בקצרה: על פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה אפשר להגיש עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ), מכוח סעיף 15 לחוק-יסוד: השפיטה. העתירה אינה ערעור. בפסקי דין מהשנה האחרונה כתב בג"ץ שהוא מתערב רק במקרים חריגים, כשמתקיימים שני תנאים מצטברים: טעות משפטית מהותית בפסיקת בית הדין הארצי, ושיקולי צדק המחייבים התערבות. עודכן: 6.11.2026.
שאלה בדיני עבודה, או זימון לשימוע? אפשר לבדוק את הזכויות ואת המועדים לפני שפועלים. ייצוג וליווי בשימוע ← · דיני עבודה ← · בקשת פגישת ייעוץ ← · טלפון 03-6562040 · וואטסאפ · השארת פרטים ↓
המאמר מיועד לעובדים, למעסיקים ולמבוטחים שקיבלו פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה ושואלים אם יש לאן להמשיך. הוא מציג את הבסיס בחוק ואת אמות המידה כפי שבית המשפט העליון ניסח אותן בפסקי דין שנקראו במלואם. על ערעור מבית הדין האזורי לבית הדין הארצי ראו ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. שאלות על תיק מסוים: דיני עבודה במשרדנו.
הבסיס בחוק: סעיף 15 לחוק-יסוד: השפיטה
סעיף 15(ג) לחוק-יסוד: השפיטה קובע שבית המשפט העליון "ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר".
סעיף 15(ד)(3) מסמיך את בג"ץ "לתת צווים לבתי משפט, לבתי דין ולגופים ואנשים בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין־שיפוטיות על פי דין – למעט בתי משפט שחוק זה דן בהם ולמעט בתי דין דתיים – לדון בענין פלוני או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בענין פלוני, ולבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה שלא כדין". העתירות בשני פסקי הדין המובאים להלן הוגשו לבג"ץ נגד בתי הדין לעבודה, ובית הדין הארצי לעבודה היה בין המשיבים.
מה קובע חוק בית הדין לעבודה על ערעור
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, מסדיר בסעיף 26 ערעור מבית דין אזורי לבית הדין הארצי. סעיף 26 אינו קובע ערעור מבית הדין הארצי לבית המשפט העליון בהליכים אזרחיים; בהליכים פליליים חל סעיף 26(ג). הוראה מיוחדת קיימת בהליכים פליליים: לפי סעיף 26(ג), פסק דין של בית הדין הארצי בערעור כזה "דינו לענין ערעור נוסף כדין פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור פלילי". המאמר עוסק בעתירה לבג"ץ ולא בהליכים הפליליים.
שני התנאים המצטברים
בבג"ץ (העליון) 56087-07-26 (5.10.2026), עתירה נגד פסק דין של בית הדין הארצי בתביעה לפי חוק הביטוח הלאומי, כתב הנשיא יצחק עמית, בהסכמת השופטת דפנה ברק-ארז והשופט אלכס שטיין, בפסקה 6:
"כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק לא יושב כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה, והתערבותו מצומצמת למקרים חריגים בלבד שבהם מתקיימים שני תנאים מצטברים: טעות משפטית מהותית בפסיקת בית הדין הארצי, וקיומם של שיקולי צדק המחייבים התערבות זו".
העתירה נדחתה על הסף, בלי שהתבקשה תגובת המשיבים.
המילה "מצטברים" פירושה ששני התנאים נדרשים יחד. בפסקה 7 לאותו פסק דין כתב בית המשפט, לגבי טענה שהעותר העלה לראשונה רק בערעור לבית הדין הארצי: "התנהלות דיונית מסוג זה שוללת מניה וביה את הטענה כי התערבותנו נדרשת משיקולי צדק". לגבי פגם אחר שבית המשפט הכיר בו, כתב שאין לראות בו "משום טעות משפטית מהותית".
עתירה אינה ערעור נוסף
בבג"ץ (העליון) 7325-03-26 (17.3.2026), עתירה נגד החלטות של בתי הדין לעבודה, כתב הנשיא עמית, בהסכמת השופט עופר גרוסקופף והשופטת גילה כנפי-שטייניץ, בפסקה 4:
"כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין לעבודה, ומשכך הוא יתערב בהחלטות בתי דין אלה רק במקרים חריגים ונדירים שבהם נפלה טעות משפטית מהותית בסוגיה עקרונית ושיקולי הצדק מחייבים התערבות בנסיבות העניין".
