עורך דין דיני עבודה למעסיקים: שימוע, פיטורים, תביעות עובדים ועיצומים כספיים

מנהלים עסק או צוות, או אחראים על משאבי אנוש, ועולות שאלות על פיטורים, מכתב דרישה מעובד, תביעה בבית הדין לעבודה או הודעה ממשרד העבודה? משרדנו מלווה מעסיקים בדיני עבודה ומייצג מעסיקים ועובדים בבית הדין לעבודה. חשוב לדעת כבר עכשיו: בכמה עניינים החוק מטיל על המעסיק את נטל ההוכחה או קובע חזקה שעליו להפריך, ובהם רישומי שעות עבודה, ההודעה על תנאי העבודה, תלושי שכר וטענות הפליה. לכן המסמכים שהמעסיק מנהל חשובים עוד לפני שנפתחת מחלוקת.

מתי כדאי לפנות אלינו

כל אחד מהמצבים הבאים הוא סיבה טובה לפנות אלינו:

• אתם שוקלים לפטר עובד או עובדת ורוצים להבין מה החוק דורש לפני כן
• קיבלתם מכתב דרישה מעובד או כתב תביעה לבית הדין לעבודה
• קיבלתם הודעה על כוונת חיוב ממשרד העבודה
• אתם צריכים הסכמי העסקה או תקנון לעסק
• הוגשה במקום העבודה תלונה על הטרדה מינית
• אתם מחפשים ליווי משפטי שוטף בדיני עבודה

מה החוק דורש ממעסיק בתחילת ההעסקה ובמהלכה

החוק מטיל על המעסיק חובות כבר בתחילת ההעסקה:

• הודעה על תנאי עבודה – לפי חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס״ב-2002, מעסיק מוסר לעובד, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהתחיל לעבוד (ואם העובד נער – שבעה ימים), הודעה בכתב המפרטת את תנאי העבודה (סעיף 1). על שינוי בתנאי העבודה מוסרים הודעה בתוך שלושים ימים, בכפוף לחריגים שבסעיף (סעיף 3).
• פנקס שכר ותלוש שכר – לפי סעיף 24(א) לחוק הגנת השכר, התשי״ח-1958, מעסיק חייב לנהל פנקס שכר ולמסור לכל עובד, בכתב, תלוש שכר.
• פנסיה – צו הרחבה לפנסיה חובה מחייב כל מעסיק להפריש לפנסיה עבור עובדיו. פירוט במאמר הסיכון הכפול של המעביד באי הפרשות פנסיוניות.
• איסור הפליה – לפי סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח-1988, מעסיק אינו רשאי להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת עילות המנויות בחוק, ובהן מין, נטייה מינית, היריון, גיל, דת, השקפה ושירות במילואים. האיסור חל על קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום, הכשרה, פיטורים ופיצויי פיטורים, וכן על הטבות ותשלומים בקשר לפרישה מעבודה.

לפני פיטורים

פיטורים כרוכים בכמה חובות, חלקן בחוק וחלקן בפסיקה:

• שימוע – חובת השימוע מקורה בפסיקה, ולפי הפסיקה היא חלה על מעסיקים במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי כאחד. העובד זכאי להודעה סבירה מראש על השימוע ולפירוט הטענות נגדו, ולהזדמנות אמיתית להשמיע את עמדתו לפני שמתקבלת ההחלטה. שימוע למראית עין, כשההחלטה כבר התקבלה, עלול להקים עילה לפיצוי. פירוט במאמר המדריך המלא לשימוע לפני פיטורים.
• הודעה מוקדמת – לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א-2001, מעסיק המבקש לפטר עובד נותן לו הודעה מוקדמת בכתב, המציינת את יום הוצאת ההודעה ואת יום כניסת הפיטורים לתוקף (סעיף 2). משך ההודעה נקבע לפי סוג העובד והוותק שלו (סעיפים 3 ו-4; ראו בשאלות הנפוצות). המעסיק רשאי לוותר על עבודת העובד בפועל בתקופת ההודעה, ובלבד שישלם פיצוי השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שוויתר עליה (סעיף 6(א)). מעסיק שפיטר בלי הודעה מוקדמת משלם פיצוי השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה (סעיף 7(א)). בחוק יש גם סייגים.
• פיצויי פיטורים – לפי סעיף 1(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג-1963, מי שעבד שנה אחת ברציפות אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ופוטר זכאי לפיצויי פיטורים (ולעובד עונתי יש כללים משלו). תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה בא במקום פיצויי פיטורים רק אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד, או אם אושר על ידי שר העבודה, ובמידה שנקבע או אושר (סעיף 14).
• אישור על תקופת העבודה – בסיום העבודה על המעסיק לתת לעובד אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי העבודה (סעיף 8(א)).

החוק מגביל פיטורים גם במצבים מוגנים, ובהם:

• היריון – לפי סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, התשי״ד-1954, מעסיק לא יפטר עובדת שהיא בהיריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה (בפועל – מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה), ולא יינתן היתר אם הפיטורים הם, לדעת נותן ההיתר, בקשר להיריון. ההוראה חלה על עובדת שעבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות, והחוק קובע תקופות מוגנות נוספות.
• שירות מילואים – לפי סעיף 41א לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט-1949, אסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, ופיטורים כאלה בטלים (סעיף קטן (א1)). אסור לפטר עובד בתקופת שירות מילואים בלי היתר מוועדת התעסוקה, ובשירות העולה על יומיים רצופים אסור לפטרו או לפגוע בהיקף המשרה או בהכנסה שלו, בלי היתר, גם בשלושים הימים שלאחר תום השירות (סעיף קטן (ב)). התקופה המוגנת הוארכה בהוראות נוספות, ולכן יש לבדוק את המצב העדכני.

תביעת עובד בבית הדין לעבודה

בתביעת עובד נגד מעסיק, החוק קובע במקרים מסוימים שנטל ההוכחה על המעסיק, או חזקה לחובתו:

• הודעה על תנאי עבודה – לפי סעיף 5א לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה, אם שנוי במחלוקת עניין מהעניינים שבסעיף 2 והמעסיק לא מסר את ההודעה שהוא חייב בה, חובת ההוכחה באותו עניין על המעסיק, ובלבד שהעובד העיד על טענותיו באותו עניין.
• שעות עבודה – לפי סעיף 26ב(א) לחוק הגנת השכר, בתביעה לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה, על המעסיק להוכיח שהעובד לא עמד לרשות העבודה בשעות אלה, אם לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, ככל שהוא חייב לנהלו. בגמול שעות נוספות הכלל חל בגבולות הקבועים בסעיף 26ב(ב).
• תלושי שכר – לפי סעיף 26א(ב) לחוק הגנת השכר, מעסיק שלא מסר ביודעין תלוש שכר במועד, או מסר תלוש שאינו כולל את פרטי השכר ששולם, חשוף לפיצויים לדוגמה בשל כל תלוש כזה, עד תקרה הקבועה בחוק (ובית הדין רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק סכום אחר). הפרה כזו בשני חודשים לפחות בתקופה של 24 חודשים יוצרת חזקה שנעשתה ביודעין, אלא אם המעסיק הוכיח אחרת.
• הפליה בפיטורים – לפי סעיף 9(א)(2) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, בתביעה בשל פיטורים, אם הוכיח העובד שלא הייתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו, חובת ההוכחה על המעסיק שלא פעל בניגוד לאיסור ההפליה שבסעיף 2.

בית הדין רשאי לפסוק פיצויים גם כשלא נגרם נזק של ממון (סעיף 5(א)(1) לחוק הודעה לעובד; סעיף 10(א)(1) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה). משרדנו מייצג מעסיקים ועובדים בבית הדין לעבודה, ומלווה מעסיקים בהגנה מפני תביעות עובדים.

