בקצרה: סעיף 4א לחוק דמי מחלה, התשל״ו-1976, קובע שמעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי החוק או לפי הסכם קיבוצי, ועד לתקופת הזכאות המקסימלית שבסעיף 4: יום וחצי לכל חודש עבודה מלא, ולא יותר מ-90 ימים, בניכוי ימים שכבר שולמו. האיסור אינו חל אם המעסיק נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות לפני שהעובד נעדר עקב מחלתו, ואינו חל אם מקום העבודה פסק מלפעול או שהמעסיק הוכרז פושט רגל או ניתן צו פירוק. בנפרד מכך, פיטורים מחמת מוגבלות עשויים להיות הפליה אסורה לפי סעיף 8 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. מה שקורה אחרי תום תקופת הזכאות אינו נקבע בסעיף 4א. נבדק מול נוסח החוק ב-29.10.2026.
פוטרתם בזמן מחלה, או שאתם מעסיק ששוקל פיטורים של עובד שנעדר? אפשר להתייעץ איתנו לפני שמתקיים שימוע או לפני שנמסרת החלטה. ליווי בשימוע לפני פיטורים ← · בקשת פגישת ייעוץ ← · טלפון 03-6562040
המאמר מיועד לעובדים ולמעסיקים כאחד. הוא מציג מה כתוב בחוק, ואינו מתאר מה כדאי לטעון או איך לפעול במקרה מסוים. המאמר נכון לאוקטובר 2026.
מה קובע סעיף 4א: איסור פיטורים בתקופת הזכאות לדמי מחלה
האיסור נמצא בסעיף 4א לחוק דמי מחלה, שכותרתו "פיטורים בתקופת הזכאות לדמי מחלה". זה לשונו של סעיף קטן (א):
"מעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה או לפי הסכם קיבוצי, וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית לפי סעיף 4."
סעיף 4א(א) לחוק דמי מחלה, התשל״ו-1976
מהנוסח עולים שלושה תנאים. הראשון: העובד נעדר מעבודתו, ולא רק נמצא במצב בריאותי לקוי. השני: ההיעדרות נובעת ממחלתו. השלישי: הפיטורים מתבצעים בתוך תקופת הזכאות לדמי מחלה שנצברה לעובד, ולא מעבר לתקופת הזכאות המקסימלית. סעיף קטן (ג) מבהיר שבסעיף זה "עובד" כולל גם עובד שעניין תשלום המחלה שלו מוסדר בהסכם קיבוצי, ולכן האיסור אינו מוגבל לעובדים שחוק דמי מחלה עצמו מסדיר את שכרם בזמן מחלה.
החוק מגדיר "מחלה" בסעיף 1 כאי כשרות זמני או קבוע של העובד לבצע את עבודתו, הנובע על פי ממצאים רפואיים ממצב בריאות לקוי. סעיף 4א אינו מפרט תרופה למי שפוטר בניגוד לו, והשאלה מה הסעד במקרה נתון נבחנת לפי הדין הכללי ולפי נסיבות המקרה.
מהי תקופת הזכאות המקסימלית ואיך סופרים ימי מחלה
תקופת הזכאות נקבעת בסעיף 4(א): תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ולא יותר מ-90 ימים, בניכוי התקופה שבעדה כבר קיבל העובד דמי מחלה לפי החוק. לפי סעיף 4(ב), לעובד שלא עבד בכל ימי העבודה בחודש נחשבים 25 ימי עבודה כחודש מלא, או 21 ושני שלישים ימים אם נהוג במקום העבודה שבוע של חמישה ימים, וחלק של חודש מזכה בימי מחלה יחסיים.
סעיף 2(ב) קובע איך נספרת "תקופת מחלה": לעובד במשכורת נספרים כל ימי המחלה, כולל מנוחה שבועית וחגים, ולעובד בשכר נספרים ימי המחלה למעט מנוחה שבועית וחגים. לעובד לסירוגין יש חישוב יחסי שהסעיף מפרט.
