ייצוג עובדי רשויות מקומיות בבית הדין למשמעת

הוגשה נגדכם קובלנה או תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, או שהושעיתם בעקבות חקירה פלילית? אנחנו מייצגים עובדי עיריות, מועצות מקומיות ואיגודי ערים מכל רחבי הארץ בכל שלבי ההליך, מהקובלנה ועד לערעור. ההליך מוסדר בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל״ח-1978, ובתקנות שהותקנו מכוחו. עמוד זה הוא חלק מהסקירה הכללית שלנו על ייצוג בפני ועדות משמעת ואתיקה.

תשובה קצרה: עובד רשות מקומית נשפט על עבירות משמעת בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות. ראש הרשות או היועץ המשפטי לממשלה מגישים קובלנה לתובע, והתובע מחליט אם להגיש תובענה. בית הדין דן בצוות של שלושה ומוסמך להטיל אמצעים מהתראה ועד פיטורים ופסילה. על פסק הדין מערערים לשופט של בית המשפט המחוזי בתוך שלושים יום.

על מי חל החוק ומי שופט

לפי סעיף 1 לחוק, "רשות מקומית" היא עירייה, מועצה מקומית או איגוד ערים. לפי סעיף 2(א), הוקם בית דין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, שתפקידו לשפוט אותם על עבירות משמעת לפי החוק. זהו בית דין נפרד מבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, שעליו כתבנו בעמוד ייצוג עובדי מדינה בבית הדין למשמעת. לפי סעיף 3(א), חברי בית הדין הם עובדי רשויות מקומיות, ושר המשפטים ממנה אותם מתוך שלוש רשימות: עובדים הכשירים להתמנות שופטי בית משפט שלום, רשימה של מועצות הרשויות, ורשימה של ארגון העובדים. לפי סעיף 7(א), בית הדין דן בצוותים של שלושה, חבר אחד מכל רשימה, ובלבד שלא ימונה לצוות חבר שהוא עובד של הרשות שהנאשם עובד בה. לפי סעיף 7(ג), אם נעדר חבר צוות שאינו היושב ראש, הדיון לפני שני החברים הנותרים מתקיים רק אם הסכים לכך הנאשם.

מהי עבירת משמעת של עובד רשות מקומית

עובד רשות מקומית שעשה אחת מאלה אשם בעבירת משמעת: (1) עשה מעשה או התנהג באופן שפגע במשמעת עובדי הרשות המקומית; (2) לא קיים את המוטל עליו כעובד הרשות המקומית על פי חוק, תקנה, נוהג, הוראה כללית או הוראה מיוחדת שניתנה לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור; (3) התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד הרשות המקומית או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית.

סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל״ח-1978

סעיף 9 מונה עוד: התנהגות בלתי הוגנת במילוי התפקיד או בקשר אתו; השגת המינוי במסירת ידיעה כוזבת, בהעלמת עובדה או באמצעים פסולים; והרשעה בעבירה שיש עמה קלון. לצדן שלוש עבירות ייחודיות לשירות ברשות: חוב ארנונה או מים של עובד באחת מארבע הדרגות הגבוהות בדירוגו, בתנאים שבסעיף 9(7); חיפוש, עיכוב, כניסה לרשות היחיד או שימוש בכוח במסגרת התפקיד בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר (סעיף 9(8)); והפרת החובה לפי חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע״ז-2016 (סעיף 9(9)).

איך מתחיל ההליך: קובלנה, חקירה ותובענה

ההליך בנוי משני שלבים ושני גופים. לפי סעיף 10, ראש הרשות ממנה תובע לקבלת קובלנות ולהגשת תובענות נגד עובדי אותה רשות. לפי סעיף 11, ראש הרשות, מי שהוא הסמיך לכך, או היועץ המשפטי לממשלה, רשאים להגיש לתובע קובלנה. לפי סעיפים 12 ו-13, ראש הרשות רשאי למנות חוקרים שיפעלו לפי הוראות התובע, ולתובעים ולחוקרים סמכויות חקירה לפי פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות).

ראה התובע שיש בקובלנה ובחומר החקירה ראיות מספיקות לכאורה לאישום עובד רשות מקומית בעבירת משמעת, רשאי הוא להגיש נגדו תובענה לבית הדין; החליט התובע שלא להעמיד את העובד לדין רשאי היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך לחייבו לעשות כן.

סעיף 14(א) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל״ח-1978

לצד מסלול זה, סעיף 15 שומר על סמכות ראש הרשות להתרות או לנזוף בעובד בלי הליך בבית הדין, והתראה או נזיפה כאלה אינן אמצעי משמעת לעניין סעיף 19.

הדיון בבית הדין וסדרי הדין

לפי סעיף 22, שר המשפטים קובע בתקנות את הליכי ההעמדה לדין ואת סדרי הדין, והותקנו תקנות הרשויות המקומיות (משמעת) (סדרי הדין של בתי הדין), תשל״ט-1979; את המועדים ואת מהלך הדיון יש לקרוא בהן ובהזמנה שהתקבלה. לפי סעיף 20, בכפוף להוראות החוק חלות על עובדי הרשויות ועל ההליכים בבית הדין הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג-1963, למעט סעיפים 19 עד 30 שבו, בשינויים שקבע שר הפנים.

החוק עצמו אינו כולל הוראה מפורשת בעניין ייצוג על ידי עורך דין; ההסדר נמצא בתקנות ובהוראות שהוחלו לפי סעיף 20. בחוק נזכרות הזדמנויות שבהן בעלי הדין משמיעים טענות, למשל לפני החלפת חבר צוות (סעיף 7(ד)) ולפני הוראת השבה (סעיף 17א).

אמצעי המשמעת

בית הדין מוסמך להחליט על אחד או אחדים מאמצעי משמעת אלה: (1) התראה; (2) נזיפה; (3) שלילת זכויות הוותק, כולן או מקצתן, הכל לתקופה שיקבע; (4) הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע; (5) הפקעת משכורת עד החלק הששי ממנה לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים.

סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל״ח-1978

בהמשך סעיף 17: העברה, בתיאום עם ראש הרשות, למשרה אחרת (פסקה 6); פסילה לתפקידים מסוימים לאחר העברה (פסקה 7); פיטורים עם פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או בלעדיהם (פסקה 8); פסילה, לאחר פיטורים או פרישה, לתפקידים מסוימים או לעבודה ברשות או בכלל הרשויות המקומיות (פסקאות 9 ו-10); ופרסום ההחלטה בצירוף לאמצעי אחר (פסקה 11). לפי סעיף 17א, בית הדין רשאי, לאחר ששמע את בעלי הדין, להורות על השבה של מה שהשיג הנאשם במעשיו נושא התובענה, עד שש משכורות.

לפי סעיף 18(א), בית הדין שהחליט לפטר רשאי להורות שהפיטורים יהיו על תנאי: העובד לא יישא בעונש אלא אם עבר, בתקופת תנאי של שנה עד שלוש שנים, אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בגזר הדין והורשע בה. לפי סעיף 18(ד), לצד פיטורים על תנאי אפשר להטיל גם אמצעים מפסקאות (1) עד (7) ולפרסם את ההחלטה. סעיף 19 קובע שלא יינקטו אמצעי משמעת על עבירה אחת יותר מפעם אחת.

ביצוע ההחלטה וערעור בתוך שלושים יום

לפי סעיף 23(א), אמצעי משמעת אינו מבוצע אלא לאחר שנמסר לעובד העתק מאושר של ההחלטה וחלפה תקופת הערעור, ואם הוגש ערעור, רק לאחר מסירת העתק מאושר של פסק הדין בערעור. החריג בסעיף 23(ב): בפיטורים או בהעברה למשרה אחרת, בית הדין רשאי להורות על ביצוע מיידי אם ראה שחומרת העבירה מצדיקה זאת.

פסק דין של בית הדין ניתן לערעור של העובד ושל התובע, לפני שופט של בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבו של בית הדין, לא יאוחר מהיום השלושים לאחר שניתן פסק הדין, אם ניתן בפני המערער, או לאחר שהומצא לו העתק ממנו, אם ניתן שלא כפניו.

סעיף 24(א) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל״ח-1978

לפי סעיף 24(ב), כשהוחלט על ביצוע מיידי, השופט רשאי, לבקשת העובד, לעכב את הביצוע עד להחלטה בערעור, ואם העובד כבר פוטר או הועבר, להורות על החזרתו למשרתו; לפי סעיף 24(ג), ביטול הפיטורים או ההעברה תקף למפרע. לפי סעיף 24(ד), השופט רשאי לקבל את הערעור כולו או מקצתו, לשנות את פסק הדין או לבטלו, להחזיר את הדיון לבית הדין או לדחות את הערעור.

השעיה בעקבות חקירה פלילית או כתב אישום

לפי סעיף 20(1)(א), כשהחלה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך בתפקידו, ראש הרשות רשאי, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של הרשות, להשעותו לתקופה שלא תעלה על 45 ימים; בית הדין רשאי להאריך, לבקשת ראש הרשות, לתקופות נוספות שכל אחת מהן עד שישה חודשים. לפי סעיף 20(1)(ב), לאחר כתב אישום בית הדין רשאי, לבקשת ראש הרשות, להורות על השעיה; היא נמשכת לא מעבר לחמישה עשר ימים מגמר ההליך הפלילי, אלא אם בתוך אותם ימים הוגשה קובלנה על עובדות שעלו בחקירה או בדיון, ואז עד גמר ההליך המשמעתי.

לפי סעיף 20(1)(ג), בכתב אישום נגד עובד האחראי על קטין או חסר ישע, בחשד לעבירת מין או אלימות חמורה בהם או לעבירת ביטחון חמורה או טרור, בית הדין מורה על השעיה אלא אם שוכנע שיש טעמים מיוחדים שלא להשעות, לאחר שנתן לעובד הזדמנות להביא את טענותיו. לפי סעיף 20(3), עובד שהושעה רשאי לבקש מבית הדין להפסיק את ההשעיה בתום שישה חודשים, ולאחר דחייה אחת לתשעה חודשים. ההליך המשמעתי וההליך הפלילי נפרדים, והחוק מקשר ביניהם בשתי נקודות: הרשעה בעבירה שיש עמה קלון היא עבירת משמעת לפי סעיף 9(6), והחקירה או כתב האישום הם הבסיס להשעיה לפי סעיף 20(1).

שלב, מועד ובסיס בחוק

שלב	מועד	בסיס בחוק
קובלנה לתובע מראש הרשות, ממי שהסמיך או מהיועץ המשפטי לממשלה	אין מועד בחוק	סעיפים 10, 11 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת)
חקירה, והחלטת התובע אם להגיש תובענה	אין מועד בחוק	סעיפים 12 עד 14 לחוק
דיון בצוות של שלושה בבית הדין	לפי תקנות סדרי הדין שהותקנו לפי סעיף 22	סעיפים 7, 20, 22 לחוק
אמצעי משמעת, השבה, פיטורים על תנאי	עם גזר הדין; תקופת תנאי של שנה עד שלוש שנים	סעיפים 17, 17א, 18, 19 לחוק
ביצוע ההחלטה	לאחר מסירת העתק מאושר וחלוף תקופת הערעור; ביצוע מיידי של פיטורים או העברה רק בהוראה מיוחדת	סעיף 23 לחוק
ערעור לשופט של בית המשפט המחוזי	לא יאוחר מהיום השלושים לאחר מתן פסק הדין בפני המערער, או לאחר המצאת העתק	סעיף 24(א) לחוק
בקשה לעיכוב ביצוע מיידי והחזרה למשרה	לבקשת העובד, עד להחלטה בערעור	סעיף 24(ב), 24(ג) לחוק
השעיה בידי ראש הרשות עם פתיחת חקירה פלילית	עד 45 ימים; הארכות בבית הדין, כל אחת עד שישה חודשים	סעיף 20(1)(א) לחוק
השעיה בידי בית הדין לאחר כתב אישום	עד חמישה עשר ימים מגמר ההליך הפלילי, או עד גמר ההליך המשמעתי אם הוגשה קובלנה בתוך אותם ימים	סעיף 20(1)(ב), 20(1)(ג) לחוק

זכויות העובד בכל שלב

• בקובלנה ובחקירה: תובענה רק אם התובע ראה ראיות מספיקות לכאורה (סעיף 14(א)).
• בדיון: הרכב של שלושה בלי עובד של הרשות שהנאשם עובד בה (סעיף 7(א)); דיון לפני שניים רק בהסכמת הנאשם (סעיף 7(ג)); אין אמצעי משמעת פעמיים על אותה עבירה (סעיף 19).
• לאחר פסק הדין: אין ביצוע לפני מסירת העתק מאושר וחלוף תקופת הערעור (סעיף 23(א)); ערעור בתוך שלושים יום (סעיף 24(א)); בקשה לעיכוב ביצוע מיידי ולהחזרה למשרה (סעיף 24(ב)).
• בהשעיה: תקופות השעיה מוגבלות (סעיף 20(1)); הזדמנות לטעון לפני השעיה לפי סעיף 20(1)(ג); בקשה להפסקת ההשעיה בתום שישה חודשים (סעיף 20(3)).

מתי כדאי להתייעץ

• נמסרה הודעה על קובלנה, או שחוקר מטעם הרשות ביקש לגבות עדות.
• הוגשה תובענה לבית הדין והתקבלה הזמנה לדיון.
• ראש הרשות הודיע על השעיה בעקבות חקירה פלילית, או שהוגשה לבית הדין בקשה להשעיה או להארכתה.
• ניתן פסק דין ויש לבחון ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע בתוך שלושים יום.

איך אנחנו מלווים

אנחנו קוראים את הקובלנה, את חומר החקירה ואת התובענה, מלווים את העובד בחקירה ובדיון בבית הדין, ומטפלים בערעור ובבקשות לעיכוב ביצוע ולהפסקת השעיה. המשרד יושב ברמת גן ומייצג עובדי רשויות מקומיות מכל הארץ; פגישת ייעוץ ראשונה אפשרית גם בשיחת וידאו. שכר הטרחה נקבע לאחר בדיקה ראשונית של המקרה ומוצג מראש.

אפשר לפנות אלינו דרך טופס יצירת הקשר, בטלפון 03-6562040 או בהודעת וואטסאפ. הפנייה חסויה.

שאלות נפוצות

לקריאה נוספת: ייצוג בפני ועדות משמעת ואתיקה · ייצוג עובדי מדינה בבית הדין למשמעת · העסקת קרובי משפחה ברשות מקומית · תביעה נגד רשות מקומית: מדריך · עורך דין עתירות מנהליות ובג״ץ · משפט מנהלי במשרדנו · יצירת קשר.

האמור בעמוד זה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ומסמכיו.