סימום בספורט: מה קובע חוק הספורט ומה נקבע בתקנון הענף

בקצרה: חוק הספורט, התשמ״ח-1988, אוסר בסעיף 6 על ספורטאי להשתמש בסם או בתכשיר ממריץ להגברת הישגיו בספורט, וקובע שעבירה על האיסור היא גם עבירת משמעת. החוק אינו מונה את החומרים האסורים, אינו קובע עונשי משמעת ואינו מקים גוף אכיפה ייעודי לסימום. רשימת החומרים נקבעת בתקנות לפי סעיף 6(ב), והדיון המשמעתי נערך במוסדות השיפוט הפנימיים של ההתאחדות או האיגוד, לפי התקנון של הענף. קוד האתיקה של משרד התרבות והספורט מפנה לרשימת החומרים האסורים של הסוכנות העולמית למניעת שימוש בחומרים אסורים (WADA), ולכל ענף יש תקנון משלו שמפרט את ההליך ואת העונשים.

המאמר מתאר מה כתוב בחוק ומה אינו כתוב בו. הוא נשען על נוסח החוק ועל קוד האתיקה שפרסם משרד התרבות והספורט. פסק דין שעוסק בסימום של ספורטאי לא נמצא בחיפוש שערכנו. התקנון של כל ענף שונה מהאחרים ויש לקרוא אותו בנפרד. על מוסדות השיפוט בספורט ועל הדרך לתקוף את החלטותיהם באופן כללי ראו מוסדות שיפוט בספורט, ואלה אינם חוזרים כאן.

האיסור בסעיף 6

"לא ישתמש ספורטאי בסם או בתכשיר ממריץ להגברת הישגיו בספורט."

חוק הספורט, התשמ״ח-1988, סעיף 6(א)

האיסור מופנה לספורטאי, ועניינו שימוש בסם או בתכשיר ממריץ "להגברת הישגיו בספורט". סעיף 6(ב) קובע שהשר, בהסכמת שר הבריאות, יקבע בתקנות את הסמים והתכשירים הממריצים האסורים. החוק אינו מגדיר את המונחים "סם" ו"תכשיר ממריץ", ולכן השאלה אם חומר מסוים אסור נבחנת לפי התקנות ולא לפי החוק עצמו. בחיפוש בוויקיטקסט ובמאגר החקיקה לא נמצאו תקנות שמפרטות את הסמים והתכשירים האסורים לפי סעיף 6(ב), או כללים לבדיקות לפי סעיף 6(ג). הבדיקה נעשתה ב-15.11.2026.

בדיקות בזמן תחרות

"השר רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות, לקבוע כללים לעריכת בדיקות רפואיות מדגמיות, בזמן תחרויות, לאיתור ספורטאי שעבר על הוראות סעיף זה; ספורטאי שקיבל הוראה להיבדק יציית להוראה."

חוק הספורט, התשמ״ח-1988, סעיף 6(ג)

החוק מסמיך את השר לקבוע כללים לבדיקות מדגמיות בזמן תחרויות, ומחייב ספורטאי שקיבל הוראה להיבדק לציית לה. הוא אינו קובע מי מבצע את הבדיקה, כיצד נשמרת הדגימה, האם אפשר לבקש בדיקה חוזרת ומה נקבע על מי שמסרב להיבדק. סעיף 6(ג) אינו מפרט נושאים אלה.

עבירת משמעת, ולצדה קנס

"עבירה על הוראות סעיף זה היא גם עבירת משמעת."

חוק הספורט, התשמ״ח-1988, סעיף 6(ד)

לפי הנוסח הזה, עבירה על סעיף 6 היא עניין שאפשר לדון בו בהליך משמעתי בענף. סעיף 6(ד) אינו קובע איזה גוף מפעיל את ההליך המשמעתי, באילו שלבים הוא מתנהל ומה העונש; לפי סעיף 10(א) אלה נקבעים בתקנון. סעיף 15 קובע בנוסחו הנוכחי קנס, כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, למי שעובר על הוראה מהוראות הפרק או על תקנות לפיו. בנוסח שיחול מיום 2.1.2027 לפי הוויקיטקסט, סעיף 15(4) מונה במפורש ספורטאי המשתמש בסם או בתכשיר ממריץ בניגוד לסעיף 6(א). מועד התחילה נדחה בצו, ולכן יש לבדוק את המועד העדכני. סכום הקנס אינו מופיע בחוק הספורט ולא נבדק. על ההבדל בין הליך משמעתי להליך פלילי או אזרחי ראו הליך משמעתי, פלילי ואזרחי.

