בקצרה: סעיף 26 לחוק הירושה, התשכ״ה-1965, קובע שצוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול־דין, או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה, בטלה. מי שמעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות לבקשה לצו קיום צוואה, בתוך הזמן שקבע הרשם לענייני ירושה וכל עוד לא ניתן הצו (סעיף 67). בקשה שהוגשה לה התנגדות מועברת לבית המשפט לענייני משפחה (סעיפים 67א ו-151). הטענה שונה מטענת השפעה בלתי הוגנת לפי סעיף 30, שעניינה פגם ברצון. נבדק מול נוסח החוק ב-29.10.2026.
עומדת לפניכם בקשה לצו קיום צוואה, או שצו כבר ניתן, ואתם שוקלים התנגדות? אפשר להתייעץ איתנו לפני שחולף הזמן שנקבע להגשת התנגדויות. התנגדות לצוואה: ייצוג וליווי ← · בקשת פגישת ייעוץ ← · טלפון 03-6562040
המאמר מיועד ליורשים ולזוכים בצוואה, ולמי ששוקל להתנגד לצוואה או להגן עליה. הוא מציג מה כתוב בחוק ובתקנות, ואינו מתאר מה כדאי לטעון או איך לפעול במקרה מסוים. המאמר נכון לאוקטובר 2026.
מה קובע סעיף 26 לחוק הירושה?
סעיף 26, שכותרתו "כשרות לצוות", קובע:
"צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול־דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה."
סעיף 26 לחוק הירושה, התשכ״ה-1965
בסעיף שלוש חלופות. הראשונה היא צוואה של קטין. השנייה היא צוואה של מי שהוכרז פסול־דין. השלישית היא צוואה שנעשתה "בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה". החלופה השלישית אינה תלויה בהכרזה פורמלית כלשהי, ולשונה מתייחסת למצבו של המצווה בשעה שבה נעשתה הצוואה.
התוצאה שהסעיף קובע היא שהצוואה "בטלה". זו לשון שונה במעט מזו של סעיף 30(א), שעניינו "הוראת צוואה". סעיף 38(ב) קובע מה דינם של שאר חלקי הצוואה כשחלק, הוראה או תנאי של צוואה בטלים: אין בכך כדי לבטל את השאר, אלא במידה שנראה לבית המשפט שהם קשורים קשר בל ינתק במה שבטל או שהמצווה לא היה רוצה בהם בלעדיו.
מה הסעיף אינו אומר
החוק אינו מגדיר את הביטוי "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה". הוא אינו מונה אבחנות רפואיות ואינו מתייחס למחלה כזו או אחרת. בנוסח חוק הירושה ובתקנות הירושה שנבדקו לצורך המאמר אין מופיעות המילים "חוות דעת", "רפואי" או "רופא". לכן השאלה אם מצווה ידע להבחין בטיבה של צוואה בשעת עשייתה היא שאלה שבית המשפט בוחן על סמך הראיות שהובאו לפניו, ולשון הסעיף היא נקודת המוצא.
מבחן בנדל:
"'לא ידע להבחין בטיבה של צוואה' מהו? ביטוי זה לא הוגדר על-ידי המחוקק, ואין זה רצוי, כי אנו נקבע בו מסמרות. המחוקק קבע אך הנחיה כללית, אשר מטרתה לבחון, אם המצווה היה מודע למהות מעשיו ותוצאותיהם. בהקשר זה ניתן לקחת בחשבון את מודעותו של המצווה לעובדה שהוא עורך צוואה, את ידיעתו על דבר היקף רכושו ויורשיו, ואת מודעותו לתוצאות עשיית הצוואה על יורשיו… המשקל, שיינתן לשיקולים אלה ואחרים, הוא דבר המשתנה מעניין לעניין, על-פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה"
ע"א 851/79 בנדל נ' בנדל, פ"ד לה (3) 101, 105 (1981); מצוטט בע"א 4377/04 הולצברג נ' מירז (22.7.2007), פסקה 26
גם הכשרות לשמש עד לעשיית צוואה מוסדרת בנפרד: סעיף 24 קובע שקטין ומי שהוכרז פסול־דין אינם כשרים להיות עדים לעשיית צוואה. סעיף 25 מאפשר, בתנאים שקבע, לקיים צוואה על אף פגם בצורתה או בכשרות העדים. הוא מפרט פגמים בסעיפים 19, 20, 22 ו-23 ובכשרות העדים, ואינו מזכיר את סעיף 26.
מי רשאי להתנגד, ומתי
בקשה לצו קיום צוואה מוגשת לרשם לענייני ירושה, והרשם מודיע עליה ברבים. כך נוסח סעיף 67 בעניין ההתנגדות:
"כל המעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם לעניני ירושה תוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו."
סעיף 67 לחוק הירושה, התשכ״ה-1965
הסעיף קובע שהזמן להגשת התנגדויות לא יפחת משבועיים. תקנה 17(א) לתקנות הירושה, התשנ״ח-1998, קובעת שההודעה על הבקשה תכלול הזמנה להגשת כתב התנגדות בתוך שבועיים מיום הפרסום או תקופה ארוכה יותר, לפי קביעת הרשם. תקנה 19(ב) מאפשרת לרשם, לפי שיקול דעתו, להאריך את הזמן מזמן לזמן, אף אם הסתיים הזמן שנקבע לכתחילה. החוק אינו מפרט מי נחשב "מעוניין בדבר", ולכן מעמדו של אדם מסוים נבחן לפי נסיבותיו.
תקנה 18(ב) עוסקת במצב נפרד: אם הרשם מצא צוואה אחרת באותו עזבון, והיא אינה נושא הבקשה, הוא שולח הודעה בדואר רשום לזוכים על פיה, ובהודעה מצוין שהם רשאים להגיש כתב התנגדות בתוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת ההודעה.
מה כולל כתב התנגדות
תקנה 19(א) לתקנות הירושה קובעת מה על המתנגד להגיש לרשם:
- כתב התנגדות שמפרט את נושא ההתנגדות ונימוקיה;
- כל המסמכים שעליהם ההתנגדות מתבססת;
- תצהיר שמאמת את העובדות הנטענות בכתב ההתנגדות;
- קבלה המעידה על תשלום האגרה שנקבעה, וייפוי כוח אם המתנגד מיוצג על ידי עורך דין;
- המצאת כתב ההתנגדות לבעלי הדין.
מסמכים רפואיים אינם נדרשים בשמם בחוק ובתקנות, אך כל מסמך שהטענה נשענת עליו, ובכלל זה מסמך רפואי, נכלל בחובה לצרף את המסמכים שעליהם ההתנגדות מתבססת. מינוי בודק רפואי מטעם בית המשפט אינו מוסדר בסעיפים ובתקנות שנבדקו.
מה קורה אחרי שהוגשה התנגדות
לפי סעיף 67א(א)(1), בקשה לצו קיום שהוגשה לה התנגדות מועברת לבית המשפט. הדיון בה נחשב תובענה לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה (סעיף 67א(ב)), ובית המשפט המוסמך לפי החוק הוא בית המשפט לענייני משפחה (סעיף 151). לפי תקנה 21(א)(1), מגיש הבקשה נרשם כתובע ומגיש ההתנגדות נרשם כנתבע.
סעיף 69(ב) קובע מה מצהיר צו קיום: שהצוואה היא בת־תוקף חוץ מהוראותיה שבית המשפט מצא שהן בטלות. על הצורות שבהן נעשית צוואה ראו ארבע צורות הצוואה בחוק הירושה.
ההבדל בין חוסר כשרות להשפעה בלתי הוגנת
שני הסעיפים מטפלים בשאלות שונות, גם אם בפועל הן עולות לעיתים באותו הליך. סעיף 26 עניינו הכשרות לצוות: אם המצווה היה קטין, אם הוכרז פסול־דין, ואם בשעת עשיית הצוואה ידע להבחין בטיבה. סעיף 30(א) עניינו הוראה שנעשתה מחמת פגם ברצון:
"הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה."
