בקצרה: אין תביעה אחת "נגד רשות מקומית", והמסלול נקבע לפי מה שהרשות עשתה. החלטה של הרשות תוקפים בעתירה מנהלית, ואם הדין לא קבע מועד אחר היא מוגשת בלא שיהוי ולא יאוחר מ-45 ימים. נזק ממפגע או ממעשה של הרשות הוא עניין לתביעה אזרחית לפי פקודת הנזיקין. לחיוב ארנונה יש מסלול נפרד של השגה וערר, עם מועדים של 90 ו-30 ימים. גבייה לא חוקית מציבור רחב עשויה להיות נושא לתובענה ייצוגית להשבה, שבה יש חלון של 90 ימים לחדילה של הרשות מהגבייה. מכרזים ותביעות עובדים נדונים בפורומים משלהם, וההתיישנות הכללית היא שבע שנים, אך המועדים המיוחדים קצרים בהרבה.
עומדים מול החלטה של רשות? למועדים בהליכים מנהליים יש משמעות, ולכן כדאי לבדוק את העניין מוקדם. משפט מנהלי ועתירות ← · טלפון 03-6562040
המאמר מיועד לתושב שנפגע ממפגע, לספק או לקבלן של רשות, לעסק שקיבל חיוב ארנונה, למשתתף במכרז ולמי שבקשה או רישיון שלו נדחו. הוא מציג מסלולים ומועדים לפי נוסח החוק בלבד, בלי פסקי דין. איזה מסלול חל תלוי בעובדות. פקודת העיריות מדברת על עירייה, ומועצות מקומיות ואזוריות אינן נדונות בנפרד. המאמר אינו תחליף לייעוץ בנסיבות המקרה. נכון לאוקטובר 2026.
איזה סוג "תביעה" מתאים למקרה שלכם?
הסוג נקבע לפי פעולת הרשות:
- החלטה של הרשות, כמו דחיית בקשה: עתירה מנהלית לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים.
- נזק ממפגע או ממעשה או ממחדל של הרשות: תביעה אזרחית לפי פקודת הנזיקין.
- חוזה של עירייה: תביעה חוזית, ובה כלל החתימה שבפקודת העיריות.
- חיוב בארנונה: השגה וערר לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית).
- גבייה שלא כדין מציבור רחב: תובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות.
- מכרז של הרשות: בית המשפט לעניינים מינהליים; תביעת עובד נגד מעסיק: בית הדין האזורי לעבודה.
עתירה מנהלית נגד החלטה של הרשות: מתי ותוך כמה זמן?
עתירה מנהלית היא ההליך נגד החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה בה, ואם הדין לא קבע מועד אחר היא מוגשת בלא שיהוי ולא יאוחר מ-45 ימים.
לפי סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס-2000, בית משפט לעניינים מינהליים דן בעתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה, בעניין המנוי בה. פרט 8(א) לתוספת מונה החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור של שר הפנים לפי דין, שעניינה העיקרי של העתירה הוא החלטת שר הפנים.
לפי תקנה 3(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א-2000, עתירה תוגש במועד שנקבע לכך בדין. כשלא נקבע מועד כזה, חלה תקנה 3(ב):
"לא נקבע מועד כאמור, תוגש העתירה בלא שיהוי, לפי נסיבות הענין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם."
תקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א-2000
תקנה 3(ג) מתירה לבית המשפט להאריך את המועד, לאחר שנתן למשיב הזדמנות להגיב, אם ראה הצדקה. לפי תקנה 4 הוא רשאי לדחות עתירה אם ראה כי בנסיבות העניין היה שיהוי בהגשתה, אף אם הוגשה בתוך אחד המועדים. עוד על ההליך: עתירה מנהלית.
תביעת נזיקין נגד עירייה: מפגע ברחוב, רשלנות ומטרד
נזק ממפגע ברחוב או ממעשה או ממחדל של העירייה נבחן כתביעה אזרחית לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], ובה רשלנות ומטרד ליחיד.
סעיף 35 מגדיר רשלנות כמעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או אי עשיית מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה, ביחס לאדם שיש חובה שלא לנהוג כלפיו כפי שנהג; הגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה. לפי סעיף 36 החובה מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל כאמור.
סעיף 44(א) מגדיר מטרד ליחיד: התנהגות, ניהול עסק או שימוש במקרקעין התפושים ביד אדם, באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם.
הסעיפים מנוסחים כלפי "אדם", ואינם מחריגים רשות מקומית.
פקודת העיריות מטילה על העירייה חובות בעניין רחובות. בסעיף 235(2) נאמר:
"תדאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט;"
סעיף 235(2) לפקודת העיריות [נוסח חדש]
בסעיף גם פיקוח על הרוחב והבנייה של כל רחוב, מניעה והסרה של מכשולים ברחוב, ואמצעי זהירות נאותים נגד תאונות בשעת בנייתם או תיקונם של רחובות, ביבים או תעלות. אלה חובות שהפקודה מטילה על העירייה.
לפי סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, התשי״ח-1958, תקופת ההתיישנות בתביעה "בשאינו מקרקעין" היא שבע שנים, והיא מתחילה, לפי סעיף 6, ביום שבו נולדה עילת התובענה.
תביעה חוזית נגד רשות מקומית: מה קובע סעיף 203?
סעיף 203(א) לפקודת העיריות קובע מי חותם בשם העירייה על חוזה או התחייבות, והוא כלל שספק או קבלן צריכים להכיר.
חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין, או תעודה אחרת מסוג שקבע השר בתקנות, שיש בהם התחייבות כספית מטעם העירייה, לא יחייבו אותה אלא אם נחתמו בשמה, בצד חותמת העירייה, בידי ראש העירייה והגזבר. מסמך שאין בו התחייבות כספית כאמור לא יחייב אותה אלא אם נחתם, באותו אופן, בידי ראש העירייה והמזכיר, ובאין מזכיר בידי עובד אחר הממלא את תפקידו לפי החלטת המועצה.
לפי סעיף 203(א1), הגזבר לא יחתום על התחייבות כספית אלא אם נוכח שנתקיימו ההוראות וההליכים הדרושים לפי כל דין, שההתחייבות מתוקצבת לאותה שנת כספים ושאין בה כדי ליצור גירעון שוטף כהגדרתו בסעיף 140ג.
השגה וערר על ארנונה: מסלול נפרד עם מועדים קצרים
לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל״ו-1976, על חיוב בארנונה כללית משיגים לפני מנהל הארנונה תוך 90 ימים מקבלת הודעת התשלום.
"רשות מקומית" מוגדרת בחוק כעירייה או מועצה מקומית (סעיף 1). סעיף 3(א) קובע:
"מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:"
סעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל״ו-1976
- הנכס אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום;
- נפלה בהודעת התשלום טעות בציון סוג הנכס, גודלו או השימוש בו;
- המשיג אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות;
- הנכס הוא עסק כמשמעותו בסעיף 8(ג) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג-1992, והמשיג אינו בעל שליטה או שחוב הארנונה נפרע בידי המחזיק בנכס.
לפי סעיף 3(ב), אין בחוק כדי להסמיך את מנהל הארנונה או את ועדת הערר לדון בטענה שמעשה המועצה בהטלת הארנונה או בקביעת סכומיה היה נגוע באי-חוקיות, שלא כאמור בפסקאות (1) עד (3). סעיף 3(ג) מתיר למי שלא השיג במועד על יסוד הטענה שאינו מחזיק בנכס להעלותה בכל הליך משפטי, ברשות בית המשפט.
מנהל הארנונה משיב תוך 60 ימים מקבלת ההשגה. אם לא השיב, הדבר נחשב כאילו החליט לקבל אותה, אלא אם ועדת הערר האריכה את המועד, מטעמים מיוחדים, בלא יותר מ-30 יום (סעיף 4). מי שרואה עצמו מקופח בתשובה רשאי לערור לוועדה תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו, ועל החלטתה רשאים העורר ומנהל הארנונה לערער לבית משפט לעניינים מינהליים (סעיף 6). לפי סעיף 7א, הרשות תפרט בהודעת התשלום את הזכויות והמועדים להשגה ולערר.
תובענה ייצוגית נגד רשות מקומית: השבה וחדילה
החוק מתיר תובענה ייצוגית נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, ובה חלון של 90 ימים לחדילה מהגבייה.