החריגים: מתי האיסור אינו חל
סעיף 4א(ב) מונה שני מצבים שבהם הוראות הסעיף אינן חלות. הראשון, בלשון החוק:
"המעסיק נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א-2001, בטרם נעדר העובד עקב מחלתו;"
סעיף 4א(ב)(1) לחוק דמי מחלה, התשל״ו-1976
הדגש הוא על סדר האירועים: ההודעה צריכה להינתן לפני שהעובד נעדר עקב מחלתו. שאלות נוספות בעניין זה תלויות בחוק ההודעה המוקדמת ובנסיבות, והמאמר אינו מכריע בהן.
המצב השני, לפי סעיף 4א(ב)(2): מקום עבודתו של העובד פסק מלפעול, או שהמעסיק הוכרז פושט רגל, ואם הוא תאגיד, ניתן צו פירוק. בהקשר זה "פסק מלפעול" מוגדר כהפסקת פעילות שאינה זמנית.
ימי מחלה ודמי מחלה: עיקרי החוק בלי סכומים
כדי להבין את האיסור כדאי להכיר את הכללים של דמי המחלה עצמם. החוק אינו מפרט סכומים בשקלים, אלא נוסחאות:
- לפי ימים: סעיף 2(א) קובע תשלום דמי מחלה החל מהיום הרביעי להיעדרות, ומחצית דמי מחלה בעד היום השני והשלישי. הסעיף אינו מזכיר את היום הראשון, ושר העבודה רשאי לקבוע בתקנות הוראות לגבי שלושת הימים הראשונים.
- מחלה ממארת או דיאליזה: סעיף 2(א1) מקנה זכאות לדמי מחלה כבר מהיום הראשון, למי שחלה במחלה ממארת או במחלה שנדרש בשלה טיפול קבוע בדיאליזה ונעדר לטיפול או לבדיקות תקופתיות, בכפוף לאישור רפואי בכתב.
- גובה: לפי סעיף 5(א), דמי המחלה הם בגובה השכר שהעובד היה זכאי לקבל בתקופה זו אילו המשיך לעבוד. סעיף 6 מפרט אילו רכיבי שכר נכללים בחישוב.
סעיף 3 עוסק בהצעת עבודה מתאימה אחרת לעובד שרופא קבע לו מגבלות, וסעיף 10 שולל דמי מחלה ממי שעבד בפועל בשכר בתקופת מחלתו. סעיף 7 קובע שדמי מחלה המשולמים על ידי מעסיק דינם כדין שכר עבודה. סעיף 12 קובע שעובד הזכאי לדמי מחלה גם לפי החוק וגם לפי תנאי העבודה שהוסכמו או נהוגים במקום העבודה יקבל לפי אחת העילות לפי בחירתו, וכי החוק אינו גורע מזכויות לפי הסכמים קיבוציים.
מחלה של בן משפחה: מה קובעים חוקי ההיעדרות
שלושה חוקים נוספים מאפשרים לעובד לזקוף ימי היעדרות בשל מחלת בן משפחה על חשבון ימי המחלה הצבורים שלו, ובחלק מהמקרים גם על חשבון חופשה:
- ילד: לפי חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ״ג-1993, עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 16 שנים זכאי לזקוף עד 8 ימים בשנה אם בן זוגו עובד ולא נעדר מכוח אותה זכות או שהוא עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו, ועד 16 ימים בשנה אם הילד בהחזקתו הבלעדית או שהעובד הוא הורה עצמאי (סעיף 1). לילד עם מחלה קשה, בן עד 18, ולעובד שעבד שנה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, מוקנית זקיפה של עד 90 ימים בשנה, ובתנאים מסוימים עד 110 ימים (סעיף 1א).
- בן זוג: לפי חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ״ח-1998, עד 6 ימים בשנה (סעיף 1), ועד 60 ימים בשנה בשל מחלה ממארת של בן הזוג לעובד שעבד שנה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה (סעיף 1א).
- הורה או הורה של בן הזוג: לפי חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ״ד-1993, עד ששה ימים בשנה, בתנאי שבן זוגו של העובד הוא עובד שלא נעדר מכוח אותה זכות (סעיף 1(א)). לפי סעיף 3, יראו כחולה הורה שחלה והפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום יום.
בנוסחי שלושת החוקים האלה, כפי שנשלפו ב-29.10.2026, המילה "פיטורים" אינה מופיעה, ואין בהם איסור פיטורים מקביל לסעיף 4א. סעיף 4א עצמו מדבר על עובד שנעדר "עקב מחלתו". כל אחד מהחוקים קובע שהוא בא להוסיף על זכות העובד לפי דין או הסכם ולא לגרוע ממנה. ברשימת טעמי ההפליה שבסעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה מופיע גם "היותם הורים", ואם ומתי הוא חל על היעדרות בשל מחלת ילד אינו נקבע בנוסח.
פיטורים בשל מחלה או מוגבלות: האם זו הפליה
איסור ההפליה בעבודה מפוזר בשני חוקים, ושניהם רלוונטיים לשאלה. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח-1988, אוסר בסעיף 2(א) הפליה בין עובדים, בין השאר בפיטורים, מחמת רשימת טעמים שהוא מונה: מין, נטייה מינית, מעמד אישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גיל, גזע, דת, לאומיות, ארץ מוצא, מקום מגורים, השקפה, מפלגה ושירות מילואים. "מחלה" ו"מוגבלות" אינן מופיעות ברשימה זו בשמן.
מוגבלות מוסדרת בחוק נפרד, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998. סעיף 8(א) שבו קובע:
"לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה, מחמת מוגבלותם, ובלבד שהם כשירים לתפקיד או למשרה הנדונים, בכל אחד מאלה:"
סעיף 8(א) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998
בין התחומים ברשימה, בפסקה (5), מופיעים "פיטורין או פיצויי פיטורין". חשוב לדייק בכמה נקודות:
- הגדרת מוגבלות: סעיף 5 מגדיר "אדם עם מוגבלות" כאדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים. לא כל מחלה עונה על הגדרה זו, ואלה שני מבחנים נפרדים.
- כשירות לתפקיד: האיסור חל על מי שכשירים לתפקיד או למשרה. סעיף 8(ג) קובע שאין רואים כהפליה פעולה או הימנעות מפעולה המתחייבת מהדרישות המהותיות של התפקיד או המשרה.
- התאמות: סעיף 8(ה) מגדיר "הפליה" גם כאי ביצוע התאמות הנדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות כדי לאפשר את העסקתו, מבלי להטיל על המעסיק "נטל כבד מדי", הוא נטל בלתי סביר בנסיבות העניין, בהתחשב בין היתר בעלות ההתאמה, בגודל העסק ובמספר העובדים.
- הליך: לפי סעיף 14, לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הפרק, והוא רשאי לפסוק פיצויים ולתת צו מניעה או צו עשה. סעיף 13 מחיל על הפרק הוראות מסוימות של חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, ובהן סעיף 9(א) ו-(ג) בעניין נטל ההוכחה, בשינויים המחויבים.
המסקנה מהנוסח: איסור הפיטורים בסעיף 4א ואיסור ההפליה הם שני מסלולים נפרדים. פיטורים של עובד שנעדר בשל מחלה עשויים לעורר שאלה לפי סעיף 4א, ובמצבים שבהם מתקיימת הגדרת המוגבלות עשויה לעלות גם שאלה של הפליה. אין הכרח ששני המסלולים יחולו יחד, והחוקים אינם קובעים מתי כל אחד מהם יחול על מקרה מסוים.
הקשר לשימוע לפני פיטורים
המילה "שימוע" אינה מופיעה בחוק דמי מחלה, בחוקי ההיעדרות בשל מחלת קרוב או בשני חוקי השוויון שנבדקו. הדרישה לקיים שימוע לפני פיטורים נבחנת לפי עקרונות הדין החל על יחסי עבודה, ולא לפי הסעיפים שנסקרו כאן. המאמר על שימוע לפני פיטורים מסביר את ההליך באופן כללי.
שיקולים מעשיים
- לברר מהי תקופת הזכאות: האיסור קשור לתקופת הזכאות הצבורה. כמה ימי מחלה נצברו, וכמה כבר נוצלו או שולמו, הם נתונים שחשוב לברר לפני שמסיקים מסקנה לגבי עובד מסוים או לגבי החלטה של מעסיק.
