחלטה בבקשה להארכה תימסר בתוך שישים ימים, ובמקרים מיוחדים עד תשעים. אי הארכה היא אפוא מסלול נפרד מפיטורים לפי סעיף 80, והפקודה מסדירה אותו בסעיף משלו.
פיטורים אחרי הליך משמעתי או פלילי, גם אחרי זיכוי
סעיף 110עא מקנה לנציב סמכות נוספת:
"הנציב רשאי לפטר סוהר שנידון בהליך משמעתי או פלילי, אף אם זוכה, אם הוא סבור, עקב הדיון המשמעתי או הפלילי, כי אין הסוהר מתאים להמשיך ולשרת בשירות, ובלבד שסוהר בכיר לא יפוטר אלא באישור השר."
פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], סעיף 110עא
ההבדל בין שני הסעיפים הוא בנקודת המוצא. סעיף 80(ג)(2) מדבר בהוכחה להנחת דעתו של הנציב על התרשלות, חוסר יעילות או חוסר התאמה. סעיף 110עא נשען על דעתו של הנציב "עקב הדיון המשמעתי או הפלילי", ומפורש בו שהוא חל גם על מי שזוכה. סעיף 110עג קובע שההוראות על ההליך המשמעתי אינן גורעות מסמכויות השר או הנציב לפי הפקודה.
השימוע לפני פיטורים
בנוסח הפקודה אין הוראה שקובעת שימוע לסוהר לפני פיטורים לפי סעיף 80 או 110עא. המילה "שימוע" מופיעה בפקודה רק בסעיף 19ד, שעניינו אסירים. את זכות הטיעון מייחסת הפסיקה לכללי הצדק הטבעי החלים על רשות מינהלית.
בעתירה של סוהר שפוטר על רקע כתב אישום, שנדונה בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, נערך לו שימוע לפני ההחלטה. בית המשפט קבע:
"לא ניתן לומר כי נפגעו כללי הצדק הטבעי בעניינו של העותר, כי לא ניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו"
בג"ץ 6128/06 פלוני נ' מדינת ישראל שירות בתי הסוהר (העליון, 3.1.2007), פסקה 6
בית המשפט ציין באותה פסקה שהעותר יכול היה לטעון הן בחקירה הפלילית והן בשימוע שנערך לו לפני הפיטורים, ושהפיטורים נעשו אחרי תום החקירה הפלילית ואחרי הגשת כתב האישום. הפסק עוסק בסעיף 80(ג)(2) ובנסיבות אותו מקרה, ואינו קובע מה היקף השימוע בכל מקרה.
בפסק דין אחר, בעניינו של שוטר, התייחס בית המשפט העליון במפורש לדמיון בין שתי המערכות:
"קיים דמיון רב בין סמכות הפיטורין המינהלית הרחבה הנתונה למפכ"ל המשטרה ביחס לשוטרים בשירות, לבין סמכות פיטורי סוהרים בשירות בתי הסוהר, הנתונה לנציב שירות בתי הסוהר."
בג"ץ 8225/07 פלוני נ' מפכ"ל המשטרה (העליון, 6.7.2009), פסקה 34
באותו פסק דין נאמר על שוטר:
"שוטר הצפוי לפיטורין מהמשטרה זכאי להישמע בפני בעל הסמכות. הזכות לטעון ולהישמע חייבת ביישום קפדני במיוחד לאור הקיצוניות שבאמצעי הפיטורין ואי תלותו בהליך פלילי או משמעתי."
בג"ץ 8225/07 פלוני נ' מפכ"ל המשטרה (העליון, 6.7.2009), פסקה 49
הפסקה האחרונה נאמרה בעניינו של שוטר, ובין היתר נשענה על פקודת קבע של המשטרה שהסדירה שימוע. היא מובאת כאן כדי להראות כיצד בית המשפט העליון תיאר את זכות הטיעון במערכת דומה, ולא כקביעה על סוהרים. על ההליך במשטרה ראו הליך השימוע לשוטר לפני פיטורים.
ביקורת שיפוטית: איזה בית משפט ובאיזה מועד
סעיף 129(א) לפקודה קובע שתובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות לפי הפקודה בעניין, בין השאר, השעייתו או פיטוריו או שחרורו של סוהר מן השירות, לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לעניין סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969. לשון הסעיף מבחינה אפוא בין החלטות אלה לבין סכסוך עבודה רגיל.
בפרט 37(2) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, נקבע שבית המשפט לעניינים מינהליים דן בעתירה נגד "החלטה בעניין המנוי בסעיף 129 לפקודת בתי הסוהר", למעט החלטה הנוגעת למינוי נציב בתי הסוהר. סעיף 5(1) לחוק קובע שבית המשפט לעניינים מינהליים דן בעתירה נגד החלטה של רשות המנויה בתוספת הראשונה. כלומר החלטת פיטורים של סוהר היא עניין שנדון בעתירה מינהלית.
לפי תקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), כשלא נקבע מועד אחר בדין, העתירה תוגש בלא שיהוי ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה. תקנה 3(ג) מאפשרת לבית המשפט להאריך את המועד אם ראה הצדקה. מבחן הביקורת עצמו אינו נקבע בפקודה. בפסק הדין בעניין שוטר תיאר בית המשפט העליון את היקף הביקורת כך:
"בית המשפט לא יתערב בהחלטת הגורם המוסמך אלא אם נפלו בה פגמים מינהליים כגון חריגה מסמכות, פגיעה בכללי צדק טבעי, שיקולים זרים או אי-סבירות קיצונית היורדת לשורשם של דברים."
