בקצרה: מעסיק שאינו מעביר לקופת גמל את התשלומים שהוא חייב בהם חשוף לשני סיכונים. הראשון הוא חוב והליכים בגינו: סכום כזה נחשב שכר מולן אם לא שולם לקופה בתוך 21 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר הקשור אליו, מתווסף לו פיצוי הלנה, והקופה רשאית לתבוע את המעסיק ישירות (סעיפים 19א ו־28(א)(2) לחוק הגנת השכר, התשי״ח-1958). בנוסף, אי־העברת סכומים שנוכו משכר העובד היא עבירה (סעיף 25ב(ג)), ותשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה מנויים בתוספת השנייה לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב-2011, ולכן ניתן להטיל בגינם עיצום כספי. הסיכון השני נוגע לפיצויי פיטורים: תשלום לקרן פנסיה בא במקומם רק בתנאים שבסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג-1963, ובמידה שנקבעה בהם.
שאלה בדיני עבודה, או זימון לשימוע? אפשר לבדוק את הזכויות ואת המועדים לפני שפועלים. ייצוג וליווי בשימוע ← · דיני עבודה ← · טלפון 03-6562040 · וואטסאפ · השארת פרטים ↓
המאמר מיועד למעסיקים ולעובדים שמתעוררת אצלם שאלה בעניין הפרשות לקופת גמל שלא הועברו. הוא מציג את הוראות החוק ואינו מנתח את צו ההרחבה לפנסיה חובה עצמו: נוסח הצו אינו מובא כאן, ולכן המאמר אינו מפרט שיעורי הפרשה, גילאים, תקופות ומועדים המנויים בו. המאמר אינו תחליף לייעוץ בנסיבות המקרה. נכון לאוקטובר 2026.
מהי חובת ההפרשה לפנסיה לפי צו ההרחבה?
צו ההרחבה לפנסיה חובה מחייב מעסיקים לבטח את עובדיהם בהסדר פנסיוני. החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה מונה בתוספת השנייה "תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה" (חלק ג׳, פרט 15). סעיף 19א(י) לחוק הגנת השכר מכיר במצב שבו צו הרחבה מחייב מעסיק לשלם עבור עובד סכום לקופת גמל.
מתי חוב לקופת גמל נחשב שכר מולן?
סכום שמעסיק חייב לקופת גמל נחשב שכר מולן אם לא שולם לקופה בתוך 21 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר הקשור אליו (סעיף 19א(א) לחוק הגנת השכר). כך נפתח הסעיף:
"יראו כשכר מולן גם סכום שמעסיק חייב לקופת גמל, בין שהסכום מגיע ממנו במישרין ובין שהמעסיק חייב לנכותו משכר העובד …"
סעיף 19א(א) לחוק הגנת השכר, התשי״ח-1958
ההוראה חלה הן על סכום שהמעסיק חייב לנכות משכר העובד והן על סכום שהוא חייב לשלם ישירות, בין אם השכר הולן ובין אם לא (סעיף 19א(א)). שכר מולן הוא שכר עבודה שלא שולם עד היום הקובע, והיום הקובע הוא ככלל היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום השכר (סעיף 1). "קופת גמל" מוגדרת בסעיף 1 באופן רחב: היא כוללת, בין היתר, קרן פנסיה וקופת תגמולים שהעובד חבר בה, וכן קופת גמל שהמעסיק, או המעסיק והעובד, חייבים לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה.
מהו פיצוי ההלנה על חוב לקופה?
על סכום שהמעסיק חייב לנכות משכר העובד מחושב פיצוי ההלנה לפי סעיף 17 לחוק, ועל סכום שהוא חייב לשלם ישירות לקופה הוא מחושב לפי סעיף 19א(ב)(2). כך קובע סעיף 19א(ב)(2) לגבי סכום שהמעסיק חייב במישרין לקופה:
"הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה שלגביו קיימת החבות לקופת הגמל עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של החוב והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבו לא שולם החוב; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי."
סעיף 19א(ב)(2) לחוק הגנת השכר, התשי״ח-1958
האם הקופה יכולה לתבוע את המעסיק?
כן. לקופת גמל זכות תביעה במישרין נגד המעסיק לגבי הסכום שהמעסיק חייב לה לפי סעיף 19א, ולגבי פיצויי הלנת שכר בשל סכום כזה (סעיף 28(א)(2)). לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק הגנת השכר, והוא רשאי לפסוק פיצויים בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין, נוסף על כל פיצוי או סעד אחר (סעיף 26א(א)).
לעניין זכויות העובד כלפי הקופה, סכום שהמעסיק חייב לקופה נחשב כאילו שולם במועדו (סעיף 19א(ד)). עברו ששה חודשים מהמועד שבסעיף 19א(א), החוב לא שולם, וקרה לעובד מקרה המזכה בתשלום או בשירות מהקופה, רשאית הקופה לתבוע מהמעסיק סכום השווה לסכום ששילמה או שהיא עתידה לשלם לעובד או לחליפו, ואת שווי השירות שנתנה, בניכוי הסכומים המפורטים בסעיף (סעיף 19א(ה)). בית הדין האזורי לעבודה רשאי להפחית תשלום כזה אם ראה נסיבות המצדיקות זאת (סעיף 19א(ז)).
סעיף 19א(י) עוסק בעובד שחל עליו הסכם קיבוצי כללי או צו הרחבה המחייבים מעסיק לשלם עבורו לקופה. אם המעסיק לא מסר לקופה את הפרטים שנקבעו בתקנות לגבי העובד ולא שילם בעדו סכום כלשהו, לא יחולו על העובד סעיפים 19א(ד) עד (ט), ובהם הכלל שלפיו החוב נחשב כמשולם במועד. ואולם אם החוב שולם בתוך שלוש שנים מהמועד שבסעיף 19א(א) ולפני שאירע מקרה המזכה את העובד בתשלום או בשירות מהקופה, יראו, לעניין זכויות העובד כלפי הקופה, את החוב כאילו שולם במועד (סעיף 19א(י)(1)). שילמה הקופה לעובד תשלום או שירות מכוח כלל זה תוך שנה מיום ששולם החוב, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לחייב את המעסיק לשפות את הקופה, אם ראה נסיבות המצדיקות זאת (סעיף 19א(י)(2)).
מה דינו של מעסיק שניכה משכר העובד ולא העביר את הכסף?
מעסיק שניכה סכומים משכר העובד ולא העבירם למי שהם מיועדים לו, בניגוד לסעיף 25א, עובר עבירה לפי סעיף 25ב(ג). כך קובע הסעיף:
"מעסיק שניכה סכומים משכרו של עובד ולא העבירם למי שלו יועדו הסכומים, בניגוד להוראות סעיף 25א, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי חמישה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין."
סעיף 25ב(ג) לחוק הגנת השכר, התשי״ח-1958
סעיף 25א(א) מחייב את המעסיק להעביר סכום שנוכה למי שהוא מיועד לו בתוך 30 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו נוכה, זולת אם נקבעה בחיקוק דרך אחרת. ניכוי תשלומים שוטפים לקופות גמל מותר (סעיף 25(א)(5)). בנסיבות מחמירות, כהגדרתן בסעיף 25ב(ה), העונש חמור יותר (סעיף 25ב(ד)(2)).
נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 25ב בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו (סעיף 26(ב)). נעברה עבירה כזו, חזקה שהוא הפר חובה זו, אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן למנוע את העבירה (סעיף 26(ג)). גם מי שהסכום שנוכה מיועד לו רשאי לתבוע את המעסיק במישרין (סעיף 28(א)(1)).
מה קובע החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה?
העברת סכומים שנוכו ותשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה מנויים בתוספת השנייה לחוק, בחלק ג׳, ולכן הממונה רשאי להטיל בגינם עיצום כספי (סעיף 3). כך נוסחו שתי ההוראות בתוספת:
"העברת סכומים שנוכו, לפי סעיף 25א לחוק הגנת השכר."
"תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה."
התוספת השנייה, חלק ג׳, סימן א׳, פרטים 8 ו־15, לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב-2011
העיצום מוטל על ידי הממונה לאחר הודעה על כוונת חיוב ואפשרות לטעון בכתב לפניו (סעיפים 5 ו־6). מסלול ההליך, כולל ערר וערעור, מתואר במאמר קנסות כספיים של משרד העבודה. תשלום עיצום אינו גורע מאחריות פלילית (סעיף 13(א)).
הטלת העיצום מתפרסמת באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, ובכלל זה שמו של המפר, למעט אם הוא יחיד (סעיף 17(א)). אסור לשפות אדם או לבטח אותו מפני עיצום כספי שהוטל עליו, והוראה או חוזה ביטוח כאלה בטלים (סעיף 49(ג)–(ד)). המנהל הכללי של תאגיד שהוא מעסיק חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרה של הוראה מהתוספת השנייה בידי התאגיד (סעיף 14(א)).
מה הקשר לפיצויי פיטורים לפי סעיף 14?
תשלום לקרן פנסיה בא במקום פיצויי פיטורים רק אם נקבע כך בהסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד, או אם אישר זאת שר העבודה, ורק במידה שנקבע או אושר (סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים). כך נוסח הסעיף:
"תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר."
סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג-1963
מי שעבד, ככלל, שנה אחת ברציפות אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ופוטר זכאי לפיצויי פיטורים (סעיף 1(א)). שיעורם ככלל נקבע בסעיף 12(א): שכר חודש אחד לכל שנת עבודה בעובד במשכורת, ושכר שבועיים לכל שנת עבודה בעובד בשכר.
לשון סעיף 14 עוסקת ב"תשלום" לקרן. החוק אינו קובע במפורש מה דינו של מעסיק שלא שילם. לפי הלשון, רק תשלום שנעשה בהתאם להסכם או לאישור, ובמידה שנקבעה בהם, בא במקום הפיצויים. מכאן שכספים שלא הופרשו אינם יכולים לשמש תחליף לפיצויים, ועשויה להישאר חבות לפיצויי פיטורים בפועל. היקף החבות תלוי בנוסח ההסכם או האישור החל ובתשלומים ששולמו בפועל, ונבחן בנסיבות כל מקרה.
מעסיקים ועובדים המתלבטים בסוגיית הפרשות פנסיוניות מוזמנים לקרוא עוד על תחום דיני העבודה, להתייעץ בפורום המשפטי, או ליצור קשר לבירור מקרה פרטני.
לקריאה נוספת: עורך דין דיני עבודה למעסיקים | עיצומים כספיים של משרד העבודה | שאלות נפוצות בדיני עבודה בתקופת מלחמת חרבות ברזל
שאלות נפוצות
מהו הסיכון הכפול של מעסיק שלא הפריש לפנסיה?
הראשון הוא חוב והליכים בגינו: סכום שמעסיק חייב לקופת גמל נחשב שכר מולן אם לא שולם לקופה בתוך 21 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר הקשור אליו, מתווסף לו פיצוי הלנה (סעיף 19א), והקופה רשאית לתבוע את המעסיק ישירות (סעיף 28(א)(2)). השני נוגע לפיצויי פיטורים: תשלום לקרן פנסיה בא במקומם רק בתנאים שבסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים ובמידה שנקבעה בהם.
מתי חוב לקופת גמל נחשב שכר מולן?
כאשר סכום שהמעסיק חייב לנכות משכר העובד, או חייב לשלם ישירות, לא שולם לקופה בתוך 21 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר הקשור אליו (סעיף 19א(א)).
האם הקופה יכולה לתבוע את המעסיק ישירות?
כן. לקופת גמל זכות תביעה במישרין נגד המעסיק לגבי הסכום שהוא חייב לה לפי סעיף 19א, ולגבי פיצויי הלנת שכר בשל סכום כזה (סעיף 28(א)(2)).
האם אי־העברת כספים שנוכו משכר העובד היא עבירה פלילית?
כן. מעסיק שניכה סכומים משכרו של עובד ולא העבירם למי שהם יועדו לו, בניגוד לסעיף 25א, דינו מאסר או קנס, כמפורט בסעיף 25ב(ג).
האם אפשר להטיל עיצום כספי על אי־הפרשה לפנסיה?
כן. תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה והעברת סכומים שנוכו מנויים בתוספת השנייה לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, חלק ג׳, והממונה רשאי להטיל בגינם עיצום כספי (סעיף 3).
האם תשלום לקרן פנסיה בא במקום פיצויי פיטורים?
רק בתנאים שבסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים: אם נקבע כך בהסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד, או אם התשלום אושר על ידי שר העבודה, ובמידה שנקבע או אושר.
מקורות: חוק הגנת השכר, התשי״ח-1958 (ויקיטקסט) · חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג-1963 (ויקיטקסט) · חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב-2011 (ויקיטקסט) · צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה, 2011. הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו, ונוסח פתוח לקריאה בוויקיטקסט.