בקצרה: מה שנהוג לכנות "צו הרחקה" נגד שכן הוא בחוק צו מניעת הטרדה מאיימת, לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב-2001. בית משפט השלום רשאי לתת אותו כשהוא נוכח שאדם נקט הטרדה מאיימת, כהגדרתה בסעיף 2 לחוק, ואפשר להגיש את הבקשה גם במקביל לתלונה במשטרה. הצו יכול לאסור הטרדה, איומים, מעקב וקשר, ובנסיבות שהחוק קובע גם להימצא במרחק מסוים מדירת הנפגע. אפשר לתת אותו במעמד צד אחד, ואז הדיון בנוכחות שני הצדדים יתקיים לא יאוחר משבעה ימים. תוקפו עד שישה חודשים, ובית המשפט רשאי להאריכו עד שנה בסך הכול, ומנימוקים מיוחדים עד שנתיים (סעיף 6 לחוק). בקשה שנדחתה ונמצאה קנטרנית עלולה לעלות למבקש בהוצאות ובפיצוי.
נפגעתם מפרסום, או מתמודדים עם שכן מטריד? אפשר לבחון את הצעדים המשפטיים האפשריים. ליטיגציה אזרחית ← · טלפון 03-6562040 · וואטסאפ · השארת פרטים ↓
המאמר מיועד למי שמוטרד או מאויים בידי שכן, ולמי שקיבל בקשה לצו כזה נגדו. הוא מציג את מסגרת החוק ואת זכויותיהם של שני הצדדים, על פי נוסח החוק, ומונה גם את הדרכים האחרות בסכסוך שכנים. המאמר אינו תחליף לייעוץ בנסיבות המקרה. נכון לאוקטובר 2026.
מדוע פנייה למשטרה בלבד לא תמיד מספיקה?
"ביתו של אדם מבצרו" משפט זה בא ללמד על חשיבותו ומעמדו הרם של הבית כלפי האדם המתגורר בו. במילים פשוטות יותר, ביתו של האדם הוא המקום הבטוח ביותר עבורו, המקום המשמש לו מקלט לשקט, שלווה, ביטחון, סדר ושליטה. אך מה קורה כאשר בסמוך לאותו מקום בטוח מתגורר שכן המטריד, מציק, מאיים או מתגרה באופן הפוגע במנוחה עד כדי מטרד ממש?
רבים מכירים את הפתרון המצוי של פנייה למשטרת ישראל בעניין השכן המטריד. עם זאת, ואף שהמשטרה עושה ככל שביכולתה לסייע, יש לה סדרי עדיפויות, כאשר בדרך כלל רוב משאביה מוקצים לטיפול בעבירות פליליות ובפשעים של ממש, ולפיכך לעיתים לא תהיה באפשרותה לתת פתרון הולם למצוקת השכן המטריד.
המחוקק נתן לעניין זה כלי משפטי נפרד מההליך הפלילי, בחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב-2001: במסגרת החוק ניתן לפתוח הליך בבית המשפט בעניין השכן המטריד ולקבל, בנסיבות המתאימות, צו האוסר על השכן להמשיך בהטרדותיו. "צו הרחקה" הוא הכינוי היומיומי לצו הזה; החוק עצמו קורא לו צו מניעת הטרדה מאיימת. לפי סעיף 11, הוראות החוק באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, והחוק אינו מתנה את הבקשה בתלונה במשטרה.
מה נחשב הטרדה מאיימת לפי החוק?
החוק מגדיר הטרדה מאיימת באופן נרחב, בסעיף 2(א):
"הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו."
סעיף 2(א) לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב-2001
ההגדרה כוללת שני רכיבים: הטרדה או איומים, ונסיבות הנותנות בסיס סביר להניח שהמטריד עלול לשוב ולפגוע בשלוות החיים, בפרטיות או בחירות של האדם, או שהוא עלול לפגוע בגופו. לצד ההגדרה הרחבה, סעיף 2(ב) מונה דוגמאות להטרדה מאיימת, "בין השאר":
- בילוש, מארב או התחקות אחר תנועותיו או מעשיו של אדם, או פגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;
- נקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;
- יצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;
- פגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו;
- עיסוק בשמירה בבית משותף בניגוד להוראות חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס״ט-2008.
