הטרדה מינית בעבודה: כמה פיצוי קובע החוק ותוך כמה זמן אפשר לתבוע

בקצרה: לפי סעיף 6(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, בית המשפט רשאי לפסוק בשל הטרדה מינית או התנכלות פיצוי של עד 120,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, וכפל הסכום כשהמעשה בוצע מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור. הסכום בחוק הוא סכום בסיס, והחוק מורה לעדכן אותו בכל 1 בינואר לפי מדד המחירים לצרכן (בסיס: אוגוסט 2013) ולפרסם את הסכום המעודכן ברשומות. את התביעה יש להגיש בתוך תקופת ההתיישנות הכללית של שבע שנים מיום שנוצרה העילה (סעיף 6(ג) לחוק, בהפניה לסעיף 5 לחוק ההתיישנות). נכון לאוקטובר 2026.

שתי שאלות חוזרות אצל מי שנפגע, וגם אצל מי שנתבע: כמה כסף החוק מאפשר לפסוק, ועד מתי אפשר להגיש תביעה. המאמר עונה עליהן לפי נוסח החוק, ומבהיר גם נגד מי אפשר לתבוע. הוא אינו חוזר על שאלת מה נחשב הטרדה מינית ועל חובות המעסיק, שמפורטות במדריך להטרדה מינית במקום העבודה.

הטרדה מינית כעוולה אזרחית

סעיף 6(א) לחוק קובע שהטרדה מינית והתנכלות הן עוולות אזרחיות, ושהוראות פקודת הנזיקין חלות עליהן בכפוף להוראות החוק. כלומר, מי שנפגע אינו תלוי בהליך פלילי כדי לתבוע פיצוי אזרחי. הליך פלילי הוא מסלול נפרד, ועבירות ההטרדה וההתנכלות קבועות בסעיף 5 לחוק.

פיצוי ללא הוכחת נזק: מה אומר החוק

"בית המשפט רשאי לפסוק בשל הטרדה מינית או בשל התנכלות פיצוי שלא יעלה על סך 120,000 שקלים חדשים, ובשל הטרדה מינית או בשל התנכלות שבוצעו מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור כאמור בסעיף 144ו לחוק העונשין – כפל הסכום האמור, ללא הוכחת נזק"

סעיף 6(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998

כמה נקודות עולות מלשון הסעיף:

• זו תקרה, לא סכום קבוע. הסעיף אומר שבית המשפט "רשאי" לפסוק פיצוי "שלא יעלה על" הסכום. הסכום בפועל נקבע בהתאם לנסיבות המקרה, והחוק אינו מבטיח פיצוי מסוים.
• התקרה מתייחסת לפיצוי "ללא הוכחת נזק". פיצוי על נזק שהוכח כפוף לכללי פקודת הנזיקין, שחלה על העוולה לפי סעיף 6(א).
• עדכון שנתי. החוק קובע שהסכום מתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי עליית מדד המחירים לצרכן לעומת מדד אוגוסט 2013, והודעה על הסכום המעודכן מתפרסמת ברשומות. לכן 120,000 ש"ח הוא סכום הבסיס שבנוסח החוק, ולא בהכרח הסכום התקף היום. הסכום המעודכן לשנת 2026 לא נבדק לצורך מאמר זה, ויש לבדוק אותו בהודעה האחרונה ברשומות לפני הגשת תביעה.

תוך כמה זמן אפשר לתבוע

"לא יזדקק בית המשפט או בית הדין לעבודה, לפי הענין, לתביעה בשל עוולה לפי סעיף זה או לפי סעיף 7, שהוגשה לאחר שחלפה התקופה הקבועה בסעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי״ח–1958 מיום שנוצרה העילה"

סעיף 6(ג) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998

סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות קובע שבתביעה שאינה במקרקעין תקופת ההתיישנות היא שבע שנים, וסעיף 6 לאותו חוק קובע שהתקופה מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה. סעיף 6(ג) לחוק למניעת הטרדה מינית מוסיף שהוראות סעיפים 18א ו-18ב לחוק ההתיישנות, שעניינן תביעות בשל תקיפה מינית והתעללות בקטין, אינן חלות על תביעה לפי חוק ההטרדה המינית.

