כמה עולה להגיש עתירה מנהלית: אגרה, ערובה, הוצאות ושכר טרחה

בקצרה: עם הגשת עתירה מנהלית משלמים אגרה לפי פרט 20 בתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז-2007. בנוסח התוספת כפי שנבדק ב-9.11.2026 הסכום הוא 1,629 שקלים חדשים, והוא מתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה לפי המדד (תקנה 11). מי שטוען שאין ביכולתו לשלם רשאי לבקש פטור (תקנה 14). בתקנות סדרי הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים, ערובה מוזכרת כתנאי שבית המשפט רשאי לקבוע למתן צו ביניים או צו ארעי (תקנות 9(ה) ו-9א(ב)). בית המשפט רשאי לחייב בעל דין בשכר טרחת עורך דין ובהוצאות המשפט לטובת בעל דין אחר (תקנה 41(א)). עודכן: 9.11.2026.

המאמר מיועד למי ששוקל לעתור נגד החלטה של רשות לבית המשפט לעניינים מינהליים ורוצה לדעת מראש אילו תשלומים כרוכים בהליך. הוא מבוסס על נוסח תקנות האגרות ותקנות סדרי הדין, ובסופו מובאות שתי החלטות של בתי משפט לעניינים מינהליים על הוצאות כשעתירה מסתיימת בלי הכרעה. שכר הטרחה שעורך הדין גובה מהלקוח אינו קבוע בתקנות שנבדקו כאן ואינו נדון במאמר. ההבדלים בין עתירה מנהלית לעתירה לבג״ץ מוסברים במאמר על שני המסלולים.

כמה עולה האגרה על עתירה מנהלית

המביא הליך לבית משפט משלם, עם הבאתו לראשונה, את האגרה הקבועה בתוספת (תקנה 2(א)). אלה הסכומים בתוספת לתקנות האגרות, כפי שנבדקו ב-9.11.2026:

• עתירה מינהלית (פרט 20): 1,629 שקלים חדשים.
• עתירה מינהלית שעניינה פיטורים או שחרור של שוטר או סוהר (פרט 20א): האגרה לפי פרט 6, 541 שקלים חדשים, למעט פיטורים או שחרור בשל התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות או בשל הרשעה בעבירה פלילית.
• ערעור מינהלי (פרט 21): 1,158 שקלים חדשים.
• לשם השוואה, עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק (פרט 24): 1,500 שקלים חדשים.

כשהליך כולל כמה סעדים, משלמים אגרה לפי פרט אחד בלבד, לפי הסכום הגבוה (תקנה 2(ב)). בכתב העתירה מציינים את סכום האגרה ואת הפרט בתוספת שלפיו היא נגבית, או את התקנה שפוטרת מתשלום (תקנה 5(ב)(8) לתקנות סדרי הדין). הליך שלא שולמה בו האגרה לא יקובל לרישום, אלא אם מביא ההליך פטור או שהגיש בקשה לפטור (תקנה 2(ד)).

הסכומים בתוספת מתעדכנים ב-1 בינואר בכל שנה לפי שינוי המדד, ומנהל בתי המשפט מפרסם ברשומות את נוסח התוספת המעודכן (תקנה 11). לכן הסכומים כאן נכונים למועד הבדיקה בלבד.

מתי מחזירים חלק מהאגרה

תקנה 15 קובעת כלל מיוחד להחזר אגרה בעתירה מינהלית ובערעור מינהלי. כשמתקיים אחד העניינים שבתקנה 6(ב), למשל ההליך בוטל או נמחק בידי מגישו או הסתיים בפשרה, בית המשפט מורה לנכות מהאגרה ששולמה את הסכום שבפרט 33 (412 שקלים חדשים, כערכו במועד התשלום) ולהחזיר את היתרה, בתוספת הפרשי הצמדה (תקנות 15 ו-17).

מי פטור מאגרה ואיך מבקשים פטור

בעל דין שטוען שאין ביכולתו לשלם מצרף לתובענה, כשהוא מביא אותה לראשונה, בקשה לפטור עם תצהיר על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ועל מקורות הכנסתו בששת החודשים שלפני הבקשה (תקנה 14(א)). בית המשפט רשאי לפטור מהאגרה כולה או חלקה אם ראה שאין ביכולת המבקש לשלם ונראה לו שההליך מגלה עילה (תקנה 14(ג)). קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה בעת הגשת הבקשה היא ראיה לכאורה לחוסר יכולת (תקנה 14(ה)).

יש גם פטורים קבועים. בין היתר, פטור מי שמיוצג על ידי עורך דין מטעם הסיוע המשפטי בהליך שאושר לו מהטעם שידו אינה משגת (תקנה 19(א)(7)). עתירה מינהלית של יחיד בעניין דיור ציבורי לפי פרט 13 בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים פטורה מאגרה (תקנה 20(21)).

האם צריך להפקיד ערובה

בתקנות סדרי הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים, ערובה מוזכרת בהקשר של צווים זמניים. בית המשפט רשאי להתנות מתן צו ביניים בערובה או בתנאי אחר, לפיצוי נזק שייגרם למשיב מהוצאת הצו או לכל צורך שיראה לנכון (תקנה 9(ה)). אותה סמכות קיימת לגבי צו ארעי (תקנה 9א(ב)). תקנות סדר הדין האזרחי אינן חלות על הדיון בעתירה, אבל בעניין שלא הוסדר בתקנות סדרי הדין המינהליות בית המשפט רשאי לנהוג לפיהן בתנאים שבתקנה 20.

הוצאות ושכר טרחה בסוף ההליך

• לטובת הצד השני: בית המשפט או הרשם רשאי לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט לטובת בעל דין אחר (תקנה 41(א)). זה יכול להיות לטובת העותר או לטובת הרשות.
• לטובת אוצר המדינה: דחה בית המשפט עתירה על הסף, לאחר שמצא שאין היא מגלה על פניה עילה להתערבותו, הוא רשאי להטיל על העותר הוצאות לטובת אוצר המדינה (תקנה 41(ב)). אותה סמכות קיימת כלפי בעל דין שהאריך את הדיון שלא לצורך או עשה שימוש בלתי ראוי בהליך, בלי קשר לתוצאה (תקנה 41(ג)).
• מע״מ: לשכר טרחה שנפסק לפי תקנה 41(א) לא נפסק ולא מתווסף סכום השווה למס ערך מוסף (תקנה 41(ד)).

עתירה מוגשת בלא שיהוי, ואם לא נקבע לה מועד בדין, לא יאוחר מ-45 ימים מהיום שההחלטה פורסמה, או שהעותר קיבל עליה הודעה או שנודע לו עליה, לפי המוקדם (תקנה 3(ב)). על שיהוי ועל מיצוי הליכים ראו שיהוי ומיצוי הליכים בעתירה מנהלית.

מה קבעה הפסיקה: הוצאות כשהעתירה מסתיימת בלי הכרעה

לעיתים הרשות משנה את החלטתה אחרי שהוגשה עתירה, והעתירה מתייתרת. בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת דן בעתירה כזו נגד החלטה ברישוי כלי ירייה, שבה ניתנה בערר החלטה חדשה לאחר הגשת העתירה. על השאלות שבוחנים בפסיקת הוצאות בעתירה שהסתיימה בלי הכרעה לגופה כתב בית המשפט:

"יש לבדוק האם היה צידוק בהגשת העתירה, האם היה מיצוי הליכים, האם היה שיהוי והאם עצם הגשת העתירה הביא לקבלת הסעד."

עת"מ (מחוזי נוף הגליל-נצרת) 9955-03-26 (10.7.2026), פסקה 10

באותו מקרה מצא בית המשפט שהעתירה הייתה מוצדקת בעת הגשתה, משום שהעותר לא קיבל מענה ענייני לפניותיו במשך יותר מחמישה חודשים, ושהעתירה הביאה את הרשות לבחון את בקשתו לגופה. העתירה נמחקה והרשות חויבה בהוצאות בשיעור שבית המשפט תיאר כמתון, בשים לב לכך שההליך הסתיים זמן קצר לאחר הגשתו (פסקאות 11 עד 13).

בהחלטה אחרת, של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב, נדונה עתירה לפי חוק חופש המידע שהתייתרה לאחר שהמידע נמסר לעותרת אחרי הגשת העתירה (פסקאות 5 עד 7). על קביעת סכום ההוצאות נכתב:

"בקביעת סכום ההוצאות יש להתחשב באופן התנהלות הצדדים, בהיקף ההתדיינות ובאופן סיומו של ההליך."

עת"מ (מחוזי תל אביב) 25259-06-18 (8.11.2018), פסקה 8

באותו מקרה הורה בית המשפט שהגזברות תשיב לעותרת את חלק האגרה שניתן להשיב לפי התקנות, ושהמשיבים ישלמו לה את יתרת האגרה וגם הוצאות ושכר טרחה (פסקה 9). שתי ההחלטות ניתנו בידי שופט יחיד, והדברים נאמרו בנסיבות אותם מקרים. על בקשות מידע שנדחו ראו גם בקשת חופש מידע שנדחתה.

מאמר זה הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. הסכומים נכונים ל-9.11.2026 ומתעדכנים בתחילת כל שנה. מידע נוסף: עתירות מנהליות, משפט מנהלי במשרדנו, יצירת קשר.

שאלות נפוצות