מי דן בעניין

סעיף 10(א) מורה להתאחדות ולאיגוד להתקין תקנונים בדבר משמעת ושיפוט פנימי, לרבות מוסדות השיפוט הפנימיים וסדרי הדין שלהם, וסעיף 10(ג) קובע שהתקנונים מחייבים את אגודות הספורט, הספורטאים ובעלי התפקידים באותו ענף. סעיף 11(א) קובע:

"הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בענינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד, תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון לפי סעיף 10, ובהתאם להוראות שנקבעו בתקנון לפי אותו סעיף; החלטות ערכאת השיפוט הפנימית העליונה בענייני משמעת יהיו סופיות ואין לערער עליהן לפני בית משפט."

חוק הספורט, התשמ״ח-1988, סעיף 11(א)

שלוש הוראות נוספות בסעיף 11 נוגעות למוסד השיפוט הפנימי העליון. בראשו מכהן מי שהיה שופט כהגדרתו בחוק יסוד: השפיטה ויצא לקצבה או פרש (סעיף 11(ו)). בראש מותב בו מכהן מי שכשיר להיות שופט בית המשפט המחוזי (סעיף 11(ז)). בעניין של סדרי דין שאין לגביו הוראה בחוק, בחיקוק אחר או בתקנון, המוסד העליון נוהג בדרך שנראית לו מתאימה לעשיית צדק (סעיף 11(ח)). אלה הוראות על מבנה ועל סדרי דין, והחוק אינו כולל רשימה של זכויות הספורטאי בהליך. זכויות קונקרטיות, כגון זכות הטיעון ודרכי הערעור בתוך הענף, נקבעות בתקנון.

החלטות הערכאה הפנימית העליונה בענייני משמעת סופיות לפי החוק ואין לערער עליהן לפני בית משפט. מה נשאר לבית המשפט מעבר לערעור מפורט במאמר מוסדות שיפוט בספורט ובמאמר ביקורת שיפוטית על ועדות משמעת. מועדי ערעור בגופים שהוקמו בחוק מפורטים במועדי ערעור משמעתיים.

מי שמכהן כחבר מוסד שיפוט פנימי צריך אישור כשירות מינוי מהמוסד לבחינת מינויים (סעיף 11(ב)). פירוט המוסד, הרכבו ותנאי הכשירות מופיע במאמר מוסדות שיפוט בספורט ואינו חוזר כאן.

מה חוק הספורט אינו קובע

בנוסח שנבדק אין בחוק הספורט הוראות בנושאים האלה:

• גוף אכיפה או רשות ייעודית לעניין סימום.
• סוגי עונשי המשמעת על שימוש בחומר אסור ותקופותיהם.
• סדרי הדיון, מועדי הערעור הפנימי והזכות לייצוג בהליך.
• אופן נטילת הדגימה, בדיקתה ובדיקה חוזרת.
• הפנייה לבית דין לבוררות בין-לאומי בענייני ספורט.

נושאים אלה מוסדרים, אם בכלל, בתקנון של ההתאחדות או האיגוד ובתקנות לפי סעיף 6(ב). המאמר אינו קובע אם ובאילו ענפים חלה ערכאה בין-לאומית, משום שהחוק אינו מזכיר אותה. הפעילות המשפטית בעניינים משמעתיים בענפי ספורט מוצגת בעמוד ייצוג ספורטאים, מאמנים ואגודות בפני מוסדות השיפוט, וסקירה כללית של ההליכים המשמעתיים נמצאת בעמוד ההליכים המשמעתיים.

קוד האתיקה של משרד התרבות והספורט

משרד התרבות והספורט פרסם מסמך בשם "כללי אתיקה לספורט בישראל", שמתאר את עצמו כקוד אתי גנרי, "המהווה שלד המחייב" התאמה לענפי הספורט השונים. בכללים לספורטאים נכתב:

"ספורטאי לא ישתמש בחומרי עזר אסורים בכפוף לרשימת החומרים האסורים המתפרסמת על ידי הסוכנות העולמית למניעת שימוש בחומרים אסורים (WADA)."

