הקלטת שימוע: מותר להקליט שימוע לפני פיטורים?

בקצרה: עובד שמשתתף בשימוע רשאי ככלל להקליט אותו, גם בלי לבקש רשות. לפי סעיף 1 לחוק האזנת סתר, התשל״ט-1979, "האזנת סתר" היא האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה, ומי שמקליט שיחה שהוא עצמו משתתף בה הוא בעל שיחה שהסכים להקלטה. בית הדין הארצי לעבודה קבע שהקלטה בתום לב, כדי להוכיח פגיעה, אינה פסולה כשלעצמה, אך הקלטה שיטתית בלי סיבה מוצדקת עלולה לפגוע ביחסי האמון. פרסום ההקלטה ברבים הוא כבר עניין אחר. נכון לנובמבר 2026.

שימוע לפני פיטורים הוא שיחה טעונה. עובדים רבים חוששים שמה שיאמרו לא יירשם במדויק, או שתוצג אחר כך גרסה אחרת למה שנאמר בחדר. מעסיקים שואלים אם העובד רשאי להניח טלפון מקליט על השולחן, ואם מותר לבקש ממנו להפסיק. התשובה תלויה בשאלה מי מקליט, את מה ולשם מה.

המאמר עוסק רק בהקלטת השימוע: מה קובע הדין, מה ההבדל בין הקלטה גלויה לסמויה, איך בית הדין לעבודה מתייחס להקלטות, ומה מותר ואסור לעשות בהקלטה. על השימוע עצמו, על זכויות העובד בו ועל פיצוי בשל שימוע פגום ראו את העמוד עורך דין לשימוע לפני פיטורים. על חובת המעסיק לתעד את השימוע ראו את המאמר פרוטוקול שימוע, ועל הגעה לשימוע עם ייצוג ראו את המאמר עורך דין בשימוע לפני פיטורים.

מה קובע חוק האזנת סתר

אין בחוק הוראה מפורשת על הקלטת שימוע, ולכן נקודת המוצא היא חוק האזנת סתר, התשל״ט-1979. סעיף 2(א) לחוק קובע כי המאזין "האזנת סתר שלא על פי היתר כדין" דינו מאסר חמש שנים. השאלה היא אפוא מהי "האזנת סתר", וההגדרה מצויה בסעיף 1:

"”האזנה“ – האזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקה של שיחת הזולת, והכל באמצעות מכשיר; ”האזנת סתר“ – האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה;"

סעיף 1 לחוק האזנת סתר, התשל״ט-1979

"בעל שיחה" מוגדר באותו סעיף, בין היתר, כ"המדבר" וכ"מי שהשיחה מיועדת אליו". עובד שיושב בשימוע, מדבר ושומע, הוא בעל שיחה. כשהוא מקליט, יש להקלטה הסכמה של בעל שיחה אחד לפחות, הוא עצמו, ולכן אין מדובר בהאזנת סתר כמשמעותה בחוק. כך גם לגבי מנהל או נציג משאבי אנוש שמקליט את השימוע: גם הוא משתתף בשיחה.

הגבול עובר במקום שבו המקליט אינו צד לשיחה. מי שמשאיר מכשיר מקליט בחדר אחרי שיצא ממנו, כדי לשמוע את התייעצות חברי הוועדה, קולט שיחה שאינו משתתף בה ושאיש מבעליה לא הסכים להקלטתה. מצב כזה עלול להיחשב האזנת סתר, על המשמעות הפלילית שבכך. כך גם מעסיק שמקליט בסתר את התייעצות העובד עם עורך דינו בהפסקה.

הקלטה גלויה או הקלטה סמויה

החוק אינו מחייב עובד שמשתתף בשימוע לבקש רשות או להודיע שהוא מקליט. ובכל זאת, יש הבדל מעשי בין שתי הדרכים.

הקלטה גלויה היא בדרך כלל הבחירה הנכונה. אפשר לכתוב למעסיק לפני השימוע, או לומר בפתחו, שאתם מבקשים להקליט כדי שיהיה תיעוד מדויק, ולהציע להעביר עותק. בקשה כזו משדרת שקיפות ומקשה על טענה בדיעבד שההקלטה נערכה או הושמטו ממנה חלקים. אם אתם מגיעים מלווים בעורך דין, הוא יכול להעלות את הבקשה בשמכם.

הקלטה סמויה אינה עבירה כשאתם משתתפים בשיחה, אבל היא עלולה להיות מוצגת נגדכם כחוסר תום לב. בית הדין הארצי לעבודה דן בכך בע״ע (ארצי) 14184-11-11 ברנס נ׳ המרכז האקדמי כרמל (14.7.2016). בית הדין קבע כי לא בכל מקרה הקלטת ממונים היא עילה מוצדקת לסיום העבודה, והבחין בין עובד שמקליט באופן שיטתי ובלי סיבה מוצדקת כדי לאסוף ראיות לשעת הצורך, לבין עובד שמקליט כדי להוכיח פגיעה שלא כדין, במיוחד בטענות קשות להוכחה כמו הפליה. במילות בית הדין, "ככל שההקלטה בוצעה בתום לב, ונועדה לאפשר לעובד להוכיח פגיעה בו שלא כדין … עצם ההקלטה אינו פסול" (פסקה 42).

באותו מקרה, עם זאת, ערעור העובד נדחה. בית הדין מצא שההקלטות לא נעשו בתום לב אלא שימשו אמצעי לחץ להשגת תנאי העסקה, וקבע שמשבר האמון שנוצר היה עילה מוצדקת לסיום העבודה. הוא הוסיף כי ככלל, הקלטת עמיתים לעבודה ללא סיבה מוצדקת, ובמיוחד הקלטה שיטתית, פוגעת ביחסי עבודה תקינים (פסקאות 41-42). לפי ההבחנה הזו, הקלטת שימוע אחד כדי לתעד הליך שעלול להסתיים בפיטוריכם שונה מהקלטה שיטתית של כל שיחה במסדרון, אך גם כאן הנסיבות ייבחנו לגופן.

גם בעס״ק (ארצי) 33142-04-13 אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע״מ נ׳ הסתדרות העובדים הכללית החדשה (10.4.2014), בהליך שעסק בפגיעה בהתארגנות עובדים, קבע בית הדין הארצי כי "אין פסול בכך" שעובד הקליט את שיחותיו עם מנהלו, כשלטענתו היה נתון להתנכלויות חוזרות וביקש להקל על עצמו להוכיח את הפגיעה הנטענת (פסקה 29).

האם המעסיק יכול לאסור הקלטה או להקליט בעצמו

אין בחוק הוראה מפורשת שמסמיכה מעסיק לאסור על עובד להקליט שימוע, וגם לא הוראה שאוסרת על מעסיק לבקש שלא יקליטו. מעסיק רשאי לומר שאינו מעוניין בהקלטה ולבקש שהשיחה תתועד בפרוטוקול בלבד. ואולם, כפי שראינו, הקלטה שעורך עובד שהוא צד לשיחה אינה עבירה, וכשהיא נעשית בתום לב כדי להוכיח פגיעה, בית הדין הארצי קבע שהיא אינה כשלעצמה עילה לסיום העבודה. איסור גורף על הקלטת השימוע עלול להתפרש כניסיון להקשות על העובד לתעד את ההליך, והוא ייבחן לפי הנסיבות ועקרונות תום הלב.

מנקודת המבט של המעסיק, הדרך הפשוטה יותר היא לרוב להקליט בעצמו, בגלוי:

• להודיע מראש. לציין בזימון או בפתח השימוע שהשיחה מוקלטת ולשם מה. על התוכן הנדרש בזימון ראו מה צריך לכלול מכתב זימון לשימוע.
• להציע עותק לעובד. הקלטה שבידי שני הצדדים מצמצמת מחלוקות על מה נאמר.
• לא להקליט את מה שאינו חלק מהשימוע. התייעצות של העובד עם מלווה או עורך דין בהפסקה אינה שיחה שהמעסיק צד לה.
• לנהל פרוטוקול גם כשמקליטים. ההקלטה אינה פוטרת מתיעוד מסודר.
• להימנע מתגובה עונשית. צעד נגד עובד רק משום שהקליט את השימוע בתום לב עלול לפעול נגד המעסיק.

מעסיקים שרוצים לקבוע נוהל אחיד לתיעוד שימועים יכולים להיעזר בייעוץ דיני עבודה למעסיקים.

האם ההקלטה תתקבל כראיה בבית הדין לעבודה

סעיף 13(א) לחוק האזנת סתר קובע כי דברים שנקלטו "בדרך של האזנת סתר בניגוד להוראות חוק זה" לא יהיו קבילים כראיה, למעט חריגים בהליך פלילי. אלא שהכלל הזה חל רק על האזנת סתר. בסב״א (ארצי) 64210-03-22 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ׳ הסתדרות העובדים הלאומית (7.8.2022) דחה בית הדין הארצי טענה כזו נגד הקלטות שערך עובד שהשתתף בשיחות, וקבע כי השימוש בביטוי האזנת סתר "אינו במקום", לאור הגדרת המונח בחוק ומשום שההקלטה בוצעה על ידי אחד המשתתפים (פסקה 34).

חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981, מונה בסעיף 2(2) בין דרכי הפגיעה בפרטיות "האזנה האסורה על פי חוק", ובסעיף 32 קובע כי חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות פסול לשמש ראיה ללא הסכמת הנפגע, אלא אם בית המשפט התיר להשתמש בו מטעמים שיירשמו או שעומדת לפוגע הגנה לפי החוק. כשמשתתף מקליט שימוע שהוא צד לו, בדרך כלל אין מדובר בהאזנה האסורה על פי חוק, והשאלה המרכזית שבית הדין בוחן היא אמינות ההקלטה.

באותו פסק דין הבהיר בית הדין הארצי כי "לכתחילה יש להגיש הקלטה בצירוף תצהיר של הגורם המקליט ובו פירוט של נסיבות ביצוע ההקלטה", אך בנסיבות מתאימות אפשר לקבל גם הקלטה שהוגשה בדרך אחרת. עוד נקבע כי "המבחן לקבילות הקלטה הוא בראש ובראשונה מהותי", כלומר האם ההקלטה משקפת נאמנה את האירוע. שם ההקלטות התקבלו בין היתר משום שתוכנן לא הוכחש, ובית הדין ציין שמשקלן הראייתי ייקבע בהמשך (פסקאות 34-35).

המשמעות המעשית: קבילות אינה סוף הדרך, וגם הקלטה שהתקבלה נבחנת בהקשר שאר הראיות.

שימוע בזום או בטלפון

על שימוע מרחוק ומתי הוא תקין ראו את העמוד עורך דין לשימוע. לענייננו, "שיחה" בסעיף 1 לחוק האזנת סתר כוללת שיחה "בדיבור או בבזק", לרבות "בתקשורת בין מחשבים". לכן הכללים זהים לשימוע פנים אל פנים: משתתף רשאי ככלל להקליט. עדיף להודיע על כך, או לבקש שהשימוע יוקלט בתוכנה עצמה, כך שכל המשתתפים יידעו שהשיחה מתועדת.

מה עושים עם ההקלטה, ומה לא

1. לשמור את הקובץ המקורי. לא לערוך, לא לחתוך ולא להמיר בלי לשמור עותק מקורי. ההקלטה המלאה היא שמאפשרת להראות שהיא משקפת את האירוע.
2. להכין תמליל. תמליל מסודר מקל על עורך הדין ועל בית הדין. אם ההקלטה תוגש, ראוי לצרף לה תצהיר של מי שהקליט, המפרט את נסיבות ההקלטה.
3. להשוות לפרוטוקול. אם קיבלתם פרוטוקול, סמנו פערים מהותיים: טענות שהעליתם ולא נרשמו, או דברים שנרשמו ולא נאמרו.
4. להשתמש בהקלטה בהליך המשפטי, לא ברשתות. המקום להציג אותה הוא בפני עורך דינכם ובית הדין, למשל בתביעה על פיטורים שלא כדין.

פרסום ההקלטה בפייסבוק, בקבוצת וואטסאפ של העובדים או בתקשורת הוא צעד שונה לגמרי מהקלטתה. אמירות שנשמעות בהקלטה על ממונים, על עובדים אחרים או על העובד עצמו עלולות לחשוף את המפרסם לתביעת לשון הרע, ופרטים אישיים עלולים להעלות טענות לפגיעה בפרטיות. סעיף 2(11) לחוק הגנת הפרטיות מונה, בין היתר, פרסום של עניין הנוגע "למצב בריאותו" של אדם. על הסיכון שבשיתוף ובתגובה ברשתות ראו לייק, שיתוף ותגובה בפייסבוק ולשון הרע, ועל סכסוכי לשון הרע בין עובד למעסיק ראו לשון הרע ביחסי עבודה.

הקלטה מול פרוטוקול השימוע

הקלטה אינה מחליפה את הפרוטוקול, והפרוטוקול אינו מחליף הקלטה. על חובות המעסיק בתיעוד השימוע ועל הזכות לקבל את הפרוטוקול ראו את המאמר פרוטוקול שימוע. כאן נסתפק בשתי הערות מעשיות:

• כשיש פער. אם הפרוטוקול חסר או אינו מדויק, ההקלטה היא הדרך הטובה ביותר להראות זאת. כדאי להעביר למעסיק הערות בכתב לפרוטוקול סמוך לקבלתו, ולציין שהן נשענות על הקלטה.
• כשאין הקלטה. רשמו לעצמכם מיד אחרי השימוע את עיקרי הדברים, עם תאריך ושעה.

שאלות נפוצות

לקריאה נוספת: פרוטוקול שימוע · עורך דין בשימוע לפני פיטורים · מה צריך לכלול מכתב זימון לשימוע · לייק ושיתוף בפייסבוק ולשון הרע · פיטורי צמצום · כתב ויתור וסילוק בסיום עבודה · יצירת קשר

מקורות: חוק האזנת סתר, התשל״ט-1979 · חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981. הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו.