התנצלות, תיקון והכחשה בלשון הרע: מה הם עושים לתביעה

בקצרה: התנצלות, תיקון או הכחשה אינם מוחקים את עוולת לשון הרע, אבל לפי סעיף 19(4) לחוק איסור לשון הרע בית המשפט רשאי להתחשב בהם לטובת הנתבע בפסיקת הפיצויים, ובלבד שפורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע ולא היו מסויגים. לפי הגישה הרווחת בפסיקה בית המשפט אינו כופה התנצלות, אך לפי סעיף 9(א)(2) הוא רשאי לצוות על פרסום תיקון או הכחשה, או על פרסום פסק הדין. נכון לנובמבר 2026.

פוסט שנכתב בכעס, הודעה בקבוצת וואטסאפ או כתבה שפורסמה בלי בדיקה מספקת. כשמתברר שהדברים פוגעים, ואולי גם אינם נכונים, עולה השאלה: להתנצל או לא? מי שנפגע שואל מהצד השני: האם לדרוש התנצלות, האם להסתפק בה, והאם אפשר לחייב את המפרסם לתקן.

המאמר עוסק רק במה שהתנצלות, תיקון והכחשה עושים בסכסוך לשון הרע, משני הצדדים. על הכללים הבסיסיים של לשון הרע, ההגנות ומכתב ההתראה ראו את העמוד עורך דין לשון הרע. על גובה הפיצוי ראו את מחשבון הפיצוי על לשון הרע ללא הוכחת נזק. על אחריות בגין לייק, שיתוף ותגובה ברשת ראו את המאמר לייק ושיתוף כלשון הרע, ועל ביקורת על עסק ראו ביקורת שלילית ברשת ולשון הרע.

מה קובע החוק על התנצלות, תיקון והכחשה

חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965 מתייחס להתנצלות ולתיקון בכמה מקומות, ולכל אחד מהם תפקיד אחר. ההוראה המרכזית היא סעיף 19, שכותרתו "הקלות". הוא מונה נסיבות שבהן בית המשפט רשאי להתחשב לטובת הנתבע בבואו לפסוק פיצויים, ובהן ההתנצלות:

"בבואו לגזור את הדין או לפסוק פיצויים רשאי בית המשפט להתחשב לטובת הנאשם או הנתבע גם באלה: … (4) הוא התנצל בשל הפרסום, תיקן או הכחיש את הדבר המהווה לשון הרע … ובלבד שההתנצלות, התיקון או ההכחשה פורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסויגים."

סעיף 19(4) לחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965

שימו לב לשתי מילים: "רשאי" ו"הקלות". ההתנצלות אינה הגנה שפוטרת מאחריות. היא שיקול לקולא בקביעת הפיצוי, ובית המשפט אינו חייב לתת לה משקל.

גם לנפגע יש כלי משלו: סעיף 15(10) לחוק מגן על פרסום שנעשה בתום לב ש"לא נעשה אלא כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן". מי שמגיב לפרסום ומכחיש אותו נהנה אפוא מהגנה, כל עוד התגובה נשארת בגבולות ההכחשה.

להתנצל או לא? שיקולים למי שפרסם

אם התברר לכם שפרסמתם דבר לא נכון, להתנצלות יש יתרון ברור: היא יכולה להקטין את הפיצוי. ההפך נכון לגבי סירוב. בפרשת רגב נגד ערוץ 10 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים שאין תחולה להקלות שבסעיף 19, ובפרט לא להקלה בשל התנצלות או הכחשה, מאחר שהמשיבים סירבו בתוקף להתנצל גם אחרי שתי דרישות וגם במהלך ההליכים (ע״א (מחוזי י-ם) 3386-10-19 שרת התרבות והספורט – ח״כ מירי רגב נ׳ ערוץ 10 החדש בע״מ, פסקה 64). פסק הדין הגיע לבית המשפט העליון, שהחזיר את הדיון לבית משפט השלום בשאלת הגנת העיתונאות האחראית בלבד (רע״א 6557/20, 13.3.2024), בלי לדון בסוגיית ההתנצלות והתיקון.

