בקצרה: אותו מעשה יכול להוביל להליך פלילי, להליך משמעתי ולתביעה אזרחית, ואין חוק אחד שקובע את סדר ההליכים לכל המקצועות. בעובדי מדינה, אם הוגש כתב אישום על אותו מעשה, ההליך המשמעתי מעוכב עד גמר ההליך הפלילי, למעט חריגים (סעיף 61א לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג-1963). בעורכי דין, בית הדין המשמעתי רשאי, ולא חייב, להפסיק את דיוניו עד לפסק סופי בפלילים (סעיף 80(ב) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א-1961). זיכוי בפלילים אינו מונע, כשלעצמו, הליך משמעתי (סעיף 61). עודכן: 12.11.2026.
מתנהל נגדכם הליך משמעתי לצד חקירה או כתב אישום? אפשר לבדוק איתנו מה החוק קובע במקרה שלכם. ועדות משמעת ואתיקה במשרדנו ← · בקשת פגישת ייעוץ ← · טלפון 03-6562040
המאמר מיועד לעובדי מדינה, לעורכי דין, לשוטרים ולבעלי מקצוע אחרים שמתנהל נגדם, או עלול להתנהל, יותר מהליך אחד על אותו אירוע. הוא מציג את מה שהחוק קובע על היחס בין ההליכים. על הזכות לשתוק בחקירה משמעתית ראו זכות השתיקה בהליך משמעתי, ועל השעיה עד סוף ההליך ראו השעיה זמנית לפני סיום ההליך המשמעתי.
שלושה הליכים, שלוש שאלות שונות
ההליך הפלילי מתנהל בבית המשפט ומסתיים בהרשעה או בזיכוי. ההליך המשמעתי מתנהל לפני בית הדין או הגוף המשמעתי שהחוק של אותו מקצוע או שירות קבע. התביעה האזרחית היא תביעה של מי שטוען שנפגע, למשל לפיצויים. החוק מכיר בכך שההליכים יכולים להתקיים על אותו מעשה. בעובדי מדינה, למשל, נקבע שאחריותו של העובד לעבירת משמעת אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל אותו מעשה או מחדל (סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת)). בעורכי דין נקבע שדיון משמעתי אינו מעכב או מבטל דיון בפלילים בשל אותו מעשה או מחדל (סעיף 80(א) לחוק לשכת עורכי הדין).
עובדי מדינה: עיכוב ההליך המשמעתי עד גמר ההליך הפלילי
סעיף 61א(א) לחוק שירות המדינה (משמעת) קובע שאם הוגשה קובלנה, והוגש בשל אותו מעשה או מחדל גם כתב אישום לבית משפט על עבירה פלילית, או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע לאב בית הדין שבכוונתו שיוגש כתב אישום כזה, ההליכים המשמעתיים יעוכבו עד גמר ההליכים בפלילים. כך גם אם הקובלנה הוגשה אחרי כתב האישום. כשההליכים בפלילים נגמרו, או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע שחזר בו מכוונתו להגיש כתב אישום, ממשיכים בהליך המשמעתי (סעיף 61א(ב)).
העיכוב אינו חל בשני מקרים (סעיף 61א(ג)): אם העובד הסכים שיישפט תחילה בבית הדין למשמעת, או אם בית הדין החליט, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, שנסיבות המקרה מחייבות להקדים את ההליך המשמעתי. העיכוב אינו גורע מסמכויות ההשעיה (סעיף 61א(ד)).
לצד זה נקבעו שני כללים על הקשר בין ההליכים:
- אמרה בהליך המשמעתי. אמרתו של נאשם בהליך לפי חוק המשמעת לא תשמש ראיה נגדו בהליך בפלילים (סעיף 61ב).
- פסק דין פלילי חלוט. הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי שנוהל נגד אדם יראו אותם כמוכחים בדיון נגדו לפני בית הדין למשמעת (סעיף 61ג).
אחרי זיכוי: האם עדיין אפשר לנקוט הליך משמעתי?
לפי סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת), מותר לנקוט נגד עובד המדינה אמצעי משמעת אף אם נענש או זוכה על אותו מעשה או מחדל בבית המשפט. בשוטרים, סעיף 74 לחוק המשטרה, התשס״ו-2006, מאפשר למפקח הכללי לפטר שוטר שנידון בהליך משמעתי או פלילי אף אם זוכה, אם הוא סבור, עקב הדיון, שהשוטר אינו מתאים להמשיך ולשרת, ובלבד שקצין משטרה בכיר לא יפוטר אלא באישור השר. על המסלול הזה ראו פיטורי שוטרים: ערר והעתירה.
עורכי דין: הפסקת הדיון והרשעה בפלילים
בלשכת עורכי הדין ההסדר שונה מזה של עובדי המדינה. כשעורך דין הואשם בפלילים בשל מעשה או מחדל שמשמש עילה גם לדיון משמעתי, בית הדין המשמעתי רשאי להפסיק את דיוניו עד למתן פסק סופי בפלילים (סעיף 80(ב)). בחוק שירות המדינה, לעומת זאת, העיכוב נקבע כברירת מחדל (סעיף 61א(א)).
אחרי הרשעה בפלילים בפסק סופי, בית דין משמעתי מחוזי רשאי, על פי בקשת קובל, להטיל על עורך הדין אחד העונשים שבסעיף 68, אם מצא שבנסיבות העניין היה בעבירה משום קלון (סעיף 75). על ההליך לפני ועדת האתיקה ראו ייצוג בוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, ועל מועדי הערעור ראו מועדי ערעור בהליכי משמעת.
