בקצרה: הסכם קיבוצי הוא הסכם בין מעסיק או ארגון מעסיקים לבין ארגון עובדים, בענייני קבלה לעבודה, סיום עבודה, תנאי עבודה ויחסי עבודה, שנעשה בכתב והוגש לרישום (סעיפים 1 ו-7 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז-1957). הסכם קיבוצי מיוחד חל במפעל או אצל מעסיק מסוים, והסכם קיבוצי כללי חל בענף, באזור או בכל ענפי העבודה, על המעסיקים החברים בארגון המעסיקים שחתם עליו (סעיפים 2, 15 ו-16). צו הרחבה הוא צו של שר העבודה, שמרחיב הוראות מהסכם קיבוצי כללי גם על עובדים ומעסיקים שאינם צד להסכם (סעיף 25), והוראות אלה נחשבות חלק מחוזה העבודה (סעיף 30(א)). הוראה בחוזה האישי שטובה לעובד גוברת על ההסכם הקיבוצי, אלא אם ההסכם מונע זאת במפורש (סעיף 22), וצו הרחבה אינו גורע מתנאים טובים יותר בחוזה העבודה (סעיף 30(ב)). עודכן: 8.11.2026.
שאלה בדיני עבודה, או זימון לשימוע? אפשר לבדוק את הזכויות ואת המועדים לפני שפועלים. ייצוג וליווי בשימוע ← · דיני עבודה ← · בקשת פגישת ייעוץ ← · טלפון 03-6562040 · וואטסאפ · השארת פרטים ↓
המאמר מיועד לעובדים ולמעסיקים שרוצים להבין מה חל עליהם מעבר לחוזה האישי ולחוקי העבודה. הוא מציג את ההוראות של חוק הסכמים קיבוציים בנוסחו העדכני, ושתי החלטות של בית הדין הארצי לעבודה. מעסיקים שבודקים אם צו הרחבה חל עליהם: ליווי מעסיקים בדיני עבודה. כלל הנושאים בתחום: דיני עבודה במשרדנו.
מהו הסכם קיבוצי
סעיף 1 לחוק מגדיר הסכם קיבוצי כהסכם "בין מעסיק או ארגון מעבידים לבין ארגון עובדים שנעשה והוגש לרישום לפי חוק זה", בענייני קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, תנאי עבודה, יחסי עבודה, וזכויות וחובות של הארגונים שחתמו, או בחלק מעניינים אלה. הסכם קיבוצי חייב להיות בכתב, וכך גם כל שינוי בו או הארכה שלו (סעיף 7). העתק ההסכם מוגש לרישום בתוך חודשיים מתאריך החתימה (סעיף 10(א)).
הסכם קיבוצי מתחיל ביום שנקבע בו, ובאין תאריך, ביום החתימה (סעיף 11). הוא יכול להיות לתקופה מסוימת או לתקופה בלתי מסוימת (סעיף 12). הסכם לתקופה מסוימת שתמה, ואף צד לא הודיע בכתב ובמועד על סיומו, ממשיך לעמוד בתוקף כהסכם לתקופה בלתי מסוימת (סעיף 13).
הסכם קיבוצי מיוחד והסכם קיבוצי כללי
החוק מכיר בשני סוגים (סעיף 2):
- הסכם קיבוצי מיוחד: למפעל מסוים או למעסיק מסוים, בין המעסיק או ארגון מעסיקים שמייצג אותו לבין ארגון העובדים היציג של העובדים שעליהם יחול ההסכם. ארגון יציג לעניין זה הוא הארגון שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של העובדים המאורגנים, ובלבד שאינו פחות משליש כלל העובדים שעליהם יחול ההסכם (סעיף 3).
- הסכם קיבוצי כללי: לכל שטח המדינה או לחלק ממנה, לענפי עבודה מסוימים או לכל ענפי העבודה, בין ארגון העובדים היציג בענף או בשטח לבין ארגון מעסיקים. ארגון יציג לעניין זה הוא הארגון שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של העובדים המאורגנים שעליהם יחול ההסכם (סעיף 4).
על מי חל הסכם קיבוצי
הסכם קיבוצי מיוחד חל על הצדדים לו, על המעסיקים שמיוצגים בו על ידי ארגון מעסיקים שהוא צד להסכם, ועל כל העובדים מהסוגים הכלולים בהסכם, במקצועות או בתפקידים הכלולים בו, שמועסקים אצל מעסיקים אלה (סעיף 15).
הסכם קיבוצי כללי חל על הצדדים לו, על המעסיקים בענפים או בשטח הכלולים בהסכם שהיו חברים בארגון המעסיקים בעת החתימה או הצטרפו אליו בתקופת תוקפו, חוץ ממי שהוצא מההסכם במפורש, ועל עובדיהם מהסוגים, המקצועות והתפקידים הכלולים בהסכם (סעיף 16). מכאן שהסכם קיבוצי כללי לבדו אינו חל על מעסיק שאינו חבר בארגון המעסיקים שחתם עליו. כאן נכנס צו ההרחבה.
