ז׳בוטינסקי 5, בית אבגד, קומה 13, רמת גן א׳–ה׳ 09:00–19:00

בקצרה: הסמכות להשעות סוהר נתונה לנציב שירות בתי הסוהר לפי סעיף 80(ג)(2) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971. הסעיף מונה שני מצבים: סוהר שהוכח להנחת דעתו של הנציב שהוא מתרשל, בלתי יעיל או אינו מתאים לתפקידו מסיבה אחרת, וסוהר שהואשם בהתנהגות שלא כשורה או שמתנהלת נגדו חקירה על עבירה או על עבירת משמעת. סוהר בכיר אינו ניתן להשעיה לפי הסעיף. הנציב בוחן את ההשעיה מזמן לזמן, ושכרו של המושעה מוסדר בסעיף 110סט. נכון לנובמבר 2026.

מאמר זה מתמקד בהשעיה: מי מוסמך, מתי, מה נאמר בחוק על משכה, מה קורה בשכר ואיך ההחלטה נבחנת בבית המשפט. על ההליך המשמעתי בשירות בתי הסוהר, על העבירות, על הדנים ועל דרכי הערעור ראו משמעת בשירות בתי הסוהר: ההסדר שבפקודת בתי הסוהר. על אמצעי ביניים במסלולים משמעתיים אחרים ראו השעיה או התליה זמנית לפני סיום ההליך המשמעתי. על פיטורים ראו פיטורי סוהר: הסמכות, השימוע והביקורת השיפוטית.

מקור הסמכות: סעיף 80(ג)(2)

סעיף 80 לפקודה עוסק בתפקידי הנציב. בסעיף קטן (ג) נקבע שהנציב רשאי, בכפוף להוראות הפקודה והתקנות שהותקנו לפיה, לנקוט כמה פעולות, ובהן השעיה:

"להשעות, לשחרר או לפטר סוהר, אם הוכח להנחת דעתו שהסוהר מתרשל או בלתי יעיל במילוי תפקידו או אינו מתאים לתפקידיו מסיבה אחרת, וכן להשעות סוהר שהואשם בהתנהגות שלא כשורה או שמתנהלת נגדו חקירה על ביצוע עבירה או עבירת משמעת, ובלבד שסוהר בכיר לא יושעה, וסוהר מדרגת מישר ומעלה לא יפוטר, אלא באישור השר; הושעה סוהר, יבחן הנציב את ההשעיה מזמן לזמן."

סעיף 80(ג)(2) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971

מלשון הסעיף עולים שני מצבים. הראשון: הנציב רשאי להשעות סוהר אם הוכח להנחת דעתו שהוא מתרשל או בלתי יעיל במילוי תפקידו, או שאינו מתאים לתפקידיו מסיבה אחרת. השני: הנציב רשאי להשעות סוהר שהואשם בהתנהגות שלא כשורה, או שמתנהלת נגדו חקירה על עבירה או על עבירת משמעת. בשני המצבים ההשעיה היא סמכות ("רשאי"), ולא חובה.

סוהר בכיר אינו מושעה

הסעיף קובע במפורש ש"סוהר בכיר לא יושעה". בהגדרות הפקודה סוהר בכיר הוא סוהר בדרגת סגן גונדר ומעלה, וסוהר זוטר הוא סוהר שאינו סוהר בכיר.

כמה זמן נמשכת ההשעיה, והאם אפשר להאריכה

בנוסח סעיף 80(ג)(2) ובנוסח סעיף 110סט אין תקופה מרבית להשעיה ואין הליך הארכה. הדבר היחיד שנאמר על המשך ההשעיה הוא שהנציב "יבחן" אותה "מזמן לזמן". הסעיף אינו קובע מרווח בין בחינות. גם בתקנות בתי הסוהר, התשל"ח-1978, ובתקנות בתי הסוהר (סדרי דין בדיון משמעתי), התשע"ו-2016, שנבדקו לצורך המאמר, אין הוראה בעניין השעיה.

ייתכן שהסדרים נוספים, כגון כללים על מי מחליט, על שימוע לפני ההשעיה או על משך בחינה, נקבעו בפקודות הנציבות ובהוראות שירות בתי הסוהר. הוראות אלה לא נקראו לצורך המאמר, ולכן אין בו קביעה לגביהן.