לפי סעיף 2(ג), אחת היא אם המעשים נעשו כלפי האדם עצמו או כלפי אדם אחר הקרוב לו, במפורש או במשתמע, במישרין או בעקיפין. האם התנהגות מסוימת של שכן היא הטרדה מאיימת תלוי בעובדות ובהכרעת בית המשפט. המאמר אינו דן בפסקי דין.
מי רשאי לבקש את הצו, ומה בית המשפט בודק?
את הצו רשאים לבקש הנפגע או אדם מטעמו, וכן גורמים ציבוריים. כך קובע סעיף 4(ד):
- הנפגע או אדם מטעמו של הנפגע;
- היועץ המשפטי לממשלה או נציגו;
- תובע משטרתי;
- עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה).
סעיף 3 מגדיר "בית משפט" כבית משפט שלום, ומוסיף בתי משפט אחרים רק לגבי נפגע שהוא בן משפחה של הפוגע ולגבי קטין שבית משפט לנוער דן בענינו. בין שכנים שאינם בני משפחה הבקשה מוגשת לבית משפט השלום.
לפי סעיף 4(א), כשבית המשפט נוכח שאדם נקט הטרדה מאיימת, הוא רשאי להורות לו בצו להימנע מהטרדה, מאיומים, ממעקב ומקשר. האיסור להימצא במרחק מסוים מדירת המגורים של הנפגע והאיסור לשאת נשק אינם אוטומטיים: בית המשפט רשאי להוסיף אותם כשהוא נוכח שההטרדה המאיימת נעשתה בנסיבות שבהן יש חשש לפגיעה ממשית בשלוות חייו של אדם אחר או להמשך פגיעה כאמור. סעיף 4(ב) מאפשר לצוות על כל האיסורים גם כשהתנהגות האדם נותנת בסיס סביר להניח שהוא מהווה סכנה גופנית ממשית לאדם אחר או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין, וכן כשסמוך לפני הגשת הבקשה הוא פגע בגופו של אדם אחר, ביצע עבירת מין באדם אחר או כלא אדם אחר שלא כדין.
לפי סעיף 4(ג), הוראות אלה אינן חלות אם נוכח בית המשפט שהמעשה שבשלו מתבקש הצו נעשה בנסיבות שמהוות הגנה טובה במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות, בהתאם לסעיף 18(2)(ב) עד (ד) או (3) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981, או בנסיבות שמהוות פטור מאחריות לפי סעיף 19 לאותו חוק. סעיף 10 מוסיף שבית המשפט לא יימנע מלדון בבקשה או מלהחליט בה מחמת זה בלבד שהענין מתברר בהליך אחר, שנטענה טענה של העדר סמכות מקומית או שאדם התנה על זכותו על פי חוק.
כיצד מגישים בקשה לצו נגד שכן מטריד?
הבקשה מוגשת לבית משפט השלום, ובה מתוארים מעשי ההטרדה. לפי סעיף 7(א), בית המשפט רשאי לתת צו במעמד צד אחד, ללא נוכחות השכן, בשני מקרים: כשהוא סבור שהדבר דרוש לשם הגנה מיידית על שלומו של הנפגע, וכשהמשיב הוזמן כדין ולא התייצב לדיון. ניתן צו כזה, הדיון בנוכחות שני הצדדים יתקיים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו (סעיף 7(ב)), ובו רשאי בית המשפט להאריך את הצו, לבטלו או להכניס בו שינויים, אף אם מי שמחויב בצו לא התייצב (סעיף 7(ג)).
לפי סעיף 7(ה), בית המשפט לא ידחה בקשה למתן צו אלא לאחר שנתן למבקש או לבא כוחו הזדמנות להשמיע את טענותיו בעל פה, אלא אם כן ראה שמתקיימות נסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו. תלונה במשטרה אינה תנאי לבקשה לפי החוק, ואפשר להגיש אותה במקביל.
מה כולל הצו נגד השכן המטריד?
לפי סעיף 5(א), הצו אוסר על הפוגע, בכפוף לסעיף 4, לעשות את המעשים הבאים, כולם או מקצתם, ויכול שיסויג בתנאים:
- להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום;
- לאיים על הנפגע;
- לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת;
- ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;
- להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות, בנסיבות שסעיף 4 קובע;
- לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה, בנסיבות שסעיף 4 קובע.