חוק ההתיישנות כולל גם הוראות כלליות על מועד תחילת התקופה והשעייתה, למשל עובדות שנעלמו מהתובע מסיבות שלא היו תלויות בו (סעיף 8), השעיית המרוץ כשהנתבע מטעה, מאיים או מנצל את מצוקת התובע (סעיף 7), וקטינות (סעיף 10). החוק למניעת הטרדה מינית אינו שולל הוראות אלה במפורש, אך תחולתן תלויה בעובדות כל מקרה. לכן אין להניח שהתביעה "תמיד" אפשרית כעבור שנים, ואין להניח גם שהמועד חלף. מומלץ לבדוק את המועד כבר בשלב מוקדם.

כלל נפרד קבוע בסעיף 6א: בתביעת עובד או דורש עבודה בשל פגיעה על רקע הטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה, חובת ההוכחה עשויה לעבור למעסיק, בתנאים שבחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, "ובלבד שטרם חלפו שלוש שנים מיום שנוצרה העילה". זהו כלל לגבי נטל ההוכחה בלבד, ואינו מקצר את תקופת ההתיישנות.

נגד מי תובעים: המטריד או המעסיק

סעיף 10(א) לחוק מקנה לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי לפי סעיפים 6, 7 ו-9 בשלושה סוגי עניינים: הטרדה מינית שעשה מעסיק או ממונה מטעמו לעובדו או עובד לעובד אחר במסגרת יחסי עבודה, התנכלות כזו, ואחריות מעסיק לפי סעיף 7 בשל הטרדה או התנכלות שעשה ממונה מטעם המעסיק לעובדו או עובד לעובד אחר.

אחריות המעסיק מוגדרת בסעיף 7(ג): מעסיק שלא מילא את חובותיו לפי סעיף 7(א)(1) ו-(2) ו-7(ב) אחראי לעוולה האזרחית שעשה עובדו, או ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, במסגרת יחסי העבודה. החובות הן קביעת דרך יעילה להגשת תלונה ולבירורה, טיפול יעיל במקרה שהמעסיק ידע עליו, ובמעסיק של יותר מ-25 עובדים גם קביעת תקנון ופרסומו. מכאן שהאחריות אינה אוטומטית אלא תלויה בשאלה אם המעסיק עמד בחובותיו, וזוהי שאלה עובדתית שנבחנת בכל תיק. סעיף 9 מרחיב את תחולת החוק גם למי שמעסיק בפועל אדם באמצעות קבלן כוח אדם ולמזמין שירות מקבלן שירות.

התנכלות בעקבות תלונה

סעיף 3(ב) מגדיר התנכלות כפגיעה מכל סוג שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה שהוגשו על הטרדה מינית. לפי סעיף 10(א)(1) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, בהליך אזרחי בשל פגיעה לפי סעיף 7 לאותו חוק (פגיעה על רקע הטרדה מינית, תלונה או תביעה, או סיוע לעובד אחר) רשאי בית הדין לעבודה לפסוק פיצוי שלא יעלה על 120,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, ואף ליתן צו מניעה או צו עשה (סעיף 10(א)(2)). גם סכום זה מתעדכן בכל 1 בינואר לפי אותו מדד בסיס.

שיקולים מעשיים

• לעובדים ולעובדות: כדאי לברר מוקדם את מועד היווצרות העילה, כי עליו נשענת תקופת ההתיישנות, ואת זהות הנתבעים האפשריים. תביעה נגד המטריד ותביעה נגד המעסיק נשענות על יסודות שונים.
• למעסיקים: אחריות לפי סעיף 7(ג) קשורה לקיום החובות שבסעיף 7, ולכן יש חשיבות לאופן שבו מוסדרים במקום העבודה הגשת תלונה ובירורה, ולכך שהחובות קוימו בפועל.
• למי שנתבעים כמטרידים: כתב תביעה אינו הכרעה בדבר אחריות, והסכום שבחוק הוא תקרה. מומלץ לבדוק את כל פרטי התביעה לפני כל תגובה.

לחישוב ריבית והפרשי הצמדה על סכום שנפסק, לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, אפשר להיעזר במחשבון הריבית וההצמדה שבעמוד מחשבונים בדיני עבודה.

לקריאה נוספת: הטרדה מינית במקום העבודה: המדריך לעובד המוטרד ולמעסיק · ייעוץ חסוי בהטרדה מינית · ייצוג מי שהוגשה נגדו תלונה · גילוי טלפון נייד בתביעת הטרדה מינית · דיני עבודה · פורום

מקורות: חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח-1998 (ויקיטקסט) · חוק ההתיישנות, התשי״ח-1958 · חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח-1988 (ויקיטקסט). הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו, ונוסח פתוח לקריאה בוויקיטקסט.