בהמשך אותה פסקה כתב בית המשפט ש"אמת מידה זו מצומצמת עוד יותר שעה שעסקינן בהחלטות שעניינן במתן סעד זמני". עוד כתב ש"מרבית טענות העותר הן טענות ערעוריות במובהק", ושהכרעות בתי הדין "מנומקות כראוי ומתייחסות למכלול השיקולים שצריכים לעניין". גם עתירה זו נדחתה על הסף.
קודם בית הדין הארצי, אחר כך בג"ץ
באותו פסק דין (פסקה 4) כתב בית המשפט שטענות נגד החלטה של בית הדין האזורי "לוקות באי-מיצוי הליכים, שכן הדרך להשיג על החלטה של בית הדין האזורי לעבודה היא באמצעות פנייה לבית הדין הארצי לעבודה". כלומר, עתירה לבג"ץ אינה תחליף להליך בבית הדין הארצי. על ההבדל בין שיהוי למיצוי הליכים בעתירות בכלל ראו שיהוי ומיצוי הליכים בעתירה.
מה אפשר ללמוד משני פסקי הדין
בשני המקרים בית המשפט לא נכנס מחדש לשאלות העובדתיות שבית הדין לעבודה הכריע בהן. בבג"ץ 56087-07-26 העותר טען לפגמים בהרכב של בית הדין האזורי, לאחר החלפת נציג ציבור. בית המשפט בחן את הטענות ומצא, בפסקה 7, שבית הדין האזורי נתן לצדדים הזדמנות להתנגד להמשך ההליך מהשלב שבו הופסק, ושלא הוגשה התנגדות. בבג"ץ 7325-03-26 כתב בית המשפט שהכרעות בתי הדין מנומקות, ו"לא שוכנענו כי נפל בהן פגם מן הסוג המצדיק את התערבותנו".
מה שעולה מהציטוטים הוא שהשאלה בעתירה כזו אינה אם בית הדין הארצי טעה בהכרעה מסוימת, אלא אם יש טעות משפטית מהותית ואם שיקולי צדק מחייבים התערבות. לשון סעיף 15(ג) מתאימה לכך: בג"ץ דן בעניינים שהוא רואה צורך לתת בהם סעד "למען הצדק".
מה המאמר אינו קובע
- שני פסקי הדין הם דחיות על הסף. הם מראים את אמת המידה כפי שנוסחה בהם, ואינם מלמדים על מקרים שבהם עתירה התקבלה.
- ההבחנה בין עתירה לבג"ץ לבין עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי מוסברת במאמר עתירה מנהלית או בג"ץ. מידע כללי על עתירות: עורך דין לעתירות מנהליות ומשפט מנהלי במשרדנו.
שאלות נפוצות
אפשר לערער לעליון על פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה?
חוק בית הדין לעבודה אינו קובע ערעור לבית המשפט העליון בהליכים אזרחיים. פסקי הדין שבמאמר עוסקים בעתירה לבג"ץ, מכוח סעיף 15 לחוק-יסוד: השפיטה. בהליכים פליליים קיימת הוראה מיוחדת בסעיף 26(ג) לחוק.
מתי בג"ץ מתערב בפסק דין של בית הדין הארצי?
לפי בג"ץ 56087-07-26 (5.10.2026, פסקה 6), רק במקרים חריגים שבהם מתקיימים שני תנאים מצטברים: טעות משפטית מהותית בפסיקת בית הדין הארצי, ושיקולי צדק המחייבים התערבות.
האם עתירה לבג"ץ היא ערעור נוסף?
לא. בבג"ץ 7325-03-26 (17.3.2026, פסקה 4) כתב בית המשפט שהוא "אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין לעבודה", ושטענות ערעוריות במובהק אינן מהסוג שמצדיק את התערבותו.
אפשר לעתור לבג"ץ ישר נגד החלטה של בית הדין האזורי?
באותו פסק דין נכתב שטענות כאלה לוקות באי-מיצוי הליכים, כי הדרך להשיג על החלטת בית הדין האזורי היא פנייה לבית הדין הארצי לעבודה.
האם הכללים שונים בהחלטה על סעד זמני?
כן. בבג"ץ 7325-03-26 (פסקה 4) כתב בית המשפט שאמת המידה "מצומצמת עוד יותר" בהחלטות שעניינן מתן סעד זמני.
האם טענה שלא הועלתה קודם יכולה להצדיק התערבות?
בבג"ץ 56087-07-26 (פסקה 7) כתב בית המשפט, לגבי טענה שהועלתה לראשונה בערעור לבית הדין הארצי, שהתנהלות כזו "שוללת מניה וביה את הטענה כי התערבותנו נדרשת משיקולי צדק".
המאמר מציג מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. לשאלה על פסק דין מסוים: יצירת קשר.