ז׳בוטינסקי 5, בית אבגד, קומה 13, רמת גן א׳–ה׳ 09:00–19:00

בקצרה: לפניכם כמה פסקי דין נבחרים בדיני עבודה מהשבועות האחרונים, עם ציטוטים מתוך נוסח פסק הדין.

שאלה בדיני עבודה, או זימון לשימוע? אפשר לבדוק את הזכויות ואת המועדים לפני שפועלים. ייצוג וליווי בשימוע ← · דיני עבודה ← · בקשת פגישת ייעוץ ← · טלפון 03-6562040 · וואטסאפ · השארת פרטים ↓

1. מכתב פיטורים ופגיעה נפשית כפגיעה בעבודה

עב"ל (ארצי) 71920-09-25 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (8.11.2026)

בית הדין הארצי לעבודה דן בערעור של עובד שתביעתו להכיר בפגיעה נפשית כפגיעה בעבודה נדחתה, משום שבית הדין האזורי קבע שלא הוכח אירוע מיוחד ביום שבו נמסר לו מכתב הפיטורים. בית הדין הארצי קבע כי קבלת מכתב פיטורים היא אירוע מיוחד בהיבט האובייקטיבי, בלי קשר לעילת הפיטורים, להליך השימוע או לוותק (פסקה 12). עוד נקבע כי פנייה לרופא 17 ימים לאחר קבלת המכתב תומכת בהיבט הסובייקטיבי (פסקה 14). הערעור התקבל והעניין הוחזר לבית הדין האזורי למינוי רופא פסיכיאטר שיבחן את הקשר הסיבתי (פסקה 16).

"כל אלה אינם משנים מהעובדה שקבלת מכתב פיטורים על ידי עובד, הינו ככלל ארוע בלתי שגרתי החורג משגרת העבודה ולכן אין ספק בכך שמדובר בארוע מיוחד בהיבט האובייקטיבי"

עב"ל (ארצי) 71920-09-25 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (8.11.2026), פסקה 12

"כאשר מדובר בפגיעה נפשית, בשונה בפציעה או פגיעה נראית לעין, פרק זמן של 17 ימים ממועד קבלת מכתב הפיטורים ועד הפניה לרופא, הוא פרק זמן סביר שיש בו כדי לתמוך בקיומו של ההיבט הסובייקטיבי הנדרש."

עב"ל (ארצי) 71920-09-25 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (8.11.2026), פסקה 14

לקריאה נוספת: מכתב פיטורים: מה הדין דורש · דיני עבודה

2. מיהו המעסיק: חיוב אישי בוטל, חיוב החברה נותר

ע"ע (ארצי) 8809-04-26 פלוני ואח' נ' פלוני (9.11.2026)

בית הדין הארצי לעבודה דן בערעור על פסק דין שראה באדם פרטי ובחברת בנייה מעסיקים במשותף של עובד באתר בנייה. נקבע כי הטענה שהאדם הפרטי העסיק את העובד ישירות לא עמדה בחזית הדיון, שבמרכזה עמדה טענת הרמת מסך, ולכן נדרשו ראיות מובהקות להעסקה ישירה, שלא נמצאו (פסקאות 5 עד 8). החיוב האישי בוטל. לגבי החברה נקבע כי העובד הועסק בחצריה, והיא לא הוכיחה התקשרות עם קבלן כוח אדם מורשה שהעובד נכלל בה, ולכן נותרה מעסיקתו (פסקאות 11 עד 15).

"בנסיבות בהן טענה להעסקה ישירה לא עמדה בחזית הטיעון, נדרשות ראיות מובהקות לקיומה של העסקה ישירה."

ע"ע (ארצי) 8809-04-26 פלוני ואח' נ' פלוני (9.11.2026), פסקה 8

"נושא תשלום השכר אינו בהכרח נסיבה המחייבת מסקנה כי משלם השכר בפועל הוא המעסיק הישיר."

ע"ע (ארצי) 8809-04-26 פלוני ואח' נ' פלוני (9.11.2026), פסקה 8

לקריאה נוספת: הלנת שכר · פיצויי פיטורים

3. בקשה להארכת מועד לערעור שהוגשה לפני תום המועד

ע"ר (ארצי) 12150-09-26 פלוני נ' פלוני (5.11.2026)

בית הדין הארצי לעבודה דן בערעור על החלטת רשמת שדחתה בקשה של עובד להאריך את המועד להגשת ערעור. הבקשה הוגשה יום לפני תום המועד, והערעור עצמו הוגש כשבוע אחריו (פסקאות 4, 6 ו-8). נקבע כי הגשת הבקשה בתוך המועד היא טעם מיוחד, אך אינה מקנה ארכה אוטומטית, ונימוקי הבקשה נבחנים לגופם (פסקאות 19 ו-20). בנסיבות העניין הערעור נדחה (פסקאות 29 ו-30).

"בקשה להארכת מועד מעצם טיבה כוללת נימוקים שעל בית הדין לבחון לגופם, אחרת די היה בעצם הגשת הבקשה בתוך המועד להגשת ערעור, כדי שזו תתקבל מאליה."

ע"ר (ארצי) 12150-09-26 פלוני נ' פלוני (5.11.2026), פסקה 19

"במצב דברים זה, הגשת הבקשה מהווה "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת הערעור בחלוף המועד אולם כאמור היא אינה מקנה למערער ארכה אוטומטית."

ע"ר (ארצי) 12150-09-26 פלוני נ' פלוני (5.11.2026), פסקה 20

לקריאה נוספת: ערעור לבית הדין הארצי לעבודה · מועדי ערעור בישראל

4. עובד שהועסק דרך ארבעה קבלנים הוכר כעובד מדינה

סע"ש (אזורי תל אביב) 4481-02-21 פלוני נ' מדינת ישראל, משרד הביטחון (5.11.2026)

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דן בתביעה של נגר שעבד מאז 2014 בנגריה של משרד הביטחון, בעוד שמעסיקתו הפורמלית, חברה קבלנית, התחלפה שלוש פעמים (פסקאות 1 ו-5). בית הדין קבע כי מתכונת ההעסקה אינה אותנטית, בין היתר משום שהעובד נותר קבוע בתפקידו והממונה עליו היה עובד המשרד (פסקאות 30, 37 ו-40), וכי היא גם אינה עומדת במבחן הלגיטימיות (פסקאות 42 עד 49). נקבע שהעובד הוא עובד מדינה מתחילת עבודתו. זהו פסק דין של ערכאה ראשונה, הניתן לערעור.

"די לפיכך באי העמידה במבחן הלגיטימיות כדי להגיע למסקנה לפיה לא היה מדובר במיקור חוץ אותנטי, ומכאן למסקנה כי יש לקבל את התביעה."

סע"ש (אזורי תל אביב) 4481-02-21 פלוני נ' מדינת ישראל, משרד הביטחון (5.11.2026), פסקה 49

"התביעה מתקבלת במלואה במובן זה שאנו קובעים כי התובע הינו עובד מדינה מיום 1.4.2014 (מועד תחילת עבודתו במשרד הביטחון) ולפיכך חלים עליו כל ההסכמים הקיבוציים, הסדרי השכר ותנאי עבודה אחרים החלים על עובדי משרד הביטחון."

סע"ש (אזורי תל אביב) 4481-02-21 פלוני נ' מדינת ישראל, משרד הביטחון (5.11.2026), פסקה 50

לקריאה נוספת: דיני עבודה

האם קבלת מכתב פיטורים יכולה להיחשב "אירוע מיוחד" לצורך הכרה בפגיעה נפשית כפגיעה בעבודה?

בעב"ל (ארצי) 71920-09-25 קבע בית הדין הארצי לעבודה כי קבלת מכתב פיטורים היא, ככלל, אירוע בלתי שגרתי החורג משגרת העבודה, ולכן אירוע מיוחד בהיבט האובייקטיבי, וכי לשם כך אין זה משנה מהי עילת הפיטורים, אם קדם להם שימוע או מה הוותק (פסקה 12). ההכרה עצמה תלויה גם בהיבט הסובייקטיבי ובקשר הסיבתי, שבמקרה זה הוחזרו לבחינה בבית הדין האזורי (פסקאות 15 ו-16). "פגיעה בעבודה" מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי כתאונת עבודה או מחלת מקצוע.

האם מי ששילם לעובד את שכרו הוא בהכרח המעסיק הישיר שלו?

בע"ע (ארצי) 8809-04-26 קבע בית הדין הארצי לעבודה כי תשלום השכר אינו בהכרח נסיבה המחייבת מסקנה שמשלם השכר הוא המעסיק הישיר, ובאותו מקרה בוטל החיוב האישי של מי שנקבע בערכאה הראשונה כמעסיק במשותף (פסקאות 8 ו-20).

מה קבע בית הדין כשעובד הועסק בחצרי חברה, והחברה טענה שהעסיקה אותו דרך קבלן כוח אדם?

באותו פסק דין (ע"ע (ארצי) 8809-04-26) נקבע כי משהעובד הועסק בחצרי החברה, היה עליה להוכיח שהגורם שעמו התקשרה הוא קבלן מורשה וכי העסקת העובד כלולה בהתקשרות; משלא הוכח הדבר, נותרה החברה מעסיקתו (פסקאות 11 עד 15). לפי סעיף 2(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם אלא אם הוא בעל רישיון.

האם הגשת בקשה להארכת מועד לערעור לפני שהמועד חלף מבטיחה שהארכה תינתן?

לא. בע"ר (ארצי) 12150-09-26 קבע בית הדין הארצי לעבודה כי הגשת הבקשה בתוך המועד מהווה "טעם מיוחד", אך אינה מקנה ארכה אוטומטית, ונימוקי הבקשה נבחנים לגופם (פסקאות 19 ו-20). באותו מקרה הערעור על דחיית הבקשה נדחה (פסקה 30).

מה קבע בית הדין לגבי עובד שהועסק שנים במשרד ממשלתי דרך קבלנים מתחלפים?

בסע"ש (אזורי תל אביב) 4481-02-21 קבע בית הדין האזורי לעבודה כי מתכונת ההעסקה של נגר בנגריית משרד הביטחון, שהמעסיקה הפורמלית שלו התחלפה שלוש פעמים, אינה אותנטית ואינה לגיטימית, וכי הוא עובד מדינה מתחילת עבודתו (פסקאות 40, 49 ו-50). זהו פסק דין של ערכאה ראשונה, הניתן לערעור לבית הדין הארצי.

לקריאה נוספת: דיני עבודה · יצירת קשר

עודכן: 17.11.2026. הסקירה מובאת למידע כללי בלבד ואינה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

מקורות: חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 · חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996. הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו.

האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. אין להסתמך על האמור לצורך נקיטת פעולה או הימנעות ממנה ללא קבלת ייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ומסמכיו.

© כל הזכויות שמורות לשחר ארביב ושות׳

© 2026 כל הזכויות שמורות למשרד עורכי הדין שחר ארביב ושות׳.

המאמר הודפס מהאתר sav-law.co.il ביום 17.11.2026: https://sav-law.co.il/caselaw-labor-2026-11/

וואטסאפ