הלנת שכר: מתי משלמים פיצוי ומה המועדים

בקצרה: לפי חוק הגנת השכר, שכר שלא שולם עד היום התשיעי שלאחר המועד לתשלומו הוא "שכר מולן", ומתווסף אליו פיצוי הלנת שכר לפי סעיף 17. הפיצוי הוא הגבוה מבין שתי דרכי חישוב שקבועות בחוק, והזכות לו מתיישנת בתוך פרקי זמן קצרים יחסית שקבועים בסעיף 17א. בית הדין האזורי לעבודה רשאי להפחית את הפיצוי או לבטלו בנסיבות שבסעיף 18.

הערת מסגרת: המדריך מיועד לעובדים ולמעסיקים. הוא מציג את נוסח חוק הגנת השכר כפי שנבדק ב-1.11.2026, ואינו מתאר צעדים שכדאי לנקוט מול מעסיק. הסכם קיבוצי או חוזה עבודה עשויים לקבוע מועדי תשלום, והם לא נבדקו למדריך זה.

מתי צריך לשלם את השכר

המועדים קבועים בסעיפים 9 עד 14 לחוק. לגבי שכר שמשתלם על בסיס של חודש, סעיף 9 קובע:

"שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם."

סעיף 9 לחוק הגנת השכר, התשי״ח-1958

לגבי שכר שמשתלם לפי שעה, יום, שבוע או לפי כמות התוצרת, סעיף 10 קובע שהוא ישולם, אם לא נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, "בתום מחצית החודש בו הועסק העובד", ובסעיף יש הוראה מיוחדת לעובד כזה שהועסק במשך כל החודש וקיבל מקדמות.

עובד שהפסיק לעבוד אינו מקבל מועד אחר. לפי סעיף 12, שכרו ישולם במועד שבו היה משתלם לפי סעיפים 9, 10 או 11, אילו המשיך לעבוד.

מתי השכר נחשב "מולן"

החוק מגדיר בסעיף 1 שני מושגים:

• "שכר מולן": שכר עבודה שלא שולם עד ליום הקובע.
• "היום הקובע": היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה לפי הסעיפים שבחוק. לגבי עובד שירות בעבודת משק לפי חוק העונשין, היום הקובע הוא היום העשרים ואחד.

"שכר עבודה" מוגדר בחוק כך שהוא כולל גם תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות, ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו.

איך מחושב פיצוי הלנת השכר

סעיף 17(א) קובע שלשכר המולן יתווסף הסכום הגבוה מבין שתי דרכי חישוב:

• בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום השכר: החלק העשרים מהשכר המולן. בעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחר מכן: החלק העשירי מהשכר המולן.
• הפרשי הצמדה לתקופה שמהמועד לתשלום השכר עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה, בעד כל חודש שבתקופה. בעד חלק מחודש התוספת משולמת באופן יחסי.

"הפרשי הצמדה" מוגדרים בסעיף 1 לפי עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שימו לב: החישוב נעשה מהמועד לתשלום השכר, אף שהשכר נחשב מולן רק מהיום הקובע.

לפי סעיף 17(ב), פיצוי הלנת השכר הוא לכל דבר חלק משכר העבודה, פרט לעניין סעיף 17 עצמו. לחישוב ראשוני אפשר להיעזר במחשבון הלנת שכר והלנת פיצויי פיטורים. התוצאה של מחשבון היא הערכה בלבד.

תוך כמה זמן צריך להגיש תביעה

כאן מדובר בפרקי זמן קצרים. סעיף 17א(א) קובע:

"הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי … תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם"

סעיף 17א(א) לחוק הגנת השכר, התשי״ח-1958

לפי אותו סעיף, בית הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים ל-90 ימים. ההתיישנות הזאת חלה על פיצוי ההלנה בלבד, "להבדיל משכר עבודה". השכר עצמו אינו כפוף לתקופות האלה.

סעיף 17א(ב) קובע תקופה ארוכה יותר: אם המעסיק הלין את השכר, או חלק ממנו, שלוש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים רצופים שבתוך שלוש השנים הרצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי, תקופת ההתיישנות היא שלוש השנים האמורות. לפי סעיף 17א(ג), הוראה זו אינה חלה על פיצוי שתקופת ההתיישנות של שנה כבר חלפה לגביו.

לפי סעיף 18א, כשהזכות לפיצוי הלנה התיישנה או שבית הדין ביטל את הפיצוי, יחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בתנאים שבסעיף.

מתי בית הדין רשאי להפחית את הפיצוי

סעיף 18 קובע:

"בית הדין האזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעסיק לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו."

סעיף 18 לחוק הגנת השכר, התשי״ח-1958

כלומר, ההפחתה אינה אוטומטית. היא נתונה לשיקול דעת בית הדין, והחוק מוסיף תנאי: הסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.

הלנת פיצויי פיטורים

סעיף 20 עוסק בפיצויי פיטורים שלא שולמו במועד. הם נחשבים כמולנים אם לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד לתשלומם, שהוא בדרך כלל יום הפסקת יחסי העבודה, אלא אם חל אחד המועדים המאוחרים שבסעיף 20(א). אם שולמו בין היום ה-16 ליום ה-30, הפיצוי הוא הפרשי הצמדה. אם שולמו אחרי היום ה-30, מתווספת גם תוספת של 20% בעד כל חודש שבו לא שולמו, כמפורט בסעיף 20(ב). לפי סעיף 20(ד), הוראות ההתיישנות וההפחתה חלות גם כאן, ובית הדין מוסמך להפחית את הפיצוי גם במקרים נוספים, למשל חילוקי דעות בדבר עצם הזכות לפיצויים או בדבר מועד סיום יחסי העבודה. על פיצויי הפיטורים עצמם אפשר לקרוא במדריך על פיצויי פיטורים.

שאלות נפוצות

מתי השכר נחשב מולן?

לפי סעיף 1 לחוק הגנת השכר, שכר מולן הוא שכר עבודה שלא שולם עד ליום הקובע, שהוא היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום השכר.

עד מתי צריך לשלם שכר לעובד שמקבל שכר על בסיס של חודש?

לפי סעיף 9, שכר כזה ישולם עם תום החודש שבעדו הוא משתלם. לעובד שהפסיק לעבוד, לפי סעיף 12, השכר ישולם במועד שבו היה משתלם אילו המשיך לעבוד.

איך מחושב פיצוי הלנת שכר?

לפי סעיף 17(א), הגבוה מבין שני חישובים: חלק עשרים מהשכר המולן בעד השבוע הראשון וחלק עשירי בעד כל שבוע לאחר מכן, או הפרשי הצמדה בתוספת 20% בעד כל חודש על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה.

תוך כמה זמן מתיישנת הזכות לפיצוי הלנה?

לפי סעיף 17א(א), אם לא הוגשה תובענה תוך שנה מהיום שבו השכר נחשב מולן, או תוך 60 ימים מהיום שבו העובד קיבל את השכר, לפי המוקדם. בית הדין רשאי להאריך את 60 הימים ל-90. בהלנה חוזרת יש תקופה ארוכה יותר לפי סעיף 17א(ב).

האם בית הדין יכול להפחית את פיצוי ההלנה?

כן. לפי סעיף 18, בית הדין האזורי רשאי להפחית את הפיצוי או לבטלו בטעות כנה, בנסיבה שלמעסיק לא הייתה שליטה עליה או בחילוקי דעות של ממש בדבר עצם החוב, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.

לקריאה נוספת: פיצויי פיטורים: מי זכאי ואיך מחשבים · הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות · התפטרות בדין מפוטר · מכתב פיטורים: מה החוק דורש · מחשבון הלנת שכר · פיטורים שלא כדין ופיצויי פיטורים · דיני עבודה · התיישנות תביעות בדיני עבודה · שעות נוספות גלובליות · יצירת קשר

עודכן: 1.11.2026. נוסח חוק הגנת השכר נבדק מול ויקיטקסט ב-1.11.2026. האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי.

מקורות: חוק הגנת השכר, התשי״ח-1958 (ויקיטקסט). הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו, ונוסח פתוח לקריאה בוויקיטקסט.