התביעה האזרחית: מה כוחה של הרשעה פלילית
לפי סעיף 42א(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א-1971, הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי המרשיע את הנאשם קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם, אם המורשע, חליפו, או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע הוא בעל דין במשפט האזרחי. הסעיף אינו חל על ממצאים ומסקנות שבגזר הדין, להבדיל מהכרעת הדין (סעיף 42א(ב)(2)). הסעיף מדבר על פסק דין מרשיע, ואינו עוסק בזיכוי.
| שאלה | עובדי מדינה | עורכי דין | משפט אזרחי |
|---|---|---|---|
| האם ההליך המשמעתי מעוכב בגלל כתב אישום? | כן, עד גמר ההליך הפלילי, למעט החריגים שבסעיף 61א(ג) | בית הדין רשאי להפסיק את דיוניו עד לפסק סופי (סעיף 80(ב)) | לא רלוונטי |
| האם זיכוי מונע הליך משמעתי? | לא (סעיף 61) | החוק אינו קובע זאת בסעיפים 75 ו-80 | לא רלוונטי |
| מה כוחו של פסק דין פלילי? | ממצאים ומסקנות של פסק דין חלוט יראו כמוכחים (סעיף 61ג) | הרשעה בפסק סופי, בעבירה שיש עמה קלון, מאפשרת להטיל עונש משמעתי (סעיף 75) | ממצאים של הרשעה חלוטה קבילים כראיה לכאורה (סעיף 42א לפקודת הראיות) |
מה קבעה הפסיקה
בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, הבחין בין ההכרעה במשפט הפלילי לבין המישור המנהלי. לאחר שציין שזיכוי מחמת הספק הוא זיכוי לכל דבר במשפט הפלילי, כתב:
"במישור המנהלי, אף כאשר אדם נמצא זכאי, הזיכוי אינו מונע נקיטת הליכים משמעתיים"
עת"מ (מחוזי ירושלים) 63776-09-16 (3.2.2017), פסקה 13
בית המשפט המחוזי בנצרת דן בערעור של רופא על החלטה להתלות את רישיונו אחרי שהורשע בבית משפט השלום, בזמן שהליך משמעתי נגדו טרם התברר. בית המשפט ציין שלפי הנחיה של פרקליטות המדינה, בדרך כלל קובלנה משמעתית נגד רופא תוגש רק לאחר תום ההליך הפלילי או לאחר הודעה מפרקליט מחוז שלא יתקיים הליך פלילי (פסקה 19). על ההתליה הזמנית כתב:
"תכליתה של ההתליה הזמנית בהתאם לסעיפים 44א' ו-44ב' לפקודת הרופאים, הינה מניעתית, קרי, לתת מענה מידי שיש בו כדי להגן על הציבור מפני מי שהואשם בעבירות פליליות."
עש"א (מחוזי נצרת) 54561-03-24 (19.6.2024), פסקה 30
באותו מקרה הערעור התקבל וההחלטה על ההתליה בוטלה (פסקה 13). בשני המקרים הדברים נאמרו בנסיבות המקרה, בידי שופט יחיד.
מאמר זה הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. נוסח הסעיפים נבדק ב-12.11.2026. מידע נוסף: ביקורת שיפוטית על גופי משמעת, ייצוג רופאים בהליכי משמעת, ועדות משמעת ואתיקה במשרדנו, יצירת קשר.
רוצים להבין מה המשמעות במקרה שלכם? אפשר לפנות אלינו בבקשת פגישת ייעוץ או בפורום השאלות והתשובות באתר. מידע כללי במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי.
שאלות נפוצות
הוגש נגדי כתב אישום. האם ההליך המשמעתי נגדי נעצר?
זה תלוי בחוק שחל עליכם. בעובדי מדינה, אם הוגש כתב אישום על אותו מעשה, ההליכים המשמעתיים מעוכבים עד גמר ההליכים בפלילים, אלא אם העובד הסכים להישפט תחילה בבית הדין למשמעת, או שבית הדין החליט, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, להקדים את ההליך המשמעתי (סעיף 61א לחוק שירות המדינה (משמעת)). בעורכי דין, בית הדין המשמעתי רשאי להפסיק את דיוניו עד לפסק סופי בפלילים (סעיף 80(ב) לחוק לשכת עורכי הדין).
זוכיתי בפלילים. האם עדיין אפשר לנקוט נגדי הליך משמעתי?
בעובדי מדינה, סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת) מתיר לנקוט אמצעי משמעת אף אם העובד נענש או זוכה על אותו מעשה בבית המשפט. בשוטרים, סעיף 74 לחוק המשטרה מאפשר פיטורים אף אם השוטר זוכה, בתנאים שבסעיף.
האם מה שאמרתי בהליך המשמעתי ישמש נגדי במשפט הפלילי?
בעובדי מדינה, סעיף 61ב לחוק שירות המדינה (משמעת) קובע שאמרתו של נאשם בהליך לפי החוק לא תשמש ראיה נגדו בהליך בפלילים. על חקירה פלילית מקבילה ועל הזכות לשתוק ראו את המאמר על זכות השתיקה בהליך משמעתי.
האם הרשעה פלילית מחייבת את בית הדין למשמעת?
בעובדי מדינה, הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי יראו אותם כמוכחים בדיון לפני בית הדין למשמעת (סעיף 61ג). בעורכי דין, הרשעה בפסק סופי מאפשרת לבית דין משמעתי מחוזי להטיל עונש, אם מצא שבנסיבות העניין היה בעבירה משום קלון (סעיף 75).
האם הרשעה פלילית משמשת בתביעה אזרחית נגד המורשע?
לפי סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי המרשיע את הנאשם קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם, כשהמורשע או מי שנכנס בנעליו כאמור בסעיף הוא בעל דין. הסעיף אינו חל על ממצאים שבגזר הדין.