בג"ץ 8225/07 פלוני נ' מפכ"ל המשטרה (העליון, 6.7.2009), פסקה 52
בעתירה של סוהר נקבע, בעניין ההצדקה לפיטורים, שהחלטת הנציב נבחנת לפי נסיבות כל מקרה:
"פיטוריו של אדם הינם צעד קשה ופוגעני שיש לנקוט בו בזהירות רבה. על החלטה כזו להיות מבוססת על טעם בעל משקל, ויש לבחון האם לא ניתן לנקוט בצעד שפגיעתו פחותה"
בג"ץ 6128/06 פלוני נ' מדינת ישראל שירות בתי הסוהר (העליון, 3.1.2007), פסקה 7
באותו פסק דין קבע בית המשפט שהנציב רשאי לפטר סוהר לפני שהורשע בפלילים, ושדי לשם כך בהחלטה שתעוגן בראיות מינהליות הולמות (פסקה 7), ושלא נפל פגם בהחלטה שלא להמתין לסיום ההליך הפלילי (פסקאות 8 ו-10). שני פסקי הדין נדונו בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק ובעניינים לפי סעיף 80(ג)(2) ולפי סעיף 10(2) לפקודת המשטרה. אף אחד מהם אינו עוסק בסעיף 110עא, ולכן אין בהם קביעה על היקף הביקורת בפיטורים לפי אותו סעיף.
היחס להליך משמעתי או פלילי שמתנהל במקביל
סעיף 109 קובע שאחריות משמעתית אינה גורעת מאחריות פלילית, ומותר לנקוט הליכים משמעתיים אף אם הסוהר הורשע או זוכה בבית משפט. סעיף 108 קובע שאין דנים סוהר בדין משמעתי על מעשה שזוכה ממנו או שהורשע בו בדין משמעתי. סעיף 110(א) מורה שכשהוגש כתב אישום לבית משפט בשל אותו מעשה, או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע על כוונה להגיש, יעוכבו ההליכים המשמעתיים עד גמר ההליכים הפליליים, ובסעיף 110(ג) חריגים: הסכמת הסוהר להישפט משמעתית, או החלטה של הדן לבקשת היועץ המשפטי לממשלה.
הוראות העיכוב מדברות בהליכים משמעתיים. הפקודה אינה קובעת כלל מקביל לעיכוב החלטה לפי סעיף 80(ג)(2) בשל הליך פלילי, ולכן אין לגזור מסעיף 110 על סמכות הפיטורים. סעיף 110סט(ג) מוסיף נקודה לעניין שכר: סוהר שפוטר מן השירות אינו זכאי להשלמת שכרו בעד תקופת ההשעיה.
התקנות, פקודות הנציבות והוראות השירות לפי סעיף 80א, ככל שיש בהם הוראות על הליך הפיטורים, אינן בוויקיטקסט ולא נבדקו, ולכן לא נקבע כאן דבר לגביהן.
לקריאה על הדין המשמעתי והייצוג בוועדות ובבתי דין למשמעת: דין משמעתי.
מי מוסמך לפטר סוהר?
לפי סעיף 80(ג)(2) לפקודת בתי הסוהר, הנציב רשאי לפטר סוהר אם הוכח להנחת דעתו שהוא מתרשל או בלתי יעיל במילוי תפקידו או אינו מתאים לתפקידיו מסיבה אחרת. סוהר מדרגת מישר ומעלה לא יפוטר אלא באישור השר.
האם אפשר לפטר סוהר שזוכה בהליך משמעתי או פלילי?
סעיף 110עא מתיר לנציב לפטר סוהר שנידון בהליך משמעתי או פלילי, אף אם זוכה, אם הוא סבור, עקב הדיון, שהסוהר אינו מתאים להמשיך לשרת. סוהר בכיר לא יפוטר אלא באישור השר.
האם הפקודה קובעת שימוע לפני פיטורים של סוהר?
בנוסח הפקודה אין הוראה כזאת לגבי סוהרים, והמילה "שימוע" מופיעה רק בסעיף 19ד העוסק באסירים. בבג"ץ 6128/06 נקבע, בעניין סוהר שנערך לו שימוע לפני הפיטורים, שלא נפגעו כללי הצדק הטבעי (פסקה 6). בבג"ץ 8225/07, בעניין שוטר, נאמר שהזכות להישמע חייבת ביישום קפדני (פסקה 49).
לאיזה בית משפט פונים נגד החלטת פיטורים של סוהר?
לפי פרט 37(2) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, החלטה בעניין המנוי בסעיף 129 לפקודה נדונה בבית המשפט לעניינים מינהליים. סעיף 129(א) קובע שהחלטות אלה אינן נחשבות עניין של יחסי עובד ומעביד לעניין סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה.
מה המועד להגשת עתירה נגד החלטת פיטורים?
לפי תקנה 3(ב) לתקנות סדרי הדין בבתי משפט לעניינים מינהליים, אם לא נקבע מועד אחר בדין, העתירה תוגש בלא שיהוי ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה. תקנה 3(ג) מאפשרת הארכה אם בית המשפט ראה הצדקה.
עודכן: 20.11.2026. נוסח פקודת בתי הסוהר נבדק מול ויקיטקסט, והפסיקה נבדקה במאגר פסקי דין. האמור הוא מסגרת כללית, אינו מתייחס למקרה מסוים ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