- לבדוק הסכם קיבוצי וחוזה עבודה: סעיף 4א מתייחס גם לתקופת זכאות לפי הסכם קיבוצי, וסעיף 12 שומר זכויות לפי הסכמים ותנאי עבודה.
- לפני מסמך בכתב: מכתבים, אישורים רפואיים והודעות עשויים להיבחן בהמשך. ייעוץ בשלב מוקדם מתאים לשני הצדדים.
לייעוץ בנושא אפשר לפנות לעמוד ליווי בשימוע לפני פיטורים, לעמוד דיני עבודה, לדף יצירת קשר ולשאלות באתר בפורום. להכרת זכויות נוספות אפשר להיעזר במחשבון זכויות בדיני עבודה. מאמרים קשורים: פיטורים בהיריון ואחרי לידה, פיטורים בתקופת טיפולי פוריות, פיטורים בזמן מילואים ופיטורים שלא כדין ופיצויי פיטורים.
עוד בנושא: מכתב פיטורים: מה הדין דורש.
שאלות נפוצות
האם מותר לפטר עובד שנמצא בחופשת מחלה?
לפי סעיף 4א(א) לחוק דמי מחלה, מעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו, עד תקופת הזכאות המקסימלית לפי סעיף 4. סעיף 4א(ב) קובע חריגים: הודעה מוקדמת לפיטורים שניתנה לפני ההיעדרות, והפסקת פעילות קבועה של מקום העבודה או פשיטת רגל או צו פירוק של המעסיק.
כמה ימי מחלה צוברים, ומה קורה כשהם נגמרים?
לפי סעיף 4(א), יום וחצי לכל חודש עבודה מלא ולא יותר מ-90 ימים, בניכוי ימים שכבר שולמו. סעיף 4א(א) מגביל את האיסור לתקופת הזכאות הצבורה ועד התקרה שבסעיף 4. מה הדין אחרי שתקופה זו תמה אינו נקבע בסעיף.
האם החוק מגן גם על עובד שנעדר בגלל מחלת ילד או בן זוג?
חוקי ההיעדרות בשל מחלת ילד, בן זוג והורה מאפשרים לזקוף ימי היעדרות על חשבון ימי המחלה הצבורים, במספרי ימים שהחוקים קובעים. בנוסחיהם אין איסור פיטורים מקביל לסעיף 4א, וסעיף 4א מדבר על עובד שנעדר עקב מחלתו. כל אחד מהחוקים קובע שהוא בא להוסיף על זכויות לפי דין או הסכם ולא לגרוע מהן.
האם פיטורים בגלל מחלה או מוגבלות הם הפליה?
סעיף 8(א) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אוסר על מעסיק להפלות עובדים מחמת מוגבלותם, ובין התחומים שבו גם פיטורים, ובלבד שהם כשירים לתפקיד או למשרה. "מוגבלות" מוגדרת בסעיף 5, ולא כל מחלה עונה על ההגדרה. סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אינו מונה מחלה או מוגבלות בשמן ברשימת הטעמים שלו.
האם צריך לקיים שימוע לפני פיטורים של עובד חולה?
חוק דמי מחלה וחוקי השוויון שנבדקו אינם מזכירים שימוע. החובה לקיים שימוע נבחנת לפי הדין הכללי החל על יחסי עבודה, ואפשר לקרוא על ההליך במאמר על שימוע לפני פיטורים. כשמדובר בעובד שנעדר עקב מחלה, שאלת תחולת סעיף 4א היא נושא שכדאי להביא בחשבון כבר בשלב זה.
לקריאה נוספת: שימוע לפני פיטורים · פיטורים שלא כדין ופיצויי פיטורים · פיטורים בהיריון ואחרי לידה · פיטורים בתקופת טיפולי פוריות · פיטורים בזמן מילואים · מחשבון זכויות בדיני עבודה · דיני עבודה · יצירת קשר
מקורות: חוק דמי מחלה, התשל״ו-1976 · חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ״ג-1993 · חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ״ח-1998 · חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ״ד-1993 · חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח-1988 (ויקיטקסט) · חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998 · חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א-2001 (ויקיטקסט). הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו, ונוסח פתוח לקריאה בוויקיטקסט.