עיצום כספי ממשרד העבודה

החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב-2011, מאפשר להטיל עיצום כספי על מעסיק שהפר הוראה המנויה בתוספת השנייה לחוק (סעיף 3). ההליך לפי החוק (פירוט נוסף במאמר קנסות כספיים של משרד העבודה):

• לפני הטלת העיצום, הממונה (מפקח עבודה בכיר) שולח למעסיק הודעה על כוונת חיוב (סעיף 5)
• המעסיק רשאי לטעון בכתב לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עיצום ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה (סעיף 6); לא הוגשו טענות בתוך 30 הימים, ההודעה נחשבת בתום התקופה כדרישת תשלום (סעיף 7(ג))
• על החלטת הממונה אפשר להגיש ערר לוועדת ערר בתוך 14 ימים מיום שנמסרה, והוועדה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה בעד 14 ימים נוספים (סעיף 18)
• מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת ועדת הערר רשאי לערער לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה (סעיף 21(א))
• הגשת ערר או ערעור אינה מעכבת כשלעצמה את תשלום העיצום, אלא אם ועדת הערר או בית הדין הורו אחרת (סעיף 22(א))

הטרדה מינית במקום העבודה – חובות המעסיק

סעיף 7 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח-1998, קובע:

• מעסיק חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, ולטפל בכל מקרה כאמור: לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה ולבירורה, ולטפל ביעילות במקרה שידע אודותיו (סעיף קטן (א))
• מעסיק המעסיק יותר מ־25 עובדים חייב גם לקבוע תקנון ולפרסם אותו בין עובדיו (סעיף קטן (ב))
• מעסיק שלא מילא את החובות האלה אחראי לעוולה האזרחית שעשה עובדו, או ממונה מטעמו, במסגרת יחסי העבודה (סעיף קטן (ג))

פירוט נוסף במאמר הטרדה מינית במקום העבודה: המדריך.

איך אנחנו מלווים מעסיקים

משרדנו משמש יועץ משפטי קבוע של כמה מעסיקים, ומלווה מעסיקים גם בעניין נקודתי. תחומי הליווי למעסיקים:

• ניסוח הסכמי העסקה לפי סוגי עובדים
• ניהול הליכי שימוע ופיטורים כדין
• הגנה בתביעות עובדים בבית הדין לעבודה
• טיפול בעיצומים כספיים של משרד העבודה
• סעיפי אי־תחרות וסודיות
• סיווג נכון של קבלנים ועצמאים
• ליווי מעסיק שנדרש לבקש היתר לפי חוק עבודת נשים כשיש סיבה רלוונטית לסיום ההעסקה
• ליווי מעסיקים בבירור תלונות על הטרדה מינית ובהכנת תקנון ונהלים

פירוט נוסף: דיני עבודה במשרדנו.

שכר טרחה

שכר הטרחה נקבע לאחר שיחה ראשונה, בהתאם להיקף הטיפול הנדרש: עניין נקודתי או ליווי שוטף של המעסיק. את מבנה שכר הטרחה נציג כבר בשיחה הראשונה.

פנייה ראשונית

מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם. משרדנו ברמת גן (רחוב ז׳בוטינסקי 5) משרת מעסיקים בכל גוש דן, והפגישה הראשונה אפשרית במשרד או בשיחת וידאו.

הפנייה חסויה. ניתן גם ליצור קשר בטלפון 03-6562040, או ב-וואטסאפ.

שאלות נפוצות

לקריאה נוספת: המדריך המלא לשימוע לפני פיטורים · קנסות כספיים של משרד העבודה · הסיכון הכפול של המעביד באי הפרשות פנסיוניות · הטרדה מינית במקום העבודה: המדריך · דיני עבודה במשרדנו · יצירת קשר.

האמור בעמוד זה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ומסמכיו.