פיטורים בהיריון ואחרי לידה: המדריך לעובדת ולמעסיק

בקצרה: סעיף 9 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 מבחין בין שלוש תקופות. עובדת בהיריון שעבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות לא תפוטר אלא בהיתר מאת השר, והשר אינו מתיר פיטורים שהם, לדעתו, בקשר להיריון. בתקופת הלידה וההורות הפיטורים אסורים, ובמשך 60 ימים לאחריה הם מותרים רק בהיתר ובתנאים מצומצמים. פיטורים בניגוד לסעיף 9 עלולים לחשוף את המעסיק לפיצוי שאינו נמוך מ-150% מהשכר בתקופה המזכה (אלא אם קבע בית הדין, מטעמים מיוחדים, סכום אחר), לצו מניעה או צו עשה ולהליך פלילי. בנפרד, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר הפליה מחמת היריון.

הנושא נוגע לשני הצדדים: עובדת שנמצאת בהיריון, בתקופת הלידה וההורות או אחריה, ומעסיק שנדרש להחליט כיצד לפעול בלי להפר את החוק. המאמר מציג את מסגרת ההגנה שבחוק, את גבולותיה ואת הסעדים, ואינו תחליף לייעוץ בנסיבות המקרה. נכון לאוקטובר 2026.

שלוש תקופות, שלושה כללים

• היריון, עד היציאה לתקופת לידה והורות (סעיף 9(א)): פיטורים טעונים היתר מאת השר, ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות.
• תקופת הלידה וההורות (סעיף 9(ג)(1)): הפיטורים אסורים, והחוק אינו קובע מסלול של היתר. האיסור חל על עובדת ועל עובד, וכולל היעדרות של עד שישה חודשים לאחר תקופת הלידה וההורות אם אישר רופא כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת (סעיף 7(ג)(2)).
• 60 הימים שאחר כך (סעיף 9(ג)(1א)): פיטורים מותרים רק בהיתר, והשר לא יתיר אלא אם שוכנע ששני תנאים מתקיימים: הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות, ועסקו של המעסיק חדל לפעול או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל (ואם הוא תאגיד, ניתן צו פירוק).

כך מנוסחים שני האיסורים הראשונים:

"לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות."

סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954

"לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(2) או (ג2), ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות."

סעיף 9(ג)(1) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954

מי מוגנת ומה נחשב פיטורים

תנאי הוותק של שישה חודשים נקבע בסעיף 9(א), העוסק בהיריון. בלשון סעיף 9(ג), העוסק בתקופת הלידה וההורות וב-60 הימים שאחריה, לא נקבע תנאי ותק. ההגנה אינה מוגבלת לנשים: סעיף 9(ג) חל על "עובדת או עובד", וסעיפים 9ג עד 9ו מחילים את סעיף 9(א) עד (ג) ו-(ז), בשינויים מחויבים, גם על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה.

הגדרת "פיטורים" בסעיף 9(ז) רחבה מסיום העסקה רגיל. היא כוללת אי-חידוש של חוזה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר, וכן אי-חידוש של חוזה לתקופה קצובה קצרה יותר שהאריך או חידש העסקה קודמת שהייתה סמוך לפני תחילת תוקפו. סעיף 9א אוסר גם לפגוע בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת שחלה הגבלה על פיטוריה, בתקופת ההגבלה, אלא בהיתר מאת השר.

ההיתר: מי נותן אותו ובאיזו אמת מידה

ההיתר ניתן מאת השר, שרשאי להעביר לאחר את הסמכויות הנתונות לו לפי החוק, למעט התקנת תקנות, מתן היתר כללי ופרסום הודעה לפי סעיף 11(ב) (סעיף 22(א)); בפועל מופעלת הסמכות על ידי הממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה. אמת המידה בהיריון היא שהשר אינו מתיר פיטורים שהם, לדעתו, בקשר להיריון. ב-60 הימים שאחרי תקופת הלידה וההורות התנאים מצומצמים יותר, כאמור לעיל.

מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת השר בעניין מתן היתר, עובדת או מעסיק, רשאי לערער עליה לפני בית הדין האזורי לעבודה בתוך 45 ימים מהיום שבו הגיעה ההחלטה לידיעתו (סעיף 13ד). לגבי עובדת בהיריון, ההיתר אינו ניתן ככלל לתקופה שקדמה ליום מתן ההחלטה בבקשה, וסעיף 9ב קובע חריגים שבהם רשאי השר לתת אותו גם למועד מוקדם יותר.

היריון שהמעסיק ידע עליו והיריון שלא ידע עליו

סעיף 9(א) מגדיר את האיסור לפי מצבה של העובדת ("עובדת שהיא בהריון") ואינו קובע שהמעסיק ידע על ההיריון. הוא גם אינו מתנה את ההגנה בהודעה מצד העובדת, בשונה מסעיף 9(ה)(3) בעניין טיפולי פוריות, שקובע מועדים להודעה. עם זאת, לידיעת המעסיק יש משקל בשני מקומות בחוק:

• היתר למפרע (סעיף 9ב(1)): מעסיק שהוכיח כי לא ידע ולא היה עליו לדעת, ביום שבו היו אמורים הפיטורים להיכנס לתוקף, שהעובדת בהיריון, עשוי לקבל היתר גם למועד שקדם להחלטה, אם לדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום ההחלטה. מנוסח הסעיף משתמע שגם פיטורים שנעשו בלי ידיעה על ההיריון טעונים היתר.
• תקופת הפיצוי (סעיף 13א(ב)(2)): "התקופה המזכה" מתחילה ביום הפיטורים או ביום שבו המעסיק ידע או שהיה עליו לדעת על קיומה של העילה להגבלת הפיטורים, לפי המאוחר. היא מסתיימת במועד המוקדם מבין אלה: תום התקופה שבה חלה ההגבלה, יום תחילת תוקפו של היתר אם ניתן, או יום החזרה לעבודה אם העובדת הוחזרה.

מה היה על המעסיק לדעת, ומתי ובאיזה אופן נמסר לו המידע, נבחנים לפי נסיבות כל מקרה.

שימוע לעובדת בהיריון

חוק עבודת נשים אינו מזכיר שימוע. על ההליך שקודם לפיטורים, ובכלל זה השימוע, ראו המאמר שימוע לפני פיטורים: זכויות העובד, ההליך ומה אומרת הפסיקה.

שימוע והיתר הם שני הליכים שונים, ושימוע אינו מחליף היתר: גם מעסיק שקיים שימוע מלא אינו רשאי לפטר, בלי היתר, עובדת בהיריון שהגנת סעיף 9(א) חלה עליה, ובתקופת הלידה וההורות אין מסלול של היתר כלל (סעיף 9(ג)(1)).

פיטורים בלי היתר: סעדים ואחריות

לבית הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת החוק (סעיף 13א(א)). כך נקבע הפיצוי כשהעובדת פוטרה בניגוד לסעיף 9:

"מצא בית הדין האזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בניגוד להוראות סעיף 9, יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ־150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע"

סעיף 13א(ב)(1) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954

• פיצוי גם בלי נזק ממוני, וצווים. בית הדין רשאי לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, וליתן צו מניעה או צו עשה אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהיה צודקת. בבואו להוציא צו כזה הוא מביא בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע (סעיף 13א(א)).
• מי יכולה לתבוע. העובדת, ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה (ובאין ארגון כזה, ארגון העובדים שהעובדת חברה בו), או ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של מי שהחוק בא להגן עליהם, ובלבד שהעובדת הסכימה לכך בכתב (סעיף 13ב).
• אחריות פלילית. פיטורים בלי היתר בניגוד לסעיף 9(א), פיטורים בתקופת הלידה וההורות בניגוד לסעיף 9(ג)(1) ופיטורים בלי היתר ב-60 הימים שאחריה הם עבירות שדינן מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין (סעיף 14(א)(6) עד (8)). נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי החוק (סעיף 15(א)).

מסלול נוסף: חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה

סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 אוסר על מעסיק להפלות בין עובדיו מחמת היריון, בין השאר בקבלה לעבודה ובפיטורים, ואינו מתנה זאת בוותק. לכן המסלול רלוונטי במיוחד לעובדת שעבדה פחות משישה חודשים. בתובענה של עובד בשל הפרת הסעיף, לעניין פיטורים, חובת ההוכחה על המעסיק כי פעל שלא בניגוד לסעיף, אם הוכיח העובד שלא הייתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו (סעיף 9(א)(2)). בית הדין לעבודה רשאי לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון (סעיף 10(א)(1)), ותביעה אזרחית של עובד לא תידון אם הוגשה אחרי חמש שנים מיום שנוצרה העילה (סעיף 14).

הגנות סמוכות

סעיף 9(ו) אוסר לפטר עובדת בימי היעדרה לאחר הפלה לפי סעיף 7(א), ולתת הודעת פיטורים למועד שחל בתקופה זו. ההגנה על עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות נקבעה בסעיף 9(ה), ונדונה במאמר פיטורים בתקופת טיפולי פוריות: המדריך לעובד ולמעסיק.

שיקולים מעשיים

• לעובדת: הכללים תלויים בתקופה שבה היא נמצאת (היריון, תקופת הלידה וההורות או 60 הימים שאחריה), ולכן כדאי לברר זאת לפני כל צעד, וכן לפני חתימה על מכתב התפטרות או על הסכם סיום העסקה. גם לעיתוי יש משמעות: לערעור על החלטה בעניין היתר נקבעו 45 ימים (סעיף 13ד). עובדת שהתפטרה בתוך תשעה חודשים מיום שילדה כדי לטפל בילדה נחשבת, לעניין פיצויי פיטורים, כמי שפוטרה (סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963).
• למעסיק: לפני החלטה על פיטורים, על אי-חידוש חוזה קצוב או על הקטנת היקף משרה או הכנסה, כדאי לבדוק אם העובדת בהיריון, בתקופת הלידה וההורות או ב-60 הימים שאחריה. ההיתר הוא תנאי לפיטורים בהיריון וב-60 הימים שאחרי תקופת הלידה וההורות. בתקופת הלידה וההורות וב-60 הימים שאחריה לא מביאים בחשבון את ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים (סעיף 9(ג)(3)).
• לשני הצדדים: בסעיפים 9(ג)(2ג) ו-9א(א2) קיימות הוראות שעה, מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027, בעניין חופשה ללא תשלום בתקופה הקובעת לפי חוק הביטוח הלאומי והיעדרות לפי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום. הראשונה קובעת שתקופת חופשה ללא תשלום מסוימת, שחלה ב-60 הימים, אינה נכללת במניינם. ההוראות זמניות ותלויות בתנאים, ולכן יש לבדוק אם הן חלות בנסיבות המקרה.

משרדנו, העוסק בתחום דיני העבודה, מייצג עובדים ומעסיקים בהליכי שימוע, בבקשות להיתר פיטורים ובתביעות בבית הדין לעבודה. על ההליך שקודם לפיטורים ראו ייצוג בהליך שימוע לפני פיטורים ואת המאמר שימוע לפני פיטורים: זכויות העובד, ההליך ומה אומרת הפסיקה; על דיני עבודה בתקופת חירום ראו דיני עבודה בשעת חירום ומלחמה: שאלות ותשובות; ועל כלל התחום ראו עמוד תחום דיני העבודה. לשאלה ראשונית ניתן לפנות דרך עמוד יצירת הקשר או לשאול בפורום המשפטי.

שאלות נפוצות

לקריאה נוספת: ייצוג בהליך שימוע לפני פיטורים · פיטורים בתקופת טיפולי פוריות: המדריך לעובד ולמעסיק · עמוד תחום דיני העבודה

מקורות: חוק עבודת נשים, התשי״ד-1954 (ויקיטקסט) · חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח-1988 (ויקיטקסט) · חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג-1963 (ויקיטקסט). הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו, ונוסח פתוח לקריאה בוויקיטקסט.