בקצרה: כבאי הוא עובד מדינה (סעיף 12(ב)(1) לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה). פיטורים בשל אי התאמה אפשריים רק "לאחר שנתן לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו" (סעיף 46א(א) לחוק שירות המדינה (מינויים)). כשההחלטה ניתנה בידי מי שנאצלה לו הסמכות, העובד רשאי לערור עליה לפני נציב שירות המדינה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו (סעיף 46א(ג)). בית הדין הארצי לעבודה קבע, בעניינו של מפקד תחנת כיבוי, שהעברתו מתפקידו חייבה שימוע כדין, וכי פגישה שלא קדם לה זימון שפירט את הנושאים אינה שימוע כדין. עודכן: 6.11.2026.
שאלה בדיני עבודה, או זימון לשימוע? אפשר לבדוק את הזכויות ואת המועדים לפני שפועלים. ייצוג וליווי בשימוע ← · דיני עבודה ← · בקשת פגישת ייעוץ ← · טלפון 03-6562040 · וואטסאפ · השארת פרטים ↓
המאמר מיועד לכבאים שקיבלו זימון לשימוע או החלטה על סיום העסקה. הוא מסביר את הזכויות לפי החוק ואת מה שבית הדין קבע. על ההבדל בין פיטורים משמעתיים לפיטורים בשל אי התאמה ראו פיטורי כבאי. על שימוע לשוטרים, שחלים עליהם דינים אחרים, ראו שימוע לשוטר לפני פיטורים.
מקור הזכות לשימוע של כבאי
סעיף 46א(א) לחוק המינויים קובע שנציב שירות המדינה רשאי לפטר עובד מדינה שאינו מתאים למלא את תפקידו, "שלא מחמת עבירת משמעת אלא מחמת אי־התאמה", וזאת "לאחר שנתן לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו". מכיוון שחוק המינויים חל על עובדי הרשות הארצית לכבאות והצלה (סעיף 12(ב)(1) לחוק הרשות), הוראה זו חלה גם על כבאים, אלא אם נקבעו הוראות אחרות לפי סעיף 12(ג) לחוק הרשות.
גם בדין המשמעתי יש זכות טיעון. סעיף 31(ב) לחוק שירות המדינה (משמעת) קובע ששר או מנהל כללי לא ינקטו התראה או נזיפה "אלא לאחר שניתנה לעובד הזדמנות להביא טענותיו". סעיף 47(ב) לאותו חוק קובע שנציב השירות לא ישעה עובד אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא את טענותיו לעניין ההשעיה.
מה בית הדין הארצי לעבודה אמר על שימוע לכבאי
בע״ע (ארצי) 43366-02-14 (14.1.2018) דן בית הדין הארצי לעבודה בעניינו של מפקד תחנת כיבוי שחזר מהיעדרות רפואית עם אישור רופא, והמעסיק סירב להחזירו לתפקידו וביקש להעבירו לתפקיד אחר. המעסיק היה אז איגוד ערים לשירותי כבאות, לפני המעבר לרשות הארצית. בית הדין קיבל את הערעור (פסקה 17).
בית הדין תיאר את הבחינה של החלטת מעסיק בעניין עובד: "בחינת השאלה אם התנהלותו של מעסיק בקבלת החלטה בעניינו של עובד בנושאים שונים (פיטורים, ניוד, שינוי תנאי העבודה וכו') הייתה כדין היא בחינה כפולה – העילה וההליך". בבחינת ההליך נבדק, בין השאר, "אם נערך לעובד שימוע במסגרתו ניתנה לעובד זכות הטיעון בהתאם לכללים שנקבעו בפסיקה" (פסקה 23).
בית הדין דחה את הטענה שהחלטה "זמנית ונקודתית" אינה מחייבת שימוע, וקבע שמדובר "בשינוי מהותי של תפקידו של המערער, הן מבחינת המעמד, הן מבחינת סוג העבודה, והן מבחינת מקום העבודה הפיזי", ולכן "היה עליו לערוך למערער שימוע כדין" (פסקה 26).
בפסקה 27 קבע בית הדין שלא נערך שימוע כדין, משני טעמים. ראשית, לפני הפגישה העובד "לא קיבל … זימון שבו פורטו הנושאים שיתבררו בפגישה". שנית, בסיכום השיחה אין התייחסות לנושא שבגללו היה צריך לערוך שימוע. על תוכן מכתב זימון ראו מה צריך להופיע במכתב זימון לשימוע, ועל תיעוד השימוע ראו פרוטוקול שימוע.
עילה אמיתית ועילה נטענת
באותו פסק דין קבע בית הדין שמהקביעה העובדתית, שלפיה הטעם האמיתי להעברה היה אי שביעות רצון מקצועית ולא המצב הרפואי, "נובעת המסקנה כי הליך הניוד לא נערך בתום לב" (פסקה 25). בית הדין הוסיף שאם המעסיק ביקש להעביר את העובד בשל תפקודו, "היה עליו לנקוט את ההליך המתאים".
ערר לנציב שירות המדינה
סעיף 46א(ב) מאפשר לנציב שירות המדינה, באישור ועדת השירות, לאצול את סמכות הפיטורים בשל אי התאמה לעובד מדינה אחר, בהודעה ברשומות. סעיף 46א(ג) קובע: "עובד המדינה הרואה את עצמו נפגע מהחלטה לפטרו או להפסיק את עבודתו אשר ניתנה בידי מי שנאצלה לו הסמכות לפי סעיף קטן (ב), רשאי לערור עליה לפני נציב השירות, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה".
שני תנאים עולים מנוסח הסעיף: ההחלטה ניתנה בידי בעל סמכות שנאצלה לו, והערר מוגש בתוך 30 ימים מיום שהומצאה ההחלטה. החוק אינו קובע בסעיף זה סדרי דין לערר. האם החלטה מסוימת ניתנה בידי בעל סמכות שנאצלה לו נבדק לפי ההודעה שפורסמה ברשומות.
זכות הטיעון בדיון משמעתי לפי הוראות הכבאות
שימוע לפני פיטורים בשל אי התאמה שונה מדיון משמעתי. כשמוגשת נגד כבאי תלונה לפי תקנות שירותי הכבאות (משמעת), התש״ם-1980, חלות הוראות שירותי הכבאות (משמעת), התשמ״א-1980, שעומדות בתוקף לפי סעיף 147(ג) לחוק הרשות. לפי סעיף 6(ג) להוראות, קצין המשמעת יודיע לנאשם על מהות העבירה המיוחסת לו "לפחות 24 שעות לפני מועד הדיון". בתחילת הדיון קצין השיפוט מקריא את פרטי התלונה ומוודא שהנאשם הבין את מהות העבירה (סעיף 13). אם הנאשם לא הודה, "תינתן לו ולקצין המשמעת אפשרות להשמיע טענות, להביא ראיות ועדים ולחקור כל עד שהתיצב לדיון" (סעיף 14).
ההבחנה חשובה משום שכל הליך נשען על מקור אחר, והתוצאות האפשריות שונות: הדיון לפי ההוראות עשוי להסתיים בהתראה, נזיפה או שלילת שכר (תקנה 5 לתקנות), ואילו ההליך לפי סעיף 46א עשוי להסתיים בפיטורים. פירוט במאמר דין משמעתי בכבאות והצלה.
ליווי בשימוע
על האפשרות להגיע לשימוע עם עורך דין ועל תפקידו ראו עורך דין בשימוע. מידע כללי על שימוע לפני פיטורים: עורך דין לשימוע לפני פיטורים.
מאמר זה הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. ראו גם דין משמעתי בכבאות והצלה וסיום שירות של כבאי מטעמי בריאות. לפנייה: צור קשר.
שאלות נפוצות
האם כבאי זכאי לשימוע לפני פיטורים בשל אי התאמה?
כן. סעיף 46א(א) לחוק שירות המדינה (מינויים), שחל על עובדי הרשות הארצית לכבאות והצלה, מתיר פיטורים בשל אי התאמה רק "לאחר שנתן לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו".
מה צריך להיות בזימון לשימוע?
בע״ע (ארצי) 43366-02-14 (פסקה 27) קבע בית הדין הארצי לעבודה שלא נערך שימוע כדין, בין השאר משום שהעובד לא קיבל "זימון שבו פורטו הנושאים שיתבררו בפגישה".
האם גם העברה מתפקיד מחייבת שימוע?
באותו פסק דין (פסקה 26) קבע בית הדין שהעברת מפקד תחנה לתפקיד אחר היא "שינוי מהותי" בתפקידו, ולכן היה צריך לערוך לו שימוע כדין.
אפשר לערור על החלטת פיטורים לנציב שירות המדינה?
לפי סעיף 46א(ג), כשההחלטה ניתנה בידי מי שנאצלה לו הסמכות, העובד רשאי לערור לפני נציב השירות בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.
מה ההבדל בין שימוע לפני פיטורים לדיון משמעתי בכבאות?
שימוע לפי סעיף 46א לחוק שירות המדינה (מינויים) קודם להחלטה על פיטורים בשל אי התאמה. דיון משמעתי לפי הוראות שירותי הכבאות (משמעת) נערך על תלונה בעבירת משמעת, לאחר הודעה של 24 שעות לפחות (סעיף 6(ג)), ובו הנאשם רשאי להשמיע טענות, להביא ראיות ועדים ולחקור עדים (סעיף 14).
האם יש זכות טיעון גם לפני השעיה?
כן. סעיף 47(ב) לחוק שירות המדינה (משמעת) קובע שנציב השירות לא ישעה עובד אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא את טענותיו לעניין ההשעיה, למעט מצב של השעיה דחופה לפי סעיף 48.