שכר בתקופת ההשעיה: סעיף 110סט

סעיף 110סט לפקודה, שכותרתו "שכר בעת השעיה", קובע ארבעה כללים:

  • לפי סעיף קטן (א), סוהר שהושעה מקבל, בעד התקופה מתחילת ההשעיה "עד מועד הזיכוי או ההרשעה", חלק משכרו כפי שהנציב יראה לנכון, ובלבד שהחלק אינו פחות ממחצית השכר.
  • לפי סעיף קטן (ב), סוהר שהושעה ולא הועמד לדין, או שהועמד לדין וזוכה, זכאי להשלמת שכרו בעד תקופת ההשעיה.
  • לפי סעיף קטן (ג), סוהר שהועמד לדין על חלק מהעבירות שבעטיין הושעה, או שזוכה מחלק מהן, עשוי לקבל מהנציב, מטעמים שיירשמו, את השכר שהיה מקבל אילולא ההשעיה, בניכוי מה שקיבל לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא הוחלט לפטרו. אם פוטר מהשירות, אינו זכאי להשלמת שכרו.
  • לפי סעיף קטן (ד), שכר שהרוויח סוהר מעבודה נוספת בתקופת ההשעיה מנוכה מהשכר שישולם לו לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג).

יש להבחין בין השעיה לבין היעדרות מהשירות בשל מעצר. סעיף 110סח קובע שסוהר שנעדר מהשירות משום שהיה נתון במעצר או שוחרר בערובה בתנאים מגבילים המונעים ממנו להתייצב לשירות, או משום שהיה נתון במאסר או במחבוש, אינו זכאי לשכר בעד ימי ההיעדרות. הנציב או מי שהוסמך על ידו רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות על תשלום השכר, כולו או חלקו.

איך מסתיימת ההשעיה

הפקודה אינה מגדירה בסעיף נפרד את סיום ההשעיה. מן הסעיפים שנקראו עולות כמה נקודות. סעיף 110סט(א) מציב את סוף תקופת ההשעיה, לעניין השכר, ב"מועד הזיכוי או ההרשעה". סעיף 110עא מאפשר לנציב לפטר סוהר שנידון בהליך משמעתי או פלילי, אף אם זוכה, אם הוא סבור, עקב הדיון, שהסוהר אינו מתאים להמשיך ולשרת; סוהר בכיר לא יפוטר אלא באישור השר. סעיף 110(א) קובע שכאשר מוגש נגד סוהר גם כתב אישום פלילי בשל אותו מעשה, ההליכים המשמעתיים מעוכבים עד גמר ההליכים הפליליים, בכפוף לחריגים.

ביקורת שיפוטית על החלטת השעיה

סעיף 129(א) לפקודה עוסק בתובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות שנקבעו בפקודה, ובכלל זה "השעייתו מתפקידו או פיטוריו או שחרורו מן השירות". לפי הסעיף, תובענה כזו "לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד" לעניין סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, פרט 37 לתוספת הראשונה ("שוטרים וסוהרים") כולל החלטה בעניין המנוי בסעיף 129 לפקודת בתי הסוהר, למעט החלטה הנוגעת למינוי נציב בתי הסוהר. סעיף 5(1) לחוק קובע שבית משפט לעניינים מינהליים ידון בעתירה נגד החלטה של רשות בעניין המנוי בתוספת הראשונה, וסעיף 8 קובע שהוא דן בה לפי העילות, הסמכויות והסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. לפי סעיף 9 הוא רשאי ליתן צו ביניים.

לעניין המועד: תקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, קובעת שכאשר לא נקבע מועד אחר בדין, העתירה תוגש בלא שיהוי ולא יאוחר מ-45 ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לו עליה, לפי המוקדם. בפקודת בתי הסוהר, בסעיפים שנבדקו, לא נמצא מועד ייעודי לעתירה נגד השעיה.

מה אמרו בתי המשפט על השעיית סוהר

שני פסקי דין של בתי משפט מחוזיים, בשבתם כבית משפט לעניינים מינהליים, עוסקים בהשעיה לפי סעיף 80(ג)(2). כל אחד מהם ניתן בנסיבות מקרה מסוים.

עת"מ (מחוזי תל אביב-יפו) 3575-04-11 פלוני נ' השר לביטחון הפנים ואח' (19.2.2013). סוהרת הושעתה לפי סעיף 80(ג)(2) אחרי שימוע שנערך לה לפני ההחלטה על השעיה או פיטורים. בצו ההשעיה נקבע שישולמו לה 50% משכרה, ובהמשך הופחת הקיצוץ ל-25%. בית המשפט ציין שסמכות הנציב לקבוע את שכר ההשעיה נובעת מסעיף 110סט(א), וקבע:

"סמכות זו אינה פוטרת את הנציב מלערוך לעותרת שימוע בטרם הוא מחליט על הפחתת שכרה."