מנגד, התנצלות אינה צעד חסר סיכון. הודאה מפורשת שהדברים אינם אמת, בין שבהתנצלות, בתיקון או בכתב טענות, עלולה לשמש נגדכם בהמשך. בפרשה שנדונה ב-2026 טענו כלי תקשורת בכתב ההגנה שאחד הפרסומים היה טעות שתוקנה מיד עם קבלת מכתב ההתראה. בית המשפט המחוזי מרכז קבע שמשמעות האמירה היא הודאה בכך שמקצת הדברים אינם אמת, והורה על פרסום הודעת תיקון כבר בשלב מקדמי של ההליך (רע״א (מחוזי מרכז) 81376-01-26 אחים ואחיות לנשק – למען הדמוקרטיה נ׳ ערוץ יהודי ישראלי בע״מ, פסקה 45). מנגד, באותו פסק דין נקבע שלצורך צו כזה נדרשת הודאה מפורשת. תיקון שביצע המפרסם מיוזמתו אחרי הגשת התביעה, שאולי נעשה מטעמי זהירות או בהמלצת עורך הדין, אינו נחשב לכזו, ומהלך כזה "אינו ראוי לגינוי או לתמריץ שלילי" (שם, פסקה 44). יצוין שעל פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע״א 83157-07-26), וביצועו עוכב עד להכרעה בה, כך שההלכה בעניין טרם התגבשה סופית.

המסקנה המעשית: לפני שמתנצלים, החליטו מה בדיוק אתם מתקנים. האם זו עובדה שהתבררה כשגויה, ניסוח פוגעני של דעה, או רק הטון? ניסוח מדויק משיג את התועלת של סעיף 19(4) בלי להודות במה שאינכם מתכוונים להודות בו.

איך מנסחים התנצלות אפקטיבית והיכן מפרסמים אותה

סעיף 19(4) מציב תנאים, והפסיקה מקפידה עליהם. בפרשת רופין נגד גלובס פרסם העיתון התנצלות, אך בית המשפט העליון קבע שהיא אינה עונה על דרישת הסעיף, בעיקר משום ש"לא נזכר בה מהו הפירסום השגוי עליו הם מתנצלים". עוד צוין שלשון הרע פורסמה בראש הטור, ואילו ההתנצלות הופיעה במקום פחות בולט, בתחתית הטור (ע״א 2668/97 רופין נ׳ גלובס פבלישר עיתונות (1983) בע״מ, פסקה 6 לפסק דינו של השופט ת׳ אור).

• אותו מקום, אותה מידה, אותה דרך. אם הפרסום היה פוסט פומבי, ההתנצלות צריכה להיות פומבית באותו פרופיל, באותה קבוצה או באותו אתר. ספק אם הודעה פרטית לנפגע, על פרסום שנחשף לקהל רחב, תיחשב פרסום "במקום, במידה ובדרך" של הפרסום המקורי.
• לזהות את הפרסום. כתבו מה פורסם, מתי ומה בו אינו נכון. התנצלות כללית שאינה מזכירה את הדברים לא תמיד תיחשב התנצלות לפי הסעיף.
• בלי הסתייגות. החוק דורש שההתנצלות, התיקון או ההכחשה "לא היו מסויגים". למשל, ניסוחים כמו "אם מישהו נפגע" או "אך הדברים נכונים בעיקרם" מחלישים את ההתנצלות ועלולים לשלול את ההקלה.
• להפסיק את ההפצה. סעיף 19(4) מזכיר גם צעדים להפסקת הפצת הפרסום. בית הדין הארצי לעבודה קבע שפעולה להסרת פוסט היא שיקול להפחתת הפיצוי לפי סעיף 19(4), גם במרחב המקוון (ע״ע (ארצי) 18072-02-19 מזרחי נ׳ גבע, פסקה 17).
• בגלוי ולא בשקט. עריכה שקטה של הכתבה, בלי הודעה ובלי ציון מועד העדכון, אינה פרסום של תיקון. בית המשפט קבע ש"תיקון המיועד להשיג באופן אפקטיבי את המטרה … אינו יכול להיות כזה שרק במחקר מעמיק ויזום ניתן לגלותו" (פרשת אחים ואחיות לנשק, פסקה 41).
• מוקדם ככל האפשר. ככל שההתנצלות מפורסמת מוקדם יותר, כך קטן הזמן שבו הפרסום הפוגע ממשיך להשפיע. בפרשת רופין ההתנצלות פורסמה יום אחרי הגשת התביעה, ובית המשפט העריך שפורסמה בעקבותיה.