לפי סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006, לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה המפורטת בתוספת השניה או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת. פרט 11 לתוספת עוסק בתביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר, וקובע שתביעה כאמור תוגש לפי פרט זה בלבד. הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט (סעיף 3(ב)).
לפי סעיף 9(א), בקשה לאישור בתביעת השבה נגד רשות לא תידון אלא לאחר שחלפו 90 ימים מהגשתה, ובית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו; זהו "המועד הקובע". לפי סעיף 9(ב), בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית כזו אם הרשות הודיעה שתחדל מהגבייה שבשלה הוגשה הבקשה והוכח לו שהיא חדלה ממנה לכל המאוחר במועד הקובע.
סעיף 3(א) מוסיף שלא תוגש נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס אליו.
"רשות" בסעיפים 3(א) ו-9 היא כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, והגדרה זו כוללת במפורש רשות מקומית. עוד על ההליך: המדריך המלא לתובענות ייצוגיות.
מכרזים של רשות מקומית ועובדי הרשות: לאן פונים?
עתירה ותביעת פיצויים בעניין מכרז של רשות מקומית נדונות בבית המשפט לעניינים מינהליים, ותביעת עובד נגד מעסיק שעילתה ביחסי עבודה נדונה בבית הדין האזורי לעבודה.
פרט 5 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים מונה מכרזים של רשות מקומית להתקשרות בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, וכן מכרזים שעניינם מתן רישיון או זיכיון לפי דין. פרט 1 לתוספת השלישית מונה גם תובענה לפיצויים שעילתה במכרז כאמור, והיא "תובענה מינהלית" לפי סעיף 5(3). עוד על התחום: עורך דין מכרזים.
לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט-1969, לבית דין אזורי סמכות ייחודית לדון בתובענות בין עובד למעסיק שעילתן ביחסי עבודה, למעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין. סעיף 24(א)(1א) מוסיף, בין היתר, תובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי קבלתו. בנושא העסקת קרובי משפחה ראו מאמר על העסקת קרובים ברשות מקומית.
אילו מועדים חשוב לדעת?
לכל מסלול מועד משלו, ו-45 הימים לעתירה והמועדים בארנונה קצרים בהרבה מההתיישנות הכללית של שבע שנים:
- עתירה מנהלית: 45 ימים לכל היותר, כשלא נקבע בדין מועד אחר.
- ארנונה: השגה תוך 90 ימים, תשובת המנהל תוך 60 ימים, ערר תוך 30 ימים.
- תובענה ייצוגית להשבה: 90 ימים מהגשת הבקשה, שאותם רשאי בית המשפט להאריך.
- התיישנות: שבע שנים בתביעה שאינה במקרקעין.
בית המשפט רשאי להאריך מועד להגשת עתירה ולדחות עתירה בשל שיהוי (תקנות 3(ג) ו-4).
כיצד משרדנו יכול לסייע?
משרדנו יכול לסייע בבדיקה איזה מסלול ואיזה מועד חלים על המקרה שלכם. הוא יכול להכין עתירה, תביעה, השגה על ארנונה או בקשה לאישור תובענה ייצוגית, ולייצג בבית המשפט לעניינים מינהליים, בבתי המשפט האזרחיים, בוועדת הערר לארנונה ובבית הדין לעבודה, וכן לייעץ לרשויות מקומיות. משרד שחר ארביב ושות׳ עוסק בעתירות מנהליות, במכרזים ובתובענות ייצוגיות. אם אתם שוקלים צעד מול רשות מקומית, אפשר לפנות אלינו דרך עמוד יצירת קשר.
לקריאה נוספת: עתירה מנהלית | תובענות ייצוגיות: המדריך המלא | עורך דין מכרזים | עתירות מנהליות ובג״ץ במשרדנו
מקורות: חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס-2000 (ויקיטקסט) · תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א-2000 (ויקיטקסט) · פקודת הנזיקין [נוסח חדש] · פקודת העיריות [נוסח חדש] (ויקיטקסט) · חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל״ו-1976 · חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006 (ויקיטקסט) · חוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט-1969 (ויקיטקסט) · חוק ההתיישנות, התשי״ח-1958. הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו, ונוסח פתוח לקריאה בוויקיטקסט.