כללי אתיקה לספורט בישראל, משרד התרבות והספורט (עדכון מאי 2026), כללים לספורטאים, כלל 8

בפרק העוסק באיסור שימוש בסמים ובחומרי עזר אסורים נכתב שמי שממליץ לספורטאי על נטילת תוסף או תרופה "יוודא כי אינם אסורים", ושבעלי העניין יפעלו למערך הסברתי בנושא נטילת חומרים אסורים (פרק 5).

לפי הקוד, הוא משתלב בתקנון של האיגוד או ההתאחדות, והסמכות לדון בעניינים הנוגעים לו נתונה למוסדות השיפוט הפנימיים לפי סעיף 11 לחוק הספורט. אם יש סתירה בינו לבין תקנונים מקצועיים של ארגונים בינלאומיים רלבנטיים, "יגברו הוראות התקנונים המקצועיים הבינלאומיים" (חלק 3, כללים 2 ו-4).

הקוד אינו חוק ואינו תקנה. הוא אינו קובע הליך בדיקה, עונשים או מסלול ערעור, ואינו מקים גוף ישראלי לאכיפה בעניין סימום. המאמר אינו מתאר את הכללים של WADA עצמם.

תקנונים ספציפיים בכל ענף

הפרטים המעשיים נמצאים בתקנונים. לכל התאחדות ואיגוד יש תקנון משמעת ושיפוט משלו לפי סעיף 10 לחוק הספורט, ובענפים רבים התקנון מפנה גם לכללים של ההתאחדות הבינלאומית של הענף. התקנונים האלה, ולא החוק, קובעים בדרך כלל את רשימת החומרים שחלה בענף, את הליך הבדיקה, את העונשים ואת מסלול הערעור. המאמר אינו מתאר תקנון של ענף מסוים, משום שהתקנונים שונים מענף לענף ומשתנים עם הזמן.

מה יש לקרוא בתקנון של הענף

מכיוון שהחוק משאיר את הפרטים לתקנון, התקנון הוא המסמך שעונה על השאלות המעשיות. אלה השאלות שהחוק אינו עונה עליהן, ושאפשר לחפש להן תשובה בתקנון:

• איזו רשימת חומרים אסורים חלה בענף, ובאיזה נוסח. קוד האתיקה של המשרד מפנה לרשימה של WADA, ויש לבדוק אם התקנון מאמץ אותה.
• מי מגיש את הקובלנה ובפני איזו ערכאה נדון העניין.
• אילו עונשי משמעת נקבעו לשימוש בחומר אסור ומה תקופתם.
• מהו המועד והמסלול של הערעור בתוך הענף.
• אם התקנון מאפשר השעיה זמנית עד לסיום ההליך. על השעיה זמנית באופן כללי ראו [[השעיה זמנית בהליך משמעתי|/temporary-suspension-disciplinary/]].
• אם התקנון מתיר ייצוג בדיון ובאילו תנאים.

התקנון משתנה מענף לענף ועם הזמן, ולכן יש לקרוא את הנוסח שחל בעת האירוע ובעת ההליך.

ארבע שכבות

בהסדר יש ארבע שכבות. החוק קובע את האיסור ואת היותו עבירת משמעת (סעיף 6). תקנות של השר אמורות לקבוע מהם החומרים האסורים (סעיף 6(ב)), ותקנות כאלה לא נמצאו בבדיקה. קוד האתיקה של משרד התרבות והספורט מפנה לרשימה של WADA ונותן עדיפות לתקנונים הבינלאומיים, והוא אינו חוק. התקנון של ההתאחדות או האיגוד קובע את מוסדות השיפוט, סדרי הדין והעונשים (סעיפים 10 ו-11). מי שקורא רק את החוק לא יקבל תמונה מלאה, ולכן המאמר מציין בכל מקום מה נבדק ומה לא.

עודכן: 15.11.2026. נוסח חוק הספורט נבדק מול ויקיטקסט, וקוד האתיקה נקרא באתר משרד התרבות והספורט. האמור הוא תיאור של הוראות החוק ושל הקוד בלבד, אינו מתאר את תקנוני ההתאחדויות והאיגודים ואינו מהווה ייעוץ משפטי.