דרישה להתנצלות במכתב התראה

סכסוכי לשון הרע נפתחים בדרך כלל במכתב התראה שבו הנפגע דורש להסיר את הפרסום, לפרסם התנצלות ולשלם פיצוי. על מבנה המכתב ועל התגובה אליו ראו את העמוד עורך דין לשון הרע. בהקשר של התנצלות כדאי לזכור שלוש נקודות:

1. לנפגע: דרישה מדויקת עדיפה. כתבו מה צריך לתקן, היכן לפרסם ועד מתי, ואפשר גם להציע נוסח. בית המשפט העליון ציין שהגשת תביעה בלי לבקש קודם התנצלות אולי חורגת "מהדרך המקובלת", אך אין בכך כדי לשלול פיצוי (פרשת רופין, פסקה 6).
2. מול אמצעי תקשורת: לפי סעיף 17, הדרישה לפרסם תיקון או הכחשה צריכה להיות חתומה בידי הנפגע. התיקון לא יכלול לשון הרע או תוכן בלתי חוקי אחר, ואורכו לא יחרוג מהסביר.
3. למי שקיבל את המכתב: סירוב גורף להתנצל נשקל לחובת המפרסם, כפי שקרה בפרשת רגב. גם אם אינכם מסכימים עם הדרישות, שקלו את ההתנצלות כנושא נפרד מהפיצוי.

תיקון בצו של בית המשפט

האם בית המשפט יכול לחייב את המפרסם להתנצל? בפסיקה יש הבחנה ברורה בין התנצלות לבין תיקון. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע שהחוק מתייחס להתנצלות כשיקול בפסיקת הפיצויים, אך "השאלה אם להתנצל מסורה לנתבע ואין לכפות זאת עליו". באותה פסקה הוסיף שבית המשפט מוסמך להורות על פרסום תיקון או הכחשה, או על פרסום פסק הדין (ע״א (מחוזי חי׳) 58682-12-20 האוניברסיטה הפתוחה נ׳ יצחק, פסקאות 14–15). בפרשת רגב ציין בית המשפט המחוזי בירושלים שבתי המשפט נוטים כיום לשלול את האפשרות לפסוק התנצלות. הוא לא הכריע בשאלה, משום שהמערערת הסתפקה בבקשה לתיקון או הכחשה, אך הדגיש את ערכה של התנצלות: "פרסום התנצלות באותה הדרך בה ניתן פומבי ללשון הרע יש בו כדי לרפא במידת מה את הפגיעה בכבודו של הנפגע ולשקם את כבודו" (פסקה 58).

גם צו תיקון אינו ניתן אוטומטית. בפרשת רגב נדחתה הבקשה לחייב בפרסום תיקון, בין היתר משום שחלף זמן רב, ותיקון מצומצם רק היה מעלה שוב את הנושא. בית המשפט הוסיף שכיום, כשפסקי הדין פתוחים לעיון הציבור ומפורסמים ברבים, פרסומם יכול לפעמים לשמש תיקון או הכחשה (פסקה 59).

מסלול מהיר יותר הוא צו ביניים לפי סעיף 10. בפרשת אחים ואחיות לנשק נקבע שמספיק שהמפרסם הודה שמקצת הדברים אינם אמת. בית המשפט רשאי אז לצוות על פרסום תיקון עוד לפני פסק הדין, גם אם המפרסם טוען להגנות אחרות (פסקה 24). עוד נקבע שההודאה צריכה להיות מפורשת וחד-משמעית (פסקה 29).

האם התנצלות מסיימת את התביעה?

לא, היא אינה מסיימת אותה מעצמה. התנצלות אינה מבטלת את העוולה ואינה שוללת מהנפגע את הזכות לתבוע. בית המשפט העליון אמר זאת במפורש: גם אילו פנה הנפגע תחילה למפרסם, והמפרסם היה נענה ומתנצל, "בכך בלבד לא היה לשלול ממנו את הזכות לדרוש גם פיצויים" (פרשת רופין, פסקה 6). באותו פסק דין הודגש שהתנצלות ותיקון הם "אחד השיקולים" בלבד בקביעת גובה הפיצוי. על אופן חישוב הפיצוי ראו את מחשבון הפיצוי.

התנצלות מסיימת סכסוך כשהצדדים מסכימים לכך, בדרך כלל בהסכם כתוב שקובע את נוסחה, היכן ומתי תפורסם, אם הפרסום המקורי יוסר ומה הוויתור על טענות. לנפגע זו דרך לקבל התנצלות, שבית המשפט אינו נוהג לפסוק. למפרסם זו דרך לסגור את הסיכון. מי שהתנצל בלי הסכם נשאר חשוף לתביעה, אף שההתנצלות תיזקף לזכותו אם עמדה בתנאי סעיף 19(4).

שאלות נפוצות

לקריאה נוספת: עורך דין לשון הרע · מחשבון פיצוי על לשון הרע · לייק ושיתוף כלשון הרע · לשון הרע ביחסי עבודה · ליטיגציה אזרחית · יצירת קשר

מקורות: חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965. הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו.