בבניין יש 3 כניסות עם 42 דיירים. לכל הדירות, למעט 8 דירות יש הצמדה של חנייה בטבו. ישנן 15 חניות משותפות, 6 בתרשים החניות של הבניין ועוד 9 שהתווספו וסומנו בשטחים פנויים בבניין. לאחרונה, החנייה הפכה לציבורית, כאשר דיירים, כולל שוכרי דירות, מאפשרים לחבריהם וכול מי שעולה על דעתם להיכנס ולחנות בחניות המשותפות ודיירים ללא חנייה בטבו, שגרים 36 שנים בבניין, נאלצים לעיתים לחפש חנייה ברחובות.
שאלתי: האם החוק לא קובע במקרה זה, שהחניות המשותפות הן רכוש משותף, שמחייב הסכמה של 100% מהדיירים לקביעת השימוש בו והן נועדו אך ורק לשימוש דיירי הבניין ולא לגורמים שלא גרים בבניין ?

תשובה אחת
שלום,
נדרש לקבוע באסיפה הכללית את מהות החניות המשותפות. חניות שאינן רשומות כדירה ואינן מוצמדות לדירה הן חלק מהרכוש המשותף (סעיפים 52 ו-55(ג)). לפי התקנון המצוי, האסיפה הכללית קובעת את דרכי ניהולו של הרכוש המשותף והשימוש בו (פרט 5(א)), והחלטותיה מתקבלות ברוב דעות (פרט 12(א)). הסכמת כל בעלי הדירות נדרשת לפי החוק להצמדת חלק מסוים מהרכוש המשותף לדירה פלונית (סעיף 62(א)); החלטה המשנה את זכויותיו של בעל דירה אינה תקפה לגביו בלי הסכמתו (פרט 12(ב)). החוק אינו מזכיר חניית אורחים; לפי קריאתי את החוק, ההכרעה מי רשאי להחנות היא חלק מקביעת השימוש. סכסוך בין בעלי דירות על זכויות לפי התקנון מוכרע בידי המפקח (סעיף 72(א)). התשובה מניחה שחל התקנון המצוי.
הרחבה במדריך באתר: ועד בית: סמכויות, בחירה, חובות ותשלומים. האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי.