בקצרה: סמכות הפיטורים של שוטר שאינו קצין משטרה בכיר מעוגנת בסעיף 10(2) לפקודת המשטרה, והיא נתונה למפקח הכללי, בכפוף לתנאים שבסעיף. בפקודה ובחוק המשטרה לא נקבע הליך ערר ייעודי על החלטת פיטורים, ולכן פנייה לגורם שהחליט היא פנייה מינהלית כללית. ההחלטה נתונה לביקורת שיפוטית: פרט 37 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים מקנה לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות בעניינים לפי סעיף 93א לפקודה, ובהם פיטורים, ועתירה מוגשת ככלל תוך 45 יום. נכון לאוקטובר 2026.
קיבלתם זימון לשימוע או החלטת פיטורים מהמשטרה? אפשר לפנות אלינו כדי להבין את המסגרת החוקית החלה במקרה שלכם. ליווי בשימוע לשוטרים ← · בקשת פגישת ייעוץ ← · טלפון 03-6562040
סמכות הפיטורים במשטרה נקבעה בחוק, ולצדה נקבעו תנאים, מועדים ומסלולים שונים לפי סוג ההחלטה. מאמר זה עוסק בערר ולא בערעור: ערר מופנה אל החלטה מינהלית ואל מי שקיבל אותה, ואילו ערעור תוקף פסק דין שכבר ניתן. המאמר מציג את המסגרת הכללית בלבד, כפי שהיא עולה מנוסח החוקים.
על השימוע עצמו ראו את המאמר שימוע לשוטר בטרם פיטורים. כאן נתמקד במקורות הסמכות, במסלולי הפיטורים, בפנייה לגורם המחליט ובביקורת השיפוטית.
המסגרת הנורמטיבית: הפקודה, החוק והוראות המשטרה
פיטורי שוטר מוסדרים בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א-1971, ובחוק המשטרה, התשס״ו-2006. לצדם פועלות הוראות המשטרה ופקודות המטה הארצי. סעיף 9א לפקודה קובע שהמפקח הכללי מוציא, באישור השר, הוראות כלליות שקובעות עקרונות בענייני ארגון המשטרה, סדרי המינהל, המשטר והמשמעת (״הוראות המשטרה״), וכן פקודות כלליות שקובעות פרטים באותם נושאים (״פקודות המטה הארצי״). סעיף 9ג קובע שפקודות משטרת ישראל נחשבות ״דינים״ לעניין הפקודה, ושבסתירה בין הוראות המשטרה לבין פקודות המטה הארצי עדיפות הוראות המשטרה. לפי סעיף 9ב, פקודות אלה מתפרסמות באתר האינטרנט של המשטרה.
הסמכות המרכזית לפטר שוטר קבועה בסעיף 10(2) לפקודה:
"המפקח הכללי רשאי – … להשעות שוטר שאינו קצין משטרה בכיר, להורידו בדרגה, לשחררו מן השירות או לפטרו, אם הוכח להנחת דעתו שהשוטר מתרשל או בדרך כלל בלתי־יעיל במילוי תפקידיו או אינו מתאים מבחינה אחרת למלא תפקידיו; אולם מפקח לא יפוטר ולא ישוחרר אלא באישור השר."
סעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971
״קצין משטרה בכיר״ מוגדר בפקודה כשוטר בדרגת סגן-ניצב ומעלה. הטבלה שלהלן מסכמת מקורות נוספים שקשורים לסיום שירות, כפי שהם מופיעים בנוסח הפקודה והחוק.