כשמפעל עובר מיד ליד, מתחלק או מתמזג, רואים את המעסיק החדש כמעסיק שעליו חל ההסכם הקיבוצי (סעיף 18).
מהו צו הרחבה ומי מוציא אותו
לפי סעיף 25, שר העבודה רשאי, מיוזמתו או לבקשת צד להסכם קיבוצי כללי, להרחיב בצו את היקף התחולה של הוראה בהסכם קיבוצי כללי. השר שוקל את מספר העובדים והמעסיקים שעליהם חל ההסכם ואת משקלו של ההסכם ביחסי העבודה ובקביעת התנאים בשוק העבודה. צו הרחבה ניתן רק על הסכם קיבוצי כללי, לא על הסכם מיוחד.
לפני מתן הצו השר מפרסם ברשומות, חודש מראש, הודעה על כוונתו, וכל מעוניין רשאי להגיש ערר (סעיף 26). בין התנאים: ההוראות שמורחבות אינן פוגעות בזכות לעבודה בשל חברות או אי חברות בארגון עובדים, אינן סותרות אמנת עבודה בינלאומית שישראל אישרה, המועצה ליחסי עבודה דנה בעניין, והשר החליט בעררים (סעיף 27). הצו מתפרסם ברשומות, ומפורטים בו ההוראות שהורחבו וסוגי העובדים והמעסיקים שעליהם הוא חל (סעיף 28(א)). משפורסם הצו, אין עוררים על תוקפו (סעיף 29).
מה עושה צו הרחבה
סעיף 30(א) קובע שכאשר ניתן צו הרחבה, ההוראות שהורחבו "חלות על כל העובדים ועל כל המעסיקים, שעליהם חל הצו, ויראו אותן כחלק מחוזה עבודה שבין אותם עובדים לבין אותם מעסיקים". כלומר, על מעסיק שהצו חל עליו, ההוראות מחייבות גם אם אינו חבר בארגון המעסיקים ולא חתם על דבר. סעיף 30(ב) מוסיף שהצו אינו גורע מזכותו של עובד לפי חוזה עבודה או הסכם קיבוצי שמעניקים תנאים טובים יותר.
יש צווי הרחבה ענפיים, שחלים על ענף מסוים, ויש צווי הרחבה שחלים על כלל המשק. כדי לדעת מה חל על מקום עבודה מסוים צריך לבדוק את לשון הצו עצמו: את סוגי העובדים והמעסיקים שעליהם הוא חל, כפי שהם מפורטים בו (סעיף 28(א)). המחשבונים באתר, כמו מחשבוני דיני העבודה ומחשבון דמי הבראה, מחשבים לפי הדין הכללי ולא לפי צו ענפי מסוים.
מה היחס בין ההסכם הקיבוצי לחוזה האישי
- ההוראות האישיות הן חלק מחוזה העבודה: הוראות בהסכם קיבוצי על תנאי עבודה, סיום עבודה, והחובות והזכויות האישיות של עובד ומעסיק רואים אותן כחוזה עבודה בין כל מעסיק וכל עובד שעליהם חל ההסכם, והן בתוקף גם אחרי שההסכם פקע, כל עוד לא שונו או בוטלו כדין (סעיף 19).
- אי אפשר לוותר: זכויות שהוראות אישיות בהסכם קיבוצי מקנות לעובד אינן ניתנות לוויתור (סעיף 20).
- החוק הוא רצפה: הסכם קיבוצי יכול להוסיף על זכויות העובד שבחוק, אבל לא לגרוע מהן (סעיף 21).
- מה גובר: כשהוראה בחוזה העבודה שונה מהוראה אישית בהסכם הקיבוצי, ההסכם עדיף. אם השינוי לטובת העובד, החוזה עדיף, אלא אם בהסכם הקיבוצי יש דבר שמונע במפורש את השינוי (סעיף 22).
- כמה הסכמים: כשחלים על עובד יותר מהסכם קיבוצי אחד, הולכים אחר ההוראה שהיא לטובת העובד (סעיף 23).
על חובות של מעסיק שנובעות מצו הרחבה, למשל בהפרשות לפנסיה, ראו גם הסיכון הכפול של המעסיק באי הפרשות פנסיוניות.
מתי צו הרחבה מפסיק לחול
כשתם תוקפו של ההסכם הקיבוצי שעליו ניתן הצו, צו ההרחבה בטל, והודעה על כך מתפרסמת ברשומות (סעיף 31). השר רשאי גם לבטל צו הרחבה כשהנסיבות שבסעיף 25 אינן קיימות עוד, אחרי התייעצות, ובלבד שתאריך הביטול לא יקדים את הפרסום (סעיף 32). גם אז, ההוראות האישיות שהורחבו ממשיכות לעמוד בתוקף כחלק מחוזי העבודה שהיו קיימים בזמן שהצו היה בתוקף, כל עוד לא שונו או בוטלו בחוזי עבודה חדשים (סעיף 33).