האיסור הקרוב ביותר ל"הרחקה" מנוסח בסעיף 5(א)(5):
"להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות;"
סעיף 5(א)(5) לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב-2001
האיסורים חלים בין כלפי הנפגע ובין כלפי אדם אחר הקרוב לו. לפי סעיף 5(ד), הצו יכול לכלול גם דרישה לערובה, הן לקיומו והן להתנהגות טובה, או כל הוראה אחרת הדרושה, לדעת בית המשפט, להבטחת שלומו וביטחונו של הנפגע או של אדם אחר הקרוב לו.
כמה זמן הצו תקף, וכמה זמן אורך ההליך?
לפי סעיף 6, תוקפו של הצו אינו עולה על שישה חודשים. בית המשפט רשאי להאריכו ולחזור ולהאריכו, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה, ומנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו הוא רשאי להאריכו לתקופה כוללת של עד שנתיים.
לוח הזמנים שבחוק קצר בהשוואה להליך אזרחי רגיל: צו במעמד צד אחד יכול להינתן כשבית המשפט סבור שהדבר דרוש להגנה מיידית, והדיון בנוכחות שני הצדדים נקבע לא יאוחר משבעה ימים לאחר מכן. משך ההליך בפועל תלוי בנסיבות ובעומס בבית המשפט.
מה קורה אם הצו מופר, ומה הסיכון של מי שמבקש צו ללא בסיס?
לפי סעיף 8(א), אם הוגשה תלונה במשטרה על הפרת צו מניעת הטרדה מאיימת, שוטר רשאי לעצור את המפר. לפי סעיף 8(ב), אין זו הגנה טובה למי שהפר את הצו שהנפגע, או אדם אחר הקרוב לו, לא עמדו על קיומו או על הפעלת הוראות החוק בשל הפרתו.
מנגד, סעיף 9 קובע שאם בית המשפט דחה בקשה למתן צו וקבע שהיא קנטרנית, הוא רשאי להטיל על מי שביקש את הצו הוצאות לטובת המדינה ולטובת צד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון, וכן פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה. דחיית הבקשה כשלעצמה אינה מספיקה לכך: נדרשת גם קביעה שהיא קנטרנית.
אילו דרכים נוספות יש בסכסוך עם שכן?
הצו אינו הדרך היחידה. לפי סעיף 44(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], מטרד ליחיד הוא התנהגות, ניהול עסק או שימוש במקרקעין התפוסים בידי אדם באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם, בהתחשב עם מקומם וטיבם, ופיצויים נפרעים רק למי שסבל ממנו נזק. סעיף 2 לחוק למניעת מפגעים, התשכ״א-1961, קובע שלא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע או עשוי להפריע לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים, ולפי סעיף 13 לאותו חוק דין הפרה של הוראותיו כדין מטרד ליחיד לעניין פקודת הנזיקין.
בבית משותף, סעיף 72(א) לחוק המקרקעין, התשכ״ט-1969, קובע שסכסוך בין בעלי דירות בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון או לפי הסעיפים שנמנו בו יוכרע בידי המפקח על רישום מקרקעין, וסעיף 72(ב) קובע שבסכסוך בדבר הסגת גבול מצד בעל דירה לגבי דירה אחרת או לגבי הרכוש המשותף רשאי התובע לבחור בין בית משפט מוסמך לבין המפקח. הרחבה: המפקח על רישום מקרקעין.
ייצוג משפטי אפשרי בכל שלב: בבדיקה אם העובדות מתאימות להגדרה שבחוק ואיזו דרך מתאימה, בהכנת הבקשה או התגובה לבקשה שהוגשה נגדכם, ובדיון שמתקיים בתוך שבעה ימים. ניתן לפנות ללשכת מקרקעין ובתים משותפים של המשרד, לשוחח בפורום בית משותף וועד בית, או ליצור קשר ישירות לבחינת המקרה הפרטני.
שאלות ותשובות מהפורום שלנו בנושא
לקריאה נוספת: עורך דין לשון הרע והוצאת דיבה, מדריך לוועד בית, מדריך למפקח על רישום מקרקעין בבתים משותפים, ליטיגציה אזרחית במשרדנו, סכסוכי שכנים בבית משותף: למי פונים ומה עושים.
שאלות נפוצות
מה עושים עם שכן שמטריד ומאיים?
פונים לבית משפט השלום בבקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב-2001, שזהו "צו ההרחקה" בלשון היומיום (סעיפים 3 ו-4 לחוק). אפשר להגיש גם תלונה במשטרה, אך החוק אינו מתנה את הבקשה בתלונה.
מה נחשב הטרדה מאיימת לפי החוק?
הטרדה או איומים, בנסיבות שיש בהן בסיס סביר להניח שהמטריד עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של אדם או בגופו (סעיף 2(א)), ובכלל זה בילוש ומעקב, איומים, יצירת קשר בעל פה או בכתב, פגיעה ברכוש או בשם הטוב (סעיף 2(ב)). ההגדרה רחבה, והאם מקרה מסוים נכנס בה תלוי בעובדות ובהכרעת בית המשפט.
מי רשאי לבקש את הצו?
לפי סעיף 4(ד), הנפגע או אדם מטעמו, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי, ועובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה). נפגע הוא, לפי סעיף 3, מי שננקטה נגדו הטרדה מאיימת, וגם מי שמצוי בסכנה או שבוצע בו מעשה כאמור בסעיף 4(ב).
כמה זמן לוקח לקבל צו נגד שכן מטריד?
במקרים מתאימים בית המשפט נותן צו במעמד צד אחד, כלומר ללא נוכחות השכן, וקובע דיון במעמד שני הצדדים בתוך שבעה ימים (סעיף 7). בדיון מוחלט אם להאריך את הצו, לבטלו או לשנותו. תוקפו של צו הוא עד שישה חודשים, ובית המשפט רשאי להאריכו עד שנה בסך הכול, ומנימוקים מיוחדים עד שנתיים (סעיף 6 לחוק).
מה הצו יכול לאסור על השכן?
להטריד, לאיים, לבלוש ולעקוב, וליצור קשר בכל דרך (סעיף 5(א)(1) עד (4)). בנסיבות שבהן יש חשש לפגיעה ממשית בשלוות החיים, או בנסיבות שבסעיף 4(ב), גם להימצא במרחק מסוים מדירת המגורים, מהרכב או ממקום העבודה של הנפגע, ולשאת נשק (סעיפים 4 ו-5(א)(5) ו-(6)). על הפרת הצו אפשר להתלונן במשטרה, ושוטר רשאי לעצור את המפר (סעיף 8).
מה הסיכון אם הבקשה נדחית?
בית המשפט לא ידחה בקשה אלא לאחר שנתן למבקש או לבא כוחו הזדמנות להשמיע את טענותיו בעל פה, אלא אם כן ראה שמתקיימות נסיבות חריגות (סעיף 7(ה)). אם הבקשה נדחתה ובית המשפט קבע שהיא קנטרנית, הוא רשאי להטיל על המבקש הוצאות לטובת המדינה ולטובת צד שנפגע, ופיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה (סעיף 9).
אילו דרכים אחרות יש חוץ מהצו?
החוק בא להוסיף על כל דין (סעיף 11). תביעה על מטרד ליחיד לפי סעיף 44(א) לפקודת הנזיקין; רעש חזק או בלתי סביר אסור לפי סעיף 2 לחוק למניעת מפגעים, והפרתו דינה כמטרד ליחיד (סעיף 13); ובבית משותף, סכסוך בין בעלי דירות לפי התקנון מוכרע בידי המפקח על רישום מקרקעין, ובהסגת גבול התובע בוחר בין בית המשפט למפקח (סעיף 72 לחוק המקרקעין).
האם אפשר להגיש את הבקשה בלי עורך דין?
אפשר. הבקשה צריכה לתאר את המעשים ולעמוד בתנאי סעיפים 2 ו-4, ובדיון שמתקיים בתוך שבעה ימים בית המשפט מחליט אם להאריך את הצו, לבטלו או לשנותו (סעיף 7). ייצוג משפטי אפשרי בכל שלב, גם למי שקיבל בקשה לצו נגדו.
מקורות: חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב-2001 (ויקיטקסט) · חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981 (ויקיטקסט) · פקודת הנזיקין [נוסח חדש] · חוק למניעת מפגעים, התשכ״א-1961 · חוק המקרקעין, התשכ״ט-1969 (ויקיטקסט). הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו, ונוסח פתוח לקריאה בוויקיטקסט.