| הוראה | מה היא קובעת |
|---|---|
| פקודת המשטרה, ס׳ 9א ו-9ג | סמכות המפקח הכללי להוציא הוראות המשטרה ופקודות המטה הארצי, ומעמדן כ״דינים״ לעניין הפקודה |
| פקודת המשטרה, ס׳ 10(2) | השעיה, הורדה בדרגה, שחרור או פיטורים של שוטר שאינו קצין משטרה בכיר, בתנאים שבסעיף. מפקח לא יפוטר ולא ישוחרר אלא באישור השר |
| פקודת המשטרה, ס׳ 12 | עשרים וארבעה החודשים הראשונים הם שירות ניסיון. מי שנמצא בתוכם בלתי מתאים לתפקידיו, או שאין זה מסתבר שיהיה יעיל, רשאי המפקח הכללי לצוות על שחרורו |
| פקודת המשטרה, ס׳ 17 | הארכת תקופת שירות לתקופות של עד חמש שנים כל אחת, ולאחר עשרים שנות שירות אף לתקופה בלתי קצובה. הבקשה מוגשת במהלך החודש השביעי שלפני תום תקופת השירות, והמפקח הכללי משיב תוך 60 יום, ובמקרים מיוחדים, מנימוקים שיירשמו, עד 90 יום |
| פקודת המשטרה, ס׳ 20 | שחרור מן השירות אם ועדה רפואית קבעה שהשוטר אינו מתאים עוד לשירות מבחינה נפשית או גופנית |
| חוק המשטרה, ס׳ 74 | המפקח הכללי רשאי לפטר שוטר שנידון בהליך משמעתי או פלילי, אף אם זוכה, אם הוא סבור, עקב הדיון, שהשוטר אינו מתאים להמשיך ולשרת. קצין משטרה בכיר לא יפוטר אלא באישור השר |
| חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, פרט 37 לתוספת הראשונה | החלטות בעניינים המנויים בסעיף 93א לפקודת המשטרה (למעט מינוי המפקח הכללי) נדונות בבית המשפט לעניינים מינהליים |
מסלולי הפיטורים
לא כל סיום שירות הוא פיטורים מאותו סוג. כל מסלול נשען על הוראה אחרת ועל תנאים אחרים:
- אי-התאמה, רשלנות או חוסר יעילות (ס׳ 10(2)). הסעיף דורש שהדבר ״הוכח להנחת דעתו״ של המפקח הכללי.
- שירות ניסיון (ס׳ 12). השחרור אפשרי ״בתוך תקופת הנסיון״, כלשון הסעיף.
- פיטורים לאחר הליך משמעתי או פלילי (ס׳ 74 לחוק המשטרה). הסעיף מתייחס גם לשוטר שזוכה, ומתנה את הפיטורים בכך שהמפקח הכללי סבור, עקב הדיון, שהשוטר אינו מתאים להמשיך ולשרת.
- אי-הארכת שירות (ס׳ 17). ההחלטה ניתנת בתשובה לבקשת השוטר, במועדים שבסעיף.
- שחרור מטעמי בריאות (ס׳ 20). מותנה בקביעה של ועדה רפואית.
- קצין משטרה בכיר. סעיף 10(2) אינו חל עליו, וסעיף 74 לחוק המשטרה מתנה את פיטוריו באישור השר. סעיף 21 לפקודה קובע כי אין בפקודה או בחוק המשטרה כדי לגרוע מסמכות השר להרחיק שוטר בכל עת.
הליך משמעתי הוא מסלול נפרד. רשימת העונשים שדן יחיד מוסמך להטיל (ס׳ 37 לחוק המשטרה) ושבית הדין למשמעת מוסמך להטיל (ס׳ 51) כוללת נזיפה, קנס, ריתוק, מחבוש, הורדה בדרגה ופסילת רישיון נהיגה, אך לא פיטורים. לכן החלטת פיטורים היא החלטה מינהלית נפרדת, גם כשמתנהל הליך משמעתי במקביל.
הפנייה לגורם המחליט ומסלול הקבילה
בפקודת המשטרה ובחוק המשטרה לא נקבע הליך ערר ייעודי על החלטת פיטורים, בשונה מהערר על פסק של דן יחיד במשפט משמעתי (ס׳ 39 לחוק). פנייה לגורם שהחליט, בבקשה לעיין מחדש בהחלטה, היא אפוא פנייה מינהלית כללית, ואין לראות בה הליך שהחוק מעגן. מעמדה של פנייה כזו מול המועד להגשת עתירה נדון במאמר שיהוי או מיצוי הליכים בעתירה מנהלית.
פרק ג׳ לחוק המשטרה מסדיר בירור קבילות שוטרים בפני נציב קבילות שוטרים. סעיף 91(1) קובע שקבילה בעניין שניתנה לגביו החלטה ״שעליה ניתן או היה ניתן להגיש השגה, ערר או ערעור״ לא תתברר, אלא אם כן מצא הנציב, מטעמים שיירשמו, כי קיימת סיבה מיוחדת המצדיקה את בירורה. סעיף 90 מונה קבילות שאין לבררן כלל, ובהן קבילה בעניין שהליך לגביו תלוי ועומד לפני בית משפט.
הבסיס לביקורת על החלטת פיטורים
החוק מציג את אמות המידה לבחינת מעשה של המשטרה בכמה מקומות. סעיף 89(3) לחוק המשטרה, העוסק בנושאים שניתן להגיש עליהם קבילה, מתאר מעשה שנעשה ״בלא סמכות חוקית, או שהוא בניגוד לחיקוק, לפקודות, להוראות המחייבות במשטרת ישראל, או למינהל תקין, או שיש בו פסול אחר על פי דין, או שיש בו משום שרירות, נוקשות יתירה או אי צדק בולט״. סעיף 8 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים קובע שבית המשפט לעניינים מינהליים דן בעתירה בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.
מנוסחים אלה עולות קבוצות שאלות שבהן נבחנות החלטות מינהליות בכלל:
- סמכות. האם ההחלטה התקבלה בידי מי שהחוק העניק לו את הסמכות, ובמקרה של קצין משטרה בכיר, האם נתקבל אישור השר כנדרש בסעיפים 10(2) ו-74.
- עמידה בתנאי הסעיף. האם התקיימו התנאים שבלשון ההוראה, למשל ״הוכח להנחת דעתו״ בסעיף 10(2), או ״עקב הדיון המשמעתי או הפלילי״ בסעיף 74.
- מינהל תקין. האם ההליך שקדם להחלטה עמד באמות המידה של מינהל תקין, לרבות השימוע שמפורט במאמר שימוע לשוטר בטרם פיטורים והנמקת ההחלטה, שעליה ראו חובת ההנמקה במשפט המנהלי.
- שרירות ואי-צדק. האם יש בהחלטה משום שרירות, נוקשות יתירה או אי צדק בולט, כלשון סעיף 89(3).
ערר ולא ערעור
ערר מופנה אל רשות שקיבלה החלטה מינהלית. ערעור תוקף פסק דין של ערכאה שיפוטית. בהקשר של פיטורי שוטר, ההבחנה נוגעת למושא ההליך ולשלב שבו הוא מתנהל:
| ערר או פנייה לרשות | ערעור | |
|---|---|---|
| מושא ההליך | החלטה מינהלית, כגון החלטת פיטורים | פסק דין, למשל פסק הדין בעתירה מינהלית |
| הגורם הדן | הרשות שהחליטה, או גורם שהדין או הנוהל מסמיכים לכך | בית המשפט העליון, לפי סעיף 11 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים |
| השלב | לפני פנייה לבית משפט | לאחר שניתן פסק דין בבית המשפט לעניינים מינהליים |
המונח ״ערר״ מופיע בחוק המשטרה גם בהליך המשמעתי: שוטר שהרשיעו דן יחיד רשאי להגיש ערר על הפסק בתוך 15 ימים מיום שהומצא לו (ס׳ 39(א)(1)), והערר נדון בפני קצין שיפוט בכיר (ס׳ 39(ב)). הסעיף נוגע להרשעה משמעתית ולא לפיטורים.
לחישוב משוער של מועדי הערר והעתירה: מחשבון מועדים משפטיים.
עתירה מנהלית וביקורת שיפוטית
הביקורת השיפוטית על החלטת פיטורים מתנהלת בעתירה מנהלית. להלן העיקרים כפי שהם עולים מנוסח החוק והתקנות:
- הערכאה. פרט 37 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תחת הכותרת ״שוטרים וסוהרים״, מונה החלטה בעניין המנוי בסעיף 93א לפקודת המשטרה, למעט החלטה הנוגעת למינוי המפקח הכללי. סעיף 93א(א) מונה, בין השאר, פיטורים מן החיל ושחרור מן השירות.
- המועד. לפי תקנה 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א-2000, עתירה תוגש במועד שנקבע בדין. לא נקבע מועד כאמור, תוגש העתירה בלא שיהוי ולא יאוחר מ-45 ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לו עליה, לפי המוקדם. בית המשפט רשאי להאריך את המועד אם ראה הצדקה לכך, לאחר שנתן למשיב הזדמנות להגיב.
- העילות והסעדים. לפי סעיף 8 לחוק, בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בג״ץ.
- ערעור. פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים בעתירה מינהלית ניתן לערעור בפני בית המשפט העליון (ס׳ 11).
- האגרה. בתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז-2007, פרט 20א קובע אגרה מיוחדת לעתירה לפי פרט 37 שעניינה פיטורין או שחרור של שוטר או סוהר, למעט עתירה שעניינה פיטורין או שחרור בשל התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות משוטר או סוהר בדרגתו או במעמדו, או בשל הרשעה בבית משפט בעבירה פלילית.
- בית הדין לעבודה. סעיף 93א(א) לפקודה קובע שתובענה להתנגד לשימוש בסמכויות לפי הפקודה בעניינים שהוא מנה, ובהם פיטורים ושחרור מן השירות, אינה נחשבת תובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לעניין סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה.
רוצים להבין מה המשמעות במקרה שלכם? כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. אפשר לפנות אלינו בבקשת פגישת ייעוץ, לעיין בעמוד שימוע לשוטרים לפני פיטורים, במקרה שבו שוטר נשאר בשירות ובעמוד המשפט המנהלי. מידע כללי במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי.
שאלות נפוצות
האם יש ועדת ערר לפיטורי שוטרים?
בפקודת המשטרה ובחוק המשטרה לא נקבע הליך ערר ייעודי על החלטת פיטורים. פנייה לגורם שהחליט היא פנייה מינהלית כללית. מסלול נפרד הוא בירור קבילות בפני נציב קבילות שוטרים לפי פרק ג׳ לחוק המשטרה, ובעניין שניתנה לגביו החלטה שניתן להגיש עליה השגה, ערר או ערעור, הקבילה תתברר רק אם הנציב מצא סיבה מיוחדת (ס׳ 91(1)).
תוך כמה זמן אפשר לעתור נגד החלטת פיטורים?
כאשר הדין לא קבע מועד אחר, עתירה מנהלית תוגש בלא שיהוי ולא יאוחר מ-45 ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לו עליה, לפי המוקדם (תקנה 3(ב) לתקנות סדרי הדין). בית המשפט רשאי להאריך את המועד אם ראה הצדקה לכך.
האם בית הדין למשמעת של המשטרה יכול לפטר שוטר?
רשימת העונשים שדן יחיד (ס׳ 37 לחוק המשטרה) ובית הדין למשמעת (ס׳ 51) מוסמכים להטיל אינה כוללת פיטורים. סמכות הפיטורים נקבעה בסעיף 10(2) לפקודה ובסעיף 74 לחוק המשטרה, והיא נתונה למפקח הכללי. הערר לפי סעיף 39 לחוק נוגע לפסק של דן יחיד, לא לפיטורים.
שוטר שזוכה בהליך פלילי או משמעתי, האם עדיין אפשר לפטר אותו?
כן, בתנאי שהוא עומד בסעיף 74 לחוק המשטרה. הסעיף מאפשר למפקח הכללי לפטר שוטר שנידון בהליך משמעתי או פלילי אף אם זוכה, אם הוא סבור, עקב הדיון המשמעתי או הפלילי, שהשוטר אינו מתאים להמשיך ולשרת. פיטורי קצין משטרה בכיר מחייבים אישור השר.
באילו עילות דן בית המשפט בעתירה נגד פיטורי שוטר?
לפי סעיף 8 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, בית המשפט דן בעתירה בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בג״ץ. סעיף 89(3) לחוק המשטרה, העוסק בקבילות, מונה בין השאר מעשה שנעשה בלא סמכות חוקית, בניגוד לחיקוק, למינהל תקין, או שיש בו שרירות, נוקשות יתירה או אי צדק בולט.
לקריאה נוספת: שימוע לשוטר בטרם פיטורים · עורך דין לשימוע שוטרים · עתירות מנהליות ובג״ץ · חובת ההנמקה במשפט המנהלי · שיהוי או מיצוי הליכים בעתירה מנהלית · משפט מנהלי · יצירת קשר
מקורות: פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א-1971 · חוק המשטרה, התשס״ו-2006 · חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס-2000 · תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א-2000 · תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז-2007. הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו.