בקצרה: החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, אינו מוגבל למקום העבודה. סעיף 4 אוסר הטרדה מינית והתנכלות, וסעיף 3(א)(6) מפרט מצבים שבהם הצעות או התייחסויות מיניות חוזרות הן הטרדה גם אם המוטרד לא הראה שאינו מעוניין בהן, ובהם יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, לימודים, הדרכה או ייעוץ של כהן דת ושימוש לרעה בסמכות של עובד הציבור. סעיף 5(א) קובע מאסר שנתיים על הטרדה לפי פסקאות (3), (4), (5) ו-(6) של סעיף 3(א), וסעיף 6(א) קובע שהטרדה מינית היא גם עוולה אזרחית. סעיף 10(א) מקנה לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית להליכים אזרחיים שעניינם הטרדה או התנכלות במסגרת יחסי עבודה.
שאלה בדיני עבודה, או זימון לשימוע? אפשר לבדוק את הזכויות ואת המועדים לפני שפועלים. ייצוג וליווי בשימוע ← · דיני עבודה ← · בקשת פגישת ייעוץ ← · טלפון 03-6562040 · וואטסאפ · השארת פרטים ↓
המאמר עוסק בהטרדה מינית שאינה במסגרת יחסי עבודה. ההגדרות הכלליות בחוק, חובות המעסיק, בירור תלונה בעבודה, גובה הפיצוי והתיישנות והטרדה בהודעות מוסברים בעמודים נפרדים: המדריך להטרדה מינית בעבודה, פיצוי והתיישנות בהטרדה מינית והטרדה מינית בהודעות וברשתות חברתיות. כאן מובאים רק המצבים והסעיפים שחלים גם כשאין בין הצדדים יחסי עבודה.
הטרדה מינית מחוץ לעבודה: על מה חל החוק
סעיף 1 קובע שמטרת החוק היא "לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים". סעיף 4 קובע: "לא יטריד אדם מינית את זולתו ולא יתנכל לו." שני הסעיפים אינם מתנים את האיסור בקיומם של יחסי עבודה, ובפסקאות (1) עד (5א) של סעיף 3(א), המגדירות את ההטרדה, אין אזכור של יחסי עבודה.
בית המשפט המחוזי דן בערעור פלילי של אדם שהורשע בעבירה לפי סעיף 3(א)(5) בשל אמירות שנאמרו בניידת משטרה, ודחה את הטענה שהחוק נועד רק לסביבת עבודה, לימודים או יחסי מרות. בית המשפט כתב:
"לשון החוק, ובכללו גם סעיף 3(א)(5) נשוא ענייננו, מכיל את כל המצבים האפשריים בהם עלולה להתבצע הטרדה מינית, ועבירה זו אינה תלויית סביבה ואינה מתמצית אך במסגרת של יחסי עבודה, לימודים או יחסי מרות כלשהם"
ע"פ (מחוזי תל אביב-יפו) 43822-03-15, פסקה 16
פסק הדין עסק בפסקה (5) ולא בפסקה (6), והאמירות נבחנו שם לפי נוסח החוק ולא לפי זהות הנפגעים.
יחסי מרות, תלות, חינוך וטיפול
סעיף 3(א)(3) מגדיר הטרדה מינית כהצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהן, וסעיף 3(א)(4) מגדיר כך התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהן. סעיף 3(א)(6) קובע שהצעות או התייחסויות כאלה הן הטרדה מינית "גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות", כשהן מופנות לאחד מאלה ובנסיבות שנקבעו לצד כל אחד. לפי לשון הסעיף, הוא משנה את פסקאות (3) ו-(4) בלבד. אלה פסקאות המשנה, לפי האותיות שבנוסח:
- (א) קטין או חסר ישע, תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול. אם טרם מלאו לקטין 15 שנים, די גם בלא ניצול יחסים כאמור, ובלבד שהמטריד אינו קטין. "קטין" הוא אדם שטרם מלאו לו 18 שנים (סעיף 2).
- (ב) מטופל, במסגרת טיפול נפשי, בריאותי, רפואי או פארה-רפואי, תוך ניצול תלות של המטופל במטפל.
- (ג) עובד במסגרת יחסי עבודה ואדם בשירות, תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות. פסקה זו מוסברת בעמודי ההטרדה בעבודה ואינה נדונה כאן.
- (ד) תלמיד בכיתה י"ב, י"ג או י"ד, שאינו קטין, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים.
- (ה) תלמיד או סטודנט הלומד במוסד המקנה השכלה עיונית, דתית או מקצועית לבוגרים, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים.
- (ו) פסקת משנה שהנוסח מציין כפקועה.
- (ז) אדם, תוך ניצול יחסי מרות או תלות, במסגרת הדרכה או ייעוץ של כהן דת, של מי שמתחזה להיות כהן דת או של אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות.
- (ח) אדם, מצדו של עובד הציבור במילוי תפקידו או בקשר אליו ותוך שימוש לרעה בסמכותו, תוך ניצול יחסי מרות או תלות של האדם בעובד הציבור.
- (ט) אדם עם מוגבלות המועסק במפעל מוגן, תוך ניצול יחסי מרות או תלות.
המונחים "חסר ישע", "טיפול נפשי" ו"עובד הציבור" מוגדרים בהפניה לסעיפים 368א, 37א ו-34כד לחוק העונשין, "מפעל מוגן" בהפניה לסעיף 17 לחוק שכר מינימום, ו"אדם עם מוגבלות" בהפניה לסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. ההגדרות האלה לא נבדקו במאמר זה.
לימודים: תלמידים וסטודנטים
שתי פסקאות המשנה העוסקות בלימודים הן (ד), לתלמיד בכיתה י"ב, י"ג או י"ד שאינו קטין, ו-(ה), לתלמיד או סטודנט במוסד המקנה השכלה עיונית, דתית או מקצועית לבוגרים. בשתיהן התנאי הוא ניצול יחסי מרות בלימודים. תלמיד שהוא קטין נכלל, בנסיבות שבפסקת משנה (א), בפסקה אחרת. הנוסח אינו מונה אילו מוסדות נחשבים מוסד כזה מעבר להגדרה שבפסקת משנה (ה), ולכן ההכרעה לגבי מוסד מסוים תלויה בעובדות.
סעיף 7(ז) מחיל את הוראות סעיף 7, שעניינו אמצעים שעל מעסיק לנקוט, בשינויים המחויבים לפי העניין, גם על מוסד להשכלה לבוגרים. לעניין זה המוסד נחשב מעסיק, המורה או המרצה נחשבים עובד או ממונה מטעם המעסיק, והתלמיד או הסטודנט נחשב עובד. את ההליך המשמעתי במוסד אקדמי ואת ההבדל בינו לבין הליך אזרחי או פלילי מסביר העמוד ליווי משפטי בוועדת משמעת במוסד להשכלה גבוהה.
מטופלים
פסקת משנה (ב) חלה על מטופל במסגרת טיפול נפשי, בריאותי, רפואי או פארה-רפואי. בפסקה זו הנוסח מזכיר ניצול תלות של המטופל במטפל, ולא יחסי מרות. "טיפול נפשי" מוגדר בהפניה לסעיף 37א לחוק העונשין. בנוסח החוק שנבדק אין הגדרה למונח "פארה-רפואי" ואין רשימה של מקצועות, ולכן השאלה אם מסגרת מסוימת נכללת בו נבחנת לפי העובדות.
איזו ערכאה דנה בתביעה
סעיף 6(א) קובע: "הטרדה מינית והתנכלות הן עוולות אזרחיות", ושהוראות פקודת הנזיקין חלות עליהן בכפוף להוראות החוק. את הפיצוי ללא הוכחת נזק ואת תקופת ההתיישנות, שנקבעים בסעיף 6(ב) ו-6(ג), מסביר העמוד פיצוי והתיישנות בהטרדה מינית.
סעיף 10(א) קובע שלבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי לפי סעיפים 6, 7 ו-9 בשלושה עניינים: הטרדה מינית שעשה מעסיק או ממונה מטעמו לעובדו, או שעשה עובד לעובד אחר, במסגרת יחסי עבודה; התנכלות במסגרת יחסי עבודה; ואחריות מעסיק לפי סעיף 7 בשל הטרדה או התנכלות שעשה ממונה מטעם המעסיק לעובדו, או עובד לעובד אחר, במסגרת יחסי העבודה. סעיף 10(ב) קובע שהוראות הסעיף אינן חלות על הליך אזרחי שעניינו הטרדה מינית או התנכלות שנעשו בשירות. בנוסף, סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה קובע סמכות ייחודית לבית דין אזורי בתובענות בין עובד למעסיק שעילתן ביחסי עבודה, ומוציא מהן תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין.
בית הדין הארצי לעבודה דן בבקשת רשות ערעור של מעסיקה ושל מי שהיה ממונה על עובדת, וכתב על סעיף 10(א):
"מכאן כי תובענה של עובד כנגד עובד אחר מכוח עילת ההטרדה המינית אכן מצויה סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה, מכוח ההוראה המיוחדת של סעיף 10(א) לחוק למניעת הטרדה מינית."
בר"ע (ארצי) 1083-03-21, פסקה 20
באותו מקרה קבע בית הדין שכתב התביעה, בנוסחו, לא כלל עילה של הטרדה מינית, ולכן לא ניתן היה לבסס עליו סמכות כלפי הממונה לפי סעיף 10 (פסקה 22), והוא אפשר לעובדת להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה (פסקה 26).
החוק למניעת הטרדה מינית אינו קובע בעצמו לאיזו ערכאה פונים בהליך אזרחי שאינו בגדר סעיף 10, למשל כשאין בין הצדדים יחסי עבודה. החלוקה בין בתי המשפט האזרחיים נקבעת בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984. לפי סעיף 51(א)(2) שלו, בית משפט השלום דן בתביעות אזרחיות, למעט תביעות הנוגעות למקרקעין, "כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה". לפי סעיף 40(1), בית המשפט המחוזי דן בכל עניין אזרחי שאינו בסמכותו של בית משפט השלום. הערכאה נקבעת אפוא לפי סכום התביעה. השאלה אם סעיף 7(ז) מרחיב את סמכות בית הדין לעבודה לתביעה של סטודנט אינה נענית בלשון הסעיף, והמאמר אינו קובע בה דבר.
המסלול הפלילי
סעיף 5(א) קובע שדינו של המטריד מינית אדם כאמור בסעיף 3(א)(3), (4), (5) ו-(6) מאסר שנתיים, ושדינו של המטריד לפי סעיף 3(א)(5א) כדין הפוגע במזיד בפרטיות זולתו לפי סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות. סעיף 5(ב) קובע מאסר שלוש שנים למתנכל, וסעיף 5(ג) מאסר ארבע שנים למי שהטריד והתנכל גם יחד. סעיפים 3(א)(1) ו-(2) מפנים לסחיטה באיומים ולמעשים מגונים לפי חוק העונשין, והם אינם מנויים בסעיף 5(א). סעיף 5(ד) מחיל את סעיפים 2א ו-2ב לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) על חקירת מי שנפגע בעבירה לפי סעיף זה ועל עדותו, וסעיף 5(ה) מחיל את סעיף 352 לחוק העונשין על פרסום שם של מי שנפגע בעבירה או שהתלונן כי נפגע בה.
הנוסח אינו כולל הוראה על אופן הגשת תלונה למשטרה, ואינו מסדיר את היחס בין ההליך הפלילי, האזרחי והמשמעתי. סעיף 12 קובע רק: "אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין". על היחס בין המסלולים ראו היחס בין הליך משמעתי, פלילי ואזרחי, ועל עבירות ההטרדה בהודעות ראו הטרדה מינית בהודעות וברשתות חברתיות.
מוסדות שחלות עליהם חובות מעסיק
החוק מרחיב את חובות המעסיק לגופים שאינם מעסיקים במובן הרגיל, בשינויים המחויבים. סעיף 7(ז) עושה זאת לגבי מוסד להשכלה לבוגרים, כמפורט לעיל. סעיף 11 קובע שהחוק חל על המדינה, ושלעניין סעיפים 7 ו-8 יראו את כוחות הביטחון, מקום שאין בינם לבין המשרתים בהם יחסי עבודה, כמעסיק, ואת המשרת בהם כעובד. "כוחות הביטחון" מוגדרים בסעיף 2 כצבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וארגוני הביטחון האחרים של המדינה. בהערה לסעיף 13 מציין נוסח ויקיטקסט שפורסמו גם תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות גוף ספורט), התשפ"א-2021, ותוכנן לא נבדק.
שירותים ומקומות ציבוריים
נבדק חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000. סעיף 3(א) שלו אוסר על מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי להפלות, בין היתר מחמת מין ונטייה מינית, וסעיף 5 קובע שהפרת האיסור היא עוולה אזרחית. בנוסח שנשלף לא נמצאה הוראה העוסקת בהטרדה מינית. השאלה אם התנהגות מסוימת במקום ציבורי נופלת גם בגדר איסור ההפליה אינה נבחנת כאן.
האמור כאן הוא תיאור כללי של נוסח החוק ושל פסקי דין בנסיבות המקרים שנדונו בהם, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. מי שהוטרד, ומי שנטען נגדו שהטריד, יכולים לפנות דרך יצירת קשר. ראו גם ליווי משפטי למי שהוטרד וליווי משפטי למי שנטען נגדו.
שאלות נפוצות
האם החוק למניעת הטרדה מינית חל רק במקום עבודה?
לא. סעיף 4 אוסר הטרדה מינית והתנכלות ואינו מתנה זאת ביחסי עבודה, וסעיף 3(א)(6) מפרט מצבים של יחסי מרות, תלות, חינוך, טיפול ולימודים שאינם בהכרח יחסי עבודה.
מה ההבדל בין סעיף 3(א)(6) לבין פסקאות (3) ו-(4)?
בפסקאות (3) ו-(4) ההצעות או ההתייחסויות המיניות הן הטרדה כשהן חוזרות והאדם הראה למטריד שאינו מעוניין. סעיף 3(א)(6) קובע שבמצבים המנויים בו הן הטרדה גם אם המוטרד לא הראה שאינו מעוניין.
האם סטודנט או תלמיד מוגנים לפי החוק?
סעיף 3(א)(6)(ד) מתייחס לתלמיד בכיתה י"ב, י"ג או י"ד שאינו קטין, וסעיף 3(א)(6)(ה) לתלמיד או סטודנט במוסד להשכלה לבוגרים, בשני המקרים תוך ניצול יחסי מרות בלימודים. סעיף 7(ז) מחיל על מוסד כזה את סעיף 7 בשינויים המחויבים.
לאיזה בית משפט מגישים תביעה בשל הטרדה מינית?
סעיף 10(א) מקנה לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית להליך אזרחי שעניינו הטרדה או התנכלות במסגרת יחסי עבודה. הליך אזרחי שאינו בגדר סעיף זה מוגש לבית משפט אזרחי לפי סכום התביעה: בית משפט השלום דן בתביעות עד 2,500,000 שקלים חדשים (סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט), ובית המשפט המחוזי בעניין אזרחי שאינו בסמכות השלום (סעיף 40(1)).
האם הטרדה מינית מחוץ לעבודה היא עבירה פלילית?
סעיף 5(א) קובע מאסר שנתיים על הטרדה לפי סעיף 3(א)(3), (4), (5) ו-(6), וסעיף 4 אינו מתנה את האיסור ביחסי עבודה. הטרדה לפי סעיף 3(א)(5א) דינה כדין הפוגע במזיד בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות.
לקריאה נוספת: המדריך להטרדה מינית בעבודה · פיצוי והתיישנות בהטרדה מינית · הטרדה מינית בהודעות וברשתות חברתיות · הליך משמעתי בעקבות תלונה על הטרדה מינית · ליווי משפטי בוועדת משמעת במוסד להשכלה גבוהה · היחס בין הליך משמעתי, פלילי ואזרחי · דיני עבודה · יצירת קשר
עודכן: 13.11.2026. נוסח החוק למניעת הטרדה מינית, חוק בית הדין לעבודה, חוק בתי המשפט וחוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים נבדק מול ויקיטקסט. האמור הוא תיאור כללי של הנוסח ושל פסקי דין בנסיבות המקרים שנדונו בהם, ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
מקורות: החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, סעיפים 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7(ז), 10, 11, 12, 13 (ויקיטקסט). הנוסח המעודכן של החיקוקים מופיע באתר נבו, ונוסח פתוח לקריאה בוויקיטקסט.