סעיף 30(א) לחוק הירושה, התשכ״ה-1965
סעיף 31 קובע שעבר שנה מהיום שהאונס, האיום, ההשפעה הבלתי הוגנת או התחבולה חדלו לפעול על המצווה (או מהיום שנודע לו על התרמית או הטעות), והיה בידיו לבטל את הצוואה ולא עשה כן, לא יהיה עוד באותו פגם כדי ביטול הוראת הצוואה או תיקונה. הסעיף עוסק בפגמים של סעיף 30 בלבד, ולשונו אינה מזכירה את סעיף 26. סעיף 28(א) קובע בנפרד כי אין צוואה נעשית אלא על ידי המצווה עצמו. לדיון בסעיף 30 ראו השפעה בלתי הוגנת וביטול צוואה, ולהוראה נוספת העוסקת בבטלות ראו מעורבות יורש בעריכת הצוואה.
אחרי שניתן צו קיום
סעיף 72(א) מאפשר לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לגבי צווים שנתנו ולפי בקשת מעוניין בדבר, לתקן או לבטל צו ירושה או צו קיום על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניהם בזמן מתן הצו. נקבע בו גם שרשם שראה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, מעביר את הבקשה לבית המשפט. סעיף 72(ב) קובע שתוקן או בוטל צו, הרשם מודיע על כך ברבים וליורשים על פי דין או לנהנים על פי הצוואה. להרחבה ראו ביטול צו קיום צוואה והתנגדות לאחר מתן צו קיום צוואה.
שיקולים מעשיים
- הזמן. ההתנגדות מוגשת בתוך הזמן שקבע הרשם וכל עוד לא ניתן הצו. את מועד הפרסום והזמן שנקבע יש לברר מההודעה על הבקשה.
- המסמכים. תקנה 19(א) דורשת לצרף את המסמכים שעליהם ההתנגדות מתבססת ולאמת עובדות בתצהיר, ולכן כדאי לאתר אותם מראש.
- למי שעורך צוואה. סעיף 26 מתייחס לשעה שבה נעשתה הצוואה. על עריכת צוואה ראו עריכת צוואה, ועל מוסד נפרד שנועד לתכנון מראש ראו ייפוי כוח מתמשך.
מידע נוסף בעמוד התחום דיני ירושה ועיזבון, בשאלות ותשובות בפורום, ובעניין פרטני אפשר לפנות דרך עמוד צור קשר.
לקריאה נוספת: התנגדות לצוואה · השפעה בלתי הוגנת וביטול צוואה · מעורבות יורש בעריכת הצוואה · ביטול צו קיום צוואה · ארבע צורות הצוואה
התנגדות לצוואה לפי סוג הטענה והצוואה: טענת זיוף · צוואה בכתב יד · צוואה בפני רשות או נוטריון.
שאלות נפוצות
האם צוואה שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה בטלה?
לפי סעיף 26 לחוק הירושה, צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול־דין, או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה, בטלה. הסעיף מתייחס לשעה שבה נעשתה הצוואה.
מי רשאי להתנגד לצוואה בטענה שהמצווה לא היה כשיר?
סעיף 67 לחוק הירושה קובע שכל המעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם לענייני ירושה, תוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו. החוק אינו מונה את המעוניינים בשמם, ושאלת המעמד של אדם מסוים נבחנת לפי נסיבותיו.
מה ההבדל בין סעיף 26 לבין השפעה בלתי הוגנת לפי סעיף 30?
סעיף 26 עוסק בכשרות לצוות: גיל, הכרזה כפסול־דין, או היעדר יכולת להבחין בטיבה של צוואה בשעת עשייתה, והצוואה בטלה. סעיף 30(א) עוסק בהוראה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית, וקובע שההוראה בטלה.
האם החוק מחייב מסמכים רפואיים או בדיקה רפואית?
בנוסח חוק הירושה ובתקנות הירושה שנבדקו אין התייחסות למסמכים רפואיים, לבדיקה רפואית או לחוות דעת. תקנה 19(א) מחייבת לצרף לכתב ההתנגדות את כל המסמכים שעליהם היא מתבססת, ולאמת את העובדות בתצהיר.
אפשר להעלות את הטענה אחרי שניתן צו קיום צוואה?
סעיף 72(א) לחוק הירושה מאפשר לרשם או לבית המשפט, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקן או לבטל צו קיום על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו. רשם שראה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה קודם, מעביר את הבקשה לבית המשפט.
מקורות: חוק הירושה, התשכ״ה-1965 (ויקיטקסט) · תקנות הירושה, התשנ״ח-1998 (ויקיטקסט). הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו, ונוסח פתוח לקריאה בוויקיטקסט.