עת"מ (מחוזי תל אביב-יפו) 3575-04-11 (19.2.2013), פרק "ההחלטה בדבר קיזוז בשכר העותרת בתקופת ההשעיה", הפסקה השנייה (פסק הדין אינו ממוספר)

"סעיף 110 סט'(ב) לפקודה מורה כי סוהר שהושעה מתפקידו ולא הועמד לדין זכאי להשלמת שכרו בעד תקופת השעייתו."

עת"מ (מחוזי תל אביב-יפו) 3575-04-11 (19.2.2013), באותו פרק, הפסקה החמישית

בית המשפט ביטל את הקיזוז והורה להשיב את הכספים. בנפרד דחה את העתירה נגד הפיטורים.

עת"מ (מחוזי מרכז) 25166-01-16 פלוני נ' נציבת שירות בתי הסוהר ואח' (8.2.2016). קצין שזומן לשימוע לפני החלטה על השעיה או פיטורים, בעת חקירה משטרתית נגדו, ביקש לקבל לפני כן את חומר החקירה ולעכב את השימוע עד סיום הטיפול בתיק. בית המשפט דחה את העתירה, וכתב:

"הכלל הוא שזכות העיון איננה קיימת בהכרח בכל מקום שקיימת חובת השמיעה"

עת"מ (מחוזי מרכז) 25166-01-16 (8.2.2016), פסקה 2

"רצונם של המשיבים 1-3 לסיים את הליך השימוע במועד מוקדם ככל האפשר, ללא קשר להליך הפלילי אם יינקט כלפי העותר, הוא רצון סביר ומוצדק"

עת"מ (מחוזי מרכז) 25166-01-16 (8.2.2016), פסקה 8

אלה קביעות בנסיבות המקרים שנדונו, ואין להסיק מהן על מקרה אחר.

על שימוע לפני סיום שירות במשטרה, לפי פקודת המשטרה ולא פקודת בתי הסוהר, ראו הליך השימוע לשוטר לפני פיטורים ופיטורי שוטרים: ערר ועתירה.

למי שהושעה מהשירות, או קיבל הודעה על כוונה להשעותו, אפשר לקרוא על ייצוג בהליכי משמעת. הפעלת הסמכות בפועל, ובכלל זה פקודות הנציבות, לא נבדקה במאמר זה.

מי רשאי להשעות סוהר?

לפי סעיף 80(ג)(2) לפקודת בתי הסוהר, הנציב רשאי להשעות סוהר שהוכח להנחת דעתו שהוא מתרשל, בלתי יעיל או אינו מתאים לתפקידיו, וכן סוהר שהואשם בהתנהגות שלא כשורה או שמתנהלת נגדו חקירה על עבירה או על עבירת משמעת. סוהר בכיר לא יושעה לפי הסעיף.

האם פקודת בתי הסוהר קובעת לכמה זמן מושעה סוהר?

בסעיפים 80(ג)(2) ו-110סט לא נקבעה תקופה מרבית ולא נקבע הליך הארכה. נקבע רק שהנציב יבחן את ההשעיה מזמן לזמן. אם יש כללים נוספים בפקודות הנציבות, הם לא נבדקו במאמר.

כמה שכר מקבל סוהר מושעה?

לפי סעיף 110סט(א), חלק משכרו כפי שהנציב יראה לנכון, ולא פחות ממחצית השכר. לפי סעיף 110סט(ב), סוהר שהושעה ולא הועמד לדין, או שהועמד לדין וזוכה, זכאי להשלמת שכרו בעד תקופת ההשעיה.

לאיזה בית משפט פונים נגד החלטת השעיה של סוהר?

סעיף 129(א) לפקודה קובע שתובענה נגד השעיה אינה נחשבת תובענה מיחסי עובד ומעביד לעניין סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, ופרט 37 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים כולל החלטה בעניין המנוי בסעיף 129. מכאן שהעניין נדון בבית משפט לעניינים מינהליים. לפי תקנה 3(ב) לתקנות סדרי הדין, בהיעדר מועד אחר בדין העתירה מוגשת בלא שיהוי ולא יאוחר מ-45 ימים.

עודכן: 20.11.2026. נוסח פקודת בתי הסוהר, חוק בתי משפט לעניינים מינהליים והתקנות נבדקו מול ויקיטקסט, והפסיקה נבדקה במאגר פסקי דין. האמור הוא מסגרת כללית, ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. אין להסתמך על האמור לצורך נקיטת פעולה או הימנעות ממנה ללא קבלת ייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ומסמכיו.

© כל הזכויות שמורות לשחר ארביב ושות׳

© 2026 כל הזכויות שמורות למשרד עורכי הדין שחר ארביב ושות׳.

המאמר הודפס מהאתר sav-law.co.il ביום 21.11.2026: https://sav-law.co.il/prison-officer-suspension/

וואטסאפ