מי מכריע אם צו הרחבה חל על מקום עבודה
לבית הדין האזורי לעבודה יש סמכות ייחודית לפסוק אם צו הרחבה חל על מפעל (סעיף 33ד). מפקח שהסמיך שר העבודה רשאי לדרוש מכל מפעל מידע כדי לברר אם חל עליו צו הרחבה ואם הוראותיו מתקיימות, ובהודעה מוקדמת גם להיכנס למפעל ולבדוק את ספריו ומסמכיו הנוגעים לעובדים (סעיף 33ג(א)).
מה קבעה הפסיקה
בית הדין הארצי לעבודה דן בשאלה אם צו הרחבה ממשיך לחול על ענף שנמחק מרשימת הענפים של ההסכם הקיבוצי שהורחב. בית הדין קבע שמאז המחיקה הצו אינו חל עוד על אותו ענף, והסביר:
"מבחינת ההוראות המהותיות, צו ההרחבה יונק את חיותו מההסכם הקיבוצי, והוא אינו יכול להיות חי הנושא את עצמו."
עת"צ (ארצי) 48841-06-18 (7.6.2023), פסקה 36
בית הדין הוסיף שמהגיון סעיף 31 לחוק נובע שכאשר הוראות ההסכם הקיבוצי בוטלו באופן חלקי, הוראות צו ההרחבה בטלות באופן חלקי בהתאמה, וש"תכלית צו ההרחבה היא השוואת תנאיהם של העובדים שאינם מאורגנים לעובדים מאורגנים, ולא הטבת תנאיהם של הראשונים ביחס לאחרונים" (פסקה 37). הקביעה ניתנה בשלב של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לפי הראיות שהובאו באותו הליך ו"מבלי לקבוע מסמרות" (פסקאות 32 ו-37).
בהחלטה אחרת של בית הדין הארצי, בבקשת רשות ערעור שנדחתה, נדונה השאלה אם צו ההרחבה בענף ההובלה חל על חברה שעיקר עיסוקה הובלת בטון במערבלי בטון. על הדרך לבדוק את התחולה נכתב:
"בשאלה על מי חל צו ההרחבה, דנים קודם בפירוש הוראות התחולה של צו ההרחבה ובפירוש החלק המסדיר את היקף תחולתו של ההסכם הקיבוצי. שאלת התחולה כאמור לא מוכרעת לפי הסיווג האחיד, אלא שהסיווג האחיד יכול לסייע בפירוש כאמור."
בר"ע (ארצי) 31443-03-16 (4.4.2016), פסקה 15
הסיווג האחיד הוא הסיווג הרשמי של ענפי הכלכלה. באותו מקרה נקבע שהחברה היא מפעל הובלה ושהצו חל עליה (פסקה 16). הדברים נאמרו בנסיבות אותם מקרים.
מאמר זה הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. השאלה אם צו הרחבה מסוים חל על מקום עבודה נבחנת לפי לשון הצו וההסכם ולפי הנסיבות. מעסיקים: ליווי מעסיקים בדיני עבודה. עובדים ומעסיקים: דיני עבודה במשרדנו, יצירת קשר.
שאלות נפוצות
האם הסכם קיבוצי חל על מעסיק שאינו חבר בארגון המעסיקים?
הסכם קיבוצי כללי חל על המעסיקים שהיו חברים בארגון המעסיקים בעת החתימה או הצטרפו אליו בתקופת תוקפו, ועל עובדיהם (סעיף 16 לחוק הסכמים קיבוציים). על מעסיק שאינו חבר, הוראות ההסכם חלות רק אם הורחבו בצו הרחבה שחל עליו (סעיפים 25 ו-30(א)).
מה גובר: החוזה האישי או ההסכם הקיבוצי?
ככלל, ההוראה האישית שבהסכם הקיבוצי עדיפה. אם ההוראה בחוזה העבודה שונה לטובת העובד, החוזה עדיף, אלא אם ההסכם הקיבוצי מונע במפורש את השינוי (סעיף 22). כשחלים כמה הסכמים קיבוציים, הולכים אחר ההוראה שהיא לטובת העובד (סעיף 23).
האם עובד יכול לוותר על זכות שבהסכם קיבוצי?
לא. זכויות שהוראות אישיות בהסכם קיבוצי מקנות לעובד אינן ניתנות לוויתור (סעיף 20).
מה קורה לצו הרחבה כשההסכם הקיבוצי מסתיים?
כשתם תוקפו של ההסכם שעליו ניתן הצו, הצו בטל, והודעה על כך מתפרסמת ברשומות (סעיף 31). ההוראות האישיות שהורחבו ממשיכות לעמוד בתוקף כחלק מחוזי העבודה שהיו קיימים, כל עוד לא שונו או בוטלו בחוזי עבודה חדשים (סעיף 33).
מי מכריע אם צו הרחבה חל על מקום העבודה?
לבית הדין האזורי לעבודה יש סמכות ייחודית לפסוק אם צו הרחבה חל על מפעל (סעיף 33ד). מפקח מטעם שר העבודה רשאי לדרוש מהמפעל מידע כדי לברר זאת (סעיף 33ג(א)).